המלחמה בין ישראל לאיראן רק בראשיתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז שישראל תמשיך בתקיפות "ככל שיידרש" – ככל הנראה לאורך כמה שבועות – במטרה לשחוק את תוכנית הגרעין של איראן ולפגוע בצבא האיראני באופן קשה. איראן מצדה כבר שיגרה לעבר ישראל כטב"מים וטילים בליסטיים, וברשותה גם אפשרויות תגובה נוספות – גם אם מוגבלות.
אף ששפיכות דמים נוספת נראית לא רק סבירה אלא כמעט בלתי נמנעת, זה הזמן להתחיל לחשוב לא רק על הסלמה, אלא גם על האופן שבו עשויה להסתיים המלחמה הזו.
אחת האפשרויות היא שאיראן תבצע כמה תקיפות משמעותיות נגד ישראל, תציג בפני אזרחיה הישגים שישמשו הוכחה לכך שהשיבה מלחמה ופגעה באויב – ואז תאמץ את יוזמות הפסקת האש שמקדמות ארה"ב והקהילה הבינלאומית. במילים אחרות: נסיגה כפויה, עטופה בנרטיב של שמירה על הכבוד הלאומי.
ייתכן שאיראן עצמה מצויה במצב דומה לזה של חזבאללה ב־2024. מתקפות הטילים והכטב"מים ששיגרה לעבר ישראל דעכו, והשלוחות המרכזיות שלה – במיוחד חזבאללה – הפכו לצל של עצמן
במהות, זהו התרחיש שאימצה בעלת בריתה הקרובה של איראן – חזבאללה – לאחר מסע התקיפות של ישראל נגד הארגון בספטמבר ואוקטובר. לקמפיין הנוכחי של ישראל באיראן יש מאפיינים דומים: תקיפות הרסניות על תשתיות צבאיות, חיסולים ממוקדים, ופגיעות בהנהגה, שמעידות על חדירה מודיעינית עמוקה לשורות האויב.
חזבאללה, למרות הארסנל העצום שברשותו ועשרות אלפי הלוחמים הכפופים לו, הסכים לבסוף להפסקת אש – בעיקר בתנאים שישראל הכתיבה – מבלי שהצליח להגיב במתקפה אפקטיבית.
ייתכן שאיראן עצמה מצויה במצב דומה לזה של חזבאללה ב־2024. מתקפות הטילים והכטב"מים ששיגרה לעבר ישראל דעכו, והשלוחות המרכזיות שלה – במיוחד חזבאללה – הפכו לצל של עצמן. הדבר עשוי להעיד כי מנגנון ההרתעה האיראני, שפעם נחשב לאמין, חדל מלתפקד.
התקיפות המדויקות של ישראל נגד בכירים איראנים עלולות לערער את הנהגת המשטר ולשבש את יכולתו לתאם מתקפות טילים או לקבל החלטות קריטיות בזמן אמת. אף שטהרן מיהרה להכריז על מחליפים למפקדים שחוסלו, לא ברור עד כמה ההנהגה החדשה תצליח לתפקד במהלך העימות – וישראל מצדה צפויה להמשיך ולפגוע גם בהם, וגם באלה שיבואו אחריהם.
איראן, כמובן, אינה מעוניינת להצטייר כמי שנכנעת תחת אש, אך ייתכן שתעדיף לסגת זמנית ולהילחם בזמן אחר, במקום להמשיך ולספוג חבטות נוספות.
ישראל אולי נוטה להתעלם מדעתן של מדינות אירופה – שדורשות הפסקת אש גם בגזרת עזה כבר חודשים – אך דעת הקהל האמריקאית, ובעיקר עמדתו של הנשיא דונלד טראמפ, מטרידות אותה הרבה יותר
תרחיש אפשרי נוסף הוא שאיראן תבחר להתמיד בלחימה ואף תצליח להנחית מהלומות מסוימות על ישראל – בין אם באמצעות פיגועי טרור, טילים שיחדרו את מערכות ההגנה או אמצעים אחרים – כשברקע גובר בהדרגה הלחץ הבינלאומי על ישראל להפסיק את הלחימה.
בתרחיש כזה, אתרי גרעין כמו נתנז ואחרים אכן ייפגעו, אך איראן תוכל, במרוצת הזמן, לשקם את הנזק ולהחזיר את תוכניתה למסלול.
באופן מסורתי, כשישראל תוקפת את אויביה, היא נהנית בתחילה מתמיכה מצד ארה"ב ולעיתים גם ממדינות אירופה – אך קריאות להפסקת אש אינן מאחרות לבוא, גם כשהלחימה עדיין בעיצומה. צרפת ובריטניה כבר קראו להרגעה.
ישראל אולי נוטה להתעלם מדעתן של מדינות אירופה – שדורשות הפסקת אש גם בגזרת עזה כבר חודשים – אך דעת הקהל האמריקאית, ובעיקר עמדתו של הנשיא דונלד טראמפ, מטרידות אותה הרבה יותר.
אם טראמפ יפעיל לחץ ממשי על בנימין נתניהו, ייתכן שישראל תבחר לקצר את המבצע, בתקווה שהפגיעה שכבר הושגה תיחשב מספקת בשלב זה.
עדיין לא ברור אם מצב כזה יוביל להסדרה דיפלומטית כלשהי. ארה"ב תחת טראמפ דחפה לחתימה על הסכם חדש בנושא הגרעין האיראני – אף שהתוכן שהוצע היה קרוב מאוד להסכם המקורי שממנו פרש טראמפ ב־2018. איראן אומנם השתתפה במשא ומתן ברצינות, ככל הנראה בתמיכת ההנהגה, אך נותרו מחלוקות משמעותיות בנושא העשרת האורניום.
טראמפ עצמו כבר קרא לחזרה לשולחן המשא ומתן בעקבות התקיפות, וכתב ברשת Truth Social: "איראן חייבת לעשות הסכם, לפני שלא יישאר כלום, ולשמור על מה שהיה פעם האימפריה הפרסית"
טראמפ עצמו כבר קרא לחזרה לשולחן המשא ומתן בעקבות התקיפות, וכתב ברשת Truth Social: "איראן חייבת לעשות הסכם, לפני שלא יישאר כלום, ולשמור על מה שהיה פעם האימפריה הפרסית. בלי עוד מוות, בלי עוד הרס – פשוט תעשו את זה, לפני שיהיה מאוחר מדי".
מבחינת טהרן, משא ומתן עשוי להיות אופציה מפתה: הכלכלה האיראנית נמצאת בקריסה, והבטחה להקלה בסנקציות מהווה תמריץ משמעותי. כמו כן, לאחר הקמפיין ההרסני שמובילה ישראל, ייתכן שאיראן תוכל לשוב לשולחן המשא והמתן כשידה על העליונה – לפחות מבחינת מראית עין של עמידה בלחץ.
עם זאת, כניסה למשא ומתן בזמן תקיפות ישראליות תיתפס פוליטית כמהלך בעייתי. טראמפ ינצל כל ויתור לצרכים תקשורתיים, ואיראן תיראה כמי שנשברת – ובמובנים מסוימים, זה אכן יהיה המצב.
תרחישים קודרים יותר גם הם על הפרק – וייתכן שאף סבירים יותר. אחד מהם הוא התרחבות העימות למלחמה אזורית. עוד לפני התקיפות הישראליות, איימה איראן לפגוע במתקנים אמריקאיים במזרח התיכון – מהלך, שאם יתממש, עלול להביא את ארה"ב להצטרף ללחימה.
גם בצד האמריקאי ישנם תרחישים של הסלמה יזומה. גורמים בארה"ב עשויים לראות בפעולה הישראלית מהלך לא שלם – ולבקש להשלים את הפגיעה באמצעות תקיפה אמריקאית ישירה, למשל של מתקן פורדו
שיתוף הפעולה הביטחוני ארוך השנים בין ארה"ב לישראל, כמו גם הסיוע האמריקאי בהגנה האווירית ובתחומים נוספים, עשויים להוביל את איראן למסקנה שוושינגטון כבר מתערבת במלחמה. אף שבממשל האמריקאי מכחישים מעורבות ישירה בתקיפות, בטהרן עשויים לפרש את המעורבות כ"הסכמה שבשתיקה" – בייחוד אם המשא ומתן נתפס בעיניהם לא כחלופה מדינית אמיתית, אלא כהסחת דעת שמאפשרת לישראל להתארגן.
שעות ספורות לפני תחילת המבצע, הדגיש הנשיא טראמפ שארה"ב מחויבת לפתרון מדיני, וכי תקיפות אינן צפויות. אך אם איראן תראה במשא ומתן כסות לפעולה צבאית, ייתכן שתבחר להגיב בהסלמה – ותגביר את התקיפות נגד מטרות אמריקאיות, כמעין "תגמול".
גם בצד האמריקאי ישנם תרחישים של הסלמה יזומה. גורמים בארה"ב עשויים לראות בפעולה הישראלית מהלך לא שלם – ולבקש להשלים את הפגיעה באמצעות תקיפה אמריקאית ישירה, למשל של מתקן פורדו, באמצעות חימוש חודר בונקרים או באמצעים אחרים שישלימו את המהלך הישראלי.
איראן צפויה להפעיל את שלוחותיה בעיראק, בלבנון, בתימן ובמדינות נוספות כדי לתקוף את ישראל – ואם ארה"ב תצטרף ללחימה, גם נגד מטרות אמריקאיות. תרחיש כזה עלול לגרור את ארה"ב לעימותים מחודשים בתימן – מהלך בלתי פופולרי לאחר מבצע "פרש קשוח", שהסתיים בהפסקת אש מול החות'ים – וגם בעיראק ובזירות נוספות. איראן עלולה להפעיל גם טרור בינלאומי – תחום שבו כבר הוכיחה בעבר יכולת פעולה גלובלית.
תרחיש נוסף הוא שהמלחמה פשוט לא תסתיים. לפחות לא רשמית. ייתכן שגל התקיפות הנוכחי ייפסק, אך הלחימה תימשך ברמה נמוכה במשך חודשים
תרחיש נוסף, גם אם כרגע פחות סביר, הוא שמדינות ערב בנות בריתה של ארה"ב ייסחפו למערכה. צבא ירדן כבר דיווח על יירוט טילים וכטב"מים איראניים שחדרו למרחב האווירי של הממלכה ב־13 ביוני – בדומה ליירוטים שביצעה ירדן ב־2024 נגד ירי איראני לעבר ישראל. אף שפעולה זו נתפסת כהגנה עצמית, מעורבות אמריקאית פעילה תצריך שימוש בבסיסים אמריקאיים הממוקמים במדינות ערב, או שתביא לסחיפתן פנימה בדרכים אחרות.
ולבסוף – תרחיש נוסף הוא שהמלחמה פשוט לא תסתיים. לפחות לא רשמית. ייתכן שגל התקיפות הנוכחי ייפסק, אך הלחימה תימשך ברמה נמוכה במשך חודשים. ישראל עשויה להמשיך בתקיפות נקודתיות, שיגורי טילים, חיסולים וחבלות שונות באיראן. במקביל, איראן תמשיך להגיב בירי מזדמן, פיגועים וניסיונות פגיעה נוספים. זו לא תהיה מלחמה כוללת – אך גם לא שלום ואפילו לא הפוגה מתוחה.
במהלך חילופי המהלומות, איראן עלולה להקים תוכנית גרעין חשאית – מחוץ למסגרות הפיקוח וההתחייבויות הבינלאומיות – תוך שהיא מציגה את התקיפות הישראליות כהצדקה למהלך. אם ישראל לא תפגע בכל שלושת אתרי אחסון האורניום המועשר, המשימה הזו לא צפויה להיות מורכבת עבור טהרן.
כמובן, ייתכנו גם תרחישים מעורבים. כך למשל, הפסקת אש בתיווך אמריקאי עשויה להפוך לצעד ראשון בדרך להסכם גרעין רחב יותר. איראן תוכל להסכים לוויתורים זמניים, אך במקביל לאמץ תפיסה של "נקמה קרה" – ולבצע פיגועים כעבור חודשים כנקמה בדיעבד, תוך השלמה שקטה עם עימות אינסופי וחוזר.
איסלין בריידי היא מתמחה בתוכנית ללוחמה, איומים בלתי סדירים וטרור במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), וסטודנטית לתואר שני בתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת ג'ורג'טאון. דניאל ביימן הוא חוקר בכיר במרכז CSIS ופרופסור בבית הספר לשירות החוץ של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. ספרו האחרון: "Spreading Hate: The Global Rise of White Supremacist Terrorism". טוויטר: @dbyman.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומה שהכי חמור הוא שלא ידוע מה מטרת המלחמה.
כפי שלמדנו בעזה ובלבנון הממשלה הנוכחית מתאהבת במלחמות ולא רוצה להפסיק אותם.
מצב חירום הוא מצב טוב לממשלה וכמובן רע לאזרחים.
הציבור חייב להתעורר ולא לתת לממשלה להלחם נגדנו.
אם הממשלה לא תסיים את המלחמות הבלתי נגמרות שלה, הציבור יאלץ לעשות זאת , עם כל הסיכון שבדבר.
אסור להשלים עם שגרת מלחמה