Udi A
הזמן של
Udi A
ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה... המשך קריאה

ישראל היא שיאנית העולם במספר עורכי דין לנפש, ובפער גדול. דבר זה משפיע על התנהלות המדינה כולה: כל סכסוך בתקשורת מתברר לפני שופט. כל סוגיה ציבורית בסופו של דבר תיחתך בבג"ץ. כל החלטת ממשלה תעורר איזה גוף פרטי שיגיש עתירה. אנחנו מדינה משפטית מסורבלת ומלאת רגולציה, שבה לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולכל יוצא מן הכלל יש סעיף קטן.

עורכי דין אינם יצרנים ולא תורמים לתל"ג. זהו מקצוע נותן שירות, וצריך להישמר במספרים קטנים. לכן, צריך לצמצם דרסטית את מספר עורכי הדין בישראל. אין צורך בכל כך הרבה, ובוודאי שאין צורך להכשיר עורכי דין חדשים בכמויות כאלה.

אבל איך עושים זאת? הממשלה אינה עושה דבר. לשכת עורכי הדין, במטרה לשמור על כמות סבירה של עורכי דין בשוק, מקשה מאוד על המבחנים; וזו כבר רשעות של ממש. אתה נותן לאנשים צעירים ללמוד ארבע שנים, במטרה לקבל תעודת עו"ד, ואז שולח אותם לדרכם ללא תעודה כזו. לכן הצמצום חייב להתבצע כבר בקבלה לאוניברסיטאות. דבר זה הוא לטובת הסטודנטים. הכותב הוא צעיר ועדיין סטודנט, ואינו מבין שעדיף לו לקבל שיברון לב קטן בכניסה לאוניברסיטה מאשר שיברון לב אדיר אחרי ארבע שנים מפרכות. לא חסרים בוגרי תוכניות ממיינות למיניהן של "חמישים אחוז חייבים ליפול בשנה הראשונה". האונ' העברית למשל מחבבת תוכניות כאלה. רק אלוהים יודע כמה דמעות היו נחסכות, אם בפשטות היו מסרבים לקבל את הסטודנטים כבר מראש. ואל תטעה: מרצה מנוסה למשפטים במכללה יודע מצויין, כבר בשנה הראשונה, מי מהסטודנטים לעולם לא יעבור את המבחן ולא יהיה עו"ד. אבל הסטודנט עצמו אינו יודע זאת, ולכן יבזבז הרבה שנים, הרבה תאי מוח, והרבה מאוד ביטחון עצמי, עד שיבין זאת בעצמו. ומה יעשה בגיל 30, עם תואר במשפטים וללא תעודת עו"ד?

הפתרון הוא שהמדינה תיקח אחריות, ותבנה צוות מומחים שיחשבו לטווח הארוך. לאן אנחנו רוצים להוביל את ישראל בעתיד? לכמה בוגרי משפטים נזדקק בעוד עשור, ולכמה בוגרי כימיה? כמובן שאין לנו יכולת לשלוט על בחירתו האישית של כל אדם, אבל בהחלט יש לנו יכולת להשפיע על בחירתו של ציבור הסטודנטים – באמצעות מימון תוכניות אקדמיות, מתן אישורי מל"ג, וגם הגבלת הסטודנטים במקצועות מסויימים. ברפואה אנחנו עושים זאת. במכללה לפיקוד ומטה עושים זאת. גם במשפטים צריך לעשות זאת.

מן הצד השני, צריך להפחית בייחודו של המקצוע. אפשר להחשיב בוגרי מדעי הרוח כליטיגטורים (זה בטוח לא יזיק למדעי הרוח שקורסים מחוסר תלמידים). צריך לחייב את הפקולטאות למשפטים לדרוש חוג נוסף מהסטודנטים – כלומר לדרוש שמשפטים תהיה רק תכנית דו חוגית לחוג נוסף – כדי שהסטודנטים לא ימצאו את עצמם בעתיד בפני שוקת שבורה. עלינו לתכנן את העתיד, ולא לדבר גבוהה על שיוויון. הניסיון בכל העולם מראה שזה לא עובד, ובסופו של דבר לא יוביל את המוחלשים להצלחה.

אכן, כפי שכתבת, בעולם אין טובים מוחלטים ורעים מוחלטים. המציאות מורכבת, ולמרבה הצער, את חוטאת בזה הרבה יותר מאשר אותם עוברי אורח שקיללו אותך ברחוב. משום שאותן נשים רעבות שעומדות בתור ... המשך קריאה

אכן, כפי שכתבת, בעולם אין טובים מוחלטים ורעים מוחלטים. המציאות מורכבת, ולמרבה הצער, את חוטאת בזה הרבה יותר מאשר אותם עוברי אורח שקיללו אותך ברחוב.

משום שאותן נשים רעבות שעומדות בתור ללחם, שונאות אותך שנאת מוות חסרת היגיון. ואותם נערים רעבים, אילו היו יכולים, היו מעוללים לך זוועות שלא ברא השטן. בשונה ממה שקראת בבי.בי.סי (וישראל חוששת לומר בפומבי), את הזוועות האמיתיות בקיבוצים לא ביצעו הרוצחים המקצועיים של חמאס, אלא אזרחים עזתים, חלקם נשים, ומחבלים מאומנים-למחצה. חמאס הוא לא גוף תלוש, אלא רק הסימפטום לאוכלוסיית עזה: רדיקלית, ברברית, אלימה ופרימיטיבית. מוחם של הילדים מורעל מגיל צעיר, והמבוגרים עברו מזמן את נקודת האל חזור. הם באמת ובתמים מאמינים בזכותם הדתית לאנוס אותך, כאישה יהודיה וכשלל מלחמה. אין אפילו אדם אחד בעזה, שמאמין בכנות בזכותה של ישראל להתקיים בכל קו שהוא. החמלה, יקירתי, תמיד מגיעה רק מצד אחד בלבד.

וזוהי המורכבות של המציאות עליה דיברת. כיצד ניתן לתת אהבה ליצורים שישמחו לראות אותך על המוקד? כיצד ניתן לתת להציל את הנחש, שיחזיר לך בהכשה? כיצד ניתן להתמודד עם אוכלוסייה של יצורים שרצונם הראשון הוא מזון ומים, והשני הוא לרצוח אותך?

הפתרון הטוב ביותר, ההומאני ביותר, ההגיוני ביותר הוא, במילה אחת – טרנספר. גירוש בהיקפים עצומים של שני מיליון תושבי עזה למקום אחר. זוהי הודאה בכשלון. הכרה במציאות המורכבת: איננו יכולים לשנות תרבות של שני מיליון איש. וכבני אדם נורמלים, איננו יכולים פשוט להשמיד אותם. ולכן עלינו לגרשם מכאן. בעוד כמה וכמה דורות, אולי ישתפרו, יתבגרו, ילמדו להיות בני אדם. אולי לא. אין בכוחנו לדלג מעל תהליך היסטורי ותרבותי ארוך ועמוק שאוכלוסיית עזה חייבת לעבור.

יש דרך קצרה ופשוטה לנצח את האיום החותי, והיא אפילו זולה מאוד. נציג בקצרה את הבעיה: איך אתה יכול להרתיע אדם קנאי, עני, חדור אידיאולוגיה דתית, ששואף בכל מאודו להשמיד אותך? הרי אינך יכול ל... המשך קריאה

יש דרך קצרה ופשוטה לנצח את האיום החותי, והיא אפילו זולה מאוד.
נציג בקצרה את הבעיה: איך אתה יכול להרתיע אדם קנאי, עני, חדור אידיאולוגיה דתית, ששואף בכל מאודו להשמיד אותך? הרי אינך יכול לפגוע בכלכלה שאין לו, ותתקשה מאוד לפגוע בכל מאגרי הנשק שלו.
אז קשה מאוד לפתור את הבעיה, אבל קל מאוד לעקוף אותה. כיצד? בפשטות – להרוג אותו. די פשוט, לא? גופה לא נוטרת טינה, ואינה יכולה לשגר אליך טילים בליסטיים. אם חצי מיליון איש היו מתים בתימן אתמול, לא היה נותר מי שיירה היום. ואם בכל זאת היו יורים היום, תמיד אפשר לחזור על זה שוב. אין מה לומר – חשיבה ביטחונית יצירתית ומחוץ לקופסה!
אבל האמת שמצאתי את זה בהיסטוריה: אז היו קוראים לפתרון כזה בפשטות "מלחמה".

