JavaScript is required for our website accessibility to work properly. נפתלי אופנהיימר: כשחמץ בפסח ותפילין הופכים עילה למלחמת אחים | זמן ישראל

כשחמץ בפסח ותפילין הופכים עילה למלחמת אחים

חרדים שורפים חמץ לקראת חג הפסח בשכונת מאה שערים, ירושלים. באפריל 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
חרדים שורפים חמץ לקראת חג הפסח בשכונת מאה שערים, ירושלים. באפריל 2020

נראה שלאף אחד לא אכפת מדמותה היהודית של המדינה כשמדובר במצוות שבין אדם לחברו. תפילין, מלשון "תפילה", אמורות לשמש כוונה אישית שבין אדם לאלוהיו.

*  *  *

יותר מדי דתיים ויותר מדי חילונים רואים בתפילין דגל של זהות שראוי לריב עליו. הדיון הזה מחלל את התפילין ופוגע בחירות הפרט – חופש דת וחופש מדת. ויותר מכך, דווקא המצוות החברתיות שכולנו מסכימים עליהן, מצוות שיש להן משמעות ציבורית-חברתית, עליהן מותר לעבור בפרהסיה.

יותר מדי דתיים וחילונים רואים בתפילין דגל של זהות שראוי לריב עליו. זה מחלל את התפילין ופוגע בחירות הפרט – חופש דת וחופש מדת. דווקא על המצוות החברתיות מותר לעבור בפרהסיה

בזמן שפוליטיקת הזהויות במדינת היהודים כמעט מכריזה על מלחמת אחים בעקבות כמה מצוות מעוררות מחלוקת, בניהן הנחת תפילין וחמץ בפסח, היהודים שחיים במדינה היהודית נקרעים תחת עול בלתי אפשרי של יוקר המחיה, שסעים חברתיים ואמון אנושי מפורר.

בתור יהודי שמניח תפילין ושומר על חמץ בפסח, קשה לי לראות את החרפה ההדדית שמשתוללת סביב המצוות הללו. תפילין, מלשון תפילה, הן עניין אישי ורוחני של כוונת הלב. החצנה של התפילין ככלי נשק במלחמת הזהויות היא חילול כבודן של התפילין ופגיעה בחירות הפרט.

לעומת התפילין, חמץ בפסח דווקא היה במקור מצווה חברתית ציבורית שסימלה את פסח – חג החירות והערבות. חג בו יצאו בני ישראל העבדים לחירות משעבוד מצרים. כשעניין החמץ בפסח הופך לעילה למלחמת אחים, זה סימן שלא הבנו את התפקיד שלנו בארץ הזו.

לעומת זאת, דווקא הכאבים היום יומיים שלנו לא מקבלים תשומת לב משמעותית בציבוריות הישראלית. תורת ישראל היא תורת חיים והיא מלאה במצוות חברתיות מעשיות. וזו בושה שדווקא במדינת היהודים מצוות אלו פרוצות לחלוטין.

הנה כמה דוגמאות קטנות. גללת ברשתות החברתיות ונשטפת בערמות טינופת של פייק-ניוז? ואז שיקרו לך באיזה סרטון מלוקק ומכרו לך מוצר גרוע במחיר מופקע? עבדת קשה כל החודש בשביל המשכורת אבל לא שילמו לך בזמן? לא הגיע הכסף, היה חודש קשה והבנק לקח לך ריבית אכזרית על המינוס? התשובה בשביל רוב הישראלים היא – כן, כן וכן ואנחנו קורסים ונשבר לנו.

הכאבים היום יומיים שלנו לא מקבלים תשומת לב משמעותית בציבוריות הישראלית. תורת ישראל היא תורת חיים, המלאה במצוות חברתיות מעשיות. זו בושה שדווקא במדינת היהודים מצוות אלו פרוצות לחלוטין

אבל למה הסיטואציות האלו הן לא פגיעה ב"זהות היהודית" של המדינה? כל הדוגמאות האלו הן מעשים אסורים על פי התורה. נראה שלאף אחד לא אכפת מדמותה היהודית של המדינה כשמדובר במצוות שבין אדם לחברו.

