אפקט היטלר הוביל להקמת מדינת ישראל. כל מי שבוחן לעומק את העובדות והאירועים מאז עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933 והמפץ העולמי שיצרה, ועד הקמת המדינה ואחריה – אינו יכול להגיע למסקנה אחרת.

עליית הנאצים לשלטון ב-1933 יצרה גל אנטישמי באירופה ודחפה את העלייה החמישית, שבמסגרתה עלו מאה אלף יהודים, רובם מגרמניה, פולין ומזרח אירופה. הסכם ההעברה בין הסוכנות היהודית לגרמניה הנאצית ב-1934 אפשר להמיר רכוש יהודי בסחורות שיובאו לארץ, והקל על העלייה שהביאה הון יהודי גדול.

עליית הנאצים לשלטון יצרה גל אנטישמי באירופה ודחפה את העלייה ה-5, שבמסגרתה עלו מאה אלף יהודים, רובם מגרמניה, פולין ומזרח אירופה. הסכם ההעברה הקל על העלייה, שהביאה הון יהודי גדול

העלייה הובילה להקמת 536 מפעלי תעשייה, ותרמה לפיתוח מערכת משפט, בנקאות, הוראה, מדע, רפואה ותשתיות לאומיות. התשתית הזאת, לדעת ההיסטוריונית פרופ' אביבה חלמיש, היא שאפשרה להגדיל את מכסות העלייה, בטענה שכושר הקליטה הכלכלי מאפשר את הרחבתן.

היישוב היהודי מנה ערב עליית הנאצים ב-1933 כ-200 אלף איש, והגיע ערב מלחמת העולם השנייה לכ-400 אלף. לפי דו"ח של ממשלת המנדט הוא מנה 630 אלף איש ב-1947 – גידול של יותר מפי שלושה בתוך 15 שנים, שמסביר את מפץ היטלר.

התגברות העלייה וההעפלה לאחר המלחמה יצרה בארץ מסה קריטית של אוכלוסייה, שנתנה ליישוב את התוקף לתבוע מדינה במוסדות הבינלאומיים ולהוכיח שהוא מסוגל לקיים אותה. הקטסטרופה הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית הצמיחה את אחד המעשים ההרואיים ביותר בתולדות העם היהודי, שהובילו להקמת ישראל.

כל היסטוריון יודע, שאחת השאלות אשר אין שואלים היא מה היה קורה אילו? אי אפשר לדעת כיצד הייתה נראית ההיסטוריה אילו לא הייתה פורצת מלחמה עולמית כתוצאה מעליית הנאציזם. אי אפשר לדעת מה היה קורה אילו חלק מ-6 מיליון יהודי אירופה שנרצחו היו עולים מבעוד מועד לישראל ומקימים ציוויליזציה יהודית. כזו שכבר הותוותה בתקופת היישוב ואומצה בעקרונות ועדת פיל, אשר המליצה ב-1937  להקים מדינה יהודית על שטח צר של רצועת החוף.

פרופ' משה צימרמן, חוקר השואה אתו הרהרתי בסוגיות אלה, סבור שגם ללא הופעת הנאציזם – הדרך הציונית הייתה סלולה למדינה יהודית. אלה ספקולציות שאי אפשר להוכיח. אין ודאות שהחמצת התיזמון שנוצר בנסיבות ההיסטוריות האקראיות היה מבטיח הקמת מדינה בהמשך. ואולם, ההיסטוריה טלטלה את הגורל היהודי והבשילה לכדי מדינה חדשה בסיום המנדט הבריטי.

התגברות העלייה וההעפלה לאחר המלחמה יצרה בארץ מסה קריטית של אוכלוסייה, שנתנה ליישוב את התוקף לתבוע מדינה במוסדות הבינלאומיים ולהוכיח שהוא מסוגל לקיים אותה

בריטניה ניצחה במלחמה, אבל חדלה להיות מעצמה עולמית חובקת עולם. היא נחלשה וההתרחשויות העולמיות הובילו לסיום הקולוניאליזם העולמי ולסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל במאי 1948.

העולם החדש שנוצר דחף את בריטניה לצאת מפלשתינה בעיתוי נוח, שיצר הזדמנות היסטורית להנהגה הציונית להקים מדינה. האהדה הבינלאומית ותחושת האשם של עמי אירופה והעולם לרצח שליש מהעם היהודי, ולחץ הפליטים מאירופה לשיקומם – הוביל להתגבשות התמיכה הבינלאומית בהחלטת האו"ם לתמוך בהקמת מדינה יהודית.

למרות שלהחלטה לא היה מעמד משפטי מחייב, הרי שהתמיכה העולמית נתנה רוח גבית למפעל הציוני ואפשרה סיוע בינלאומי לביצורה. ארה"ב לחצה על בריטניה לסגת מהמנדט על ארץ ישראל בשל לחץ הפליטים והצורך למצוא להם פתרון.

הדה-קולוניזציה והמשבר הכלכלי שיצרה מלחמת העולם השנייה באירופה – הקשתה על מדינות אירופה להמשיך ולהחזיק בשטחים בעולם ואפשרה הגדרה עצמית  של העמים.

הסדר העולמי החדש, שכונן עם סיום מלחמת העולם השנייה ומיגור הנאציזם, וכן המלחמה הקרה בין המעצמות הגדולות, יצרו קרקע מדינית פורייה שאפשרה להן, כל אחת מסיבותיה, לתמוך בהגדרה העצמית היהודית.

הסדר העולמי החדש, שכונן עם סיום מלחמת העולם השנייה ומיגור הנאציזם, וכן המלחמה הקרה בין המעצמות הגדולות, יצרו קרקע מדינית פורייה שאפשרה להן, כל אחת מסיבותיה, לתמוך בהגדרה העצמית היהודית

ברית המועצות האמינה שהבסיס הסוציאליסטי שהוקם בארץ יחבור לגוש הסובייטי ולכן אישרה את עסקת הנשק הצ'כית, שהייתה חיונית למלחמה ותמכה בהחלטת האו"ם. ארה"ב רצתה לפתור את בעיית הפליטים היהודים באירופה ונענתה ללחץ הכבד של הלובי היהודי באמריקה.

ראוי להזכיר את תרומתם של ניצולי השואה, שהתנדבו להילחם במלחמת העצמאות: מח"ל – 3000 מתנדבים יהודים שהגיעו לסייע לצה"ל החדש, וגח"ל – לוחמי חוץ לארץ, שכמעט 20% מהנופלים במלחמה ורבע מהכוח הלוחם בחזית באו משורותיו.

הלוחמים ניצולי השואה הגיעו כשלרבים מהם לא היה מה להפסיד. הם היו חדורי מוטיבציה אחרי שאיבדו את כל עולמם. מולדת חדשה הייתה תקוותם האחרונה.  מולם התייצבו ערביי ארץ ישראל, חסרי כישורים צבאים ונעדרי ארגון מינימלי צבאי וניגפו במערכה.

פרופ' חנה יבלונקה, שחקרה את הישגי השורדים במלחמה, קובעת לפי דוחות אכ"א ששני שליש מהכוח הלוחם במלחמת העצמאות היו שורדי שואה. 54% מהעלייה ההמונית לאחר השואה הגיעה מקרב שורדי השואה.

בנוסף, "הבייבי בום" הגדול ביותר בתולדות האנושות היה במחנות העקורים באירופה שלאחר השואה. הצורך להביא ילדים ולהמשיך את השושלת המשפחתית פרץ לפתע. הרוח האנושית של השורדים העצימה, וביטוי לכך נתן ויקטור פרנקל, שחיבר מצע רעיוני לכך בספרו "האדם מחפש משמעות" – על התחייה המחודשת של העם היהודי.

הנהגת היישוב הבינה ב-1945, שחורבן מרכז החיים היהודיים רבי ההשפעה במרכז ומזרח אירופה הותירה אותה ללא עתודות לעלייה, ופנתה למזרח כדי ליצור מסה קריטית ההכרחית לקיומה של מדינה. 750 אלף יהודים שעלו מארצות ערב וצפון אפריקה היוו כוח עצום של עובדי כפיים, תעשייה, חקלאות ועוד תחומים רבים שבנו את הכלכלה והביטחון.

המנהיגות הציונית ידעה להעריך זאת היטב ולכן בן גוריון התנגד בתוקף לעלייה סלקטיבית, שהייתה משפיעה על צעירים יהודים להישאר בארצותיהם בשל הדחף המשפחתי שהיה מונע את עלייתם. המשורר נתן אלתרמן כתב אז: "לא ברור אם אנו הנושאים אותה הוא שמא היא בעצם הנושאת אותנו". היום ברור לכל כי העלייה הזאת הצילה את ישראל.

מפץ היטלר הניע את גלגלי ההיסטוריה היהודית, שינה את אופיו של העם היהודי, את הדמוגרפיה והגיאוגרפיה היהודית לבלי היכר. החוויות האנושיות, הפסיכולוגיות והפסיכו-פוליטיות האיצו את הקמת המדינה.

מפץ היטלר הניע את גלגלי ההיסטוריה היהודית, שינה את אופיו של העם היהודי ואת הדמוגרפיה והגיאוגרפיה היהודית לבלי היכר. החוויות האנושיות, הפסיכולוגיות והפסיכו-פוליטיות האיצו את הקמת המדינה

הרצח היהודי באירופה שימש זרז לבריאת עולם יהודי חדש, שאירופה ביקשה לכפר בו על פשעיה. דוד בן גוריון, מייסד המדינה, ידע "לנצל את הקטסטרופה" ואת הנסיבות ההיסטוריות הבלתי צפויות, וליצור את התנאים המדיניים כדי להביא להקמתה.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.