מה שנראה בעיני האדם הממוצע כבלתי הגיוני – ההתנהלות של הבורסה בימים האחרונים – נתפס דווקא כהגיוני בעיני השוק. כדי להבין מדוע הבורסה בתל אביב עולה דווקא בשיא המלחמה, צריך להיכנס לראש של המשקיעים.
כשמשבר גדול פורץ בעולם – בין אם מדובר באירוע ביטחוני כמו הפלישה לאוקראינה, אירוע פיננסי כמו משבר הסאבפריים או אירוע בריאותי כמו מגפת הקורונה – השוק מגיב בדרך כלל בירידות חדות. זו תגובה טבעית לאי־הוודאות שנוצרת ולדחף של המשקיעים להגן על כספם מפני הפסדים.
לכן, עם פרוץ משבר, נכסים שנחשבים בטוחים – כמו הדולר, אג"ח ממשלת ארה"ב ולעיתים גם הזהב – נוטים לעלות בחדות, לפחות עד שהאבק שוקע.
מה שמייחד את התנהגות הבורסה הישראלית הפעם הוא שהיא דילגה מייד על שלב הירידות וההתייצבות – והחלה בעליות שערים, כאילו המשבר כבר מאחורינו
אחרי פרק זמן מסוים – ימים, שבועות ולעיתים אפילו חודשים – אי הוודאות מתפוגגת, המשקיעים מגבשים אסטרטגיית השקעה חדשה בהתאם למצב, והשוק מתחיל להתייצב. בשלב הזה, הוא לא רק עולה – לעיתים הוא אף שובר שיאים חדשים.
מה שמייחד את התנהגות הבורסה הישראלית הפעם הוא שהיא דילגה מייד על שלב הירידות וההתייצבות – והחלה ברצף עליות שערים של יותר מ־2%, כאילו המשבר כבר מאחורינו. זאת אף שחלפו רק ימים ספורים מפרוץ המלחמה באיראן: המשק משותק, המדינה סגורה ומסוגרת, והרשויות עסוקות בפינוי מאות תושבים שבתיהם נהרסו או ניזוקו
במקביל, גם השקל התחזק מול הדולר – אינדיקציה נוספת לאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית דווקא בתקופה זו.
בשוק מציעים כמה הסברים לתופעה הזו. ראשית, מלחמות אינן תופעה זרה למשק הישראלי – ובוודאי לא בשנתיים האחרונות. המשקיעים כבר מכירים את יכולת ההסתגלות המהירה ואת החוסן שמפגין המשק הישראלי בעיתות משבר, גם בתקופה הקשה והאכזרית ביותר של המדינה, מאז 7 באוקטובר.
כלומר, לפחות בכל הנוגע ליכולת של הכלכלה הישראלית לשרוד את המלחמה – השווקים כבר דילגו מעל משוכת אי־הוודאות.
לאחר שישראל הוכיחה כי היא מסוגלת להכניע כמעט בנוקאאוט את כל שלוחותיה ונציגותיה של איראן במזרח התיכון, שוררת אופטימיות גוברת שלפיה איראן עצמה עשויה להיות הבאה בתור
אבל לסיפור העליות בבורסה יש פקטור נוסף – ואולי משמעותי אף יותר: איראן. מבחינת הכלכלה הישראלית, איראן הייתה תמיד כעין משקולת כבדה – "הקוף על הגב" שאי אפשר להסיר. היא "כיכבה" שוב ושוב בדוחות של סוכנויות דירוג האשראי, ובאופן קבוע בצדו הלא מחמיא של מדד הסיכונים להשקעה בישראל.
כעת, כמעט שנתיים מאז פרוץ המלחמה, לאחר שישראל הוכיחה כי היא מסוגלת להכניע כמעט בנוקאאוט את כל שלוחותיה ונציגותיה של איראן במזרח התיכון, שוררת אופטימיות גוברת שלפיה איראן עצמה עשויה להיות הבאה בתור. לאופטימיות הזו תרמו גם ימי הלחימה הראשונים, שבהם הוכיחה ישראל עליונות צבאית ומודיעינית כמעט מוחלטת מול האיראנים.
המשקיעים, למעשה, כבר מתמחרים בהחלטותיהם את סילוק האיום האיראני. אירוע כזה צפוי להפחית משמעותית את רמת אי־הוודאות הגיאופוליטית באזור.
בתרחיש כזה, חברות הטכנולוגיה הישראליות – שכבר כיום מובילות בתחומן – ייהנו מביטחון מוגבר ויוכלו למשוך השקעות נוספות. ישראל תוכל לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי שלה ולהפוך ליעד השקעה אטרקטיבי עוד יותר עבור קרנות גידור, משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד. משקיע שמחפש הזדמנות – עשוי למצוא אותה כאן.
לכך מצטרפות גם מניות חברות הביטחוניות הישראליות, שמלחמות עושות להן רק טוב. מאז תחילת המתקפה, מניות אלו זינקו בחדות וגררו איתן את הבורסה כולה למעלה.
בסופו של דבר, מה שהאדם הממוצע רואה היום כקטסטרופה – בניינים קורסים וסבל אנושי – המשקיע הממוצע רואה כפוטנציאל עתידי: מדינה בשיאה, עם כלכלה משגשגת
בסופו של דבר, מה שהאדם הממוצע רואה היום כקטסטרופה – בניינים קורסים וסבל אנושי – המשקיע הממוצע רואה כפוטנציאל עתידי: מדינה בשיאה, עם כלכלה משגשגת. חשוב להבין שמשקיעים, בניגוד לרוב הציבור, לא מתמחרים סבל אנושי. הם מסתכלים על הזדמנויות עתידיות – בצורה הקרה ביותר.
ואחרי שסיימנו את החלק האופטימי של הסיפור, ולפני שאתם ממהרים לקנות מניות ישראליות או להמיר דולרים לשקלים – חשוב לזכור: אנחנו עדיין במלחמה. ומלחמה, בסופו של דבר, היא שדה אחד גדול של אי־ודאות וסיכונים.
על אף האופוריה השוררת כעת בבורסה הישראלית, השקעה בעת מלחמה טומנת בחובה סיכונים מהותיים. הראשון שבהם הוא סיכון ההסלמה. זה עשוי להתבטא, למשל, בפגיעה קשה במתקנים אסטרטגיים בישראל – כמו מערכות ייצור חשמל – שתשבית לחלוטין תשתיות חיוניות לפרקי זמן ממושכים.
תרחיש קיצוני יותר, גם אם בעל סבירות נמוכה, הוא התדרדרות למלחמה אזורית רחבה, שתשנה את כללי המשחק, או פלישה קרקעית לא צפויה מאחד הגבולות המזרחיים.
סיכון נוסף, ואולי אף משמעותי יותר, הוא הערכת חסר של ישראל את יכולותיו הצבאיות וההישרדותיות של המשטר האיראני. טעות כזו עלולה לדחות את ההכרעה במלחמה למשך תקופה ממושכת
סיכון נוסף, ואולי אף משמעותי יותר, הוא הערכת חסר של ישראל את יכולותיו הצבאיות וההישרדותיות של המשטר האיראני. טעות כזו עלולה לדחות את ההכרעה במלחמה למשך תקופה ממושכת. במצב כזה, הלחימה עלולה להימשך שבועות – ואולי אף חודשים – מעבר לצפוי.
בתרחיש קיצון, יש מי שמעלים אפשרות של מערכה שתתארך למלחמת התשה בסגנון מלחמת איראן–עיראק, שתימשך שנים.
תרחיש של הארכת המלחמה יחייב את המדינה לגיוס חוב מסיבי לצורך מימון הלחימה. במצב כזה, הנטל הכלכלי עלול לגדול על כתפי האזרחים, דירוג האג"ח של ישראל עלול לרדת – וכל אלה עלולים לפגוע במחירי המניות ולצנן את רצונם של משקיעים להכניס את כספם לאזור הנתפס כלא יציב.
סיכון נוסף המרחף מעל השווקים הוא אי־הוודאות הגלובלית סביב מחירי האנרגיה והמסחר הבינלאומי. סגירת מצר הורמוז בידי האיראנים ברגע של ייאוש, או לחלופין פגיעה במתקני הנפט של איראן, עלולות לטלטל את השווקים העולמיים, לדחוף את הכלכלה הגלובלית לעבר מיתון – ולסחוף מטה גם את הבורסה בתל אביב.
נכון לעכשיו, השוק מתמחר את כל התרחישים הללו בסבירות נמוכה עד אפסית – ומתנהל כאילו ישראל כבר ניצחה. דוגמה מצוינת לכך התקבלה אתמול בערב, כאשר נפוצו דיווחים על כך שאיראן מעוניינת לסיים את המלחמה – והבורסה הגיבה בזינוק חד נוסף.
חשוב לזכור את השורה התחתונה: הרווחים עשויים להיות מהירים, והפחד להחמיץ את ההזדמנות נראה גבוה מתמיד – אך גם הסיכון הגאופוליטי והמקומי נוכח בכל פינה
ובכל זאת, חשוב לזכור את השורה התחתונה: הרווחים עשויים להיות מהירים, והפחד להחמיץ את ההזדמנות נראה גבוה מתמיד – אך גם הסיכון הגאופוליטי והמקומי נוכח בכל פינה. הוא מחייב ראייה מפוכחת וזהירה בטרם קבלת החלטות השקעה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם