JavaScript is required for our website accessibility to work properly. תחקיר זמן ישראל: ביה"ח הדסה רכש מכשיר הקרנות במיליוני שקלים ללא מכרז | זמן ישראל

בית החולים הדסה רכש מכשיר הקרנות במיליונים בלי מכרז

תחקיר זמן ישראל ביה"ח הדסה רכש מכשיר הקרנות חדש לסרטן, ללא מכרז ● החברה שמספקת את המכשירים להדסה כיום מציגה חוות דעת מקצועיות המראות על פגיעה פוטנציאלית במטופלים ● גורם רפואי בכיר לזמן ישראל: "ההחלטה לא תתרום לטיפול טוב יותר בחולים" ● הדסה: "מחויבים לבטיחות המטופל ולאיכות הטיפול"

אילוסטרציה: מאיץ קרינה קווי, 13 בדצמבר 2011 (צילום: SAM PANTHAKY / AFP)
SAM PANTHAKY / AFP
אילוסטרציה: מאיץ קרינה קווי, 13 בדצמבר 2011
עריכה

בית החולים הדסה עין כרם והר הצופים ביצע רכישה של מִכשור רפואי יקר בתחום הטיפול בסרטן, בשווי של מיליוני דולרים, ללא הליך מכרזי וככל הנראה גם ללא הליך תחרותי תקין כלשהו.

במכתב דרישה לפני נקיטת הליכים משפטיים, טוענת חברת "ואריי פתרונות אונקולוגיים בע"מ" כי הרכישה בוצעה "במחשכים ובחוסר תום לב". המכתב נשלח למנכ"ל הדסה פרופסור יורם וייס, ליו"ר בית החולים דליה איציק ולמשרד הבריאות.

מדובר ברכישה של מאיץ קווי נוסף (רביעי) למחלקת הרדיותרפיה בבית החולים. מאיץ קווי הוא מכשיר הפולט קרינה המשמשת להקרנת גידולים סרטניים בצורה מבוקרת, באמצעות הרס התאים הממאירים מבלי לגרום נזק מיותר לרקמות הבריאות הסמוכות. מחירו של מאיץ קווי חדש נע בין שניים לארבעה מיליון דולר.

"הדסה – בניגוד לנוהגה הסדור מזה שנים, ובשים לב גם למעמדה הציבורי כגוף דו־מהותי – בחרה הפעם, באופן תמוה, שלא לפנות לספקים רלוונטיים בתהליך סדור, ולא ביקשה הצעות מחיר או מידע טכנולוגי למאיץ קווי"

שני היצרנים המרכזיים בתחום המאיצים הם "ורייאנט" ו"אלקטה". כיום משתמשת הדסה בשלושה מאיצים תוצרת ורייאנט, שיובאו לישראל באמצעות חברת "ואריי פתרונות אונקולוגיים". כעת מבקשת הדסה לרכוש מאיץ מתוצרת "אלקטה" ולשלב בין שתי מערכות שונות באותה מחלקה – צעד שמעורר מחלוקת בקהילה הרפואית.

לטענת נציגי "ואריי", הנהלת הדסה הציגה מצג שווא כדי למנוע מהחברה כל אפשרות להתמודד על רכישת מאיץ נוסף: "רק לפני שבועות בודדים, בפגישה שהתקיימה במשרדי מרשתנו, סמנכ"ל הכספים של בית החולים הדסה יובל אדר, ומנהל הרכש של בית החולים שלומי שימונוב, הצהירו שניהם במפורש שרכש של מאיץ קווי רגיל כלל אינו על הפרק, ואין כל כוונה לקדם רכש שכזה בשנת 2025.

"והינה, להפתעת מרשתנו, נודע לה (על דרך המקרה) כי בית החולים הדסה מתכוון לכרוך […] הזמנה של מאיץ קווי של אלקטה".

.מבט על בית החולים הדסה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
.מבט על בית החולים הדסה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ב"ואריי" מאשימים את הדסה גם בניסיון להטעיה מכוונת, באמצעות הצגת רכישת המאיץ הקווי כחלק מעסקת רכישה של מאיץ אחר משולב MRI – במטרה להסוות ולטשטש את הרכש הלא תקין, לטענתם.

"מדובר בשתי עסקאות נפרדות של מוצרים שונים, שאין ביניהם אינטגרציה או ממשק, והם משמשים למטרות שונות. הכריכה שלהם בעסקת רכש אחת נעשית באופן פגום ושלא כדין.

