מבצע "עם כלביא" (שם מלא פאתוס) ייזכר כאחד מרגעי השיא של חיל האוויר, המודיעין והמוסד, אך גם כרגע שפל של התקשורת הישראלית, שעם פרוץ המבצע נאלמה דום או גרוע מכך – החלה לתפקד כלהקת מעודדות.

איני מצפה מפרשנים ועיתונאים להתנגד לתקיפה בעומק השטח האיראני, שנראה כי הייתה הכרחית כדי למנוע ממדינה השואפת להשמיד את ישראל להגיע ליכולת גרעינית. מותר ורצוי לברך על המתקפה האמריקאית נגד אתרי הגרעין המרכזיים באיראן. עם זאת, בהחלט מצופה מעיתונאים ופרשנים להציף שאלות קשות, לתבוע תשובות ממי שאמורים לספק אותן, ולשים זרקור על שורת מחדלים וכשלים הנגלים לעינינו.

איני מצפה מפרשנים ועיתונאים להתנגד לתקיפה בעומק השטח האיראני, אך בהחלט מצופה מהם להציף שאלות קשות, לתבוע תשובות ממי שאמורים לספקן, ולשים זרקור על שורת מחדלים וכשלים הנגלים לעינינו

חובה לשאול איך הייתה נראית המערכה עם איראן, אילו ישראל הייתה משכילה לסיים את המלחמה בעזה ורותמת בכך עוד מדינות באירופה, שסביר כי היו מוכנות לסייע לישראל, בעיקר במערך ההגנה מול המתקפות האיראניות. אותן מדינות המסרבות לעשות זאת כעת לאור המתרחש בעזה.

חובה לשאול איך זה שבתחום הצבאי מתגלים כל כך הרבה כישרון, תעוזה וחשיבה מחוץ לקופסה בעוד במישור המדיני אנחנו רואים ואקום וחוסר מעוף.

הכרחי לשאול – אם ישראל נערכה למתקפה החשובה הזו כל כך הרבה שנים, כפי שראש הממשלה מתהדר בכל הזדמנות, איך ייתכן שכל כך הרבה ישראלים – בעיקר ביישובים ערביים – לא ממוגנים כראוי כשבבתים רבים אין ממ"ד או מקלט תקניים? איך לא התקיים מבצע לאומי למיגון כלל אזרחי ישראל על פי סטנדרט ראוי, מתקדם ואחיד?

ודאי שצריך גם לשאול מה לגבי החטופים, והאם ישראל עושה את הכל להשיבם. למרבה הצער, נדמה כי השבת החטופים כבר מזמן לא נכללת במטרות המלחמה הראשיות.

כל עיתונאי או מגיש מקצועי, אחראי והגון מוכרח לשאול מה היא תמונת הסיום של המלחמה עם איראן והאם ישראל התוותה אסטרטגיית יציאה ברורה. מי אחראי למנף את ההישגים הצבאיים, שקשה להמעיט בערכם, לתוצאה מדינית שתחזק את ביטחוננו ותשנה את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל לשנים קדימה.

חובה לשאול איך הייתה נראית המערכה עם איראן, אילו ישראל השכילה לסיים את המלחמה בעזה ולרתום עוד מדינות באירופה, שסביר כי היו מוכנות לסייע לישראל, בעיקר במערך ההגנה מול המתקפות האיראניות

בהתחשב בכך שאפילו ישראל מודה שאין לה יכולת להשמיד את יכולתה הגרעינית של איראן, ללא מעורבות דומיננטית של ארה"ב (ראש המל"ל צחי הנגבי אמר את זה באופן מפורש), השאלה על תמונת הסיום מתחדדת ביתר שאת.

ראוי גם לשאול עד כמה הקרע העמוק בתוכנו, זה שממשלת ישראל מטפחת במשך שנים בהצלחה יוצאת דופן, מחליש את ישראל ופוגע בלכידות הפנימית הנדרשת בזמן מלחמה. את השברים וההרס שיצרו הטילים ניתן יהיה לשקם, אך את השבר הפנימי שממשלת החורבן מייצרת יהיה קשה לאחות.

לצד השאלות המתחייבות, אולפני הטלוויזיה חייבים להתמלא לא רק ב"מומחי ביטחון" למיניהם (שהרבה פעמים הם מומחים בעיני עצמם ומחזיקים ברזומה שלל תחזיות שקרסו) אלא גם במומחי כלכלה, רווחה, תיירות, חינוך ואקדמיה שיסבירו כיצד מלחמה ממושכת – שהחלה ב-7 באוקטובר 2023 וכעת מחריפה לנוכח העימות עם איראן – משפיעה ותוסיף להשפיע על ההווה והעתיד של כולנו, בכל מעגלי החיים.

התקשורת הישראלית, שהיא די ממסדית וקונפורמית גם בימי שגרה, נוטה להיות חנפנית, צייתנית ועיוורת בעתות מלחמה וחירום. כן, גם ערוצים המזוהים כ"אנטי ביבי" מצטרפים למקהלה העאלק פטריוטית (פטריוטיזם אמיתי הוא לבקר ולשאול שאלות קשות כדי לתקן עוולות ולשפר מערכות, כפי שעושה העיתונאי המצוין יוסי מזרחי). הגיע הזמן שהתקשורת תמלא את שליחותה ותדע לבקר את השלטון על זרועותיו ומוסדותיו, גם ברגעי משבר.

אחרי הכל, גם כשהערוצים המרכזיים מחניפים לנתניהו, הוא ממשיך לצפצף עליהם ולתת ראיונות "בלעדיים" לערוץ 14. אז אולי באמת, כפי שאומר ראש הממשלה לשעבר  נפתלי בנט, אנחנו "עם של אריות" אך מערכות התקשורת רוויות קרנפים ושפנים.

התקשורת הישראלית, שהיא די ממסדית וקונפורמית גם בימי שגרה, נוטה להיות חנפנית, צייתנית ועיוורת בעתות מלחמה וחירום. כן, גם ערוצים המזוהים כ"אנטי ביבי" מצטרפים למקהלה הכאילו פטריוטית

הדבר משתקף גם בניסיון של "עיתונאים" מסוימים להזכיר כל העת את "הקרדיט שמגיע לנתניהו". המתקפה על איראן הייתה כנראה הכרחית, אך מי שרוצה שבח והלל על הצלחות, מוטב שייקח אחריות על כישלונות קולוסליים כמו האסון במירון, על העובדה שבעזה ישנם 50 חטופים ועל ה-7 באוקטובר.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).