מרבים לדבר בגנותה של העיר ירושלים. על השינוי הדמוגרפי שחל בה וההגירה השלילית הנמשכת, על העוני ועל ערעור הביטחון. על היותה בפועל עיר דו-לאומית שדבקה בה קיצוניות, צפיפות, הגירה שלילית שמבריחה צעירים ומשלמי מיסים. על הפקקים המקשים על התנועה כל היום ומה לא.
יש דבר ייחודי המצוי בעיר שאין דומה לו בשום מקום אחר בישראל. למקום הזה אני קורא "משולש הידע הישראלי". מדובר בקולטורה ירושלמית, המשתרעת על פני מרחב קטן בשטחו, שיש בו שפע של מוקדי תרבות והוא כולל עשרות מוסדות ידע והשכלה, שצרכני התרבות הירושלמים ואחרים יכולים להעשיר בו את חייהם. השטח דומה למשולש בצורתו, והוא מצוי בלבה של העיר ומוסיף לה טעם. אם לגור בירושלים אז לגור במשולש הזה.
יש דבר ייחודי המצוי בעיר ואין דומה לו בשום מקום אחר בישראל. למקום הזה אני קורא "משולש הידע הישראלי". הוא משתרע על פני מרחב קטן בשטחו ויש בו שפע של מוקדי תרבות ועשרות מוסדות ידע והשכלה
משולש הידע הישראלי מציע אין ספור פעילויות, כנסים, ימי עיון וערבי תרבות, אמנות, פולקלור, הצגות ומוזיאונים, תערוכות וערבי שירה, חשיבה ואקטואליה מרחיבי אופקים.
המשולש הזוהר הזה מצוי במרחב הכולל את שכונת רחביה, טלביה, אזור הספרייה הלאומית והאזור המקיף את תיאטרון ירושלים וקטמון הישנה. מתגוררים בו משכילים דתיים וחילונים הצמאים לתרבות, ידע וחוכמה.
המוסדות הממוקמים שם כוללים את הספרייה הלאומית, מוזיאון ישראל ומוזיאון ארצות המקרא, מרכז בגין, מכון הרטמן, מכון ון ליר והאקדמיה הלאומית למדעים, יד הרב ניסים, תיאטרון ירושלים ומוזיאון האסלאם, מכון ליאו בק ותיאטרון החאן, המכון לחקר ירושלים ומכון ירושלים לאסטרטגיה, בית אביחי, בית העם, מוזיאון הסובלנות, היכל שלמה, בית חיב"ה, בית הכנסת הגדול ובית הכנסת ישורון, מוסד יד בן צבי, בית שמואל וההיברו יוניון קולג', בית הקונפדרציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מרכז תרבות עמים לנוער, הסינמטק הירושלמי.
בנוסף, אפשר למצוא שם בתי תרבות ועשרות בתי כנסת בהם מתקיימת פעילות לימוד והעשרה במהלך כל היום. זה כולל לימוד של דף יומי, שיעורי גמרה, משנה והרמב"ם ועוד.
מדובר במקומות המשמשים אבן שואבת לאנשים רבים המבקשים לרכוש דעת, משמעות ותוכן לחייהם ומעשירים את יומם. המוסדות הללו מציעים כל אחד בדרכו פעילויות רבות ומגוונות הפתוחות לציבור הרחב ויוצרות חברה לומדת.
המשולש הזוהר מצוי במרחב הכולל את רחביה, טלביה, אזור הספרייה הלאומית והאזור המקיף את תיאטרון ירושלים וקטמון הישנה. מתגוררים בו משכילים דתיים וחילונים הצמאים לתרבות, ידע וחוכמה
זה חסר תקדים בהיקף, בעוצמה וברוח. מי שרוצה שפע כזה צריך להתגורר בקרבת מקום או להגיע מרחוק כדי ליטול חלק בחוויה. זה מרוחק בהוויה ובאווירה מרוב חלקי העיר.
אין בארץ שום מקום או עיר שמציעה מגוון עשיר כל כך בשטח מצומצם כל כך של פעילות, שרובה מונעת על ידי החברה האזרחית ומציעה עושר חובק עולם של ידע מאוצרות העולם והיהדות לגווניה.
כירושלמי, אני מודע לכך שרק קומץ קטן יחסית משתמש במאגר העצום הזה, וההוכחה לכך היא שרבים מן האירועים נעדרי קהל רב. הפיתויים האחרים קורצים וירושלמים רבים לא ממהרים לצאת מהבית בשעות הערב והיום. בילדותי ההמון היה נדחק יותר לשערי האולמות וכיום זה פחת.
היום אנשים רתוקים יותר לכורסת הטלוויזיה ומעדיפים לצפות באירועים באמצעות קישור שנשלח ולחסוך את זמן הנסיעה. המבוגרים יותר, הזקוקים למגע אנושי, מכירים בערך המפגשים הפרונטליים ונוטים יותר להגיע.
האוויר הירושלמי הצח ואתרי הטבע והארכיאולוגיה מלווים אותנו בדרכנו אל המקומות הנותנים לנו חמצן תרבותי ורוחני. האזור מוקף באתרי טבע, היסטוריה ומורשת. מטחנת הקמח בימין משה, גן פעמון הדרור, בניין הסוכנות היהודית, משכנות שאננים, שכונת רחביה וטלביה, מבנים משוחזרים במושבה הגרמנית ההופכים את המרחב למרתק ביופיו.
כירושלמי, אני מודע לכך שרק קומץ קטן יחסית משתמש במאגר העצום הזה, וההוכחה לכך היא שרבים מן האירועים נעדרי קהל רב. הפיתויים האחרים קורצים וירושלמים רבים לא ממהרים לצאת מהבית
לא משעמם בעיר הזאת לשוחרי תרבות. כדי לגלות מחדש את ירושלים צריך לדעת על קיומן של הפעילויות ויותר מכך לרצות ליטול בהן חלק.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם