פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)
אביב לביא

500 משאיות ביום שופכות פסולת בטבע – והחוק תקוע בכנסת כבר שנה

ישראל הולכת וטובעת בערימות של פסולת בניין, אבל החוק שאמור לפתור את הבעיה ממתין כבר שנה על שולחן ועדת הפנים והסביבה בכנסת ● 500 משאיות שופכות מדי יום את תכולתן בטבע, אבל למקבלי ההחלטות בירושלים לא בוער ● גורם בשלטון המקומי: "זה לא ייאמן, המדינה מתמלאת עוד ועוד ערימות בטון וברזלים חלודים, אבל החוק עדיין ממתין במגירה"

מסילת רכבת ישנה, שדות ירוקים, פרדסים. הנוף בלב המועצה האזורית גזר, סמוך לקיבוץ נען, נראה כמו גלויית יח"צ לאביב הישראלי. רק שהנוף הזה פצוע. הפצע מתנשא לצד השביל, בדמות תל של פסולת בניין – לבנים, ברזלים, בטון ועפר. התל נמשך עוד ועוד, מלווה את הדרך לאורך מאות מטרים, מסרב להיגמר.

"הערימות שם, מעבר למסילה, שרופות", ראשת המועצה רותם ידלין נותנת בהן סימנים. "ויש שם גם הרבה ניילונים שיכולים להעיד על פסולת חקלאית. כאן בצד שלנו זו רק פסולת בניין". היא כבר פיתחה יכולת לזהות את גילן של הערימות: "יש ערימות שאתה רואה שכבר עברו עליהן כמה חורפים והטבע התחיל להשתלט".

למה לא מפנים את כל זה?
"אתה רואה את הערימה הזו? זה סדר גודל של מיליון וחצי שקל עלות פינוי. מאיפה אני מביאה את הכסף? זו זוועת עולם שאין לי איך לטפל בה. הצבנו שערי ברזל בכניסה לדרך העפר ומצלמות ובולדרים שיחסמו – והכמויות באמת ירדו, אבל זו מחט בערימת שחת, זורקים את הפסולת בשטחים הפתוחים בכל מקום.

ערימות פסולת הבניין שמכערות את הנוף פזורות בכל רחבי ישראל – בשדות, בוואדיות ולצידי הדרכים. זה לא רק מפגע אסתטי: הן מכילות חומרים רעילים שמחלחלים לקרקע ולמי התהום

"אין לי תקציב לפנות את זה וזה גם לא הוגן שזה יבוא מכספי הארנונה של תושבי המועצה. וזו תופעה שהיא לא שלי, היא של כולם".

ואכן, ערימות פסולת הבניין שמכערות את הנוף פזורות בכל רחבי ישראל – בשדות, בוואדיות ולצידי הדרכים. זה לא רק מפגע אסתטי: הן מכילות חומרים רעילים שמחלחלים לקרקע ולמי התהום, וחלקן מתחילות בשלב מסוים לבעור ולשחרר עשן מסוכן.

פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025

כל מי שעוסק בתחום הסביבה יודע שזו אחת הבעיות הבוערות בישראל – תרתי משמע – שמחייבת פתרון דחוף. התסכול רק גדל בשל הידיעה שהפתרון הזה קיים – בדמות חוק שאושר בקריאה ראשונה לפני שנה, אבל מאז תקוע ולא מקודם לקריאה שנייה ושלישית ומשם לשינוי המציאות הקשה בשטח.

להערכת המשרד להגנת הסביבה, שנראית אופטימית ביחס למציאות, מיליון טון של פסולת בניין מושלכים מדי שנה בשטחים הפתוחים בישראל. לפי מבקר המדינה מדובר ב־180 אלף משאיות – 500 ביום.

אחרי שנים של הסתבכות בפלפולים משפטיים והתמודדות עם התנגדות של הקבלנים, במשרד להגנת הסביבה סיימו לפני שנה לגבש חוק שאמור לסגור את כל הפרצות בתחום

שורש הבעיה טמון בכך שלקבלנים ולבעלי המשאיות יש תמריץ שלילי לשמור על החוק. אחרי שסיים לשפץ בניין ולהעמיס את הפסולת על המשאית, הקבלן מקבל את התשלום ממזמין העבודה. או אז, על פי החוק, הוא אמור להוביל את הפסולת לאתר מורשה ולשלם פר טון – סכום שיורד מהתשלום שכבר קיבל. הרבה יותר קל, מהיר ובעיקר זול, לסטות מהכביש ולשפוך את תכולת המשאית בטבע.

מי שניצבות בחזית הבעיה הן המועצות האזוריות, שחולשות על אלפי דונמים עם אוכלוסייה שמקבילה לכמה רחובות בעיר גדולה. בכל יישובי גזר, למשל, יש 30 אלף תושבים. לרוב המועצות האזוריות יש תקן לפקח אחד או שניים, שאין להם שום סיכוי להשתלט על שטחים כאלה. מה עוד שכדי להרשיע עבריין פסולת צריך לתפוס אותו על חם ולתעד את העבירה בזמן אמת.

גם אם זה קורה והעבריין ייקנס, משתלם לו לחזור למוחרת על אותה פעולה. הקנסות אף פעם לא יגרדו את הרווחים.

המועצה האזורית גזר. 28 בדצמבר 2022 (צילום: משה שי/פלאש90)
המועצה האזורית גזר. 28 בדצמבר 2022 (צילום: משה שי/פלאש90)

אחרי שנים של הסתבכות בפלפולים משפטיים והתמודדות עם התנגדות של הקבלנים, במשרד להגנת הסביבה סיימו לפני שנה לגבש חוק שאמור לסגור את כל הפרצות בתחום. החוק מבוסס על שני עקרונות מובילים: על המשאיות יותקנו מכשירי ג'י־פי־אס שיאפשרו לעקוב אחרי המיקום שלהן ומסלולי הנסיעה; והקבלנים יקבלו את התשלום רק אחרי שימסרו את הפסולת באתר מורשה.

אחרי עיכובים רבים ומחלוקות (בין השאר, בעלי המשאיות טענו שהתקנת הג'י־פי־אסים מהווה חדירה לפרטיות), גובש נוסח שפחות או יותר מקובל על כולם. ב־1 באפריל אשתקד הוא הונח על שולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי שתכין אותו לקריאה שנייה ושלישית.

על אף שהשרה והמנכ"ל שמו את כובד משקלם, החוק לא זז. "זה פשוט לא ייאמן", אומר גורם בשלטון המקומי, "המדינה מתמלאת עוד ועוד ערימות בטון וברזלים חלודים, אבל החוק עדיין ממתין במגירה"

במשרד להגנת הסביבה ובמועצות האזוריות כבר ראו את האור בקצה המנהרה, והמשרד אף מיהר להוציא הודעה חגיגית תחת הכותרת: "מנקים את ישראל מפסולת בניין".

שתי הדמויות המובילות במשרד להגנת הסביבה התייחסו אל החוק הזה כאל פרויקט אישי. גיא סמט, מנכ"ל המשרד בשעתו, דיבר בקול על חלומו להטביע חותם כמי שהצליח למגר את מגפת פסולת הבניין בישראל. הוא היה נחוש להשלים את החקיקה בטרם יפרוש מתפקידו, אבל לבסוף התייאש ועזב.

פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)
פסולת בניין במועצה אזורית גזר, מרץ 2025 (צילום: אביב לביא)

גם השרה, עידית סילמן, סימנה את חוק פסולת הבניין כיעד מרכזי בקדנציה שלה. "אני לא יכול לבקר אותה כשהיא לוקחת נושא כזה חשוב ודוחפת אותו קדימה בכל הכוח", אומר ראש מועצה אזורית שלא נמנה עם המחנה הפוליטי של סילמן, "הלוואי שהיא לא תתייאש".

אבל על אף שהשרה והמנכ"ל שמו את כובד משקלם, החוק לא זז. "זה פשוט לא ייאמן", אומר גורם בשלטון המקומי, "המדינה מתמלאת עוד ועוד ערימות בטון וברזלים חלודים, אבל החוק עדיין ממתין במגירה של ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. במשרד להגנת הסביבה ממש התחננו בפניו שיקדם את החוק, אבל כל פעם זה נתקע בתירוץ אחר".

באוצר מעדיפים שהטיפול בפסולת בניין יהיה חלק מהמערך החוקי הכולל החדש – רק שזה עלול לקחת עוד נצח קטן. ובינתיים המדינה טובעת בפסולת בניין

לפני כחודש וחצי פקעה סבלנותם של ראשי המועצות האזוריות. כל 54 ראשי המועצות האזוריות בישראל חתמו על מכתב משותף ששיגרו ליו"ר ועדת הפנים והסביבה: "בימים אלה אנו עדים להחמרה בתופעת השלכת פסולת בניין בשטחים הפתוחים", כתבו, "מדובר בתופעה אדירת ממדים המתרחשת בכל חלקי הארץ.

