כל כלב משוטט ללא בעלים, בין אם מחוסן ובין אם לא, בין אם בשמורת טבע ובין אם לא, צריך לקבל כדור במקום. נקודה.

פשוט תתביישו לכם, כל מגדלי הכלבים למיניהם. מרוב פלצנות והטפות מוסר, שכחתם להסתכל על אנשים אחרים. אתם אוהבים כלבים? יופי לכם. יש הרבה אזרחים שלא אוהבים כלבים. יש המפחדים מהם. בישראל מותר לא לאהוב כלבים. כן, תתפלאו – זה חוקי לחלוטין לא לאהוב כלבים! אני הכרתי אישה בהיריון (אישה חרדית) שכמעט הפילה עובר בגלל התנפלות כלב. הכרתי בחור צעיר שלא היה הולך לטייל באיזורים מסויימים, מחשש לכלבים משוחררים. אני בעצמי מכיר היטב את הסיטואציה, בתור אחד שהיה חובב טיולים רגליים בנגב, ומצא את עצמו לא פעם תחת התנפלות כלבי בדואים (משוחררים). והנה עכשיו יבואו כל הפלצנים למיניהם ויסבירו לי למה הכלב רק רצה לשחק וכולי. לא מעניין אותי במילימטר. כלב מתנפל עליי? אני מותקף. יש לי את כל הזכות שבעולם להרוג אותו, ואחרי זה לתבוע את בעליו לדין.

כלב הוא לא חיית בר. הוא תחת אחריותו של אדם מסויים. החלטתם לגדל כלב? אז הכלב אצלכם בבית. רוצים להוציא אותו החוצה? אז קשור אותו אליך ברצועה צמודה. המרחב הציבורי הוא של כולנו, לא רק שלכם, ואתם חייבים להתחשב באנשים שמפחדים או נרתעים מהכלב שלכם. את הטפות המוסר תשאירו למי שמעוניין לשמוע אותן.

ולכן כלב משוטט ללא בעלים, בכל מקום שהוא, צריך לקבל כדור במקום. בלי קשר לשום דבר אחר. במדינה מתוקנת המרחב הציבורי שייך לבני אדם, וכלבים אינם יצורים שווי מעמד לבני אדם. נקודה.

לדעתי, יש פתרון מעולה. אמנם הוא ידרוש מכל השותפים להתפשר, אבל הוא, קרוב לוודאי, דווקא יצליח. להלן התהליך:

א. לא מקימים ממשלה, אלא משתלטים על הכנסת, ומייד מעבירים חוק יסוד: ח"כ שכיהן מעל שתי קדנציות כראש ממשלה, אינו יכול לכהן עוד כראש ממשלה. חוק אפשרי אחר: אדם המנהל את משפטו אינו יכול לכהן כראש ממשלה. החוק יעבור בתמיכה (נלהבת) של הערבים, וייתכן שבהימנעות החרדים.

ב. עתירה מייד תוגש לבג"ץ, והוא, קרוב לוודאי, יקבע שהחוק פרסונלי ולכן יחול רק מהכנסת הבאה. רצוי לדבר עם בג"ץ כבר עכשיו, ולעדכן אותו באופן לא רשמי בחוק המוצע.

ג. מקימים ממשלה בראשות אייזנקוט. ובהימנעות הערבים. כלומר, ממשלת מיעוט. וההחלטה הראשונה של הממשלה תהיה: חוק פירוק הכנסת ויוצאים לבחירות. הממשלה הופכת לממשלת מעבר, ואייזנקוט – לראש ממשלת מעבר.

ד. יוצאים לבחירות. לא משנה מה יהיו התוצאות, סביר להניח שגוש ביבי לא יקבל 61 מנדטים. והנה נכנס לתוקף החוק שמונע מביבי להיות ראש ממשלה. ניצחון. מט סנדלרים. ביבי מחוץ למשחק.

ה. אייזנקוט מצהיר שישמח לשבת בממשלה תחת רה"מ אחר מהליכוד. מהר מאוד קמה ממשלת אחדות ציונית רחבה, שבה – סביר להניח – אייזנקוט לא יוכל להיות ראש ממשלה (תלוי בתוצאות הבחירות). מכל מקום זו תהיה ממשלה אפקטיבית ויציבה, ללא חרדים וללא ערבים, והיא תקים ועדת חקירה ממלכתית, תתקן את היחס לחרדים, תסיים את המלחמה, תשנה נושאי דת ומדינה, ואפילו אולי תקבע חוקה רזה לישראל. אפשר לקוות שהיא תחזיק מעל שלוש שנים, וביבי כבר לא יחזור אחרי כן למשחק הפוליטי.

ו. הדבר החשוב ביותר הוא המהירות. אם אייזנקוט ימרח זמן, כי יתקשה לוותר על מנעמי השלטון כראש ממשלה, הוא יזוהה עם הערבים – וכל המנדטים שלו ייעלמו. הרציונאל הוא להגיע בערך לאותה נקודה שאנחנו נמצאים בה כעת; אבל ללא ביבי. ובשביל זה צריך לפעול במהירות רבה.

ז. בעיניי, החשש הגדול ביותר הוא שאייזנקוט ירצה להקים ממשלה אמיתית. לא ממשלת מעבר. ולכן הוא יקים ממשלת מיעוט שנשענת על הערבים. אבל ממשלה כזו מעצם הגדרתה מאוד לא יציבה, ותקרוס עוד שנה מקסימום. ואז נצא לבחירות אחרי שאייזנקוט יזוהה עם הערבים, וכאן ביבי כבר עלול לקבל 61 מנדטים. כלומר גם נאכל את הדגים וגם נגורש מהעיר. המטרה היא להקים ממשלה פיקטיבית שכולם יבינו היטב שהיא פיקטיבית, ונועדה רק להפוך את אייזנקוט לראש ממשלת מעבר. זה הכל.

זו הצעתי לפתרון המשבר הפוליטי בישראל.

זה מעניין, אבל לא נשמע לי פרקטי. ביבי לעולם לא יסכים לקבל הוראות ממישהו אחר, ואייזנקוט יחשוש – ובצדק – להיות רהמ בובה, בעוד ביבי מנהל הכל מאחורי גבו. כי מה הוא יעשה? יפטר אותו? הרי לא תהיה לו ממשלה.

פתרון אחר יכול להיות כך: הדחת הממשלה ברוב גדול, יחד עם המפלגות הערביות, והעברת חוק אחד בלבד – שלא מאפשר לביבי לכהן כראש ממשלה. למשל, חוק נאשם מורחב. או חוק שאדם לא יכול להיבחר לרהמ אחרי שנבחר כבר פעמיים לתפקיד. בגץ כמובן יקבע שחוק כזה יחול רק מהכנסת הבאה. כדי שלא ייראה פרסונלי. ואז אחרי העברת החוק – מתפזרים ויוצאים שוב לבחירות.

לא משנה מה יהיו התוצאות, גוש ביבי קרוב לוודאי לא יקבל רוב של 61. בוודאי לא אם הערבים יצביעו במספרים דומים. ואז החוק הזה ייכנס לתוקף, והנה ביבי יצא מהמשחק. וכעת ניתן להקים בקלות ממשלת אחדות רחבה וציונית – מהליכוד ועד לפיד, כולל גולן וסמוטריץ בצדדים. החרדים לא יהיו שם וגם לא הערבים. ומי יהיה בראשה? באמת שזה לא משנה.

וזו הממשלה שאנחנו באמת צריכים כאן בישראל.

דמוקרטיה בנויה על אוכלוסייה משכילה ועצמאית. בהגדרה. אין אפשרות להחזיק דמוקרטיה עם אוכלוסייה שמצביעה בצורה סוציולוגית, משום שאז הבחירות הופכות להיות תפאורה בלבד – מדד כוח למי יש יותר מאמינים. ראו למשל את הבחירות בעיראק או בבני ברק: התוצאות הוחלטו כבר מראש והבחירות משמשות כתפאורה ותו לא. מה הטעם ב"דמוקרטיה" כזו?

כעת נשאלת השאלה, כיצד אנחנו יכולים "להכריח" אנשים להיות בוגרים ולפתח דעה עצמאית משלהם. והתשובה היא שאנחנו לא יכולים. לאדם מותר להחליט שהוא מציית כעיוור לדברי פלוני. זאת זכותו המלאה. יותר מזה: גם אם היינו רוצים לשפר זאת, אין שום דרך לעשות זאת, כי אין אף מדד פרקטי שניתן למדוד בו נושאים חמקמקים כמו עצמאות מחשבתית או בגרות נפשית. בטח שלא לתרגם זאת לפסים מעשיים.

ולמרות זאת, יש לנו דרך אחת: הניסיון מוכיח שילדים שלמדו מדעים, פילוסופיה, ולימודי חול ברמה גבוהה, נוטים להיות בבגרותם אנשים עצמאיים יותר ולפתח דעה משל עצמם. מדוע? משום שהם התרגלו לחשוב בעצמם ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. זה מדד פרקטי שקל מאוד למדוד אותו ולפעול על פיו: פשוט לבדוק מהי רמת הלימודים בבתי הספר.

ולכן כל מדינה דמוקרטית צריכה לכפות – חוזר שנית, לכפות – לימודים ברמה גבוהה בבתי הספר, שיכללו מדעים, מתמטיקה, לימודים הומניים, ודברים נוספים שאינם שנויים במחלוקת. אין טעם ללמד אבולוציה בבתי ספר חרדיים, אבל הם בהחלט צריכים ללמוד כימיה. אין טעם ללמד היסטוריה של הציונות בבתי ספר ערביים, אבל הם בהחלט צריכים ללמוד היסטוריה של המאה העשרים. כאשר הילדים יגדלו הם כמובן יהיו חופשיים לחשוב ולבחור כראות עיניהם. ואם יחליטו לציית כעיוורים לדברי פלוני, זו כמובן זכותם המלאה.

ביבי נמצא בפוליטיקה שנים רבות. צורת העבודה שלו תמיד שמה דגש על הכפשת היריב ולא על האדרת עצמו. כלומר, היו זמנים שניסה גם להציג את עצמו כליגה אחרת וכולי, אבל בסוף תמיד השקיע את מירב מאמציו בהכפשת יריביו. זו הטקטיקה שלו במשך כל השנים, ועד עכשיו היא עבדה לו היטב.

בעצם אפשר לומר שביבי לא מבקש מתומכיו להצביע לו; הוא מבקש מהם לסתום את האף ולהצביע לו. לא כי הוא כזה טוב, אלא כי "ההם" יותר גרועים. מי שמכיר לעומק את גוש ביבי יודע שקיים כלפיו מיאוס אדיר – בפרט אצל בוחרי סמוטריץ ובוחרי המפלגות החרדיות – אבל הם תומכים בו בלית ברירה. כי הם השתכנעו ש"ההם" יותר גרועים.

לשיטה זו יש יתרונות וחסרונות. היתרונות ברורים – אתה נשאר בשלטון, בעודך רוכב על הכעס וחוזר האמון כלפי "ההם". החיסרון הגדול ביותר הוא, וביבי עוד ילמד זאת על בשרו, שאפילו הציבור שלך לא באמת אוהב אותך. אם ביבי יודח, גם בקרב בוחריו שלו תישמע אנחת רווחה גדולה. ואני אישית מכיר כמה וכמה כאלו.

מכל מקום, אחת מתופעות הלוואי היא, שבוחרי ביבי מתקשים מאוד לעבור לגוש השני. לגוש של "ההם". ואם הם באמת מקבלים בחילה, הם פשוט לא יצביעו לאף אחד. זו הסיבה שביבי משקיע את כולו בקמפיין להעלאת אחוזי הצבעה. הוא יודע שזה הסיכוי היחיד שלו. האם יצליח? זאת נגלה מחרתיים.

חוק כזה הוא רעיון גרוע, משום שמשמעותו היא שפקיד בכיר כלשהו בפרקליטות יוכל לשלוט בגורלו הפוליטי של פלוני, בכך שיחליט האם להגיש נגדו כתב אישום או שלא.

זאת לא הדרך הנכונה. הדבר הנכון לעשות הוא העברת חוק אחר: הגבלת קדנציות לראש הממשלה. לא יתמודד אדם שכבר היה ראש ממשלה למעלה משלוש קדנציות. זה הכל. והחוק ייכנס לתוקף החל מהכנסת שלאחר מכן.

הציבור הישראלי מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית, שאינה הולמת את היקף ההרס. כך אתה טוען. חבל שאתה לוקה בדיוק באותה הבעיה שאותה אתה מציג כאן, וזה עצמו מה שגורם לך להתבטא כך.

חמאס אינו ארגון שצנח מהירח או ממאדים. חמאס הוא הוא הציביליזציה הפלסטינית, שרבים רבים מתוכה מאמינים באמת ובתמים בהשמדת ישראל בדם ואש. ולכן המלחמה אינה נגד ארגון כזה או אחר, אלא נגד הציביליזציה הפלסטינית הזו. נגד הרעיון של השמדת ישראל, ונגד כל אלו המחזיקים בו. כפי שאמר בזמנו ראש אמ"ן המתפטר, הפלסטינים חייבים לחטוף נכבה כל חמישים שנה, פשוט כדי שיזכרו שישראל כאן כדי להישאר. האם אתה, פרופסור, רואה בחברה הפלסטינית ארגון טרור? מובן שלא. ומדוע? משום שאתה מנתק את הקשר בין שאלת הכוונה לבין המציאות, ומסתכל על הדברים בצורה משפטית-דווקאית. ואם יורשה לי, גם בצורה מגוחכת למדי. דהיינו: לשיטתך, מי שמחזיק נשק הוא מחבל. אבל אמא שמסבירה לבנה איך לאנוס יהודיות היא אזרחית חפה מפשע, עד שתוכח אשמתה בבית המשפט.

במילים פשוטות: עד שאתה מאשים את ישראל בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ג'נוסייד", תאשים את עצמך בהסתכלות משפטית טכנית על המונח "ארגון טרור", ועל המונחים "ציביליזציה", "חופש הביטוי" ו"חפים מפשע".

בכל אופן, אני איני מודאג. כבר עכשיו הציביליזציה הארורה הזאת חטפה מכות איומות, והמכות הבאות עוד יגיעו בהמשך. במוקדם או במאוחר צהל יכבוש גם את העיר עזה עצמה, וחיילי צהל יישארו שם עוד שנים רבות. עזה לעולם לא תחזור למה שהייתה.

"האמת אינה משתנה, גם אם איננו מסוגלים לשאת אותה" (פלורנס נייטינגייל). ומי שרוצה את זה בצורה מתוחכמת קצת יותר: Reality is that which, when you stop believing in it, doesn't go away (פיליפ דיק). או בקיצור, האמת נשארת אמת, בין אם נאהב אותה ובין אם לא. והאמת היא, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו "קהילות" מוסלמיות במרחק כל כך קצר מערים יהודיות חסרות הגנה. אולי לפני השביעי באוקטובר חשבנו ככה, אבל מאז נזכרנו בכמה אמיתות יסוד שהדחקנו במרוצת השנים.

ולכן הפלסטינים לא יכולים להישאר בשטח. גם אם נאהב זאת וגם אם לא. רוצים למחות? לצעוק? להפגין? מוזמנים. רק אל תשכחו שהאמת עדיין תישאר אמת. ואף על פי כן נוע תנוע, אמר גלילאי. וזה נכון גם בקשר לפלסטינים.

ההשקפה שלך מסוכנת מאוד. הטענה ש"האמת אינה מונחת בכיסו של אף אחד" ו"אין ממש עמדה של ידיעה מוחלטת" משמעותה ביטול המערכת המשפטית ובתי המשפט, שם יושבים בעלי הדין ומתווכחים מהו האמת; ועל פי התוצאות נקבעים פסקי דין, החורצים גורלות של אנשים למשך שנים רבות. הטענה הזו משמעותה סגירה של הפקולטה לפילוסופיה, שבה יושבים מלומדים ומתווכחים בהתלהבות מהי האמת; ומייד אחר כך השלכה לפח של ספרי אריסטו, אפלטון, וכל ההוגים הגדולים לאורך ההיסטוריה, שניסו לקבוע מה נכון יותר ומה פחות. הטענה הזו משמעותה התעלמות מהמהפכה המדעית כולה, שהתבססה על ניסויים מדידים ותוצאות חוזרות – דהיינו, על האמת. רבים מאנשי ה"ווק" המתנגדים למונח האמת, מתנגדים גם לחיסונים, לרפואה מודרנית, ולעולם המערבי כולו. וזה לא באג אלא פיצ'ר.

ד"ר יקר, הקשב היטב: "אמת" היא לא מונח מעורפל ותיאורטי שמתווכחים עליו בפקולטה לפילוסופיה. אמת היא מונח מוחשי מאוד. אמנם לא תמיד היא ברורה, אבל תמיד היא מוחשית, משום שהיא בסופו של דבר באה לענות לשאלה מוחשית: מה באמת נכון? מה באמת התרחש במציאות? מה באמת תוצאות הניסוי? אמנם לא תמיד נוכל לענות לשאלה בצורה מלאה, אבל תמיד נוכל להניח שקיימת אמת אחת מוחשית מאוד. היחידים שמקבלים פטור ממונח האמת הם חוקרי תורת הקוונטים, וגם להם כדאי שיהיה חתול חי באיזה תיבה.

במקרה של התעמולה האנטישמית נז"א, ניתן לומר במפורש: זה לא אמת. זה שקר. להד"ם. אלו דברים לא נכונים שמעולם לא התרחשו. נקודה. ולכן או שהיוצרים טעו, או שהם שקרנים: תחליט בעצמך מה מהם נכון.