אסור להפיץ פייק-ניוז, אומרת לנו התורה כבר לפני 3,500 שנים:

"לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כ"ג א').

והתורה גם אוסרת לרמות ולעשות מניפולציות נכלוליות במכירות:

"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כ"ה י"ד).

אני חושב שכבודה של היהדות היה גדל מאוד אם היינו כולנו יחד, מכל המגזרים, נלחמים על קיום המצוות האלו ומנקים את הרשתות משקרנים פוליטיים ועסקיים.

גם הלנת שכר אסורה מהתורה:

"לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" (ויקרא כ"ד ט"ו).

האם סביר שבמדינה היהודית יהיה מותר להלין שכר? או מדוע מותר בישראל לקחת נשך וריבית?

"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ… וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ… אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה ל"ה-ל"ו).

התורה אומרת לנו שמי שיירא מאלוהים לא לוקח ריבית. אז איך יכול להיות שמדינת היהודים מאפשרת את הנורמה האסורה והאכזרית של ריבית על המינוס?

מדוע מותר בישראל לקחת נשך וריבית? התורה אומרת לנו, למשל, שמי שיירא מאלוהים לא לוקח ריבית. אז איך יכול להיות שמדינת היהודים מאפשרת את הנורמה האסורה והאכזרית של ריבית על המינוס?

אלו היו רק ארבע מצוות שמשום מה קולן לא נשמע. מצוות אשר לעניות דעתי היה ראוי שכל יהודי ויהודייה, מכל מגזר, יזדעקו לגביהן בשם כבודה של הזהות היהודית כשהמצוות האלו מחוללות בפומבי. ואולי אם היינו מקפידים על המצוות החברתיות האלו היינו גם זוכים לחיות חיים יותר שפויים ובריאים.

נפתלי אופנהיימר הוא סופר ופעיל חברתי, מחבר הספר "פרויקט גן עדן" העוסק בשאלות של אמונה וטכנולוגיה. ממייסדי היוזמה הפוליטית "צור ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הדתה ופולחן בכוונה במוקדים חילוניים הם חלק מתהליכים, ולא ״רק״ פגיעה נקודתית באמונות ליברלים חילונים. אחר כך, יש דורשים ההפרדה בלימודים ובבריכה ובים ובאוטובוס, וסגירת רחוב פה ושם, ... המשך קריאה

הדתה ופולחן בכוונה במוקדים חילוניים
הם חלק מתהליכים,
ולא "רק" פגיעה נקודתית
באמונות ליברלים חילונים.
אחר כך, יש דורשים ההפרדה בלימודים
ובבריכה ובים ובאוטובוס,
וסגירת רחוב פה ושם, וכו.
הצעדים הקטנים,
כמו גם חטאים שמוזכרים במאמר,
הם "רק" סימפטומים
של גישה כוחנית חוטאת לדת,
שכוללת רדיפת שלמנים
ופנטזיות משיחיות
ואינטרסים צרים של קבוצות דת אידיאולוגיות-פוליטיות:
השתמטות המונים
וגזל וסחטנות ואיפשור עושק,
וקידוש אבנים ומלחמה נצחית וטרנספר,
וסגידה לעגל כככ
ופירומניה של עליה בהר.
מי שלא מתחיל את הדיון מחטא של מניעת פידיון שבויים (במקום לדון תפילין וחמץ),
שהוא חטא כאילו עמדו על דם אחיהם,
לא יעסוק בהנהגה שמעורבת בחטאים גדולים
( לא תגנוב, לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שוחד, מדבר שקר תרחק, לא תנאף ועוד…).
מי שלא דן בחוטאי מכונת שנאת חינם
(שהלכתית חמורים מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים)
לא יעסוק בדין שמים שחטא זה מביא, לפי ההלכה.

לא מדובר "רק" בסוגיה דתית או תרבותית,
מדובר בעתיד ביכולת מדינה דמוקרטית ואזרחיה לשרוד.
אוטוקרטיה תיאוקרטית קלפטוקרטית קקיסטוקרטית פירומנית,
שיסודה בחטאים גדולים, דינה…

לפוסט המלא עוד 573 מילים ו-2 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.