באחד הימים הראשונים למלחמה, כשהעוטף עדיין היה רווי מחבלים, זוהו כמה מהם כשהם מתחבאים בין הפאנלים של שדה סולארי גדול סמוך לכרם שלום. צה"ל העלה לאוויר מסוק קרב ששיגר טיל על שורות הפאנלים וחיסל את המחבלים.
זמן לא רב לאחר מכן נכנסו למקום אנשי "דוראל", חברת האנרגיה הסולארית שהשדה בבעלותה, בליווי אבטחה צבאית, תיקנו את הנזקים והשדה חזר לייצר חשמל.
19 חודשים אחרי פרוץ המלחמה, אפשר להתחיל לסכם את תפקודו של הענף הסולארי במלחמה הראשונה שהתרחשה מאז שאנרגיה סולארית הפכה למרכיב משמעותי במשק האנרגיה הישראלי.
19 חודשים אחרי פרוץ המלחמה, אפשר להתחיל לסכם את תפקודו של הענף הסולארי במלחמה הראשונה שהתרחשה מאז שאנרגיה סולארית הפכה למרכיב משמעותי במשק האנרגיה הישראלי
גורם בתחום דיבר השבוע בתסכול על כך שהשדות הסולאריים הוגדרו על ידי פיקוד העורף כ"שטחים פתוחים", כמו שטחי טבע וחקלאות, ומערכות ההגנה האווירית לא הגנו עליהם, להבדיל מתשתיות אנרגיה חיוניות אחרות כמו תחנות כוח או אסדות הגז. אבל זו דעת מיעוט בקרב העוסקים בתחום.
"אתה קולע לאחד הדברים שאנחנו תמיד מתגאים בהם", אומר איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, "אחד הדברים היפים בשדות סולאריים זה שהם תמיד ממשיכים לעבוד. בחודשים הכי כבדים של המלחמה, כשהם היו מוקפים טנקים ואי אפשר היה לגשת אליהם, הם המשיכו לעבוד.
"אם נופלות רקטות על השדה, הן משביתות אזור מסוים. אבל השדה יודע לעשות מעקף, הוא מודולרי, כל כמה מטרים יש מסעף. לכן זו החלטה הגיונית לא לשגר טילים יקרים כדי להגן עליהם. צריך להגן על תחנות כוח שבדקה אחת אפשר להשחיל להן טיל ולהשבית 1,000 מגהוואט".
"אם נופלות רקטות על השדה, הן משביתות אזור מסוים. אבל השדה יודע לעשות מעקף, הוא מודולרי, כל כמה מטרים יש מסעף. לכן זו החלטה הגיונית לא לשגר טילים יקרים כדי להגן עליהם"
הדברים האלה עמדו למבחן ב-7 באוקטובר, כשהשדה הסולארי הענק של "שיכון ובינוי אנרגיה" בצאלים חטף פגיעה ישירה. "עד לא מזמן צאלים היה המתקן הקרקעי הכי גדול בישראל", אומר רון שוורץ, האחראי על המתקנים הסולאריים ב"שיכון ובינוי", "143 מגהוואט שמתפרסים על 2,500 דונם. לאחרונה חיברו מתקן של 180 מגהוואט בתענכים ולקחו לנו את הכתר שבו החזקנו חמש שנים".
שוורץ מסביר שמתקן שגודלו מעל 100 מגהוואט מוגדר כרמה א' ומקבל כיסוי ממערכות ההגנה האווירית, "אבל ב-7 באוקטובר הכול נפגע וגם אנחנו".
במה הטיל פגע?
"בפאנלים. כדי להשבית מתקן סולארי אתה צריך לפגוע בשנאי או במקור ההזנה הראשי של המתקן, אבל זה מאוד נדיר. בצאלים יש לנו 400 אלף פאנלים, אתה יכול לנסוע קילומטרים בין שורות של פאנלים.
"הפגיעה ב-7 באוקטובר השביתה כ-2.5% מהייצור. יש לנו עוד 11 מתקנים קרקעיים בעוטף ובנגב, כולם נפגעו באותם ימים מרסיסים או מחלקי מיירט. יש לנו מחסנים גדולים עם מלאים ויש לנו את הצוותים שלנו, אנחנו לא תלויים בשום גורם חיצוני שיתקן לנו את השדות.
"כולנו גרים באזור, מיד מרדכי עד באר שבע. אני פוניתי משדרות. אנחנו מכירים את האזור וכשהרגשנו שמספיק בטוח, נכנסנו עם הצוותים שלנו לשדות והחזרנו אותם לפעילות. חודש אחרי תחילת המלחמה כבר היינו בחזרה ב-100% תפוקה".
כמה ימים אחרי פגיעת הטיל בצאלים, הבחינו עובדי חדר הבקרה באמצעות המצלמות שכמה עזתים מתקרבים רגלית לגדר שמקיפה את השדה. מדובר ככל הנראה באזרחים שנכנסו עם הזרם בעקבות פלישת המחבלים והמשיכו לתוך ישראל. המפעילים הקפיצו את כוחות צה"ל שלכדו את האורחים הלא קרואים.
"מבחינת ביטחון אנרגטי, התחום הסולארי בהחלט הוכיח את עצמו במלחמה הזו", אומרת יערה בן נחום, רכזת האנרגיות המתחדשות במרכז "השל", שעוסקת כיום בתכנון העתיד האנרגטי של ישראל בגבולות הדרום והצפון. "אבל אם לא משגרים כיפת ברזל כדי להגן על חקלאות, אז אין סיבה לשגר טיל שעולה מאות אלפי דולרים כדי להגן על פאנלים. יותר קשה להחליף עץ אבוקדו מלהחליף פאנל".
"אם לא משגרים כיפת ברזל כדי להגן על חקלאות, אז אין סיבה לשגר טיל שעולה מאות אלפי דולרים כדי להגן על פאנלים. יותר קשה להחליף עץ אבוקדו מלהחליף פאנל"
"התברר שבביזור של הפקת האנרגיה יש הרבה היגיון", מסכים גורם באחת מחברות הסולאר הגדולות, "אם השנאי לא נפגע ואם יחידות האגירה לא נפגעו, זה ייצר פחות אבל ימשיך לייצר. מבחינת ביטחון אנרגטי אתה תוריד את התפוקה אבל לא תשבית אותה.
"זה נכון, אגב, גם לגבי מוכנות לשרפות: פגיעה בחלק מהפאנלים לא תשבית את כל השדה. ברור שאם יש פגיעה זה מעצבן – צריך להתעסק עם מס רכוש ואני מכיר כמה חקלאים שעדיין לא סיימו את ההתחשבנות עם מס רכוש מהנזקים של צוק איתן ב-2014 – אבל בסוף עלות התיקון וההחלפה של פאנלים סולאריים יחסית נמוכה".
![פאנלים סולאריים ביתיים של חברת "סולאר אדג'" שנפגעו מרסיסי טיל במהלך המלחמה. המערכת המשיכה לעבוד למרות הפגיעה (צילום: עמוד הלינקדאין של חברת "סולאר אדג'")](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/05/solaredge-1024x640.jpg "פאנלים סולאריים ביתיים של חברת "סולאר אדג'" שנפגעו מרסיסי טיל במהלך המלחמה. המערכת המשיכה לעבוד למרות הפגיעה (צילום: עמוד הלינקדאין של חברת "סולאר אדג'")")
גם גלעד פלד, מנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית "אנלייט", דיווח בזמנו שהפגיעות הקשות ביותר בשדות של החברה הביאו להשבתה של לא יותר מ-2% מהייצור.
מנקודת המבט של האויב, זו בעיה: הביזור של האנרגיה הסולארית מונע מצב שבו יש מטרה מרכזית גדולה – כמו תחנת הכוח בצנעא שישראל תקפה השבוע – שלפגיעה בה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תפקוד המשק.
הביזור של האנרגיה הסולארית מונע מצב שבו יש מטרה מרכזית גדולה – כמו תחנת הכוח בצנעא שישראל תקפה השבוע – שלפגיעה בה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על תפקוד המשק
כל מי שעבר בימי המלחמה הראשונים בכביש 232 לא יכול היה להחמיץ את המראה המטלטל: הרפת של קיבוץ עלומים – שהועלתה באש אחרי שנרצחו בה 22 עובדים מתאילנד ונפאל ונחטפו שניים – קרסה יחד עם הגג הסולארי שכיסה אותה. אבל רוב הפגיעות שנגרמו במלחמה היו פחות בולטות לעין.
"היה צריך לעקוב בתשומת לב אחרי הביצועים של השדות, ואם ראית שיש ירידה בתפוקה ויצאת לשטח לבדוק – בהרבה מקרים התגלו ככה פאנלים שניזוקו מרסיסים", מספר גורם בתחום. גם בקבוצות הווטסאפ של התושבים עברה הנחייה לעקוב אחרי הביצועים של המערכת הביתית, כי ירידה בביצועים עשויה להצביע על פגיעה בפאנלים.
בקצה השני של המדינה, בצפון, חוו מציאות אנרגטית לא פחות מורכבת. "יש לנו בתוך הקיבוץ 22 מערכות סולאריות שונות, כולל הרפת, מילאנו את כל הקיבוץ בפאנלים", אומר אביהו ביאלי, האחראי על התחום הסולארי בכפר בלום. "מחוץ לקיבוץ יש לנו שדה שמייצר 10 מגהוואט על פני 114 דונם שלפני כן היו ברכות דגים שננטשו ועמדו ריקות במשך 25 שנה".
בכפר בלום, מספר ביאלי, האירוניה עבדה שעות נוספות: "למרות שהשדה לא מקבל הגנה אווירית הוא לא חטף בכלל פגזים, ולעומת זאת בתוך הקיבוץ היו לנו כמה נפילות. פגז אחד פגע בלול והרס את המערכת הסולארית. היא עמדה מקולקלת כמה חודשים כי תחת ההפגזות אנשים לא הסכימו לבוא לעבוד כאן. רק לאחרונה התקנו מערכת החדשה שהתחילה לעבוד".
גם אייל בהרב, מנכ"ל "גולן סולאר", סבור שהזמינות של אנשי המקצוע התגלתה כנקודת תורפה.
"טכנאים לא רצו להגיע לפה לתקן מערכות", בהרב אומר. "במערכת ביתית, כשפוגע רסיס בפאנל הוא יכול לעשות קצר בכל המערכת. אני מכיר מערכות שלא עבדו תקופה ארוכה.
"טכנאים לא רצו להגיע לפה לתקן מערכות. במערכת ביתית, כשפוגע רסיס בפאנל הוא יכול לעשות קצר בכל המערכת. אני מכיר מערכות שלא עבדו תקופה ארוכה"
"בקרית שמונה היו לנו מערכות שהלך בהן הממיר – אף אחד לא רצה לבוא להחליף אותו. זה קרה לנו גם במערכות צפות על מאגרי מים בעמק החולה, אם כי זה לא בגלל חזבאללה. גילינו שם שנוטריות מכרסמות את הכבלים".
בהרב גם טוען שבכל הנוגע למערכות קטנות ובינוניות, קשה לקבל מהמדינה פיצוי הוגן שבאמת מכסה על הנזקים. "השמאות נותנת פיצוי רק על הפאנלים שנפגעו, אבל הנזק האמיתי ברוב המקרים הרבה יותר רחב", הוא אומר.
"אם זו מערכת של פאנלים ישנים יחסית שכבר לא מייצרים, אז גם אם נפגע רק פאנל אחד אין ברירה וצריך להחליף את כולם. בהרבה מקרים חייבים לפרק את כל המערכת ולהרכיב מחדש, ואתה מקבל לכל היותר את השווי של 2-3 פאנלים שנפגעו.
"יש הרבה נזק היקפי בכל פגיעה כזו אבל הוא לא נלקח בחשבון. אנחנו, החברות שפועלות בתחום, צריכות להתארגן ולהתחיל לפעול ביחד מול הממשלה".
עם כל הכבוד למטחי הטילים הצפופים שנחתו בגליל העליון, מתברר שהאיום החמור ביותר נשקף לכפר בלום מתוך ישראל – מקום שבו המדינה דפקה נפקדות והמשילות נפחה מזמן את נשמתה.
"את הפגיעה הכי קשה חטפנו מחבר'ה שרוצים דמי חסות", אומר ביאלי, "הם חצו את הגדר של השדה, עברו בין השורות עם פטישים וניפצו פאנלים. הם השביתו 5% מהשדה. הם לא באים להרוס את כל השדה, אלא באים בשביל להגיד 'אנחנו פה'".
"את הפגיעה הכי קשה חטפנו מחבר'ה שרוצים דמי חסות. הם עברו בין השורות עם פטישים וניפצו פאנלים. הם השביתו 5% מהשדה. הם לא באים להרוס את כל השדה, אלא באים בשביל להגיד 'אנחנו פה'"
איפה המשטרה?
"המשטרה יודעת. זה קרה בעוד קיבוצים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם