בנק ישראל פועל להסדרת התנהלות המערכת הבנקאית מול לקוחות שהוטלו עליהם סנקציות בינלאומיות. בשבוע החולף פנה המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי לבנקים בבקשה להתייחס לנוהל בנקאי תקין חדש, תחת הכותרת: "מתן שירותים ללקוחות ברקע משטרי סנקציות".
לזמן ישראל נודע כי היום (ראשון) צפויה הוועדה לנהלים תקינים בבנק המרכזי לדון בגיבוש עמדה מערכתית לנוהל החדש.
"בשנים האחרונות גובר השימוש בסנקציות כלכליות מסוגים שונים ככלי אכיפה משפטי, המופעל למגוון מטרות ומהווה מנוף לחץ והרתעה בזירה הבינלאומית. משטרי סנקציות המונהגים בידי מדינות זרות וארגונים בינלאומיים שונים הם משטרים מורכבים מבחינת מהות הסנקציות, ובעלי השלכות שונות על יחידים, גורמים עסקיים וגופים פיננסיים שונים", כתב המפקח בהסבר להוראה החדשה.
בשבוע החולף פנה המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי לבנקים בבקשה להתייחס לנוהל בנקאי תקין חדש, תחת הכותרת: "מתן שירותים ללקוחות ברקע משטרי סנקציות"
"ניצולה של המערכת הבנקאית לצורך עקיפה של משטרי סנקציות שהוטלו על ידי מדינות וארגונים בינלאומיים חושף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים של ציות, הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין", הוסיף. כדי להימנע מסיכונים אלה, על הבנקים להעריך את הסיכונים הכרוכים בהפרה או עקיפה של הסנקציות, ולקבוע מדיניות ונהלים ברורים למתן שירותים לאותם לקוחות.
מצד אחד, הבנקים לא יכולים להימנע באופן גורף ממתן שירותים ללקוחות שעליהם הוטלו סנקציות; מצד שני, הם נדרשים להודיע ללקוחות על אופן הגבלת הפעילות. טיוטת ההוראה החדשה אינה מפרטת את רשימת ההגבלות, ואלה ייקבעו בהמשך במסגרת יישור קו מתואם בין הבנקים.
המפקח קובע לראשונה באופן רשמי כי נדרש איזון בין מגבלות הסנקציות הבינלאומיות לבין החובה להעניק שירותים מסוימים גם ללקוחות אלו.
לא יודעים איך לציית
בממשלה ובימין, לרבות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', זועמים על הבנקים שמצייתים לסנקציות – בין השאר בטענה כי תחולתן מוגבלת למדינות שהטילו אותן. אלא שלבנקים המקומיים יש קשרים עסקיים עם גופים באותן מדינות, ולכן הם נדרשים להיזהר מהפרה עקיפה של משטר הסנקציות.
בפועל, הנוהג שהתקבע עד כה מנע מישראלים שעליהם הוטלו סנקציות להחזיק כרטיסי אשראי בינלאומיים, לסחור במט"ח, והטיל עליהם הגבלות נוספות.
עם זאת, בשנים האחרונות שררה אי בהירות בנוגע לאופן שבו על המערכת הבנקאית לציית למשטרי הסנקציות, ובתי המשפט נדרשו לתביעות שניסו לאתגר את יישומן. עוד לפני הסנקציות על מתנחלים, שהחלו אשתקד, הוגשו תביעות נגד בנקים בגין הגבלות שהוטלו על אוליגרכים רוסים הנתונים לסנקציות בינלאומיות.
המתנחלים מאתגרים את המערכת ולאחרונה השיקו קמפיין תרומות לחוות שחלקן תחת סנקציות בינלאומיות. אם, למשל, הבנקים יאשרו תרומות מחו"ל – הם חשופים להפרה
כך למשל, בית המשפט העליון סירב לאפשר לרומן אברמוביץ' להעביר תרומה לארגון זק"א, ואילו במקרה של אוליגרך אחר המקורב אליו, הורה בית המשפט לאפשר לו גישה מוגבלת לחשבון הבנק. במקרה הנוגע למתנחלים, אשתקד קיבל בית המשפט את בקשת ארגון "חוננו" והורה לחברת כרטיסי אשראי להימנע מביטול תרומות למתנחל שעליו הוטלו סנקציות אמריקאיות.
המתנחלים מאתגרים את המערכת הבנקאית ואת משטר הסנקציות, ולאחרונה השיקו קמפיין התרמה למאחזים שגייס 12,600 תורמים. חלק מהחוות המשתתפות בקמפיין נתונות לסנקציות בינלאומיות, ואם תורמים מעבירים כספים ממדינות שהטילו את הסנקציות – הדבר עלול לחשוף את המערכת הפיננסית הישראלית להפרה. האם אכן מדובר בהפרה? לא ברור – וזו אחת הדילמות המרכזיות שהבנקים יידרשו ליישר בהן קו.
בונה בגדה המערבית, הורס בעזה
בתחילת השנה מיהר ממשל דונלד טראמפ לבטל את הסנקציות שהטיל הנשיא ג'ו ביידן על מתנחלים אלימים בראשית 2024. למרות זאת, עדיין קיימות סנקציות על כמה עשרות מתנחלים וגופים הפועלים בהתנחלויות, שהוטלו עליהם על ידי האיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, יפן ומדינות נוספות.
בשבוע שעבר הודיעה בריטניה על הקפאת מגעים להסכם סחר עם ישראל, ועל הטלת סנקציות נגד שלושה מתנחלים, שני מאחזים ושני ארגונים שלדבריה מקדמים אלימות כלפי פלסטינים.
על החברה של ליבי צוין כי העניקה "תמיכה לוגיסטית להקמת מאחזים לא חוקיים שהובילו לעקירה כפויה של פלסטינים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים"
כמו במקרים קודמים, ההודעה מפרטת כי נכסיהם של הגורמים הללו בבריטניה יוקפאו, ייאסר על גורמים בריטיים לקיים עמם קשרי מסחר פיננסיים או כלכליים, תיאסר עליהם כהונה כדירקטורים בחברות בריטיות, וכניסתם לשטח הממלכה המאוחדת תסורב.
אחד מהגורמים שעליהם הוטלו סנקציות הוא הראל ליבי – ממייסדי "החווה של קוקו" ובעליה של חברת "ליבי בנייה ותשתיות". לפי הודעת ממשלת בריטניה, הוא "היה מעורב באיומים, בביצוע פעולות תוקפניות ובאלימות כלפי פלסטינים".
ליבי נתון מעתה להקפאת נכסים, לאיסור נסיעה ולפסילה מלכהן כדירקטור. על החברה שבבעלותו צוין כי העניקה "תמיכה לוגיסטית להקמת מאחזים לא חוקיים שהובילו לעקירה כפויה של פלסטינים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים". על מקרי האלימות שיצאו מהחווה שבבעלותו בבקעת הירדן פורסם גם באתר זה. נכון להיום, ליבי מציג את עצמו כמי שמתגורר ב"חוות שובאל", ממערב לאריאל.
המרוץ למיליון
לפני כחצי שנה חשף העיתונאי יונס טיראווי כי החברה שבבעלותו של ליבי פועלת גם בהריסת מבנים בצפון רצועת עזה. בשיחה עם אחד מנציגי החברה בימים האחרונים, הוא אישר כי הם ממשיכים להפעיל שם כלי צמ"ה.
"אנחנו בדרך למיליון דונם. אני בטוח שהכותרת הייתה בדרך למיליון תושבים, וזה כמובן חייב לעבוד ביחד ולהשתלב"
בתשובה לשאלה האם, לאור הסנקציות הבריטיות, תיבחן מחדש ההתקשרות עם ליבי, הפנה צה"ל את הפנייה למשרד הביטחון, ומשם נמסר: "הנושא ייבחן מול הגורמים הרלוונטיים".
מליבי עצמו לא התקבלה תגובה. אחיו, אליאב, שותף בחברה, השתתף לאחרונה בוועידת "מקור ראשון", ובהתייחס למוסף חגיגי לציון 50 שנה להתיישבות ("בדרך למיליון"), אמר את הדברים הבאים: "אנחנו בדרך למיליון דונם. אני בטוח שהכותרת הייתה בדרך למיליון תושבים, וזה כמובן חייב לעבוד ביחד ולהשתלב.
"אם אנחנו רוצים שבארה"ב ידברו על זה כמקום שלנו ויחילו ריבונות – אנחנו קודם כול צריכים להסתכל על כל המרחב כבעלי הבית. על כל השטחים הפתוחים והלא פתוחים, כל שטח צריך לטפל בו איך שאפשר לטפל – יש מה שנצטרך לרכוש, ויש מה שנצטרך פשוט ליישב […]
"האתגר הגדול הוא לתפוס את המרחב הפתוח, אפילו בשטחי סי, שהיום החוות מחזיקות למעלה מ־600 אלף דונם, שזה פחות מ־200 משפחות – ביחד עם כל מה שהחוות עושות, שזה יותר מפי שלושה ממה שההתיישבות מחזיקה".
"אם אנחנו רוצים שבארה"ב ידברו על זה כמקום שלנו ויחילו ריבונות – אנחנו קודם כול צריכים להסתכל על כל המרחב כבעלי הבית. על כל השטחים הפתוחים והלא פתוחים, כל שטח צריך לטפל בו איך שאפשר לטפל"
ואכן, המאחזים הלא חוקיים – המכונים "החוות" – נמצאים בשנים האחרונות בחזית המאמץ של המתנחלים לדחוק את הפלסטינים משטחי C, באמצעות התנכלויות ואלימות יום־יומית שנועדה לייאש אותם. מאז תחילת המלחמה, כבר עשרות קהילות רועים גורשו בדרך זו.
פנחס ולרשטיין, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע, שוחח עם ליבי באותה ועידה ואמר כי הציבור חייב "להוקיר את ליבי ואת מפעל החוות".
בשיחה עם זמן ישראל, ולרשטיין מציג גישה ממלכתית: מצד אחד, הוא מצפה מהמדינה לטפל באלימות מתנחלים; מצד שני, הוא תומך בהרחבת ההתנחלויות באמצעות החוות – כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק.
"יש לי בעיה מול מדינת ישראל. כל מי שפוגע בערבי בלתי מעורב – שיכניסו אותו לכלא. אין לי שום בעיה עם זה. הוא פושט, וצריך להתייחס אליו ככזה. מי שפוגעים בחיילי צה"ל, בערבי בלתי מעורב, זורקים אבנים על מכוניות ושורפים בתים – יש לאתר אותם ולהכניס לכלא. לא מעניינת אותי ממשלת בריטניה בנושא, זה צריך להיות תפקיד של מדינת ישראל".
כנראה שהם חושבים שיש חוסר מעש ולכן הטילו את הסנקציות.
"אבל הם החליטו גם לבטל הסכם סחר. הם לא מעניינים אותי, לצורך העניין. צריכים להיות 'והיה מחננו טהור'. כל אדם שבונה ויש לו מפעל בנייה – שיבורך. המדינה צריכה לפעול במלוא התוקף, לא דרך שב"כ אלא דרך המשטרה (ובאופן) פלילי. הנהגת הציבור – כולל ביו"ש – צריכה לגנותו ולתקוף בכל תוקף כל מי שפוגע בבלתי מעורבים, יהודים או ערבים. לא יכולים לטייח את הדבר הזה".
"ערבי שמעבד קרקע שבבעלותו – תפקיד המדינה להגן עליו בכל תוקף. ערבי שמנסה להשתלט על קרקע – תפקיד המדינה, לא החוות, להוציא אותו מהשטח"
הוא מציין את העוינות כלפי יהודים, במיוחד באירופה, כדבר ש"לא שייך לסנקציות, אלא לאווירה כללית, שבין היתר מבטאת עוינות עצומה לזהות היהודית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
הטענה היא שהחוות אלימות כלפי השכנים ונועדו לדחוק אותם.
"בוא נבדיל: ערבי שמעבד קרקע שבבעלותו – תפקיד המדינה להגן עליו בכל תוקף. ערבי שמנסה להשתלט על קרקע – תפקיד המדינה, לא החוות, להוציא אותו מהשטח. אם החווה על אדמות מדינה, וכתוצאה מכך ערבים לא יכולים להשתלט על הקרקע – רק יבורכו
פנחס ולרשטיין ואליאב ליבי בוועידת "מקור ראשון"
"החוות הן לא המסה של רוב הציבור שגר ביו"ש. אותו דבר אפשר להגיד על ניר ונחל עוז – מי שבא לגבול, משמעותו שהוא דוחק את (הפלסטינים). חוות נמצאות על אדמות מדינה, וכתוצאה מכך ערבים לא יכולים להשתלט על זה – רק יבורכו. ואני מוכן לסייע כמיטב יכולתי".
דניאלה וייס לא לבד
אחת מהאישים שעליהם הטילה בריטניה סנקציות היא דניאלה וייס. ממשלת בריטניה מאשימה אותה בתוקפנות ואלימות כלפי פלסטינים, ואת תנועת "נחלה" שייסדה – בתמיכה לוגיסטית וכלכלית להקמת מאחזים ולעקירה כפויה של פלסטינים. ייתכן שהבריטים נזכרו בה ובתכניותיה לגרש פלסטינים מעזה ומשאר חלקי הארץ בעקבות ריאיון שהעניקה ללואי ת'רו, ששודר לאחרונה ב־BBC.
"הבריטים עוד לא התנצלו על הספר הלבן שמנע מיהודים לעלות לארץ ישראל בזמן השואה, ועכשיו נעמדים על הבמה וצועקים כמו כרוכיה"
האמת היא שוייס אינה לבד – בקואליציה הנוכחית יש לא מעט חברים שמתבטאים בצורה דומה. בשיחה עם זמן ישראל, וייס חוזרת על רצונה לקדם טרנספר, ובאותה נשימה מתכחשת להאשמות על תקיפות פלסטינים.
"הבריטים עוד לא התנצלו על הספר הלבן שמנע מיהודים לעלות לארץ ישראל בזמן השואה, ועכשיו נעמדים על הבמה וצועקים כמו כרוכיה. מילא אנטישמיות – אבל למה להיות טיפשים? מה זאת אומרת מסיתה לאלימות? אני אומרת שהעזתים צריכים להיות נפוצים לכל מדינות העולם, ולא יישאר אחד מהם בעזה.
"אני לא מסיתה לאלימות. אני אומרת את דעתי בכל מקום ששואלים: ארץ ישראל כולה שלנו, ועכשיו אמרתי לתקשורת בחו"ל על עזה שזה חלק מהנגב המערבי ונחלת יהודה – וזה שלנו. העזתים סיימו את תפקידם ההיסטורי הקצר במקום, ועם ישראל חוזר.
"עד 7 באוקטובר הייתה המציאות שאחרי הגירוש הנורא ב־2005, הם היו שם ולא היו תוכניות לכבוש את עזה. הם עשו טבח נורא, ובזה מחקו מעצמם כל קשר אי פעם עם המקום שנקרא עזה. 'נחלה' זה המשך של הרב לוינגר, מכוחו של הרב קוק – ליישב את כל הארץ ולא להסתפק בחלקים ממנה. לעולם קשה עם זה".
"מה שמעסיק אותי בהקשר לבריטניה זו האנטישמיות שגורמת לבריטים לעיוורון עצמי, זה אינפנטילי, או שהשנאה מעבירה אותם על דעתם או שהטיפשות לא נותנת להם לחשוב"
תכננת לנסוע לאנגליה בקרוב?
"דווקא כן, בגלל שלארה"ב ולקנדה אני מנועה להיכנס כבר הרבה שנים, יותר מעשור. מה שמעסיק אותי בהקשר לבריטניה זו האנטישמיות שגורמת לבריטים לעיוורון עצמי, זה אינפנטילי, או שהשנאה מעבירה אותם על דעתם או שהטיפשות לא נותנת להם לחשוב, באמת שכחתם ששחטו תינוקות?"
הם לא מכחישים רק מאשימים אותך באלימות.
"אין אצלנו דבר כזה, זה שקר ברמה של דם ילדים שנחוץ למצות".
בעודנו מדברים יש התפרעות והתקפות של ישראלים בברוכין.
"אני מציעה לערבים להירגע, מה שהם עשו זה כבר מעל ומעבר. רצח האישה הזו, (צאלה גז, ע"ש.), על זה הם ישלמו עוד הרבה, לזה הממשלה דואגת ברוך השם. אני יודעת שהאלימות לא נמצאת בקרב המתיישבים, לא נערי ולא נערות הגבעות – זו המצאה אנטישמית".
את לא חוששת שמעגל הסנקציות יתרחב וכולנו נשלם את המחיר?
"משרד הכלכלה הודיע שאין הקפאה, שום הקפאה של הסכם הסחר ושום נעליים, אלה המצאות. ראש הממשלה יצא להגנתי, אנחנו לא לבד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
יום אחד מתעורר פלוני בבוקר, מגלה ששמו מופיע בעיתונים, וכל נכסיו הוקפאו. אין לו חשבון בנק, אין לו משכורת, אין לו יכולת להתנהל, לשלם על בית הספר לילדים או ביטוח לאוטו. והכל מגיע בלי צו רשמי, בלי יכולת להתגונן בבית משפט, בלי ראיות והוכחות, בלי ייצוג מול גוף משפטי כלשהו. האם זה נשמע למישהו תקין או הגון?
בנוסף, אם לא נעצור את זה כאן, ברור שזה ילך ויגדל יותר ויותר. מדובר בכביש עוקף מערכת המשפט הישראלית, ואף עוקף כל מערכת משפט בכלל, שבו יכול פקיד כלשהו בארהב להחליט על דעת עצמו ולהפוך להיות השופט והמוציא לפועל על גבם של אזרחים ישראלים, שאינו מכירם כלל. מה נעשה אם ארהב למשל תחליט, מטעמים פוליטיים, להטיל סנקציות כאלה על הרמטכל או על איש מוסד? ומה אם רק תאיים שתעשה זאת, אלא אם ישראל תיסוג מלבנון בתוך שבוע?
למרבה המזל, יש פתרון פשוט למדי. ישראל היא זו שקובעת את הפרטים האישיים של אזרחיה. אם אותו פלוני מהפיסקה הראשונה היה מקבל מספר זהות ישראלי אחר, אז הבנקים הישראלים היו יכולים להתחמק מסנקציות, בטענה שאין להם שום יכולת לשלוט על הנושא. ומי שחושב שארהב תטיל בתגובה סנקציות על כל הבנקים בישראל, טועה. לפחות במצב הנוכחי. המטרה היא לא לפגוע בישראל באופן כללי (יש לה די והותר דרכים לעשות זאת) אלא לעשות דין לעצמם ולפגוע במה שהם תופסים כגורמים מתסיסים, והם חושבים שמדינת ישראל לא עושה מספיק בנושא.
הנ"ל נכתב על ארהב, משום שבריטניה היא רק נספחת לבעיה (והתחילה להטיל סנקציות על אזרחים ישראלים, רק אחרי שארהב עשתה זאת). סביר להניח שבהמשך נראה גם את צרפת, ספרד, ואולי אפילו אירלנד מצטרפות לחגיגה.