ב-2004 זכיתי לקבל את הדיפלומה בלימודי מינהל ציבורי מבית הספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד, מידיו של אחד מגדולי החוקרים של יחסים בינלאומיים, פרופ' ג'וזף ניי.

פרופ' ניי, שהלך לעולמו בתחילת מאי, טבע את המושג "עוצמה רכה" (Soft Power), על מנת לתאר את היכולת של מדינה להשיג את יעדיה לא באמצעות כוח צבאי או כלכלי, אלא באמצעות דיפלומטיה, השפעה תרבותית וערכית, ודוגמה אישית.

במהלך לימודיי זכיתי ללמוד מפרופ' ניי שיעור חשוב בכוחה של דיפלומטיה ובקשר ההדוק בין מדיניות חוץ לבין ביטחון לאומי.

במשך שנים, ארצות הברית הייתה המובילה העולמית בשימוש בעוצמה הרכה. ממעמדה כמנהיגת העולם החופשי, דרך תרומתה האדירה לפיתוח מדינות העולם השלישי באמצעות סוכנות ה-USAID, ועד לאטרקטיביות האוניברסיטאות האמריקאיות אשר מהוות מוקד משיכה לסטודנטים מכל רחבי העולם – שסופגים בהן לא רק ידע, אלא גם ערכים דמוקרטיים.

במהלך לימודיי זכיתי ללמוד מפרופ' ניי שיעור חשוב בכוחה של דיפלומטיה ובקשר ההדוק בין מדיניות חוץ לבין ביטחון לאומי. במשך שנים, ארצות הברית הייתה המובילה העולמית בשימוש בעוצמה הרכה

אך המציאות משתנה, כשממשל טראמפ, מאתגר את התפיסה הזו, כלפי חוץ וגם כלפי פנים. זונח את הרצון להשפיע באמצעות גזרים ועובר לשימוש כמעט בלעדי במקלות.

אוניברסיטת הרווארד, שנחשבת זה שנים רבות לאוניברסיטה המובילה בעולם, מצאה את עצמה באחרונה בלב מאבק רעיוני חריף מול ממשל טראמפ. מאבק שמאיים לפגוע בעקרונות חופש הביטוי, בגיוון ובהכלה באקדמיה האמריקאית.

המוסד שטבע על סמלו את המילה "אמת" (Veritas), עומד על משמר האמת הערכית והאקדמית שלו ומסרב להיכנע ללחצים פוליטיים, גם במחיר סנקציות כלכליות בהיקף של כ-3 מיליארד דולר, וכעת גם ניסיון למנוע מהאוניברסיטה להמשיך להיות הבית האקדמי של אלפי סטודנטים זרים, בהם ישראלים רבים, המהווים כרבע מסך הסטודנטים הלומדים בה.

בניגוד למוסדות אחרים שבחרו להנמיך פרופיל או אף להרכין ראש בפני דרישות פוליטיות – הרווארד, בהובלת הנשיא היהודי שלה, פרופ' אלן מ. גרבר, סירבה לבטל תכניות לקידום גיוון, שוויון והכלה, לאפשר פיקוח ממשלתי על קבלת חברי סגל, להעניש סטודנטים על שימוש בזכות חוקתית לחופש הביטוי ועוד דרישות שהיענות להן הייתה פוגעת ביושרה האקדמית והערכית של האוניברסיטה.

כמי שגאה להיות בוגר הרווארד, אינני חף מביקורת כלפי התנהלות האוניברסיטה לאחר טבח שבעה באוקטובר. נשיאת האוניברסיטה בשעתו, פרופ' קלודין גיי, כמו עמיתיה באוניברסיטאות מובילות אחרות, נתפסה בלתי מוכנה לסיטואציה. בשם "קדושת" חופש הביטוי, נמנעו אז מוסדות אקדמיים שונים מלפעול נגד ואף מלגנות אמירות אנטישמיות וגזעניות, ולצדן קריאות לאלימות.

אך המציאות משתנה, כשממשל טראמפ, מאתגר את תפיסת העוצמה הרכה של פרופ' ניי – כלפי חוץ וכלפי פנים. זונח את הרצון להשפיע באמצעות גזרים ועובר לשימוש כמעט בלעדי במקלות

אבל הרווארד למדה את הלקח, כשההנהגה החדשה בהובלת פרופ' גרבר שהחליף את פרופ' גיי שהתפטרה, נוקטת מדיניות שמבחינה בין ביקורת לגיטימית לבין שיסוי והסתה, תוך שמירה עיקשת על חופש הביטוי כערך המוגן בתיקון הראשון של החוקה האמריקאית.

לצערי, הציבור הישראלי אינו תמיד מודע לעומק הסכנה הטמונה במאבק שמנהל ממשל טראמפ נגד האוניברסיטאות בכלל ונגד הרווארד בפרט. בשם מאבק לכאורה באנטישמיות והגנה על סטודנטים יהודים, נרמסות זכויות יסוד, נשללות ויזות, נעצרים ומגורשים סטודנטים זרים.

התוצאה היא ערעור הערכים הליברליים עליהם מושתתת הדמוקרטיה האמריקאית, והאנטגוניזם גובר כלפי ישראל ואפילו כלפי יהודים, אשר מוצגים כסיבה למדיניות רדיפת האקדמיה וסתימת הפיות של ממשלת טראמפ.

הלימודים בהרווארד היו עבורי חוויה מעשירה, לא רק בזכות התכנים, אלא לא פחות מכך בשל הרוח הבינלאומית, חופש המחשבה והפלורליזם ששררו בקמפוס. ערכים אלה מצויים כיום תחת מתקפה מתוזמנת של ממשל שמבקש לעקור את מה שנתפס בעיניו כאיום אליטיסטי ליברלי, תופעה שאינה שונה בהרבה מהיחס של ממשלת ישראל כלפי האקדמיה המקומית.

דווקא בתקופה זו, אני גאה יותר מתמיד בהשתייכותי לקהילת בוגרי הרווארד. לא רק משום שהיא האוניברסיטה הטובה בעולם, אלא משום שהיא מוסד ערכי, שמעביר לתלמידיו לא רק ידע, אלא גם שיעור חיוני בדמוקרטיה, חופש ביטוי והגנה על זכויות אדם.

ערכי חופש המחשבה והפלורליזם מצויים כיום תחת מתקפה מתוזמנת של ממשל, המבקש לעקור מה שנתפס בעיניו כאיום אליטיסטי ליברלי. תופעה שאינה שונה בהרבה מיחס ממשלת ישראל לאקדמיה המקומית

בשעה שממשל טראמפ זנח את העוצמה הרכה, דווקא הרווארד בעמידתה האיתנה, מדגישה עד כמה עוצמה רכה, המבוססת על ערכים ליברליים, יכולה להוביל לשינוי. פרופ' ג'וזף ניי, היה יכול להיות היום גאה באוניברסיטה שלו.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.