בסוף אוקטובר העבירה הכנסת שני חוקים האוסרים בפועל על פעילות סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בשטחה, ואוסרים על שיתוף פעולה של נציגי המדינה עם הארגון.

חרף הביקורת הבינלאומית על המהלך, חברי כנסת חגגו את העברת החוקים נגד אונר"א. "מחבלי אונר"א, הסיפור שלכם כאן נגמר – לאויבים אין זכות קיום במדינת ישראל", צייץ ח"כ בעז ביסמוט מהליכוד, יוזם החקיקה, בערב העברת החוק.

אבל חמישה חודשים לאחר מכן, אונר"א ממשיכה לפעול במזרח ירושלים כמעט ללא הפרעה, לפי מקורות פלסטינים ודוברי הסוכנות עצמה, כאשר רק בימים האחרונים ננקטו צעדים מצד המשטרה. כמו כן, החקיקה נתפסת ככזו שלא השפיעה משמעותית על פעילות אונר"א באזורים אחרים שבהם נדרש שיתוף פעולה ישראלי.

חמישה חודשים לאחר החקיקה, אונר"א ממשיכה לפעול במזרח ירושלים כמעט ללא הפרעה, לפי מקורות פלסטינים ודוברי הסוכנות עצמה, כאשר רק בימים האחרונים ננקטו צעדים מצד המשטרה

צווי סגירה – ללא סגירה

זמן קצר לאחר כניסת החוק לתוקף בסוף ינואר, ישראל סגרה את מרכז הלוגיסטיקה של אונר"א במזרח ירושלים. עם זאת, מרכזי השירות של הסוכנות ברחבי מזרח העיר ממשיכים לפעול.

ח"כ בעז ביסמוט משתתף בהפגנה נגד אונר"א ליד משרד הסוכנות בירושלים, 9 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מרכז הפעילות העיקרי של אונר"א נמצא במחנה הפליטים שועפאט – מחנה הפליטים הפלסטיני היחיד בתחום הריבונות המוצהרת של ישראל, ולכן כפוף לחוק הישראלי. שני בתי ספר שמופעלים על ידי אונר"א ומספר מרכזי בריאות ושירותים חברתיים בשועפאט ממשיכים לפעול כרגיל.

"הצוותים שמפעילים את המתקנים במחנה אומרים שאם המשטרה או הצבא ייכנסו עם צו סגירה – הם יצייתו", אומר תושב מחנה הפליטים שועפאט שמקבל סיוע מאונר"א וביקש להישאר בעילום שם. "אבל כרגע הכול עובד כרגיל".

"הצוותים שמפעילים את המתקנים במחנה אומרים שאם המשטרה או הצבא ייכנסו עם צו סגירה – הם יצייתו", אומר תושב שועפאט, "אבל כרגע הכול עובד כרגיל"

הסוכנות, שהוקמה ב-1948 כדי להעניק שירותים לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם, פועלת בעיקר בתוך מחנות פליטים – שהפכו במהלך 77 השנים האחרונות מערי אוהלים לשכונות עוני עירוניות צפופות. אונר"א פועלת גם מחוץ למחנות, ומעניקה שירותים לפליטים ולצאצאיהם המתגוררים בשכונות רגילות במזרח ירושלים, כמו סילואן ובמקומות נוספים.

למרות שמשטרת ישראל ובכירים בעירייה הנפיקו צווי סגירה – כולל השבוע – לא ברור אם ננקטים בפועל צעדים ממשיים לסגירת המתקנים. בתגובה לפניית זמן ישראל ביום שלישי, מסר דובר משטרת ישראל כי "יש לפנות לגורמים הרלוונטיים", כשהוא רומז לכך שאכיפת החוק אינה באחריות המשטרה.

מרפאה של אונר"א במחנה הפליטים שועפאת במזרח ירושלים, 27 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

לפני שלושה שבועות, נציגי המשטרה הגישו התראה של 30 יום לפני סגירה למרכז להכשרה מקצועית של אונר"א בקלנדיה שבמזרח ירושלים. זה קרה כחודש אחרי שהמרכז קיבל התראה קודמת לסגירה – יחד עם בתי הספר במזרח ירושלים – ללא השפעה נראית לעין.

ביום שלישי הודיעה אונר"א כי נמסרו צווי סגירה לבתי ספר נוספים במזרח ירושלים מצד העירייה והמשטרה, ככל הנראה כולל מרכזים חינוכיים קטנים בסילואן וברובע המוסלמי

ביום שלישי הודיעה אונר"א כי נמסרו צווי סגירה לבתי ספר נוספים במזרח ירושלים מצד העירייה והמשטרה, ככל הנראה כולל מרכזים חינוכיים קטנים בסילואן וברובע המוסלמי בעיר העתיקה – והורו על סגירתם תוך 30 יום. הסוכנות מחתה על כך שמדובר ב"צווי סגירה בלתי חוקיים", שיסכנו את חינוכם של 800 תלמידים. נכון לאתמול (רביעי), בתי הספר והמרכז להכשרה המשיכו לפעול.

לפי עיריית ירושלים, בוצעה היערכות מראש ליישום החוק שכללה איתור חללי לימוד זמניים עבור כמה מאות תלמידי אונר"א – מתוך סך של 105,000 תלמידים במזרח העיר.

העירייה מסרה כי פנתה להורים לאחר חקיקת החוק, ושוב עם כניסתו לתוקף, והזכירה להם כי באפשרותם להעביר את ילדיהם לבתי ספר שאינם מופעלים על ידי אונר"א. התקשורת עם ההורים התבצעה דרך ועדות הורים, פעילים ממועצות קהילתיות, והודעות דיגיטליות.

בית ספר של אונר"א בשועפאת במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/FLASH90)

"כל תושב ירושלים, כולל תושבי מחנה הפליטים שועפאט, תמיד היה יכול לרשום את ילדיו לבתי ספר עירוניים – גם לפני שהחוק עבר", נמסר מהעירייה לזמן ישראל, תוך שהיא מתנערת מאחריות לאכיפת האיסור.

למרות שנראה כי פעולות המשטרה לא הורחבו לשירותי הבריאות של אונר"א, העירייה ציינה גם שתושבי שועפאט אינם תלויים באונר"א ויכולים לפנות לשירותי קופות החולים ולתחנות טיפת חלב ברחבי מזרח ירושלים.

למרות שנראה כי פעולות המשטרה לא הורחבו לשירותי הבריאות של אונר"א, העירייה ציינה שתושבי שועפאט אינם תלויים באונר"א ויכולים לפנות לשירותי קופות החולים ולתחנות טיפת חלב ברחבי מזרח ירושלים

הנצחת מעמד הפליט

ישראל פועלת זה זמן רב לפירוק אונר"א, בטענה שהסוכנות מנציחה את תחושת הקורבנות הפלסטינית ואת התלות בסיוע – בין היתר משום שהיא מעניקה מעמד פליט גם לצאצאיהם של אלה שגורשו או ברחו במלחמת העצמאות ב־1948.

בנוסף, ישראל האשימה את הסוכנות – שפועלת גם בירדן, סוריה ולבנון – בכך שהיא מקדמת אידאולוגיה אנטי־ישראלית חריפה באמצעות חומרי הלימוד שלה, וכי היא מעסיקה מורים, מנהלים ועובדים אחרים המשתייכים לארגוני טרור פלסטיניים.

ילדים פלסטינים משחקים בחצר בית ספר של אונר"א בשכונת סילואן במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

תושבים פלסטינים ממחנות פליטים שדיברו עם זמן ישראל הדגישו שתפקידה של אונר"א אינו רק לספק שירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות – שירותים שחלק מהפליטים מקבלים גם במקומות אחרים – אלא שהיא גם קשורה לעומק בזהותם כפלסטינים שגורשו ב־1948.

"זוהי סוגיה פוליטית ומוסרית", הסביר תושב מחנה הפליטים שועפאט. "כרטיס הפליט של אונר"א הוא הצהרה: אני פליט. לאבא שלי היה בית ונכסים שנלקחו ממנו במלחמת 1948, ויום אחד אני אחזור הביתה".

"זוהי סוגיה פוליטית ומוסרית", הסביר תושב מחנה הפליטים שועפאט. "כרטיס הפליט של אונר"א הוא הצהרה: אני פליט. לאבא שלי היה בית ונכסים שנלקחו ממנו במלחמת 1948, ויום אחד אני אחזור הביתה"

אבל למרות ההתנגדות לקיומה של אונר"א, ישראל שיתפה עמה פעולה דה־פקטו לאורך השנים, ואפשרה לה לפעול ולספק שירותים באזורים שבשליטתה – מה שמקובל היה לראות כאמצעי למנוע הידרדרות של פלסטינים לעוני עמוק יותר או למשיכה לאלימות.

גישה זו השתנתה לכאורה לאחר טבח חמאס ב־7 באוקטובר 2023, כשישראל סיפקה ראיות לכך שמספר עובדים של אונר"א השתתפו בטבח ובחטיפות של ישראלים, וכשהצבא חשף כי לחמאס היה מרכז מידע מתחת למטה אונר"א בעזה.

חיילי צה"ל במתחם של אונר"א בעיר עזה, 8 בפברואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

למרות שרוב המדינות התורמות לאונר"א חידשו את המימון לאחר הפסקה קצרה, בטענה שהסוכנות חיונית לחלוקת סיוע בעיצומה של המלחמה בעזה, הגילויים הללו העניקו רוח גבית לפוליטיקאים ישראלים לפעול נגד הסוכנות – למרות האזהרות.

ב־28 באוקטובר הצביעו חברי הכנסת ברוב של 92 מול 10 לאישור החוק האוסר על אונר"א לפעול בשטח ישראל, וברוב של 87 מול 9 בעד חוק נוסף האוסר על רשויות המדינה לקיים קשר כלשהו עם הסוכנות.

ב־28 באוקטובר הצביעו חברי הכנסת ברוב של 92 מול 10 לאישור החוק האוסר על אונר"א לפעול בשטח ישראל, וברוב של 87 מול 9 בעד חוק נוסף האוסר על רשויות המדינה לקיים קשר כלשהו עם הסוכנות

בעוד שחלק מהמנהיגים הפוליטיים בישראל הכירו בסיכון ההומניטרי ובתגובת הנגד הבינלאומית הצפויה, "המחיר הפוליטי של התנגדות לחקיקה הפך לגבוה מדי", אמר באותה עת גורם ישראלי לזמן ישראל.

שיתוף פעולה מצומצם

רוב החשש סביב העברת החוקים התמקד בסעיף האוסר על שיתוף פעולה בין גורמים ישראלים לבין אונר"א, שנחשבת לגורם המרכזי באספקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה. מומחים התריעו שהחוק עלול להפוך את פעילות אונר"א בעזה ובגדה לבלתי אפשרית, מאחר שירושלים תחדל מלהנפיק היתרי כניסה לשטחים אלה או לאפשר תיאום עם צה"ל, השולט על כל גישה לרצועה.

פלסטינים מפגינים ברפיח בקריאה לחדש את התמיכה הבינלאומית באונר"א, 30 בינואר 2024 (צילום: AFP)

אונר"א אישרה לזמן ישראל שכמה מבכירי צוותי הסוכנות הבינלאומיים עזבו את הגדה לאחר כניסת החוק לתוקף, וכיום הם עובדים מרחוק מירדן כדי להימנע מהגבלות תנועה אפשריות שנובעות מהחקיקה.

עם זאת, אף שפעילות אונר"א בעזה ובגדה אכן צומצמה בחודשים האחרונים, הסוכנות טוענת שהצמצום נובע מהלחימה של צה"ל – ולא משינויים חוקתיים.

עם זאת, אף שפעילות אונר"א בעזה ובגדה אכן צומצמה בחודשים האחרונים, הסוכנות טוענת שהצמצום נובע מהלחימה של צה"ל – ולא משינויים חוקתיים

כך למשל, בצפון הגדה נסגרו בתי ספר ומרפאות של אונר"א במחנות פליטים הסמוכים לג'נין ולטולכרם בשל מבצעי סיכול טרור מתמשכים של צה"ל, שהובילו לפינוי של עשרות אלפי תושבים. בעזה, בתי הספר של אונר"א שנפתחו מחדש במהלך הפסקת האש נסגרו שוב עם חידוש הקרבות לפני כחודש. במקביל, ישראל הפסיקה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר באוקטובר שישראל מעוניינת להחליף את אונר"א כגוף המרכזי שמספק סיוע הומניטרי לעזה, באמצעות ארגונים בינלאומיים אחרים. גם לפני החקיקה, ישראל ניסתה להעביר את האחריות לסוכנויות אחרות – כמו תוכנית המזון העולמית ויוניצ"ף.

עובדי אונר"א מטפלים בשקי סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה במעבר רפיח, 28 בינואר 2024 (צילום: AFP)

עם זאת, ישראל הודיעה בחודש שעבר כי תפסיק לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה בכל מקרה. בינתיים, אונר"א ממשיכה לחלק את שאריות הסיוע ההומניטרי שנותרו לה בתוך הרצועה.

האיסור על שיתוף פעולה עשוי גם להיות קשור לדיווחים שלפיהם הסוכנות עומדת בפני מחסור חמור בתרופות בגדה – אם כי סלאח חאג' יחיא, בכיר בארגון רופאים לזכויות אדם בישראל, ייחס את המחסור למשבר הכלכלי ההולך ומחריף של אונר"א, ולא לחקיקה.

לפי הארגון, שמספק סיוע רפואי בהתנדבות לפלסטינים בגדה, המחסור בתרופות במרפאות של אונר"א הלך והחמיר בחודשים האחרונים.

חאג' יחיא, שעומד בראש המרפאה הניידת של הארגון, אמר לזמן ישראל שבמהלך הביקור האחרון של צוותו במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, הגיעו אלפים שחיפשו תרופות – לאחר שלא הצליחו להשיגן באונר"א. "אנשים הגיעו עם מרשמים ביד, אחרי שאונר"א פשוט לא הצליחה לספק להם את התרופות", אמר.

חאג' יחיא, שעומד בראש המרפאה הניידת של הארגון, אמר לזמן ישראל שבמהלך הביקור האחרון של צוותו במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, הגיעו אלפים שחיפשו תרופות – לאחר שלא הצליחו להשיגן באונר"א

נשים פלסטיניות במרפאה של אונר"א בעיר העתיקה בירושלים, 28 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

תושב מחנה הפליטים ג'לזון שליד רמאללה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לזמן ישראל כי בשבועות האחרונים מרפאות אונר"א במחנה סובלות ממחסור חוזר בתרופות. "התרופות זמינות רק בימים הראשונים של כל חודש, כנראה כשמגיע מלאי חדש – אבל בתוך חמישה ימים הן נגמרות".

תושב ג'לזון אומר כי בשבועות האחרונים מרפאות אונר"א במחנה סובלות ממחסור חוזר בתרופות. "התרופות זמינות רק בימים הראשונים של כל חודש, כנראה כשמגיע מלאי חדש – אבל בתוך חמישה ימים הן נגמרות"

בתגובה רשמית, אונר"א הכחישה שקיים מחסור בתרופות.

חלק מהיבטי החקיקה עדיין לא ברורים, כולל השאלה האם החוק מחייב את הבנקים בישראל לסגור את חשבונות הבנק של הסוכנות – מה שיפגע ביכולתה של אונר"א לשלם שכר לעובדיה, שרובם המכריע הם תושבי הגדה ורצועת עזה.

אונר"א מסרה כי החשבון היחיד שלה בבנק ישראלי – בנק לאומי – הוקפא בסוף שנת 2024, עוד לפני כניסת החוק לתוקף. לדברי הסוכנות, החשבון שימש לתשלום לספקים ישראלים עבור שירותים כמו הוצאות משרדיות ותקשורת, ולא לתשלום שכר לעובדים פלסטינים.

פועל ניקיון של אונר"א מנקה ברחובות מחנה הפליטים בלאטה בגדה המערבית, 15 באוגוסט 2024 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

בנק ישראל מסר לזמן ישראל כי בנקים בישראל שמספקים שירותים לאונר"א עלולים להיחשף לסנקציות.

"המערכת הבנקאית בישראל נדרשת לעמוד בכל הוראות הדין הרלוונטיות החלות על פעילותה", נמסר מדוברות הבנק. "חוק סיום פעילות אונר"א קובע כי פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל היא בלתי חוקית.

"לפיכך, כל פעילות פיננסית שמאפשרת את פעילותה של אונר"א בישראל חושפת את הבנקים לסיכונים שונים, לרבות סיכוני ציות ומשפטיים, שעליהם הבנקים נדרשים לנהל".

"כל פעילות פיננסית שמאפשרת את פעילותה של אונר"א בישראל חושפת את הבנקים לסיכונים שונים, לרבות סיכוני ציות ומשפטיים, שעליהם הבנקים נדרשים לנהל"