"הפוך על שיבולת, בבקשה" – כנראה המשפט השכיח ביותר בבתי הקפה באזור המרכז בשנים האחרונות – כבר לא מבטא את ההעדפות הקולינריות של התל־אביבים לבדם.
שוק משקאות ה"חלב" עבר ועובר תמורות משמעותיות: החלב הצמחי הכפיל בשנים האחרונות את נתח השוק שלו בישראל, שעומד כיום על יותר מחמישית מצריכת החלב (21%), לעומת 11% בלבד ב־2018.
מבין הסוגים הצמחיים, הפופולרי ביותר בישראל הוא חלב שיבולת השועל, שנתוני המכירות שלו רשמו עלייה תלולה בשנים האחרונות וכיום הוא נמכר יותר מחלב הסויה, שבעבר שלט בקטגוריה ללא עוררין.
הנתונים מלמדים כי בעוד שב־2018 נמכרו בישראל כ־15 מיליון קרטוני חלב צמחי, ב־2024 המספר גדל ל־34 מיליון. סך מכירות החלב הצמחי ב־2024 הגיע לכ־447 מיליון שקלים – עלייה של 3% לעומת 2023
מניתוח נתוני חברת "סטורנקסט" שמסכמים את 2024 עולה שבעוד תחום תחליפי הבשר מצוי בסטגנציה מסוימת, שוק החלב הצמחי בישראל משגשג. "סטורנקסט" שואבת את הנתונים מכ־80% מהקופות ברשתות השיווק בישראל, כך שמדובר בנתוני אמת ולא במדגם או סקר.
יש לציין שנתוני המכירות של חנויות טבע/טבעונות כמו "ניצת הדובדבן" או "מחסני הטבעונות" לא מגיעים ל"סטורנקסט" כמו גם בתי הקפה שהחלב הצמחי, בעיקר בערי המרכז, מאוד פופולרי בהם. לכן ניתן להעריך בזהירות שנתח השוק האמיתי של החלב הצמחי אפילו גבוה יותר.
גורמים בענף מדברים על ישראל במונחים של מעצמת חלב צמחי. בארה"ב, למשל, עומד נתח החלב הצמחי על 14% מהשוק.
הנתונים מלמדים כי בעוד שב־2018 נמכרו בישראל כ־15 מיליון קרטוני חלב צמחי, ב־2024 המספר גדל ל־34 מיליון. סך מכירות החלב הצמחי ב־2024 הגיע לכ־447 מיליון שקלים – עלייה של 3% לעומת 2023, ויותר מהכפלה לעומת 2018. במקביל, מכירות חלב הפרה התכווצו בחומש האחרון, למרות הגידול הטבעי באוכלוסייה: מ־230 מיליון יחידות ב־2020 ל־206 מיליון ב־2024.
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל – מכון מחקר ישראלי שהוא חלק מארגון גלובלי ללא כוונת רווח, העוסק במחקר וקידום חלבונים אלטרנטיביים – סבור שהגידול המשמעותי בפופולריות של החלב הצמחי נובע משילוב של מספר גורמים: "הפריצה היפה בחלב הצמחי הושגה בגלל הרגישות ללקטוז של רבים, בגלל שוק הפרווה ובגלל שהשינוי בטעם פחות דרמטי כשאתה שותה את החלב בתוך הקפה.
"הרווחים של תנובה ושטראוס על החלב הצמחי הם פנומנליים, לייצר ליטר חלב צמחי עולה שקלים בודדים והם מוכרים את זה ב־10 שקלים ומעלה, לעומת רווח אפסי בחלב פרה"
"נקודת מפנה חשובה הייתה כשהתעשייה אימצה את התחום. תנובה השיקה את מותג השיבולת שלה ב־2020, השיבולת התפוצץ ושלוש שנים אחרי זה עבר להוביל את הקטגוריה.
"הרווחים של תנובה ושטראוס על החלב הצמחי הם פנומנליים, לייצר ליטר חלב צמחי עולה שקלים בודדים והם מוכרים את זה בעשרה שקלים ומעלה, לעומת רווח אפסי בחלב פרה שהמחיר שלו מפוקח ועלויות הייצור שלו גבוהות".
החשיבות שהתאגידים המקומיים הגדולים מייחסים לתחום מתבטאת גם בהשקעה בתשתיות הייצור: תנובה מייצרת את החלבים הצמחיים במפעל מתקדם באלון תבור, ושטראוס, בשיתוף פעולה עם 'אלפרו', מקימה בימים אלה מפעל גדול לייצור חלב צמחי באזור כרמיאל שאמור להתחיל לפעול בשנה הבאה.
בתוך הקטגוריה הצמחית, הטיפוס של חלב שיבולת השועל לפסגה הוא לא פחות ממטאורי. ב־2018 עמד סך המכירות של חלב שיבולת שועל בישראל על חמישה מיליון שקלים בשנה, לעומת 120 מיליון של חלב סויה. שש שנים אחרי, המהפך הושלם: ב־2024 המכירות של חלב שיבולת שועל הסתכמו ב־195 מיליון שקל לעומת 179 מיליון חלב סויה.
במקום השלישי בקטגוריה – חלב שקדים (70 מיליון שקל), והרחק מאחור חלב האורז (שישה מיליון שקלים).
"אם תבדוק מה קורה במקררים, תראה שם שליטה מוחלטת של האלטרנטיב של תנובה. זה טרנד שתפס חזק גם מבחינת הטעם וגם מבחינת ההתאמה לקפה"
"הסיפור הגדול של השיבולת שועל זה ההצלחה המסחררת של ה'אלטרנטיב' של תנובה", אומר אלעד להב, מנכ"ל "אול אורגני", חברה שמייבאת לארץ מוצרים אורגניים ובתוכם שלושה סוגי חלב – שיבולת שועל, סויה ושקדים, שנמכרים תחת המותג "הרדוף".
"אם תבדוק מה קורה במקררים, במשקאות המצוננים, תראה שם שליטה מוחלטת של האלטרנטיב של תנובה. זה טרנד שתפס חזק גם מבחינת הטעם וגם מבחינת ההתאמה לקפה.
"ההתחלה הייתה בטרנד עולמי, כשאנשים נרתעו מסויה בגלל הטענות שהופצו שהוא גורם להבשלה מינית מוקדמת של נשים (טענות שהופרכו מחקרית, א"ל). השיבולת שועל נתפס כניטרלי וניצל את זה כדי לקחת את הבכורה".
בעוד שוק החלב הצמחי משגשג, מתחממות על הקווים שתי שחקניות שעשויות לעלות בקרוב על המגרש ולאתגר את התחום. לפני כשנתיים נחשפתי לראשונה, בבית קפה בריגה, לטביה, לחלב אפונה. החששות והדעות הקדומות נעלמו עם הלגימה הראשונה של הקפה – הטעם היה נהדר, ומתברר שגם הערכים התזונתיים טובים ומתאימים לציפיות של הישראלים שמחפשים חלבון.
בינתיים נכנסו לתמונת חלב האפונה גם תאגידים כמו "נסטלה", והשאלה היא מי יהיה הגורם הישראלי הראשון שייבא חלב אפונה לארץ. על פי גורמים בשוק, זה רק עניין של זמן
בינתיים נכנסו לתמונת חלב האפונה גם תאגידים כמו "נסטלה", והשאלה היא מי יהיה הגורם הישראלי הראשון שייבא חלב אפונה לארץ. על פי גורמים בשוק, זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה.
החלב הנוסף שצפוי להיכנס לתמונה הוא לא בדיוק צמחי – אבל הוא בהחלט אלטרנטיבי. הכוונה לחלב של "רימילק", חברה ישראלית שהוקמה ב־2020 ופיתחה טכנולוגיה לייצור חלבונים הזהים לחלוטין לחלבוני חלב (למעט הלקטוז) מהתססה של שמרים.
ב־2022 קיבלה "רימילק" אישור רגולטורי לשווק בארה"ב, וב־2023 קיבלה אישור גם ממשרד הבריאות הישראלי. "הם יודעים לקחת שמר ולגרום לו לייצר חלבון חלב. אם אתה שם את זה מתחת למיקרוסקופ החלבון הוא אותו חלבון", אומר גולדשטיין.
"התססה זה משהו שקיים בהיסטוריה, אם בשמרים או בלחם, והם קיבלו על זה אישור רגולטורי. בארה"ב כבר יש מוצרים כאלה, עכשיו מחכים שהם ייכנסו לשוק כדי לראות איך זה מתקבל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הבעיה החמורה בחלב צמחי ובחלב שיבולת שועל היא שהוא כפול במחיר מחלב רגיל מחירו מתקרב ל – 18 ש"ח לבקבוק ! מי שאלרגי לחלב או סובל מאי סבילות לחלב וחייב לשתות חלב צמחי ואין לו ברירה משלם מחיר מופקע ואת הקופון גוזרות החברות היצרניות.
בושה לעושק כזה !!!