הציפייה לשחרור החטופים תמורת סיום המלחמה נדונה, כמו כל מדיניותו של בנימין נתניהו במהלך השנים שהוא ראש ממשלה, לכישלון ואבדון. למעשה מדיניות נתניהו "מצליחה" מבחינתו: חמאס נותר על כנו בעזה, למרות הטבח ועל אף הטבח הנורא. למרות שנה וחצי של מלחמה עצימה ועל אף מחירה הנורא.
"חמאס הוא נכס" הייתה ונותרה מדיניות נתניהו כדי למנוע מדינה פלסטינית. הוא אמר זאת בגלוי והתנהג כך בכל סבבי הלחימה מול חמאס.

נתניהו ידע מהן כוונות חמאס ואף פירט אותן בגלוי באותה ישיבה מפורסמת בוועדה לביקורת המדינה 2017 "לחדור לקיבוצים לבתי ילדים, לחטוף ולרצוח".
ההפרדה בין הרשות הפלסטינית שמשתפת פעולה עם ישראל נגד הטרור של חמאס, לבין חמאס, היא מדיניות שמטרתה היחידה היא למנוע מציאות שבה ניתן לדון עם גוף פלסטיני מתון על פתרון המדינה הפלסטינית.

"חמאס הוא נכס" הייתה ונותרה מדיניות נתניהו כדי למנוע מדינה פלסטינית. הוא אמר זאת בגלוי והתנהג כך בכל סבבי הלחימה מול חמאס. נתניהו ידע מהן כוונות הטבח של חמאס ואף פירט אותן בגלוי ב-2017

במסגרת המדיניות הזו, הנוגדת כל אינטרס לאומי, ביטחוני או כלכלי, נתניהו מנע במשך שנים דיונים בקבינט על עזה. מנע מידע מצמרת מקבלי ההחלטות, וכפי שכתב מבקר המדינה: "שלל כל חלופה בתחום המדיני והסתפק בהיבטים של פעילות צבאית נגד חמאס" (דוח המבקר על צוק איתן שהתפרסם ב 2016).

נתניהו כזכור החליט לבד על מכירת צוללות מתקדמות למצרים, החליט לבד על מכירת מטוסי החמקן לאמירויות, החליט לבד לא לעשות כלום מול ההתרעות על הסכנות בהילולה במירון, החליט לבד לא לעשות כלום מול ההתרעות על סכנות השרפה אז בכרמל והשנה בהרי ירושלים. החליט לבד על מינוי איתמר בן גביר למשרד לביטחון לאומי והחליט לבד לתמוך בהפיכה המשטרית של יריב לוין. נתניהו החליט לבד כי "חמאס הוא נכס" בניגוד להתרעות ואזהרות כל ראשי מערכות הביטחון.

המחיר של המדיניות הזו – נורא. אלפי ישראלים נרצחו ונהרגו בשל המדיניות הזו ונתניהו ממשיך בה גם עכשיו כשהוא מסרב לדון "ביום שאחרי". מסרב להכניס את הרשות הפלסטינית או כל גורם ערבי מתון אחר לנהל את עזה במקום חמאס. הוא יודע שמייד אחר כך תעלה הדרישה להקמת מדינה פלסטינית ביו"ש ועזה.
זהו למעשה "האיום" הגדול ביותר על הימין הישראלי.

כלומר מה שמאיים על מדינת ישראל ועל רוב הציבור הישראלי – בדמות ארגוני טרור הצרים על גבולותיה ובכל תקופה מסוימת מנסים להכות בה, לירות רקטות, לחדור ולרצוח – מבחינת נתניהו והימין שלצדו, זו ההצלחה. הרי אי אפשר לדון על מדינה פלסטינית כל עוד חמאס קיים, הפלסטינים מפוצלים וחמאס מהווה איום על ישראל – ולכן נתניהו שומר על חמאס. שומר במלוא המשמעות. שלושה ראשי שב"כ העידו שנתניהו מנע שש פעמים את חיסול צמרת חמאס לפני 7 באוקטובר.

הרי אי אפשר לדון על מדינה פלסטינית כל עוד חמאס קיים ומאיים על ישראל והפלסטינים מפוצלים – לכן נתניהו שומר עליו. שלושה ראשי שב"כ העידו שנתניהו מנע שש פעמים את חיסול צמרת חמאס לפני 7 באוקטובר

ראשי הימין עצמם אומרים זאת בגלוי. הם מוכנים לשלם את "המחיר", כלומר תושבי העוטף משלמים והם, קברניטי המדיניות הזו ותומכיה, טסים לחו"ל ונהנים ממנעמי השלטון.

הנה גלית דיסטל אטבריאן שצרחה בכנסת "תחלמו שניתן לכם ועדת חקירה ממלכתית". היא יודעת לאן תגיע הוועדה. אל דבריה אלה, שנאמרו ב-2019:

"תמרקרו את המשפט הבא – בנימין נתניהו משאיר את חמאס על הרגליים כדי שמדינת ישראל לא תהפוך כולה לעוטף עזה".

והגברת ממשיכה לתאר את "האסון" שעלול להתרחש אם יהיה פתרון מדיני:

"אם חמאס מתמוטט, אבו מאזן עלול לשלוט ברצועה, אם הוא ישלוט בה, יקומו קולות מהשמאל שיעודדו משא ומתן ופתרון מדיני ומדינה פלסטינית גם ביהודה ושומרון".

דיסטל שאחרי פרוץ 7 באוקטובר הכתה על חטא לכמה דקות, הסבירה מהו "המחיר" בעמוד הפייסבוק שלה:

"נתניהו רוצה את חמאס על הרגליים והוא מוכן לשלם על כך מחיר כמעט בלתי נתפש. חצי מדינה משותקת, ילדים והורים בפוסט טראומה, בתים מופצצים, אנשים נהרגים, חתול אשפתות מחזיק נמר גרעיני בביצים" (הציטוטים מובאים בספר של אדם רז "הדרך ל-7 באוקטובר).

ובכן בא יחיא סנוואר, חתול אשפתות, לאחר חילופי פתקים עם נתניהו "סיכון מחושב", ומימש את "המחיר" שנתניהו היה מוכן לשלם כדי למנוע מדינה פלסטינית.

הנה דיסטל אטבריאן שצרחה "תחלמו שניתן לכם ועדת חקירה ממלכתית", אמרה ב-2019: "תמרקרו את המשפט הבא – נתניהו משאיר את חמאס על הרגליים כדי שישראל לא תהפוך כולה לעוטף עזה"

בספרו "הדרך ל-7 באוקטובר" מצטט אדם רז את מיודענו כיום, יונתן אוריך מאפריל 2019:

"נתניהו בעצם ריסק את חזון המדינה הפלסטינית בשני האזורים הללו. חלק מההישג קשור לכסף הקטארי שמגיע כל חודש לחמאס".

ואוריך, כידוע כיום, יודע משהו על הכסף הקטארי.

בצלאל סמוטריץ', שזכור לנו כיום מהביטוי "חמאס הוא נכס", הציע אז ב-2015:

"להשתחרר מהקיבעון המחשבתי ולא לחשוש לשנות סדרי בראשית. (כלומר) נכונות עקרונית להביא לנפילתו של אבו מאזן ואת עליית שלטון חמאס ביו"ש…חמאס הוא נכס…קשה לראות את העולם מכיר במדינה פלסטינית עליה מכריז חמאס".

כיום נוספו החטופים למשוואה שמאלצת את נתניהו, לכאורה, למצוא פתרון לבעיה הפלסטינית. אבל הוא לא התכוון מעולם לוותר על מדיניותו זו. וגם לא אחרי רצח והרג יותר מ-1800 ישראלים במחדל שעליו הוא עצמו חתום. לכן שחרור החטופים לא עומד בעדיפות ראשונה אצלו, כפי שצה"ל דורש, וכפי שרוב מוחלט של הציבור הישראלי דורש כבר חודשים ארוכים.

מבחינת נתניהו והימין, האיום החמור יותר מסיכון חיי החטופים ושלום תושבי העוטף, הוא האיום של פתרון המדינה הפלסטינית. זו מאיימת כמובן על ההתיישבות ביהודה ושומרון או על חלקה לפחות.

מבחינת נתניהו והימין, האיום החמור יותר מסיכון חיי החטופים ושלום תושבי העוטף, הוא האיום של פתרון המדינה הפלסטינית. זו מאיימת כמובן על ההתיישבות ביהודה ושומרון או על חלקה לפחות

ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אמר באופן הברור ביותר כבר באוגוסט 2019:

"טועים אלו שמניחים שלנתניהו אין אסטרטגיה. האסטרטגיה היא לשמור את חמאס פעיל ובועט…גם במחיר הפקרת האזרחים בדרום…כדי להחליש את הרשות ברמאללה" (ריאיון בגל"צ).

ובכן הכתובת נרשמה על הקיר והיא נרשמת גם היום. החטופים מפריעים לנתניהו להמשיך את מדיניות חיזוק חמאס כדי למנוע מדינה פלסטינית. לכן הוא לא יגיע לסיום המלחמה ולא יחתום על עסקה כל עוד הוא בתפקיד.

הוא ימשיך לטרפד עסקאות כשהוא משקר למשפחות כי הוא "עושה הכל". גם תירוץ "הלחץ הצבאי" הוא שקר מתועב, כי הלחץ הצבאי הורג חטופים. גם תירוץ "הניצחון המוחלט" הוא שקר מתועב, כי אין חיה כזו ניצחון מוחלט. נתניהו לא רוצה "ניצחון מוחלט" – כי אם וכאשר חמאס יושמד, תעלה מייד שאלת המדינה הפלסטינית.

והמחיר? מי שהיה מוכן להקריב, פשוטו כמשמעו, "חצי מדינה משותקת, ילדים והורים בפוסט טראומה, בתים מופצצים ואנשים נהרגים" – בשפתה של ח"כ דיסטל אטבריאן, הוא גם מי שמוכן כעת להקריב את חיי החטופים שנותרו בחיים במנהרות חמאס.

לכן הוא גם יטרפד כל הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתגיע אל אותן אמירות ואותם ממצאים והתרעות ודוחות מבקר מדינה, שבכולם ברור כי ראש ממשלת ישראל מתנהל בניגוד מוחלט לאינטרס של מדינת ישראל ואזרחיה. הוא עושה זאת לאורך שנים ארוכות. למען הישרדותו הפוליטית או למען היחלצות ממשפטו, הכל נכון ועדיין – האם לא מדובר כאן בבגידה בחובת הנאמנות למדינה ולחוקיה, שעליה התחייב כחבר כנסת, כחבר ממשלה וכראש ממשלה?

מי שמוביל במשך שנים מדיניות ללא מוצא, שבפועל גורמת למוות מיותר, חטיפות והרס חבלי ארץ שלמים, בוגד בשליחות שעליה התחייב לאזרחי ישראל, לא רק לבוחריו.

הכתובת נרשמה על הקיר והיא נרשמת גם היום. החטופים מפריעים לנתניהו להמשיך את מדיניות חיזוק חמאס כדי למנוע מדינה פלסטינית. לכן הוא לא יגיע לסיום המלחמה ולא יחתום על עסקה כל עוד הוא בתפקיד

אם מחברים לכל העובדות הללו את החקירה של קטארגייט ואת החשדות נגד יונתן אוריך שמלווה את נתניהו לאורך כל השנים הללו, מצטרפת אל המדיניות האכזרית הזו גם מדיניות של רווח אישי לכאורה – בכסף או בהישרדות פוליטית ששווה הרבה כסף. אם זו לא בגידה בשבועת האמונים למדינת ישראל, מהי בגידה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.