בחברה משכילה וליברלית, הכל פתוח לדיון. אסור שתהיה מילה שסוגרת את הדיון. אסור לקבל מונח שהוא טאבו. ולכן אסור לסגור את הדיון עם המילה ג'נוסייד. נפתח את הדיון בהגדרה כללית: כל האנשים שווים... המשך קריאה

בחברה משכילה וליברלית, הכל פתוח לדיון. אסור שתהיה מילה שסוגרת את הדיון. אסור לקבל מונח שהוא טאבו. ולכן אסור לסגור את הדיון עם המילה ג'נוסייד.
נפתח את הדיון בהגדרה כללית:
כל האנשים שווים, אבל לא כל התרבויות שוות. ישנן תרבויות טובות ותרבויות רעות. ישנן תרבויות נוראיות ואיומות, שאין להן זכות מוסרית להתקיים על הפלנטה. כיצד נמדוד זאת? באמצעות הסבל שהתרבות ממיטה על אנשים אחרים. אולי נצרף גם פרמטרים של שיוויון או השכלה. מי שטוען שכל התרבויות שוות ואין טובה יותר מאחרת, ימצא עצמו מצדיק, למשל, שריפת מכשפות על המוקד. בנוסף, הוא מוחק את הפקולטאות לסוציולוגיה, לפילוסופיה, למשפטים, וגם את הרוח האנושית. הרי אם כל התרבויות שוות, אין לאן להתקדם. אז חבל שלא נשארנו בימי הביניים.
כעת נעבור להגדרת הבעיה:
בעזה קיימת תרבות פלסטינית ערבית מסוג מסויים. תרבות זו היא ברברית, פרימיטיבית, חולנית ואלימה. תרבות שמקדשת שהידים ומעודדת אונס. תרבות שבה יהודים נחשבים בני חסות, ונשים הן שלל מלחמה. תרבות שבה נורמלי לחלוטין לערוף ראשים, לאנוס, להתעלל. ילדים גדלים לתוך זה. אנשים באמת ובתמים מאמינים בכך. חמאס הוא לא הבעיה. חמאס הוא הסימפטום לבעיה. ואכן, את המעשים הבאמת נוראיים בשביעי באוקטובר, לא עשו הרוצחים המקצועיים של חמאס – אלא אזרחים עזתים ומחבלים מאומנים למחצה.
לא זו אף זו: תרבות זאת שוללת את התרבות שלנו מכל וכל. בעיני התרבות הזו, לך ולי אין זכויות אנוש בסיסיות. אין לנו זכות למדינה, מעצם היותנו לא מוסלמים. לטעמם, אנחנו חיים כאן בחטא.
מה המענה לתרבות כזאת?
איזה תשובות מוסריות קיימות כנגד מצב כזה, שבו תרבות שלמה מבקשת להשמיד אותך ואותי?
אני רואה שלוש אפשרויות בלבד:
1. השתלטות על האוכלוסייה, וכפייה דורסנית ואלימה של התרבות שלך. מצב זה התקיים במשך כל ההיסטוריה המתועדת.
2. השמדה שיטתית של האוכלוסייה, וממילא של התרבות הרלוונטית.
3. גירוש המוני של האוכלוסייה למקום אחר. אני לא יכול לשנות אתכם, אז לפחות אל תהיו אצלי מעבר לדלת.
מבין שלושת האפשרויות, הפרקטית ביותר היא האחרונה. האם היא יכולה להתבצע מחר בבוקר? כנראה שלא. האם היא מוסרית? כמובן. היא הכי מוסרית שיש. להיפך: הימנעות ממנה איננה מוסרית, משום שהיא תוביל לכך שהתרבות שלך תיעלם, וממילא סכום הסבל יהיה גדול הרבה יותר.
כיצד מבצעים זאת? אני לא יודע. אבל התחלה טובה תהיה להציג את הבעיה כפי שהיא, ולא להתעלם מהמובן מאליו.

כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

היום ה־473 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

הרמטכ״ל התפטר מתפקידו וביקש לפרוש בתחילת מרץ

גם מפקד פיקוד הדרום הודיע על החלטתו לסיים את תפקידו בצה״ל ● לפיד: "מצדיע לרמטכ"ל, עכשיו שייקחו אחריות ויתפטרו – ראש הממשלה וכל ממשלת האסון שלו"; הרצוג וגנץ קראו להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● סמוטריץ': "התקופה הקרובה תהיה בסימן החלפת הפיקוד הצבאי הבכיר" ● חיות נגד מתווה לוין-סער: "הניסיון להציג אותו כפשרה - אחיזת עיניים"

עוד 37 עדכונים

שקרים רבותיי, שקרים

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,116 מילים

תגובות אחרונות

סערה עזה שפקדה את חופי חיפה לפני כמה עשורים גרמה למישהו בעירייה לחשוב שהפתרון הוא להפוך את החופים ליעד מבוצר ולכסות אותם בבטון ● מעבר לפגיעה האסתטית, הבטון גרם לנזקים סביבתיים משמעותיים, בהם בריחת החול והצרת רצועת החוף ● בניסיון לתקן את הטעויות ההיסטוריות, הוצאו מהחופים כאלף טון בטון, והתוצאות החיוביות כבר מורגשות

עוד 946 מילים

עקורים

ישראל בהתמודדות כפולה בו-זמנית

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 844 מילים

"התשתית שהציגה העירייה הייתה ועודנה רעועה"

מעקב זמן ישראל ניצחון משמעותי לחילונים ברחובות במאבק מול עמותת חב"ד, בפרשת בית הכנסת שנחשפה בזמן ישראל: ביהמ"ש המחוזי בלוד ביטל את ההקצאה הזמנית שהעניקה העירייה לחב"ד בשכונת "רחובות ההולנדית" ● השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלות העירייה, שלא בדקה את הנתונים, לא קיימה דיון ראוי בצרכי התושבים וחרגה מהפרוגרמה, ללא הנמקה ראויה

עוד 850 מילים

ארץ הזקן העולה

לפני כמה ימים צדה את עיני ידיעה על האישה היפנית הזקנה ביותר בעולם, שהלכה לעולמה בגיל 116.

נזכרתי מיד בסבתי שהלכה לעולמה בגיל 101 ובסבי שנפטר בגיל 99, הכול בזכות הגנים האפגנים שלהם ובזכות אורח החיים הפעיל והנכון שניהלו כול חייהם.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 918 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טראמפ רוצה להיזכר כמשכין השלום מוושינגטון

נאום ההשבעה של טראמפ הציג חזון של שלום ואחדות, לצד התחייבות לקידום הפסקת האש והחזרת החטופים ● בישראל, לעומת זאת, השר סמוטריץ' דוחף לחידוש הלחימה בעזה – מהלך שעומד בניגוד לעמדה האמריקאית ● פרשנות

עוד 899 מילים

בשב"כ מתלבטים לאן ישוחררו האסירים הכבדים

האסירים הכבדים הכלולים בעסקה בין ישראל וחמאס צפויים להשתחרר רק בשלב השלישי של ההסכם, ומדובר ברוצחים השפוטים למספר מאסרי עולם ● ישראל דורשת הגליה של הבולטים בהם, אלה שמסומנים כמי שיחזרו בוודאות לפעילות טרור, אולם בשב"כ הדעות חלוקות ● יש מי שגורס כי מוטב שישהו בגדה - שם לישראל יש חופש פעולה מבצעי מלא - מאשר במדינה כמו טורקיה או קטאר, שבה ישראל לא תוכל לפעול נגדם ● פרשנות

עוד 996 מילים

טראמפ מכניס את העולם לעידן עסקי יותר

הערב יושבע דונלד טראמפ לנשיא ה-47 של ארצות הברית וייכנס בפעם השנייה לבית הלבן ● הפעם, מנהיגי העולם מוכנים לכך יותר מאשר ב-2016 ● הם הפיקו לקחים מהקדנציה הראשונה שלו, למדו את גישתו המבוססת על "מה יצא לי מזה", ואת הסתמכותו על בני משפחתו לניהול עסקאות ● כעת, העולם יתמודד עם גישת משחק סכום אפס של טראמפ בדרכים שונות ● פרשנות

עוד 1,909 מילים ו-1 תגובות

שני כפרים ושלוש שכונות בנגב נמחו מעל פני האדמה

יותר מאלף תושבים בדואים נותרו ללא קורת גג, לאחר שפונו מבתיהם ● לטענתם, השוטרים לא אפשרו להם זמן לארוז והריסות הבתים השמידו את כל רכושם ● חלקם טוענים כי היישובים שיועדו להם אינם מוכנים, בעוד אחרים חוששים מסכסוכים בכפרים אליהם הם נדרשים לעבור ● רשות הבדואים: "המגרשים החדשים מוכנים וממתינים למשפחות"

עוד 2,748 מילים

בג"ץ העלים עין מהפרת החוק של המדינה בעסקת האסירים

שמו של ראיד חליל, שהורשע ברצח שני ישראלים בנסיבות שנקבעו כ"חריגות בחומרתן", נכלל בניגוד לחוק ברשימת האסירים המיועדים לשחרור במסגרת עסקת החטופים ● רק שעות לפני ביצוע העסקה נמחק שמו, אך בג"ץ סירב להתערב בזמן אמת והוסיף נימוקים מקוממים, למרות הפרת החוק הבוטה ● פרשנות

עוד 935 מילים

מה שסמוטריץ' לא מבין ונתניהו כן

ראש הממשלה קנה לעצמו זמן יקר: חודש וחצי של ימים דרמטיים, שאותם הוא רוצה לצלוח עם ממשלה שנשענת עדיין על רוב בכנסת ● מה יקרה אחר כך? מי יודע ● הנשיא הרצוג, למשל, מאמין שהמלחמה לא תתחדש: "אם השלב הראשון יצא לפועל וכל החטופים יחזרו, התמונה תהיה שונה לחלוטין. מצב הרוח הלאומי יהיה אחר, השאיפה תהיה לראות את כולם בבית ולא לחדש שוב את המלחמה" ● פרשנות

עוד 716 מילים ו-2 תגובות
היום ה־472 ללחימה ● 94 חטופים עדיין בעזה

במקביל להפרות סדר של מתנחלים בפונדוק: שני ישראלים נפצעו אנוש וקשה מירי

דיווח: נבדק חשד שהפצועים בפונדוק נפגעו מירי שוטר לאחר שריססו לעברו גז פלפל ● חמאס: הפעימה הבאה של שחרור חטופות תתקיים ביום שבת כמתוכנן ● דונלד טראמפ הושבע לתפקיד נשיא ארה"ב ה-47: "תור הזהב של אמריקה מתחיל עכשיו" ● נתניהו פרסם ברכה מצולמת לטראמפ: "בעבודה משותפת, נוביל את הברית בין ארה"ב לישראל לגבהים חדשים אף יותר"

עוד 50 עדכונים

רגע לפני ההשבעה, טראמפ משיק מיזם קריפטו מסוכן

בסוף השבוע האחרון השיק טראמפ מטבע קריפטו חדש, שהפך משקיעים למיליונרים בתוך שעות ספורות ● אך לפני שאתם קופצים על הלהיט החדש של שוק הקריפטו, יש כמה דברים שחשוב לדעת על המטבע השנוי במחלוקת, שטראמפ ישמח מאוד שתרכשו ● פרשנות

עוד 697 מילים

משרד העבודה מטרפד אכיפת בטיחות בעבודה ביו"ש כבר עשור

ביום חמישי האחרון נהרג עובד באתר בנייה בגבעת זאב ● מנהל הבטיחות לא יחקור את התאונה, והיא לא תצורף לסטטיסטיקה העגומה ● במשרד העבודה טוענים כי אין להם סמכות אכיפה ביו"ש, אך ממסמכים שנחשפים כאן לראשונה עולה כי כבר לפני עשור גובשה החלטה לאכיפה באזור, ואף נערכו לכך בפיקוד המרכז – אולם המהלך נעצר במשרד העבודה

עוד 1,126 מילים ו-1 תגובות

העסקה יוצאת לדרך, אך שלב ב' מתנדנד מעל תהום פוליטית

יומיים אחרי שחתם על עסקת החטופים, נתניהו עלול לשקוע במאבקי הישרדות פוליטיים: ההתפטרות של שרי עוצמה יהודית מחזקת את סמוטריץ', שמאיים לפרוש בעצמו, מה שמערער את יציבות הממשלה ● על אף הבטחותיו לציבור, שיקוליו הפוליטיים של נתניהו מעוררים ספקות באשר ליכולת להשלים את שלב ב' של ההסכם ● פרשנות

עוד 1,050 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה