חן, צעיר בשנות ה־20 לחייו, סיים טיול ארוך במזרח בטיסה לפראג. משם היה אמור להמריא לישראל ולשוב אל בני משפחתו, אחרי חצי שנה שבה לא התראו. אלא שאז הגיעה הבשורה שלה לא ציפה – כמו עשרות אלפי ישראלים אחרים: השמיים האוויריים של ישראל נסגרו בשל המלחמה עם איראן, לפרק זמן לא ידוע.
"נשארתי תקוע באירופה בלי מקום לינה מסודר, עם סכום כסף שהולך ואוזל", הוא מספר לזמן ישראל על המצוקה אליה נקלע. "כששמעתי את מירי רגב קוראת לי ליהנות, הבנתי שמהממשלה לא תגיע הישועה.
"היה חוסר ודאות מה אני עושה מכאן – אלא שפתאום, משום מקום, הופיעה הודעה מפתיעה באחת מקבוצות הווטסאפ של ישראלים שנתקעו באירופה. היה כתוב בה שבברלין הוקצו דירות בחינם לישראלים במצוקה".
"פתאום, משום מקום, הופיעה הודעה מפתיעה באחת מקבוצות הווטסאפ של ישראלים שנתקעו באירופה. היה כתוב בה שבברלין הוקצו דירות בחינם לישראלים"
חן סירב להאמין שמדובר ביוזמה אמיתית. "זה נשמע לי כמו עוקץ קלאסי. חשבתי שאולי מדובר אפילו בארגון עוין לישראל. (למרות זאת) החלטתי לקחת סיכון. לקחתי רכבת מפראג לברלין, נסיעה של ארבע שעות, ונסעתי למקום. לשמחתי, התברר לי שאכן יש אנשים טובים בגרמניה שעוזרים לישראלים תקועים".
מי שעמדה מאחורי ההודעה שראה חן בקבוצת הווטסאפ היא אלה נילובה. נילובה מנהלת את מרכז החינוך לנוער J-ArtEck, ארגון לא־ממשלתי הפועל עם ילדים, בני נוער וצעירים יהודים דוברי רוסית.
"בימים הראשונים של המלחמה באוקראינה, בפברואר 2022, פנתה אליי נציגה של רשות גרמנית בזכות ניסיוני בעבודה מול מוסדות המדינה. היא ביקשה עזרה בגיוס מתנדבים דוברי רוסית לתמיכה בפליטים אוקראינים", היא מסבירה איך הכול התחיל.
"ב־13 ביוני, עם פרוץ המלחמה, קראתי על ישראלים שנתקעו בברלין בגלל המשבר הנוכחי. חלקם אף פנו ישירות אליי. אז נזכרתי באותה אישה מ־2022 שתיאמה את הסיוע לפליטים מאוקראינה, והחלטתי לפנות אליה שוב – הפעם בתור זו שמבקשת את עזרתה. הייתי ספקנית שייצא מזה משהו, כי הפעם לא הייתה תוכנית מדינה רשמית בגרמניה לסיוע לישראלים".
בסך הכול סיפקה בראס פתרונות דיור לכמעט 40 ישראלים שנקלעו למצוקה בחו"ל – כמעט מעכשיו לעכשיו. שבעה מהם גמלאים
אלא שאז הגיעה תשובה מפתיעה. "תוך שעתיים השיבה לי אנטיאה בראס, ראש מחלקת השירותים המרכזיים באיגוד ההומניסטי של גרמניה, שמצאה דירה גדולה לשישה אנשים. כעבור שעה היא איתרה מגורים לעוד 12 איש, והמשיכה לאתר מקומות נוספים.
"בהמשך, לפי הצורך, הוקצו חדרים מרוהטים במיטות וריהוט חיוני נוסף, עם מצעים נקיים – כך שהישראלים לא נאלצו לחפש מגורים או לשלם על מלון. האירוח ניתן להם בחינם".
בסך הכול סיפקה בראס פתרונות דיור לכמעט 40 ישראלים שנקלעו למצוקה בחו"ל – כמעט מעכשיו לעכשיו. שבעה מהם גמלאים בני יותר מ־70, והיתר מילואימניקים, אנשי הייטק וצעירים שסיימו לא מזמן את שירותם הצבאי.
"תגובתה המהירה והמעשית של בראס אפשרה לעזור לרבים בזמן מצוקה אמיתית", מספרת נילובה.
אלא שכאן לא הסתיימה העזרה. "אחד הישראלים היה מוזיקאי שתכנן להישאר בברלין ליומיים בלבד להופעה, ונתקע עקב המלחמה. ארגנתי עבורו קונצרט התרמה. זה היה ערב מרגש בנוכחות יהודים, גרמנים וישראלים נוספים שנתקעו – וכולנו הרגשנו משפחה אחת גדולה", מתארת נילובה.
"אני מאמינה שזה כל כך חשוב, במיוחד בזמנים כאלה, להתמקד במה שמאחד את כולנו – האנושיות המשותפת שלנו – בלי קשר כלל להשקפת עולם, דת או מוצא"
לנה אינגורן, חברת הקהילה היהודית בברלין, הייתה אחראית על הקשר עם הישראלים בגרמניה בזמן המלחמה. "הביקוש היה עצום, משום שמדובר לא רק בסיוע פיזי אלא גם בסימן לסולידריות. לא משנה מה יקרה – הישראלים אינם לבד, והקהילה היהודית בתפוצות עומדת לצידם עם יוזמות התנדבות רבות", היא מספרת.
אינגורן מגלה כי הדרך ליצירת קשר עם אותם ישראלים במצוקה נעשתה באמצעות פניות יזומות בקבוצות ווטסאפ של ישראלים באירופה – ומשם זרמו אליה הפניות.
בראס, שסיפקה את הדירות מטעם האיגוד ההומניסטי הגרמני, סיכמה את הפעילות במסר אופטימי לכלל הישראלים: "אני מאמינה שזה כל כך חשוב, במיוחד בזמנים כאלה, להתמקד במה שמאחד את כולנו – האנושיות המשותפת שלנו – בלי קשר כלל להשקפת עולם, דת או מוצא. אני מאושרת באמת ובתמים שמצאנו דרך לעזור לכם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם