"חיי אומה שלמה אינם מסלול הישרדות של אדם אחד" (נתניהו על אולמרט)

פייסבוק הזכיר לי השבוע את הראיון של אילנה דיין עם עו"ד ויינרוט על סף מותו לפני כשנתיים. זו היתה הצצה מרתקת למנגנון הנפשי של נתניהו. עורך הדין הוותיק שלו עשה חשבון נפש מצמית ומדכא מאוד וחשף את אחורי הקלעים של המשפחה השלטת.

במשך שנים מסתננות עדויות קשות על המתנהל בחדרי חדרים בבית רוה"מ בבלפור, ובכל זאת היה הראיון עם העו"ד הנוטה למות הצצה נדירה לבור אפל רוחש וחורש שזקוק לטיפול דחוף, ובמקום זה מנהל מדינה

במשך שנים מסתננות עדויות קשות על המתנהל בחדרי חדרים בבית רוה"מ בבלפור, על בחישה משפחתית בענייני המדינה ועל השפעת האם ובנה על ראש הממשלה. ובכל זאת היה הראיון עם עורך הדין הנוטה למות הצצה נדירה לבור אפל רוחש וחורש שזקוק לטיפול דחוף ובמקום זה מנהל מדינה.

בראיון המדהים ההוא דיבר ויינרוט על 'תחושת האמון בינינו'. הוא היה אב שומר ומרגיע לבן מצליח ורב כוח שהפך עבד לחרדותיו, שרואה צל הרים כהרים, שאחרי שנים רבות מדי ליד הגה השלטון שכח איך חי אדם רגיל, חרד לאבד את מקומו ומנהל מלחמת חורמה כדי להמשיך להיות כלוא בכלוב זהב. נתניהו מבועת מהרגע בו יגיח מרחם הבית שהגן עליו שנים רבות מדי.

כרבים אחרים גם ויינרוט עזר לביבי למרוח אותנו כדי להגן על לקוחו. את תפקידו זה נשא כמו צלב עד רגע מותו, אלא שאת המחיר שילמנו אנחנו. ועדיין משלמים.

כרבים אחרים גם ויינרוט עזר לביבי למרוח אותנו כדי להגן על לקוחו. את תפקידו זה נשא כמו צלב עד רגע מותו, אלא שאת המחיר שילמנו אנחנו. ועדיין משלמים

העיתונות ידעה כל העת על המתרחש, ושתקה. רק הדהדה את מסריו של השליט הממורמר תמיד שמסרב להתראיין. מין פרשנות עקומה לתפקיד העיתונות, כי במקום להתעקש על תשובות, או לפחות לצטט לו את עצמו תובע מאולמרט מה שאינו חולם לעשות בעצמו, שיתפה את נאומיו המשתלחים מתוך דף הפייסבוק שלו ובכך טיהרה את השרץ והרדימה את השיח הציבורי.

כמו הפוליטיקאים הפחדנים גם עו"ד ויינרוט לא דפק על השולחן כדי להצילנו מפניו של האיש ללא גבולות. העדויות הקשות של אב הבית מני נפתלי, למשל, חשפו התנהלות מטורללת אבל חומת השתיקה היתה עבה כתמיד ואב הבית הופקר לשקרים.

כל מה ששליט זקוק לו הוא משתפי פעולה, ויש יד רוחצת יד רוחצת יד ששומרת על המועדון הסגור של הון שלטון עיתון, גם אם מדובר באיש אחד מוטרף, אשתו והבן, שלפי העדויות שהסתננו מחדרים סגורים- הוא הוא המוציא ומביא.

העיתונות ידעה כל העת ושתקה. רק הדהדה את מסרי השליט הממורמר שמסרב להתראיין. מין פרשנות עקומה לתפקיד העיתונות, כי במקום להתעקש על תשובות, שיתפה את נאומיו המשתלחים מדף הפייסבוק שלו

נלחש שהבן המובטל שעוד גר אצל ההורים של כולנו הוא הידיים מאחורי הקול. מאחורי הכל, אולי, אבל הוא לא היה לבד. צבא שלם אפשר את כל זה בחסות עיתונות מסורסת שאין מנוס אלא להגדירה 'עיתוזנות'.

אימת האיש מבלפור שלעולם נהג כקוזאק נגזל שיתקו אותה. לנוכח תגובת משפחת נתניהו ופגיעתם הרעה, המאשימה תדיר, הלכה העיתונות ה'חופשית', איזו בדיחה, ואיבדה בכל יום עוד פיסה מיושרתה האבודה.

פוליטיקאים ציניים ובעלי הון לעולם יהיו רעבים לעוד כוח, וכבר אינם רואים אנשים או מדינה. וכשהעיתונות מיישרת קו עם התנהלות שערורייתית או מקבלת אותה כגזירת גורל, ללא ביקורת חיונית כחמצן, המדינה היא זו שתשלם מחיר כבד.

המתרס הקדמי של העיתונות סבל מחרדת-שליט. לנתניהו השפעה כמעט מאגית על התקשורת ה'שמאלנית' שהתמלאה בעמית סגלים, נוביקים, ינון מגלים, אראל סגלים ואיילות חסונות, ובכל זאת מצאה עצמה מתגוננת ומסתתרת כפושע נמלט

ראינו עיתונאים בשירות פוליטיקאי, ומשפטן כוויינרוט עבור לקוח מורם מעם. זה לוקח וזה מכסה. זה מחבל וזה מציל אותו, חצי עם רוקד סביב עגל הזהב והעיתונות מוליכה את הקול האחד. יריביו הפוליטיקאים היו רק ניצבים בהצגה הגדולה שלו. נתניהו תמיד היה סיפור טוב ולעזאזל היושרה.

המתרס הקדמי של העיתונות סבל מחרדת-שליט. לעתים הציגו רגל בחוץ אבל התחרטו. לנתניהו השפעה כמעט מאגית על התקשורת ה'שמאלנית' שהתמלאה בעמית סגלים, נוביקים, ינון מגלים, אראל סגלים ואיילות חסונות, ובכל זאת מצאה עצמה מתגוננת ומסתתרת כמו פושע נמלט.

באווירה שנוצרה פה עם שלטון מפלג ומסית שמנהיגו וחבר מרעיו ויועציו המשפטיים עסוקים בהישרדות השליט, וכשהמדיה כולה מעדיפה שעשועים ואיזון קדוש, הכל הלך והתרסק לעיסה לא ברורה עם דגל כחול-לבן-לאומן. אלה הפנים שלנו תחת נתניהו. נוצרה זהות מוחלטת, הא בהא תליא. המדינה זה הוא ובחירות הן הדחה, אפילו הפיכה.

כשהמדיה מעדיפה שעשועים ואיזון קדוש, הכל התרסק לעיסה עם דגל כחול-לבן-לאומן. אלה הפנים שלנו תחת נתניהו. נוצרה זהות מוחלטת, הא בהא תליא. המדינה זה הוא ובחירות הן הדחה, אפילו הפיכה

השבוע נפל דבר, הוגש כתב אישום, השליט התנודד והסתער, העם המום, ואם ניתלה באילנות נמוכים, כפי שהורגלנו בצוק העתים, ונצטט מ'צ'רלי וחצי': 'הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו'. ובכן, ימים יגידו.

לילה טוב ישראל. התעוררת?

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת