בפינתי "אנשים על ארבע", שבה אני משווה אנשים ידועים לחיות ידועות – על פי המהות ולא המראה – הנחתי היום תחת זכוכית המגדלת אדם משמעותי מאוד בפוליטיקה הישראלית, הנמצא במוקד ההכרעות הפוליטי הבוער – בני גנץ – יו"ר מפלגת כחול לבן.

אני משווה אותו לג'יראפה.

ד"ר רפי קישון הוא בעל כמה תארים: ווטרינר, מרצה ואיש תקשורת ומדיה. אבל התואר הראשון שלו הוא: הבן הבכור של אפרים קישון - גדול ההומוריסטים ואנשי הקולנוע בישראל. לד"ר רפי קישון יש הופעה הומוריסטית ייחודית, מצחיקה ומצליחה, בשם: ״אפרים קישון - ההומור, הבידור והסרטים״ בתאטרון הקאמרי בתל אביב, וברחבי הארץ, כולל חוגי-בית ואירועי תרבות רבים. מופע הומור נוסף שלו עוסק באביו אפרים קישון ובפוליטיקה הישראלית: "פוליטיקה זה דבר מצחיק".רפי מרצה גם על ההומור היהודי , על אהבה מהסרטים , על ההומור שמאחורי הפוליטיקה , וגם על חיות וחיוכים , עולם החיות המופלא, האבולוצייה של האדם הקוף ועוד. לרפי דף פייסבוק פעיל שבו הוא מפרסם יום יום את הגיגיו בכל התחומים. אם אתם רוצים להזמין את המופע שלו - התקשרו או כתבו לו ישירות: 054-7475599, rafi@kishon.com

יונתן שתיל הוא מאייר וקריקטוריסט. אייר במספר מקומונים ("במקום", "מלאבס" ו"צומת השרון"), אייר את הספר "אנשים על ארבע" שכתב ד"ר רפי קישון ובהמשך אייר לטור משותף איתו במגזין "עיתון חי". עבודות נוספות, קריקטורות ואיורי דמויות ונוף, אפשר לראות בדף האינסטגרם שלו

זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.

כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.

בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

איך לענות לילד בגיל הגן או בית ספר יסודי, האומר שהוא מפחד שגם בו יפגעו?

כאשר ילד בגיל הגן או בית הספר היסודי אומר שהוא מפחד שיחטפו אותו או יפגעו בו, תגובתנו כהורים צריכה להיות רגישה ומותאמת לצרכיו הרגשיים. חשוב להבין שתחושות הפחד שלו אמיתיות ומבוססות על מידע שהוא שמע או חווה בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא להעניק לו תחושת ביטחון מבלי לבטל את רגשותיו.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.