"למרות חשיבותו הגדולה של החוק הוא לא הגיע לדיון בוועדה וככל הידוע לנו אין התקדמות בהליך חקיקתו. בכל יום שעובר מבלי שהחוק יקודם נגרמים נזקים בלתי הפיכים לשטחים הפתוחים של מדינת ישראל. לכן, אנחנו מבקשים שתפעל ללא דיחוי לקדם את הליך החקיקה בוועדה אשר ברשותך".

ח"כ יעקב אשר בכנסת, 24 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ יעקב אשר בכנסת, 24 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עוד לפני יו"ר הועדה, צריך לקחת בחשבון שחקן נוסף במגרש: האוצר. באוצר סבורים (במידה רבה של צדק) שהמשרד להגנת הסביבה לדורותיו כשל לחלוטין בניהול תחום הפסולת, ומבקשים להסדיר את התחום בחקיקה מקיפה שתכלול כנראה גם הקמת רשות פסולת לאומית.

לפיכך, באוצר מעדיפים שהטיפול בפסולת בניין יהיה חלק מהמערך החוקי הכולל החדש – רק שזה עלול לקחת עוד נצח קטן. ובינתיים המדינה טובעת בפסולת בניין. "אנחנו אומנם היינו מעדיפים שהטיפול בפסולת בניין יהיה חלק מהסדרה כוללת של משק הפסולת", אומר גורם באוצר, "אבל אנחנו לא עוצרים את החוק ובהחלט לא מורחים את זה".

לח"כ אשר יש כמובן גרסה אחרת לאירועים. "היו בחוק בעיות. ניהלנו דיונים ולמעשה כתבנו את החוק כמעט מחדש. אלא שאז נפל לנו חוק האקלים שחייב הרבה דיונים. זה היה התעדוף של המשרד להגנת הסביבה"

לח"כ אשר יש כמובן גרסה אחרת לאירועים. "לפני שנה קיבלנו חוק מהממשלה אבל היו בו המון בעיות", הוא אומר לזמן ישראל, "ניהלנו כמה וכמה דיונים ולמעשה כתבנו את החוק כמעט מחדש. זה לקח כמה חודשים, ואז עשינו ישיבה והצגנו את הנוסח שאפשר להמשיך איתו הלאה, אלא שאז נפל לנו חוק האקלים שחייב הרבה דיונים. זה היה התעדוף של המשרד להגנת הסביבה.

"בנוסף, באוצר ביקשו הזדמנות לעשות שינוי בכל חקיקת הפסולת ונכנסו למשא ומתן מול הרשויות המקומיות. הם ביקשו שאחכה כמה חודשים אבל לא יצא מזה כלום ובסופו של דבר קיבלתי החלטה לא לחכות להסכמות האלה. מבחינתי אני רוצה להתחיל לקדם את החוק, אבל אנחנו כבר בסוף מושב ועם כל החקיקה שיש לי כרגע על השולחן אין שום סיכוי שזה יעלה לפני סוף המושב. זה חוק מורכב".

פסולת במועצה אזורית גזר (צילום: אבנר הופשטיין)
פסולת במועצה אזורית גזר (צילום: אבנר הופשטיין)

אתה מבין שיש פער אדיר בין המצב החמור בשטח לבין הקצב האיטי להחריד שבו מתקדמת החקיקה? נוצרת תחושה שאתם שם בכנסת מנותקים מהמציאות.
"אני לא עיכבתי את החוק. יכול להיות שבדיעבד עשיתי טעות כשהסכמתי לחכות כמה חודשים לאוצר ובינתיים נכנס חוק האקלים, לפעמים האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. אני הולך לקדם את החוק במושב הקיץ, אולי נתחיל כבר בפגרה, ולהערכתי נתחיל ונגמור את החוק במושב הקיץ, אולי אפילו עד אמצע המושב".

למרבה האירוניה, גם חוק האקלים – שתפס לכאורה את מקומו של חוק פסולת הבניין בתור – תקוע בגלל מחלוקות מהותיות בין משרדי האוצר והגנת הסביבה. מצבם של שני החוקים החשובים הללו מהווה במידה רבה משל להתנהלות הממשלה: הרבה דיבורים, אפס עשייה, אפס משילות, ובינתיים המצב בשטח, בעולם האמיתי, מתדרדר במהירות עצומה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
עוד 1,249 מילים ו-4 תגובות
סגירה