נושא
התנחלויות

עכשיו זה רשמי: המתנחלים מקבלים הכי הרבה כסף

הפריבילגים החדשים דוח מרכז אדווה: ההשקעה הממשלתית לנפש בהתנחלויות מגיעה ל-8,548 שקל לתושב, בתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות ● ב-15 הערים העשירות בישראל הסבסוד נמוך יותר ומסתכם ב-8,291 שקל ● בתחתית הרשימה נמצאים היישובים הערביים, ההתנחלויות החרדיות ועיירות הפיתוח ● הנתונים נאספו במשך 20 שנה

מי שגר בהתנחלויות בשני העשורים שהסתיימו ב-2017, נהנה מהסבסוד הממשלתי הגבוה ביותר לתקציבי חינוך, רווחה, תרבות ובריאות. הכוונה להתנחלויות האידאולוגיות, שמזוהות עם הימין ושאינן חרדיות. כך עולה מדוח מרכז אדוה, שבדק את נתוני האי שוויון בהשקעה הממשלתית ברחבי המדינה.

האוכלוסייה בהתנחלויות אלה הכפילה את עצמה בשני העשורים שנבדקו, אך הן שמרו על המקום הראשון בהשקעה הממשלתית לנפש – 8,548 שקל לכל תושב.

את המקום השני בדירוג ההשקעה הממשלתית תופסות הערים העשירות בישראל, המכונות גם "פורום ה-15", שכל תושב בהן מקבל 8,291 שקל. הכוונה לערים עצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון ופיתוח, וחברות בהן בין היתר, ת"א, חיפה, באר שבע, אשדוד, חדרה, חולון, רעננה, כפר סבא ועוד. שיעור הגידול באוכלוסייה של ערים אלה גדל בשני העשורים שנבדקו ב-31%.

"על פני 20 השנים האחרונות אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות , אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות"

אחר כך מדורגות עיירות הפיתוח, עם 7,496 שקל, ובמרחק רב מאחור ממוקמים היישובים הערבים, שמקבלים תקציב של 5,888 שקל לנפש בלבד.

למרות הדירוג הנמוך של הרשויות הערביות, הייתה תקופה אחת שבה הן נהנו מהשקעה נדיבה יחסית. בין 1997 ל-2007, יושמה תכנית חומש לקידום חינוך ערבי, כך שבסך הכל ההשקעה ברשויות שם עלתה ב-45% בעשורים שנבדקו.

ההתנחלויות החרדיות מדורגות בתחתית הרשימה, וההשקעה בהן אף ירדה בחישוב לנפש, אלא שייתכן כי השינוי נובע מהצמיחה המואצת במספר התושבים שם: מ-21 אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

הכוונה להתנחלויות עמנואל, בית"ר עלית ומודיעין עלית, שממוקמות קרוב יחסית לקו הירוק ולא צפויות להוות מכשול בפני הסדר מדיני, אם וכאשר יתהווה כזה.

הדוח שמציג את המימון הממשלתי לרשויות מקומיות, מבחין, כאמור, בין ארבע קבוצות יישובים, ובין היתר מנתח את ההשתתפות הממשלתית למימון שירותי חינוך ורווחה, וכן את מענקי האיזון לרשויות עם הכנסות נמוכות במיוחד.

"ב-20 השנים האחרונות חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר הופנו להתנחלויות הלא-חרדיות״, אומר ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של אדוה.

מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)
מבט על ההתנחלות עפרה (צילום: Lior Mizrahi/Flash90)

"גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

הממשלה הגדילה את השקעתה בעיירות הפיתוח רק ב-31%, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בארץ. עיירות אלה נשענות באופן מסורתי על תעשיות מעוטות טכנולוגיה

עוד מציין הדוח, כי ההתנחלויות הלא חרדיות מקבלות יותר תקציבים מאשר חלק מהיישובים המבוססים ב"פורום ה-15". בסך הכל צמחה ההשתתפות הממשלתית ביישובי הארץ בכ-160% לכ-21 מיליארד שקל בסוף התקופה שנבדקה.

עם זאת, בעיירות הפיתוח גדלה השקעת הממשלה רק ב-31% במהלך העשורים שנבדקו, וזהו שיעור הצמיחה הנמוך ביותר בהשוואה לשאר חלקי הארץ.

עיירות אלה ממוקמות בדרך כלל רחוק מהמרכז ונשענות על תעשיות מעוטות טכנולוגיה. עיירות הפיתוח קלטו עד היום כ-850 אלף עולים מברה"מ לשעבר, הן מדורגות באשכולות חברתיים נמוכים וסובלות מיציבות פיננסית נמוכה.

עוד 425 מילים

הפלסטינים מזהירים: הכרזה על ריבונות ישראלית בשטחים היא ״משחק באש״

דוברו של אבו מאזן התייחס לדיווח הבוקר בזמן ישראל, לפיו נתניהו פועל לקבל הכרזת תמיכה של טראמפ בהחלת הריבונות הישראלית על ההתנחלויות ביו"ש ● "כל צעד שיפר את זכויות הפלסטינים הוא בלתי הוגן ולא לגיטימי", נמסר מרמאללה ● משרד ראש הממשלה, בתגובה לדיווחים: הסיפור אינו נכון

עוד 230 מילים

פרסום ראשון נתניהו פועל לקבל מטראמפ תמיכה בהחלת הריבונות על יישובי יו״ש

ראש הממשלה מקווה לקבל לפני הבחירות הצהרת תמיכה פומבית מנשיא ארה״ב, אשר יספק גיבוי ועידוד להחלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודים ביהודה ושומרון ● זו תהיה המתנה המדינית המשמעותית ביותר שנתניהו יקבל מהבית הלבן ועשויה להשפיע על תנודת הקולות בגוש הימין לכיוון הליכוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל על מנת לקבל לפני הבחירות הצהרת תמיכה פומבית מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אשר יספק גיבוי ועידוד להחלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודים ביהודה ושומרון. כך אמרו אמש מקורות בלשכת ראש הממשלה לזמן ישראל.

נתניהו אינו יכול להעביר החלטה להחיל את הריבונות על יישובי יו״ש בממשלת מעבר, אולם בלשכת ראש הממשלה פועלים על מנת לקבל הצהרת תמיכה למהלך מטראמפ עצמו – מה שיאפשר לנתניהו להבטיח לבוחריו מימין החלת הריבונות אם ייבחר שוב.

זו תהיה המתנה המדינית השלישית ואולי המשמעותית ביותר שמעניק הנשיא האמריקאי לנתניהו ערב בחירות – אחרי העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, וההכרה בהחלת הריבונות הישראלית על רמת הגולן.

בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמן הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמן הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

במהלך השבועות האחרונים רמזו האמריקנים כי יכירו בריבונות על היישובים היהודים. שגריר ארה״ב בישראל דיוויד פרידמן אמר ביוני כי "נגלה הבנה אם ישראל תשמור חלקים מיהודה ושומרון", ושליח הבית הלבן למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט גיבה את דברי השגריר.

"בעוד שנייה גם טראמפ יגיד את זה", אמר את מנכ"ל מועצת יש"ע, יגאל דילמוני לדיוויד הורוויץ, העורך הראשי של הטיימס אוף ישראל, בכתבה שהתפרסמה אתמול בזמן ישראל.

גורם בכיר בלשכת נתניהו אישר אמש את הדברים. "עד הבחירות משהו יקרה. הנשיא טראמפ יחזור על ההצהרות של פרידמן וגרינבלט בקולו. זה עשוי להיות דרמטי", אמר הגורם.

היישובים ביהודה ושומרון אינם נמצאים תחת ריבונות ישראל, וחוקים ישראלים רבים עדיין אינם חלים על השטח. במהלך השנים האחרונות נעשו צעדים רבים לקראת הסיפוח של היישובים, אבל שום דבר ממשי לא קרה. בדצמבר 2017 קיבל מרכז הליכוד החלטה על החלת הריבונות ביהודה ושומרון, אבל ההחלטה כמובן לא יושמה.

גדעון סער הציע אז את הנוסחה של החלת החוק רק על היישובים עצמם. בפברואר האחרון אמר נתניהו כי הוא מנהל שיח עם ארצות הברית על החלת ריבונות "על חלקים ביהודה ושומרון".

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

לפני שבוע וחצי ביקר ראש הממשלה נתניהו באפרת והודיע כי אף יישוב לא ייעקר לעולם. הוא חזר על ההבטחה גם השבוע, כאשר ביקר בבית אל, אחרי הפיגוע שבו נרצח החייל דביר שורק תושב עופרה.

החלת החוק גם במתכונת המצומצמת של ריבונות על הישובים היהודיים, ללא סיפוח שטחים, היא בעלת משמעות היסטורית. פירוש הדבר הוא שאין שום הבדל בין הרצליה ובית אל, חיפה וקריית ארבע. כולם תחת ריבונות ישראלית – ומי שירצה לפנות אותם בעתיד יצטרך להעביר חוקים בכנסת ברוב קולות ולקבל תמיכה במשאל עם.

"אנחנו רוצים להחיל ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, אבל נצא בריקודים אם הצהרת טראמפ תדבר על היישובים בלבד", אמרו לזמן ישראל ראשי מועצת יש"ע.

"אנחנו רוצים להחיל ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, אבל נצא בריקודים אם הצהרת טראמפ תדבר על היישובים בלבד"

ואכן, רבים בימין מבקשים להחיל את הריבונות על כל יהודה ושומרון אבל עד כה נתניהו נרתע מהמהלך הזה. הוא מכיר היטב את הבעיה הדמוגרפית, את התשלום שכרוך בכיבוש השטח מחדש והוא ער לתגובות מן העולם. השאיפה של ראש הממשלה היא לצלם את המצב הנוכחי ולקוות שהפלסטינים יכירו בכך שהם מנהלים מדינה-מינוס.

החלת ריבונות גם על היישובים המבודדים שפזורים בכל השטח יסתום את הגולל על פתרון שתי המדינות, כפי שהקהילייה הבינלאומית רואה אותה. מצד שני, נתניהו יהפוך שוב לגיבור מדיני רגע לפני הבחירות, יקבע סדר יום דרמטי מול היריבים משמאל ויבנה לעצמו ולליכוד יתרון על פני הימין המאוחד.

עכשיו הכול תלוי ברצון הטוב של הידיד מאמריקה.

עוד 494 מילים

בגוש עציון מתמודדים לראשונה עם מאבק הלהט״בים

התאבדות הטרנסג'נדרית נטע חדיד מאלון שבות אילצה את תושבי גוש עציון להתמודד עם הנושא הטעון ● בשבוע שעבר נערך שם לראשונה כנס גאה בחסות המועצה האיזורית ● רב בכיר בגוש עציון ל״זמן ישראל״: ״מה שהיום מגדיר איפה אתה נמצא בתוך החברה הדתית זה איך אתה מתייחס לסוגיה של הומואים, ולא האם אתה מתגייס לצבא״

ביום רביעי שעבר נערך בהתנחלות אלון שבות, שבגוש עציון, ערב יוצא דופן. מאחורי הקלעים התנהלו ויכוחים קשים עד הרגע האחרון – בהתחלה בניסיון למנוע את קיומו של הערב, ובהמשך כדי להסיר מעליו את "החסות הרשמית" של היישוב.

"הייתה המון המון רגישות סביב הערב הזה. ניסו למנוע אותו. ניסו לחסל אותו. אמרו 'למה צריך לקיים את זה אצלנו?", אומר הרב רפי אוסטרוף, שיזם את הערב יחד עם הרב זאב ויטמן, רב ההתנחלות אלון שבות.

לבסוף, האירוע, שנקרא "שקופים בתוכנו" ועסק בקהילת הלהט"ב ובלהט"בים בציונות הדתית בפרט, התקיים בחסות "רשמית" של ועד אלון שבות.

באדיבות ארז ברוכי
הכנס באלון שבות

העניין הזה, של הכרה רשמית מטעם היישוב, עשוי להישמע כמו קטנוניות פורמליסטית. אבל מבחינת מארגני הערב והמשתתפים בו זו הייתה שאלה גדולה.

"כבר נערך בעבר ערב על הנושא", אומר אוסטרוף, "אבל הוא לא היה 'רשמי׳ והוא לא ממש נערך מטעם היישוב. הוא היה מחתרתי יותר. התכנסות פרטית".

הערב לווה הפעם בתחושת בהילות שאי אפשר היה להתעלם ממנה.

פרידה כואבת מנטע חדיד

נטע חדיד ז״ל (צילום: פייסבוק)
נטע חדיד ז״ל (צילום: פייסבוק)

כמה שבועות קודם לכן ליוו תושבי אלון שבות בדרכה האחרונה את נטע חדיד, טרנסג'נדרית בת 24, שהייתה אחת הפעילות הבולטות בבית הפתוח של הקהילה הלהט"בית בירושלים ושמה קץ לחייה.

נטע גדלה באלון שבות כאיציק חדיד, שלמד כנער בישיבה התיכונית נווה שמואל בגוש עציון. רק בלוויה שמעו רבים מבני המקום על ההתמודדות שקדמה למותה.

"זו הייתה הפעם הראשונה שהקהילה של אלון שבות, מאות אנשים, נחשפו להספדים שבהם מספיד אחד דיבר על הנפטר בלשון זכר ושני בלשון נקבה", מספר אוסטרוף, "אנשים לא הבינו מה הולך. אף פעם לא נחשפנו לדבר כזה.

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא".

"האבא דיבר על הבן שלו בתור בת, ואחרים דיברו על הבן בתור בן. זה גרם פה זעזוע גדול. קודם כל, כי לא כולם הכירו את הסיפור קודם. זה לא היה מפורסם. ופתאום הם חטפו שוק בפנים. אז החלטנו לעשות ערב לציבור בנושא"

יותר מ-300 אנשים הגיעו, רובם בני היישוב. "היה מלא לגמרי, מפוצץ", אומר אוסטרוף, שגם הנחה את הערב, והיה בעבר ראש תכניות "בני עקיבא עולמי".

הרב ויטמן, שהיה ראשון המדברים, סימן את גבולות הדילמה השמרנית מבחינתו: הסתייגות מוחלטת מאורח החיים הלהט"בי ובעיקר ממצעדי הגאווה, ומצד שני ענווה יהודית – אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, וכן הלאה; וקדושת החיים, כולל הכרה בזה שניכור יכול להוביל לאבדנם.

רפי אוסטרוף אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)
רפי אוסטרוף אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה שמגדיר את החברה הדתית

הרב אוסטרוף הוא האיש המעניין בסיפור הזה. והוא מציג עמדות פרוגרסיביות מפתיעות, בעיקר כשמביאים בחשבון שהוא לא משולי המחנה.

אוסטרוף הוא יו"ר המועצה הדתית של גוש עציון ויו"ר החברה קדישא ביישוב. הוא מורה לגמרא באולפנה בנות נוה חנה. אבא לשישה, ראש המחלקה לתכניות שנתיות בתנועת בני עקיבא. והוא אומר את הדברים הבאים:

"אני טוען שמה שהיום מגדיר איפה אתה נמצא בתוך החברה הדתית זה איך אתה מתייחס לסוגיה של הומואים. לא האם אתה מתגייס לצבא או לא. אם אני רוצה לדעת איפה הבנאדם נמצא מבחינת שמרנות דתית, זאת השאלה.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה.

"כשאני חושב למי אני הולך להצביע בבחירות, ברור לי, למשל, שאני לא אלך להצביע לפוליטיקאי שהוביל את מצעד הבהמות. החברה הדתית נמצאת כל הזמן בהתמודדות הזאת, ביחס להומואים ולנראות שלהם בחברה. אני כבר כמה שנים פעיל בתחום הזה, אחרי שנחשפתי לתלמידים ותלמידות שלי שיצאו מהארון.

"הייתי צריך לעבור מסע עם הדבר הזה, שלא הכרתי אותו בכלל. גדלתי בעולם הישיבות המרכזי וידעתי שני דברים. 'למה יש הומואים בעולם? כי יש כל מיני סוטים כאלה שנמאס להם מהמיניות הרגילה והלכו למיניות עם בני מינם'. והדבר השני זה, 'שאפשר ללחוץ על כמה כפתורים אצל המטפל ומסדרים את זה'.

"לא השתתפתי במצעד הגאווה, ואני לא אשתתף בו, אבל אני מאוד גאה לחיות במדינה שבה יש מצעד כזה, ולא במדינה שבה זורקים להט"בים מבניין גבוה"

"זה מה שידעתי, עד שיום אחד בא אלי תלמיד אומלל ומפוחד ורועד וסיפר לי שמגיל עשר הוא נמשך לבנים והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו חוץ מלהתאבד.

"אמרתי 'רגע רגע, אז כל מה שסיפרו לי לא נכון'?. יצאתי למסע ארוך, רציני מאוד. קראתי עשרות מחקרים. פגשתי אנשים כדי ללמוד את הנושא לפני שאני מגבש דעה. רוב האנשים לא עושים את זה. הם אומרים 'הרבנים אומרים' וזה מספיק להם. וכולם מפחדים ממה יגידו. זה גם היה אחד הנושאים המרכזיים שהערב עסק בהם. מה יגידו השכנים. מה יגידו ביישוב. מה יגידו עלינו מסביב".

אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)
אלון שבות (צילום: אמיר בן-דוד)

מה יגידו השכנים?

ארז ברוכי, הומו בן 45 שגדל ביישוב, סיפר לנוכחים על חוויות ההתבגרות שלו, ועל הקושי להישאר דתי והומו. להחזיק את שתי הזהויות האלה שלאף אחת מהן הוא לא רצה להתכחש. אפרופו "מה יגידו", הוא כנראה ניחש מה חושבים בקהל ואמר, ספק בצחוק, שהעובדה שהוא הומו אינה כישלון חינוכי של ההורים שלו, אבל העובדה שהוא נשאר דתי זו הצלחה חינוכית מרשימה שלהם.

"בדברים שלי דיברתי על זה שהתורה חוזרת עשרות פעמים על החובה לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה", אומר אוסטרוף. "למה התורה דיברה עליהם? כי הם היו החלשים של החברה בתקופת התורה. ליתום ולאלמנה אין אבא ובעל, אין פטריארך שידאג להם, בחברה שהיא פטריארכלית. והגר בא מבחוץ. גם לו אין 'אבא'.

"אמרתי שחובתנו התורנית היום היא להסתכל מי החלש, לראות מי היום המיעוט, מי המוחלש, ואז לדאוג לו. זה מה שהתורה מצווה אותנו. זו הבחירה היהודית".

עוד 832 מילים

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, הטריף את העולם בשבת עם דיבורים בעד סיפוח ● אבל מאחורי הקלעים התמונה הרבה יותר מורכבת ● פרידמן הוא תומך נלהב של ההתנחלויות, והגדיר פעילי שלום כ"גרועים מקאפו" ● ברגע האמת, ייתכן מאוד שטראמפ יעדיף לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ● פרשנות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את השגריר שלו בישראל, דייויד פרידמן, כ"תינוק יפה ונפלא" באפריל. טראמפ התייחס בדבריו לתגובה הנפעמת של פרידמן להכרה הספונטנית של ממשלו של הנשיא בריבונות ישראל על רמת הגולן.

אך פרידמן, 60, לא נולד אתמול. הפרקליט שהתמחה בפשיטות רגל והפך לשגריר, אולי לא תמיד מתנהג בדיפלומטיות, אבל הוא גם לא נאיבי. פעולותיו והצהרותיו שואפות לרוב לקדם את האינטרסים של הימין המתנחלי.

דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה בריבונות בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

דבריו מעוררי המחלוקת בשבת האחרונה, לפיהם לישראל יש זכות להחזיק ב"חלק" לא מוגדר של הגדה המערבית, הובנו על ידי רבים כמתן אור ירוק אמריקאי לסיפוח עתידי של ההתנחלויות, כפי שהבטיח בנימין נתניהו למצביעיו באפריל.

אחרי שורה של מהלכים פרו-ישראליים שהוביל טראמפ (ההכרה בגולן, הכרה בירושלים והעברת השגרירות המנוהלת ע"י פרידמן אליה), קל לדמיין אותו מכריז על תמיכה בטענת הבעלות של ישראל על ההתנחלויות בכל הגדה המערבית.

מאחר שההכרה בגולן נראתה מתוזמנת לשיפור הסיכויים של נתניהו לבחירה מחדש, מפתה להאמין שטראמפ ייתן לו מתנה דומה לפני בחירות ספטמבר. אך וושינגטון עדיין לא נקטה במדיניות סיפוח ברורה, כפי שפרידמן עצמו הודה.

כאשר פרידמן נשאל על ידי ה"ניו יורק טיימס" כיצד הבית הלבן יגיב אם נתניהו אכן יישם את החוק הישראלי על ההתנחלויות בגדה, השיב: "אין לנו באמת דעה עד שלא נבין כמה, באילו תנאים ומדוע זה הגיוני, מדוע זה טוב לישראל וטוב לאזור, והאם זה לא יוצר יותר בעיות מאשר פתרונות (…) אני לא רוצה לשפוט מראש".

נציג אמריקאי שנותר בעילום שם הבהיר מאוחר יותר כי ישראל וארה"ב לא דנו ולא דנות בתוכניות לסיפוח חד-צדדי של "כל חלק שהוא מהגדה המערבית". עמדת הממשל על ההתנחלויות לא השתנתה, הדגיש הנציג (העמדה הרשמית היא שהתנחלויות אינן מכשול לשלום, אך הרחבה שלהן לא תעזור אף היא).

הישראלים והפלסטינים, עם זאת, לא התרשמו מההסתייגות של פרידמן, ומיקדו את האושר או הכעס שלהם – בהתאמה – בכותרת העסיסית של ה״טיימס״ – "שגריר ארצות הברית אומר כי לישראל יש את הזכות לספח חלקים מהגדה" (הציטוט האמיתי של פרידמן היה: "בנסיבות מסוימות, לדעתי לישראל יש את הזכות לשמור על חלק, אך ככל הנראה לא על כל הגדה המערבית").

"הדעה של ממשל טראמפ על העולם, אשר הובעה על ידי השגריר פרידמן, היא היחידה שעשויה להביא לשינוי", אמר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ראה "הרבה תבונה והגיון בדברים של פרידמן".

שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי, תקף את השגריר והגדיר אותו כ"בור בפוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה", והאשים אותו בהגנה על "מדינת הכיבוש".

בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)
בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)

תאהבו אותו או תשנאו אותו, פרידמן, מעולם לא הסתיר את הסימפטיה שלו למתנחלים. לפני שהפך לשגריר, הוא שימש כנשיא ארגון הידידים של ישיבת בית אל בארה"ב, וכתב טור לאתר Israel National News התומך בהתנחלויות.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא כינה את הגורמים המתונים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני "גרועים בהרבה מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא שב וקרא לגורמים המתונים בתהליך השלום "גרועים מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים

"אני לא חושב שההתנחלויות הן בלתי חוקיות", הוא אמר ל-Times of Israel במאי 2018, בראיון חגיגי במשרדו החדש בשגרירות האמריקאית בירושלים. "הרגשתי במשך שנים שהייתה הפשטת יתר מצד הקהילה הבינלאומית של הטענות המשפטיות, אם תרצו, בתוך הגדה המערבית", הוסיף פרידמן.

בכלל לא בטוח שטראמפ שותף לדעה הזאת. "בכל פעם שאתה לוקח שטח להתנחלויות, נשאר פחות שטח", הסביר בראיון מ-2017 ל"ישראל היום". "אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות האלו הוא דבר טוב לשלום".

כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הרבה דברים קרו מאז. החשוב מכל, אולי, הוא שהפלסטינים סירבו להתנהל מול ממשל טראמפ מאז ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. שאלת המפתח היא האם הנשיא הקפריזי יעניש אותם על כך, בין היתר, באמצעות סוגיית הסיפוח.

יש פרשנים שראו בתמיכה של פרידמן בזכות ישראל להחזיק בחלקים מהגדה סימן לכך שגם טראמפ תומך בכך. אך לא ברור על מה מבוססת הפרשנות הזו. פרידמן נוהג לדבר מלבו, ולא תמיד מייצג את מדיניות הממשל הרשמית. השגריר אמנם קרוב לנשיא, ויש לו השפעה עליו, אך טראמפ מקבל החלטות משלו.

השגריר אמנם קרוב לנשיא, אך טראמפ מקבל החלטות משלו. "אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן

"אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן.

"כן, אני חושב שאני עושה את זה עכשיו. בואו נכתוב משהו", החליט הנשיא, וצייץ על ההכרה ההיסטורית – שכבר נוסחה באופן רשמי ארבעה ימים לאחר מכן.

השאלה אם ארה"ב תגבה סיפוח חד צדדי, תלויה בגורמים רבים, בהם הבחירות בישראל, והתגובות בעולם לפרטיה של "תכנית המאה", אם היא אי פעם תפורסם. בראיון איתו, פרידמן הודה שהממשל עשוי להקפיא את התכנית, אם יחשוב שהיא עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. "אנו לא רוצים להחמיר את המצב", הוא אמר.

באפריל, כשנתניהו הבטיח כי הוא יספח את ההתנחלויות בניסיון למשוך מצביעים, הוא הדגיש שמהלך כזה יצטרך להיות מתואם מול ארה"ב. רבים העריכו אז כי טראמפ יאפשר לנתניהו לבצע סיפוח, בכפוף לדחייה הצפויה של תכנית המאה על-ידי הפלסטינים – תרחיש שהיה אמור לקרות בימים אלה ממש.

אבל אם החלק הפוליטי של העסקה לעולם לא יראה אור יום, תרחיש סביר לגמרי אחרי הקדמת הבחירות בישראל, גם יוזמת הסיפוח עשויה להיזנח.

טראמפ המתוסכל, שכבר הביע ביקורת על הפוליטיקה הישראלית ה"מבולגת", עשוי להעביר את תשומת הלב שלו למקום אחר. וזה עשוי להותיר אותנו עם המצב הקיים בשטחים – בין אם פרידמן אוהב זאת ובין אם לא.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

עוד 849 מילים

ב-31 ביולי 2015 הציתו מחבלים יהודים את בית משפחת דוואבשה בכפר דומא ורצחו את ההורים ובנם התינוק ● יום קודם, במצעד הגאווה בירושלים, גבר חרדי דקר למוות את שירה בנקי ופצע 6 בני אדם ● ארועי קיץ 2015 פערו שסע חברתי עמוק, אשר שורשיו בכיבוש המתמשך בשטחים והתעלמות החברה הדתית מזכויות האחר ● השסע הזה, בלב החברה הישראלית, רק התרחב מאז ● פרשנות

עוד 3,153 מילים

משמר הגבול מפנה מאחז של שלושה בתים לא-חוקיים ליד תפוח

שלושה מפגינים נעצרו במהלך הפינוי בחשד שתקפו שוטרים בפינוי "תפוח מערב" ● מדובר בפינוי שני של אותה היאחזות בתוך שנה ● אחד התושבים טוען שהמועצה האזורית יזמה את הפינוי כדי לבנות באותו מקום פרוייקט מגורים אחר

מאות שוטרים של משמר הגבול הגיעו הבוקר (ג') למאחז הבלתי-חוקי "תפוח מערב" שהוקם בפאתי היישוב תפוח בשומרון והחלו להרוס שלושה בתים שהוקמו במאחז.

במשמר הגבול מדווחים כי מבצע הפינוי ב"תפוח מערב" עבר בהתחלה באופן חלק, אך לאחר מכן הגיעו נערים והחלו להפגין ולשבש את עבודתם של השוטרים. לפי הדיווח, שלושה נערים נעצרו בחשד שתקפו שוטרים.

משה הרצליך, בעליו של אחד הבתים, אמר היום ל"times of israel" שעבר לשם לפני כמה חודשים ולא קיבל כל התראה או צו הריסה מהרשויות. במנהל האזרחי של יו"ש הכחישו את טענתו של הרצליך.

לדברי הרצליך: "המועצה האזורית שומרון אחראית לפינוי, הם רוצים לבנות שם פרוייקט מגורים אחר, גדול יותר, במקום הבית שלי". במועצה הכחישו את טענותיו של הרצליך מכל וכל. יו"ר המועצה, יוסי דגן, אמר "עשינו כל דבר שיכולנו כדי למנוע את הפינוי".

המאחז "תפוח מערב" הוקם מחדש לאחר שנהרס על 10 הבתים שנמצאו בו לפני כשנה. במהלך הפינוי הקודם שלו התקיימה הפגנה אלימה שבה נפצעו 11 שוטרים.

 

עוד 149 מילים
גבר חובש כיפה עטוף בדגל הגאווה

בציונות הדתית צומחת בשנים האחרונות קהילת להט״בים פעילה ● היום, י״ד באייר, הוא ״פסח שני״ - היום בו אלוהים, לפי התורה, קבע כי גם הטמאים יוכלו להקריב קורבן ● בעשור האחרון, להט״בים דתיים הפכו את פסח שני לחגם. זהו סיפורם

עוד 1,595 מילים

עימותים אלימים בין פלסטינים למתנחלים בשומרון

ארגון "יש דין" מדווח שמתנחלים שרפו שדות ופגעו בבתים בכפר פלסטיני בשומרון ● מתנחלים מיצהר האשימו פלסטינים בהצתה ● שני פלסטינים חדרו ליישוב מגדלים בשומרון

עימותים אלימים פרצו אתמול (ו') בין מתנחלים ישראלים לתושבים פלסטינים בשומרון.

ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין מדווח שהישראלים הציתו אש בשדות של הכפרים הפלסטיניים עוריף ואסירה-אל-קיביליה, שהתפשטה וחרכה גם בתים של התושבים.

ב"יש דין" טוענים שאחרי חילופי אש סמוך לשני הכפרים, עשרות ישראלים הגיעו מההתנחלות הישראלית הסמוכה יצהר והחלו להשליך סלעים על הפלסטינים. בארגון טוענים שהמתנחלים היו מלווים בחיילי צה"ל.  לטענתם, בסרטון שצילמו הפלסטינים ניתן לראות שהחיילים עמדו מהצד ולא התערבו.

דובר של תושבי יצהר טוען שהפלסטינים תושבי עוריף הם אלה שהחלו בהצתות. לדבריו, הפלסטינים הציתו שתי שריפות, אחת ליד יצהר ואחת ליד התנחלות הר ברכה, שפגעו בשדות של היישובים ישראלים.

עוד טוענים תושבי יצהר שהאש שהציתו הפלסטינים פגעה בצינורות המים של ההתנחלות ואילצו את התושבים להפסיק את זרם המים. דובר יצהר טוען שהפלסטינים אמרו לתושבי היישוב שהם מציתים שדותיהם מאחר והשדות היו שייכים לפלסטינים, אך נלקחו מהם בשל סיבות ביטחוניות.

שני פלסטינים חדרו להתנחלות מגדלים

בתוך כך, צה"ל ומתנחלים ישראלים ביישוב מגדלים בשומרון דיווחו כי שני פלסטינים חדרו אמש לתוך היישוב.

החשודים זוהו על ידי מערכת האבטחה של מגדלים. תושבי ההתנחלות הסתגרו בבתים בהתאם להוראות כוחות הביטחון, כוחות צבא גדולים הוזעקו למקום ושני החשודים ברחו. בצה"ל מדווחים כי עדיין לא ברור אם הרקע לחדירה ביטחוני או פלילי.

ביחידת האבטחה של היישוב טוענים ששני הפלסטינים חוררו את גדר האבטחה של היישוב ושהם נכנסו אליו במטרה לבצע פיגוע.

יחידת האבטחה הודיעה לתושבי היישוב: "אחרי סריקה שנערכה בכל היישוב נשללה האפשרות של חדירת חשודים נוספים. כוחות הצבא יישארו עמנו במהלך השבת ויבצעו סריקות מחוץ ליישוב כדי למנוע חדירות נוספות של הגדר".

 

עוד 241 מילים
סגירה