JavaScript is required for our website accessibility to work properly. למרות הרעש התקשורתי: פעילות אונר"א כמעט שלא נפגעה מהחקיקה נגדה | זמן ישראל
מטה של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים אונר"א בעיר עזה, 29 בנובמבר 2021 (צילום: Mohammed ABED / AFP)
Mohammed ABED / AFP
מטה של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים אונר"א בעיר עזה, 29 בנובמבר 2021
למרות הרעש התקשורתי:

פעילות אונר"א כמעט שלא נפגעה מהחקיקה נגדה

כמעט חצי שנה עברה מאז העבירה הכנסת שני חוקים האוסרים על פעילות סוכנות האו"ם בגדה וברצועת עזה ● אלא שבפועל, בתי הספר ורוב המתקנים במזרח ירושלים השייכים לאונר"א ממשיכים לפעול למרות צווי סגירה מצד המשטרה והעירייה ● גם השיבושים במתן שירותים בגדה ובעזה מיוחסים למלחמה – ולא לחקיקה

עריכה

בסוף אוקטובר העבירה הכנסת שני חוקים האוסרים בפועל על פעילות סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בשטחה, ואוסרים על שיתוף פעולה של נציגי המדינה עם הארגון.

חרף הביקורת הבינלאומית על המהלך, חברי כנסת חגגו את העברת החוקים נגד אונר"א. "מחבלי אונר"א, הסיפור שלכם כאן נגמר – לאויבים אין זכות קיום במדינת ישראל", צייץ ח"כ בעז ביסמוט מהליכוד, יוזם החקיקה, בערב העברת החוק.

אבל חמישה חודשים לאחר מכן, אונר"א ממשיכה לפעול במזרח ירושלים כמעט ללא הפרעה, לפי מקורות פלסטינים ודוברי הסוכנות עצמה, כאשר רק בימים האחרונים ננקטו צעדים מצד המשטרה. כמו כן, החקיקה נתפסת ככזו שלא השפיעה משמעותית על פעילות אונר"א באזורים אחרים שבהם נדרש שיתוף פעולה ישראלי.

חמישה חודשים לאחר החקיקה, אונר"א ממשיכה לפעול במזרח ירושלים כמעט ללא הפרעה, לפי מקורות פלסטינים ודוברי הסוכנות עצמה, כאשר רק בימים האחרונים ננקטו צעדים מצד המשטרה

צווי סגירה – ללא סגירה

זמן קצר לאחר כניסת החוק לתוקף בסוף ינואר, ישראל סגרה את מרכז הלוגיסטיקה של אונר"א במזרח ירושלים. עם זאת, מרכזי השירות של הסוכנות ברחבי מזרח העיר ממשיכים לפעול.

ח"כ בעז ביסמוט משתתף בהפגנה נגד אונר"א ליד משרד הסוכנות בירושלים, 9 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ בעז ביסמוט משתתף בהפגנה נגד אונר"א ליד משרד הסוכנות בירושלים, 9 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מרכז הפעילות העיקרי של אונר"א נמצא במחנה הפליטים שועפאט – מחנה הפליטים הפלסטיני היחיד בתחום הריבונות המוצהרת של ישראל, ולכן כפוף לחוק הישראלי. שני בתי ספר שמופעלים על ידי אונר"א ומספר מרכזי בריאות ושירותים חברתיים בשועפאט ממשיכים לפעול כרגיל.

"הצוותים שמפעילים את המתקנים במחנה אומרים שאם המשטרה או הצבא ייכנסו עם צו סגירה – הם יצייתו", אומר תושב מחנה הפליטים שועפאט שמקבל סיוע מאונר"א וביקש להישאר בעילום שם. "אבל כרגע הכול עובד כרגיל".

"הצוותים שמפעילים את המתקנים במחנה אומרים שאם המשטרה או הצבא ייכנסו עם צו סגירה – הם יצייתו", אומר תושב שועפאט, "אבל כרגע הכול עובד כרגיל"

הסוכנות, שהוקמה ב-1948 כדי להעניק שירותים לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם, פועלת בעיקר בתוך מחנות פליטים – שהפכו במהלך 77 השנים האחרונות מערי אוהלים לשכונות עוני עירוניות צפופות. אונר"א פועלת גם מחוץ למחנות, ומעניקה שירותים לפליטים ולצאצאיהם המתגוררים בשכונות רגילות במזרח ירושלים, כמו סילואן ובמקומות נוספים.

למרות שמשטרת ישראל ובכירים בעירייה הנפיקו צווי סגירה – כולל השבוע – לא ברור אם ננקטים בפועל צעדים ממשיים לסגירת המתקנים. בתגובה לפניית זמן ישראל ביום שלישי, מסר דובר משטרת ישראל כי "יש לפנות לגורמים הרלוונטיים", כשהוא רומז לכך שאכיפת החוק אינה באחריות המשטרה.

מרפאה של אונר"א במחנה הפליטים שועפאת במזרח ירושלים, 27 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
מרפאה של אונר"א במחנה הפליטים שועפאת במזרח ירושלים, 27 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

לפני שלושה שבועות, נציגי המשטרה הגישו התראה של 30 יום לפני סגירה למרכז להכשרה מקצועית של אונר"א בקלנדיה שבמזרח ירושלים. זה קרה כחודש אחרי שהמרכז קיבל התראה קודמת לסגירה – יחד עם בתי הספר במזרח ירושלים – ללא השפעה נראית לעין.

ביום שלישי הודיעה אונר"א כי נמסרו צווי סגירה לבתי ספר נוספים במזרח ירושלים מצד העירייה והמשטרה, ככל הנראה כולל מרכזים חינוכיים קטנים בסילואן וברובע המוסלמי

ביום שלישי הודיעה אונר"א כי נמסרו צווי סגירה לבתי ספר נוספים במזרח ירושלים מצד העירייה והמשטרה, ככל הנראה כולל מרכזים חינוכיים קטנים בסילואן וברובע המוסלמי בעיר העתיקה – והורו על סגירתם תוך 30 יום. הסוכנות מחתה על כך שמדובר ב"צווי סגירה בלתי חוקיים", שיסכנו את חינוכם של 800 תלמידים. נכון לאתמול (רביעי), בתי הספר והמרכז להכשרה המשיכו לפעול.

לפי עיריית ירושלים, בוצעה היערכות מראש ליישום החוק שכללה איתור חללי לימוד זמניים עבור כמה מאות תלמידי אונר"א – מתוך סך של 105,000 תלמידים במזרח העיר.

העירייה מסרה כי פנתה להורים לאחר חקיקת החוק, ושוב עם כניסתו לתוקף, והזכירה להם כי באפשרותם להעביר את ילדיהם לבתי ספר שאינם מופעלים על ידי אונר"א. התקשורת עם ההורים התבצעה דרך ועדות הורים, פעילים ממועצות קהילתיות, והודעות דיגיטליות.

בית ספר של אונר"א בשועפאת במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/FLASH90)
בית ספר של אונר"א בשועפאת במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/FLASH90)

"כל תושב ירושלים, כולל תושבי מחנה הפליטים שועפאט, תמיד היה יכול לרשום את ילדיו לבתי ספר עירוניים – גם לפני שהחוק עבר", נמסר מהעירייה לזמן ישראל, תוך שהיא מתנערת מאחריות לאכיפת האיסור.

למרות שנראה כי פעולות המשטרה לא הורחבו לשירותי הבריאות של אונר"א, העירייה ציינה גם שתושבי שועפאט אינם תלויים באונר"א ויכולים לפנות לשירותי קופות החולים ולתחנות טיפת חלב ברחבי מזרח ירושלים.

למרות שנראה כי פעולות המשטרה לא הורחבו לשירותי הבריאות של אונר"א, העירייה ציינה שתושבי שועפאט אינם תלויים באונר"א ויכולים לפנות לשירותי קופות החולים ולתחנות טיפת חלב ברחבי מזרח ירושלים

הנצחת מעמד הפליט

ישראל פועלת זה זמן רב לפירוק אונר"א, בטענה שהסוכנות מנציחה את תחושת הקורבנות הפלסטינית ואת התלות בסיוע – בין היתר משום שהיא מעניקה מעמד פליט גם לצאצאיהם של אלה שגורשו או ברחו במלחמת העצמאות ב־1948.

בנוסף, ישראל האשימה את הסוכנות – שפועלת גם בירדן, סוריה ולבנון – בכך שהיא מקדמת אידאולוגיה אנטי־ישראלית חריפה באמצעות חומרי הלימוד שלה, וכי היא מעסיקה מורים, מנהלים ועובדים אחרים המשתייכים לארגוני טרור פלסטיניים.

ילדים פלסטינים משחקים בחצר בית ספר של אונר"א בשכונת סילואן במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)
ילדים פלסטינים משחקים בחצר בית ספר של אונר"א בשכונת סילואן במזרח ירושלים, ינואר 2024 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

תושבים פלסטינים ממחנות פליטים שדיברו עם זמן ישראל הדגישו שתפקידה של אונר"א אינו רק לספק שירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות – שירותים שחלק מהפליטים מקבלים גם במקומות אחרים – אלא שהיא גם קשורה לעומק בזהותם כפלסטינים שגורשו ב־1948.

"זוהי סוגיה פוליטית ומוסרית", הסביר תושב מחנה הפליטים שועפאט. "כרטיס הפליט של אונר"א הוא הצהרה: אני פליט. לאבא שלי היה בית ונכסים שנלקחו ממנו במלחמת 1948, ויום אחד אני אחזור הביתה".

"זוהי סוגיה פוליטית ומוסרית", הסביר תושב מחנה הפליטים שועפאט. "כרטיס הפליט של אונר"א הוא הצהרה: אני פליט. לאבא שלי היה בית ונכסים שנלקחו ממנו במלחמת 1948, ויום אחד אני אחזור הביתה"

אבל למרות ההתנגדות לקיומה של אונר"א, ישראל שיתפה עמה פעולה דה־פקטו לאורך השנים, ואפשרה לה לפעול ולספק שירותים באזורים שבשליטתה – מה שמקובל היה לראות כאמצעי למנוע הידרדרות של פלסטינים לעוני עמוק יותר או למשיכה לאלימות.

גישה זו השתנתה לכאורה לאחר טבח חמאס ב־7 באוקטובר 2023, כשישראל סיפקה ראיות לכך שמספר עובדים של אונר"א השתתפו בטבח ובחטיפות של ישראלים, וכשהצבא חשף כי לחמאס היה מרכז מידע מתחת למטה אונר"א בעזה.

חיילי צה"ל במתחם של אונר"א בעיר עזה, 8 בפברואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)
חיילי צה"ל במתחם של אונר"א בעיר עזה, 8 בפברואר 2024 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

למרות שרוב המדינות התורמות לאונר"א חידשו את המימון לאחר הפסקה קצרה, בטענה שהסוכנות חיונית לחלוקת סיוע בעיצומה של המלחמה בעזה, הגילויים הללו העניקו רוח גבית לפוליטיקאים ישראלים לפעול נגד הסוכנות – למרות האזהרות.

ב־28 באוקטובר הצביעו חברי הכנסת ברוב של 92 מול 10 לאישור החוק האוסר על אונר"א לפעול בשטח ישראל, וברוב של 87 מול 9 בעד חוק נוסף האוסר על רשויות המדינה לקיים קשר כלשהו עם הסוכנות.

ב־28 באוקטובר הצביעו חברי הכנסת ברוב של 92 מול 10 לאישור החוק האוסר על אונר"א לפעול בשטח ישראל, וברוב של 87 מול 9 בעד חוק נוסף האוסר על רשויות המדינה לקיים קשר כלשהו עם הסוכנות

בעוד שחלק מהמנהיגים הפוליטיים בישראל הכירו בסיכון ההומניטרי ובתגובת הנגד הבינלאומית הצפויה, "המחיר הפוליטי של התנגדות לחקיקה הפך לגבוה מדי", אמר באותה עת גורם ישראלי לזמן ישראל.

שיתוף פעולה מצומצם

רוב החשש סביב העברת החוקים התמקד בסעיף האוסר על שיתוף פעולה בין גורמים ישראלים לבין אונר"א, שנחשבת לגורם המרכזי באספקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה. מומחים התריעו שהחוק עלול להפוך את פעילות אונר"א בעזה ובגדה לבלתי אפשרית, מאחר שירושלים תחדל מלהנפיק היתרי כניסה לשטחים אלה או לאפשר תיאום עם צה"ל, השולט על כל גישה לרצועה.

פלסטינים מפגינים ברפיח בקריאה לחדש את התמיכה הבינלאומית באונר"א, 30 בינואר 2024 (צילום: AFP)
פלסטינים מפגינים ברפיח בקריאה לחדש את התמיכה הבינלאומית באונר"א, 30 בינואר 2024 (צילום: AFP)

אונר"א אישרה לזמן ישראל שכמה מבכירי צוותי הסוכנות הבינלאומיים עזבו את הגדה לאחר כניסת החוק לתוקף, וכיום הם עובדים מרחוק מירדן כדי להימנע מהגבלות תנועה אפשריות שנובעות מהחקיקה.

עם זאת, אף שפעילות אונר"א בעזה ובגדה אכן צומצמה בחודשים האחרונים, הסוכנות טוענת שהצמצום נובע מהלחימה של צה"ל – ולא משינויים חוקתיים.

עם זאת, אף שפעילות אונר"א בעזה ובגדה אכן צומצמה בחודשים האחרונים, הסוכנות טוענת שהצמצום נובע מהלחימה של צה"ל – ולא משינויים חוקתיים

כך למשל, בצפון הגדה נסגרו בתי ספר ומרפאות של אונר"א במחנות פליטים הסמוכים לג'נין ולטולכרם בשל מבצעי סיכול טרור מתמשכים של צה"ל, שהובילו לפינוי של עשרות אלפי תושבים. בעזה, בתי הספר של אונר"א שנפתחו מחדש במהלך הפסקת האש נסגרו שוב עם חידוש הקרבות לפני כחודש. במקביל, ישראל הפסיקה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר באוקטובר שישראל מעוניינת להחליף את אונר"א כגוף המרכזי שמספק סיוע הומניטרי לעזה, באמצעות ארגונים בינלאומיים אחרים. גם לפני החקיקה, ישראל ניסתה להעביר את האחריות לסוכנויות אחרות – כמו תוכנית המזון העולמית ויוניצ"ף.

עובדי אונר"א מטפלים בשקי סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה במעבר רפיח, 28 בינואר 2024 (צילום: AFP)
עובדי אונר"א מטפלים בשקי סיוע הומניטרי שהוכנס לרצועת עזה במעבר רפיח, 28 בינואר 2024 (צילום: AFP)

עם זאת, ישראל הודיעה בחודש שעבר כי תפסיק לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה בכל מקרה. בינתיים, אונר"א ממשיכה לחלק את שאריות הסיוע ההומניטרי שנותרו לה בתוך הרצועה.

האיסור על שיתוף פעולה עשוי גם להיות קשור לדיווחים שלפיהם הסוכנות עומדת בפני מחסור חמור בתרופות בגדה – אם כי סלאח חאג' יחיא, בכיר בארגון רופאים לזכויות אדם בישראל, ייחס את המחסור למשבר הכלכלי ההולך ומחריף של אונר"א, ולא לחקיקה.

לפי הארגון, שמספק סיוע רפואי בהתנדבות לפלסטינים בגדה, המחסור בתרופות במרפאות של אונר"א הלך והחמיר בחודשים האחרונים.

חאג' יחיא, שעומד בראש המרפאה הניידת של הארגון, אמר לזמן ישראל שבמהלך הביקור האחרון של צוותו במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, הגיעו אלפים שחיפשו תרופות – לאחר שלא הצליחו להשיגן באונר"א. "אנשים הגיעו עם מרשמים ביד, אחרי שאונר"א פשוט לא הצליחה לספק להם את התרופות", אמר.

חאג' יחיא, שעומד בראש המרפאה הניידת של הארגון, אמר לזמן ישראל שבמהלך הביקור האחרון של צוותו במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, הגיעו אלפים שחיפשו תרופות – לאחר שלא הצליחו להשיגן באונר"א

נשים פלסטיניות במרפאה של אונר"א בעיר העתיקה בירושלים, 28 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)
נשים פלסטיניות במרפאה של אונר"א בעיר העתיקה בירושלים, 28 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

תושב מחנה הפליטים ג'לזון שליד רמאללה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר לזמן ישראל כי בשבועות האחרונים מרפאות אונר"א במחנה סובלות ממחסור חוזר בתרופות. "התרופות זמינות רק בימים הראשונים של כל חודש, כנראה כשמגיע מלאי חדש – אבל בתוך חמישה ימים הן נגמרות".

תושב ג'לזון אומר כי בשבועות האחרונים מרפאות אונר"א במחנה סובלות ממחסור חוזר בתרופות. "התרופות זמינות רק בימים הראשונים של כל חודש, כנראה כשמגיע מלאי חדש – אבל בתוך חמישה ימים הן נגמרות"

בתגובה רשמית, אונר"א הכחישה שקיים מחסור בתרופות.

חלק מהיבטי החקיקה עדיין לא ברורים, כולל השאלה האם החוק מחייב את הבנקים בישראל לסגור את חשבונות הבנק של הסוכנות – מה שיפגע ביכולתה של אונר"א לשלם שכר לעובדיה, שרובם המכריע הם תושבי הגדה ורצועת עזה.

אונר"א מסרה כי החשבון היחיד שלה בבנק ישראלי – בנק לאומי – הוקפא בסוף שנת 2024, עוד לפני כניסת החוק לתוקף. לדברי הסוכנות, החשבון שימש לתשלום לספקים ישראלים עבור שירותים כמו הוצאות משרדיות ותקשורת, ולא לתשלום שכר לעובדים פלסטינים.

פועל ניקיון של אונר"א מנקה ברחובות מחנה הפליטים בלאטה בגדה המערבית, 15 באוגוסט 2024 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)
פועל ניקיון של אונר"א מנקה ברחובות מחנה הפליטים בלאטה בגדה המערבית, 15 באוגוסט 2024 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

בנק ישראל מסר לזמן ישראל כי בנקים בישראל שמספקים שירותים לאונר"א עלולים להיחשף לסנקציות.

"המערכת הבנקאית בישראל נדרשת לעמוד בכל הוראות הדין הרלוונטיות החלות על פעילותה", נמסר מדוברות הבנק. "חוק סיום פעילות אונר"א קובע כי פעילות הסוכנות בשטח מדינת ישראל היא בלתי חוקית.

"לפיכך, כל פעילות פיננסית שמאפשרת את פעילותה של אונר"א בישראל חושפת את הבנקים לסיכונים שונים, לרבות סיכוני ציות ומשפטיים, שעליהם הבנקים נדרשים לנהל".

"כל פעילות פיננסית שמאפשרת את פעילותה של אונר"א בישראל חושפת את הבנקים לסיכונים שונים, לרבות סיכוני ציות ומשפטיים, שעליהם הבנקים נדרשים לנהל"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
ממש לא נכון. ״הסוכנות, שהוקמה ב-1948 כדי להעניק שירותים לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם, פועלת בעיקר בתוך מחנות פליטים״ UNRWA לא הוקמה בכדי להעניק שירותים לצאצאיהם של הפליטים הערבים. ב״מח... המשך קריאה

ממש לא נכון.
"הסוכנות, שהוקמה ב-1948 כדי להעניק שירותים לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם, פועלת בעיקר בתוך מחנות פליטים"
UNRWA לא הוקמה בכדי להעניק שירותים לצאצאיהם של הפליטים הערבים.
ב"מחנות פליטים" לא חיים היום שום פליטים.

לכתבה המלאה עוד 1,572 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 30 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: גופמן שוחח עם מעורבים בפרשת הפעלת אלמקייס לפני עדותם בפני ועדת גרוניס

מלוני: איטליה מגנה את ההשתלטות על המשט ודורשת שחרור האזרחים האיטלקים ● 12 לוחמים נפצעו מפגיעת רחפן נפץ של חזבאללה בצפון הארץ, מצב שניים מהחיילים שנפגעו בינוני ומצב היתר קל ● באיראן מאיימים כי גם תקיפה קצרה של ארה״ב תוביל ל-"גל תקיפות ארוך וכואב" נגד יעדים אמריקאיים ● חזבאללה הפיל בדרום לבנון כלי טיס מאויש מרחוק של הצבא עם טיל קרקע–אוויר

לכל העדכונים עוד 29 עדכונים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

יחד בראשות בנט מתייצבת בראש הטבלה

איחוד בנט-לפיד מניב תוצאות, והמפלגה מזנקת ל-28 מנדטים ועוקפת את הליכוד ● איזנקוט שומר על כוחו למרות האיחוד - והצטרפותו למפלגת ביחד מקטינה את סך החלקים ● אולם שום תזוזה או איחוד לא משנה את מאזן הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ● ואפילו פרישה של נתניהו לפני הבחירות - שאמנם תחליש משמעותית את הליכוד - לא מעבירה מצביעים מגוש הקואליציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 389 מילים
אמיר בן-דוד

מדינה בורחת מבשורה

בזמן שברוב חלקי הארץ כבר התרגלו מחדש לשגרה הנעימה שבה אין צורך להיות דרוך כל הזמן על מנת להספיק להגיע למרחב המוגן הסמוך בעת אזעקה, בצפון נמשכים ימי המלחמה ● וגם: המתנחלים ממשיכים להתפרע ● השתלטות בלב ים ● העיניים עדיין על איראן ● ועידת השלום העממית נפתחת היום ● ועוד...

צה"ל תוקף בבינת ג'בייל בדרום לבנון - המראה מהצד הישראלי. 29 באפריל 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
אייל מרגולין/פלאש90

הפער בין רטוריקת ה"אחדות" לבין הדרת ערבים מהמרחב הפוליטי

ההכרזה של נפתלי בנט ויאיר לפיד על ריצה משותפת בבחירות 2026 תחת השם "ביחד" מבקשת לשדר ממלכתיות, אחריות ואחדות שורות. לכאורה, זהו ניסיון לייצר אלטרנטיבה שלטונית מגובשת. בפועל, נדמה כי מדובר בעוד חוליה בשרשרת ארוכה של נרמול הדרת האזרחים הערבים מהמרחב הפוליטי הלגיטימי.

הרגע המבהיר הגיע דווקא בשאלה ישירה במסיבת העיתונאים: האם תיתכן קואליציה עתידית עם מפלגה ערבית, בדומה לשותפות עם חבר הכנסת ויו"ר מפלגת רע"ם, מנסור עבאס, בממשלת השינוי.

ינאל ג׳בארין הוא איש תקשורת ופעיל פוליטי, מנהל המחלקה הציבורית בארגון יוזמות אברהם, ארגון משותף ערבי יהודי לקידום שוויון שותפות וחברה משותפת במדינה. תושב העיר אום אל פחם ופועל למדינה דמוקרטית שוויונית החותרת לשלום לכולם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 687 מילים

תנופת אנטנות ביו"ש, סכנת חיים בנגב המנותק

בזמן שמשרד התקשורת מקדם פריסת תשתיות מואצת בגדה המערבית בגיבוי ממשלתי, בנגב ובפריפריה ממשיכים להתמודד עם אזורים ללא קליטה, שאף מתקשים לקבל התרעות חירום ● המעבר לדור 4 ו־5 החריף את הבעיה, והמחלוקת על המימון משאירה אותה ללא פתרון ● "זה החמיר בשנה האחרונה והגיע למצב שבו זה כבר נגע לחיי אדם"

לכתבה המלאה עוד 807 מילים

למקרה שפיספסת

המדריך הישראלי לחורבן בהסכמה - אנטומיה של שלטון האטד הנצחי

משל יותם (שופטים ט) הוא מן החריפים והמוכרים בין המשלים בתנ"ך, ולא במקרה הוא ממשיך להדהד גם מחוץ להקשרו ההיסטורי. המשל נותן את הדיאגנוזה הפוליטית הקרה, האכזרית והמדויקת ביותר שנכתבה אי-פעם על חברה המחליטה, בעיניים פקוחות ובנפש חפצה, על התאבדות קולקטיבית.

יותם לא היה רק פליט שנמלט מטבח שביצע אחיו; הוא היה האנליסט הראשון שזיהה את המכניקה של הריקבון הפוליטי, את הרגע שבו דבקות בהחלטה שגויה הופכת לטרגדיה – כאשר קוץ יבש הופך למלך.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 673 מילים

חמאס הפסיד בקלפי לרשימות המזוהות עם הפת"ח ולטכנוקרטים, אך הוכיח שליטה מלאה מאחורי הקלעים ● במקביל, השיחות על פירוק הנשק מקרטעות, ישראל מגבירה בהדרגה את הלחץ הצבאי, והנהגת הארגון מתלבטת בין קו ניצי לפרגמטי ● ברקע מרחפת גם אפשרות לכפיית חזרת הרשות הפלסטינית לעזה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 630 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המאבק על הגיוס עובר לכיס של התורמים

שליחת תלמידים להפגנה מול בית הקמצ"ר שהידרדרה לפריצה לחצר, מציפה את הסתירה בין אכיפת חובת הגיוס לבין הטבות המס למוסדות החרדיים ● עמדת היועמ"שית בעתירת "ישראל חופשית" מאותתת כי בג"ץ עשוי להתערב במנגנון סעיף 46 ● לפי שעה, המערכת הפוליטית החרדית נותרת כמעט לבדה במאבק על מקורות הכוח שלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 821 מילים

השלום כתוכנית עבודה

לקראת ועידת השלום העממית שתתכנס מחר בתל אביב, מומחים, אנשי ביטחון ופעילי שטח משרטטים מפות דרכים מעשיות לשינוי המציאות ● משיתוף פעולה אזורי ופירוז עזה, דרך המאבק בסיפוח והוכחת היתכנות פתרון שתי המדינות, ועד לשימוש בפסולת כמנוע לשותפות ● כי הסטטוס-קוו אינו גזירת גורל

לכתבה המלאה עוד 3,344 מילים ו-1 תגובות

שנה אחרי שרפת הענק שהשתוללה ביום העצמאות, פארק קנדה עדיין סגור לקהל על אף מאמצי השיקום של קק"ל ● המראה אפוקליפטי: מדרונות שלמים של עצים מפוחמים שעלולים ליפול בכל רגע ● במהלך השרפה התפוצצו מוקשים ירדניים בחלקות שבשולי הפארק, ורק השבוע הושגה הסכמה על פינויים ● "אם הייתי יכול לבחור איזה יער יישרף, הייתי בוחר יער אחר"

לכתבה המלאה עוד 1,116 מילים

בג"ץ משנה כיוון ומשרטט את הדרך לוועדת חקירה

חיוב הממשלה לעדכן בתוך חודשיים על מתווה לחקר אירועי 7 באוקטובר מסמן שינוי כיוון זהיר בגישת בג"ץ ● השופטים מכירים בקושי המשפטי שבאי־הקמת ועדת חקירה לצד תקדימיות ההתערבות והקושי בגיבוש סעד אופרטיבי ● המסר: הסמכות להתערב קיימת, אך מתחם ההתערבות מצומצם ונדיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 902 מילים

ביחד? איזנקוט מטרפד את האיחוד שהוא עצמו יזם

איזנקוט, שדחף במשך חודשים לאיחוד עם בנט ולפיד, מסרב להסתפק במקום השני ודורש להוביל את הרשימה ● הוא וגנץ טוענים שהחיבור דווקא גורע קולות ואינו מקרב את הגוש לשלטון ● מנגד, בנט ולפיד ממשיכים להאמין שהאיחוד יביא למהפך, אך נאלצים להתמודד עם בניית רשימה שתכריע גורלות ותחשוף מתחים פנימיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

שעון החול של טראמפ

כיום קיים פער חסר תקדים בין סוחרי החוזים העתידיים בנפט לבין המציאות בשטח ● בעוד "מחיר הנייר" בבורסה נותר יציב יחסית, בתי הזיקוק כבר משלמים פרמיות ענק בניסיון נואש לשרוד את המחסור הפיזי שנוצר ● אנליסטים מזהירים כי זהו רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשים הקרובים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 878 מילים

הבחירות הקרובות להנהגת חמאס יקבעו את גורלה של רצועת עזה

ארגון הטרור נערך לבחור מנהיג חדש לראשונה מאז חיסולו של יחיא סנוואר, כאשר שני המועמדים המובילים מושכים לכיוונים מנוגדים לחלוטין: המשך הלחימה כדי לשמר את האחיזה ברצועה, או ויתור אסטרטגי בשטח בתמורה להבטחת הישרדות הארגון

לכתבה המלאה עוד 2,298 מילים

יותר משני שלישים ממצביעי גוש השינוי תומכים בחבירת איזנקוט לבנט ולפיד במסגרת "ביחד", אך בסביבתו נשמעת הסתייגות מהמהלך ● הסקרים מצביעים על יתרון למפלגה מאוחדת, אך ללא שינוי במפת הגושים ● לפי שעה, הקמת ממשלת השינוי נותרת תלויה ברע"ם ● בתוך כך, האיחוד דוחק את הנשים מחוץ לצמרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 778 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה כופה משוואה חדשה על ישראל בלבנון

על רקע פעילות חזבאללה, צה"ל ביקש כבר במוצאי שבת להגיב בעוצמה, אך ראש הממשלה אישר לתקוף בבעלבכ רק לאחר שיגור הכטב"מים לצפון ● בשטח הכוחות חשופים לרחפני סיב אופטי שקשה ליירט ● במקביל חזבאללה אוכף את הפסקת האש באש – ומקצין את הרטוריקה ● החשש: ניסיון לכפות משוואה חדשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

ישראל שוב מתייבשת

17 שנה אחרי קמפיין הפרצופים הסדוקים של רננה רז, רשות המים עשויה להעלות בקרוב קמפיין חדש לחיסכון במים ● אחרי שנת בצורת קשה ועוד שנה חלשה בצפון יש מומחים שקוראים להטיל מס בצורת, אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש ● אחרי שנים שההתפלה שווקה כפתרון קסם, רוב הציבור כלל לא מודע לכך שישראל מצויה במשבר מים

לכתבה המלאה עוד 1,130 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.