לטענת "ואריי", הבעיה בהחלטת הדסה – מעבר להעדר תום לב באופן ניהול המשא ומתן והרכש – היא בשילוב בין שתי חברות שונות בהפעלת המאיצים, שלדבריהם פוגע בשירות למטופל וביעילות הטיפול

"הדסה – בניגוד לנוהגה הסדור מזה שנים, ובשים לב גם למעמדה הציבורי כגוף דו־מהותי – בחרה הפעם, באופן תמוה, שלא לפנות לספקים רלוונטיים בתהליך סדור, ולא ביקשה הצעות מחיר או מידע טכנולוגי למאיץ קווי. כתוצאה מכך, למרשתנו כלל לא ניתנה הזדמנות להציע את מוצריה", טוענים ב"ואריי".

הדסה מתחמקת מהסבר לגבי הליך הרכישה

בתגובתה לזמן ישראל הדסה אינה מתייחסת לטענות "ואריי" בדבר "הטעיה" מכוונת והסתרת תהליך הרכש – ואף מאשרת במשתמע כי רכישת המאיץ אכן נעשתה ללא מכרז או אפילו הליך של תמחור תחרותי בסיסי בין חברות.

מנכ"ל בית חולים הדסה יורם וייס (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
מנכ"ל בית חולים הדסה יורם וייס (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זאת אף על פי שהדסה היא גוף דו־מהותי מסוג חל"צ (חברה לתועלת הציבור), בבעלות ארגון נשות הדסה, המחויב לחוק חובת המכרזים ונתמך על ידי מדינת ישראל. בשנת 2014 נחתם הסכם הבראה בין הדסה למשרד האוצר, שבמסגרתו הזרימה המדינה מיליארדי שקלים לבית החולים והצילה אותו מפשיטת רגל. במסגרת ההסכם מונה לבית החולים חשב מלווה.

כל שנאמר בתגובת בית החולים בנוגע להליך הרכש הוא: "בהדסה מונהג מתווה רכש מוסדר ומוקפד, הפועל על פי עקרונות מנחים ברורים, ובבסיסם טובת המטופל ויעילות מקצועית". (תגובת הדסה המלאה בהמשך).

המחלוקת אינה נוגעת לאיכות המוצר של "אלקטה", ולא להשוואת איכויות בין מוצרי "ורייאנט" לאלו של "אלקטה" – שלשניהם, על פי אנשי מקצוע, יתרונות וחסרונות

המחלוקת אינה נוגעת לאיכות המוצר של "אלקטה", ולא להשוואת איכויות בין מוצרי "ורייאנט" לאלו של "אלקטה" – שלשניהם, על פי אנשי מקצוע, יתרונות וחסרונות בתחומים כמו מהירות הטיפול, ממשק משתמש, מערכת ניהול רישומים, גמישות קלינית, עלויות כלכליות ועוד – ושניהם נחשבים מבוקשים בשוק.

לטענת "ואריי", הבעיה בהחלטת הדסה – מעבר להעדר תום לב באופן ניהול המשא ומתן והרכש – היא בשילוב בין שתי חברות שונות בהפעלת המאיצים, שלדבריהם פוגע בשירות למטופל וביעילות הטיפול.

"יש עדיפות מכרעת ויתרונות רפואיים רבים הנובעים מרכישת מוצרים משלימים/דומים/נוספים של 'וריאן'", טוענים עורכי הדין של החברה.

מבט על הכניסה למחלקת המטואונקולוגיה לילדים במרכז הרפואי הדסה בירושלים, 6 במרץ 2017 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)
אילוסטרציה: מבט על הכניסה למחלקת האונקולוגיה לילדים במרכז הרפואי הדסה בירושלים, 6 במרץ 2017 (צילום: שלומי כהן/פלאש90)

"מוצרי 'וריאן' יפעלו באינטגרציה מלאה וישתלבו במערכות המתכללות השונות (מערכת תכנון הטיפול ומערכת הארכוב), הכול בתאימות מלאה – לעומת מוצרי יצרן אחר, שיצריכו רכישה נפרדת ומיותרת של מערכת תכנון טיפול ומערכת ארכוב נוספים, הפועלים באופן שונה מהמערכות הקיימות, וידרשו תגבור הצוות הקיים (תוך הוצאה כבדה נוספת, ללא צידוק) ותפעול שונה מצד הצוות המפעיל והמתחזק של שתי מערכות שונות ונפרדות".

ב"ואריי" צירפו לדרישתם חוות דעת של ד"ר רפאל פפר, לשעבר מנהל המכון לרדיותרפיה בבית החולים שיבא ומקים המכון האונקולוגי והרדיותרפי בבית החולים אסותא.

ד"ר פפר קובע כי מכון קטן, "עם שניים–שלושה מכשירי קרינה, אינו מתאים להצטייד במכשירים של יצרנים שונים, מכיוון שמכון כזה יתקשה לבצע עבודה שוטפת ביעילות ולהבטיח רצף טיפולים"

ד"ר פפר טוען בחוות דעתו: "במכון גדול עם מספר רב של מאיצים קוויים (חמישה מאיצים ומעלה), במיוחד כשחלק מהמכשירים מגיעים לסוף חייהם, אפשר לשקול רכישה של מכשיר אחד או שניים מספק שונה בכדי לעודד תחרות".

במכון גדול מסוג זה, ניתן להתגבר על אתגרי כוח האדם, התחזוקה והטכנולוגיה באמצעות רוטציית צוות, הדרכות נוספות ואמצעי תחזוקה מתאימים.

עם זאת, ד"ר פפר קובע כי מכון קטן, "עם שניים–שלושה מכשירי קרינה, אינו מתאים להצטייד במכשירים של יצרנים שונים, מכיוון שמכון כזה יתקשה לבצע עבודה שוטפת ביעילות ולהבטיח רצף טיפולים בזמן השבתת אחד המכשירים […] כאשר אין ייחודיות ביכולות הטיפולים הקרינתיים בהשוואה למכשירים הקיימים – אין מקום לערבב מכשירים מיצרנים שונים".

מטופלת עוברת טיפול קרינתי בעקבות סרטן שד, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, 15 בינואר 2010 (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)
אילוסטרציה: מטופלת עוברת טיפול קרינתי בעקבות סרטן שד, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, 15 בינואר 2010 (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)

הדסה מעלה בתגובתה טיעון מקצועי הפוך לזה של ד"ר פפר. "בניגוד לטענות המושמעות, העמדה המקצועית הרווחת כיום בעולם הרפואי היא כי הטיפול הנכון ביותר במחלקות לאונקולוגיה רדיולוגית מציע שילוב של מספר מכשירים מיצרנים שונים. דבר זה מאפשר איכות טיפול גבוהה יותר לחולים".

ביקשנו מהדסה חוות דעת רפואית התומכת בעמדה זו, אך היא לא סופקה לנו. בדיקת זמן ישראל מעלה כי על פניו, חוות דעתו של ד"ר פפר תואמת את הגישה המקובלת במחקר הרפואי, שלפיה ריבוי סוגי מאיצים במחלקה קטנה עד בינונית עלול ליצור עומס רב על הצוות וקשיים טכניים – בניגוד למחלקה גדולה שיכולה לשאת בעלויות ובאתגרים הטכניים.

ד"ר פפר מדגיש בחוות דעתו כי במקרים שבהם מדובר במכשיר קרינה חדש "בעל תכונות שאינן קיימות במאיץ קונבנציונלי", יש יתרון בהצטיידות במכשירים מספקים שונים

כך למשל, בדיווח של "ועדת ההקרנות" ב־AAPM ‏(American Association of Physicists in Medicine) נקבע: "תגבור של צוות מקצועי מיומן בכל התחומים, כולל רופאים, וכן הקצאת זמן הדרכה מספק – הכרחיים בכל מקרה של הכנסת ציוד מקצועי חדש ומתוחכם" – דבר שמייצר עומס על מחלקה מוגבלת בגודלה.

דוחות אחרים התייחסו לאפשרות של טעויות קליניות או לפגיעה בזמינות של מכשיר (שעלולה לגרום לאי־תפעול), לעומסי הדרכה ואינטגרציה שמצריך כל סוג מאיץ משל עצמו, ולצורך בתגבור צוות טכני שייתן מענה ייעודי לכל מכשיר.

מטופלת עוברת טיפול קרינתי בעקבות סרטן שד, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, 15 בינואר 2010 (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)
אילוסטרציה: מטופלת עוברת טיפול קרינתי בעקבות סרטן שד, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, 15 בינואר 2010 (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)

ד"ר פפר מדגיש בחוות דעתו כי במקרים שבהם מדובר במכשיר קרינה חדש "בעל תכונות שאינן קיימות במאיץ קונבנציונלי", יש יתרון בהצטיידות במכשירים מספקים שונים.

אולם, כשמדובר במכשירי קרינה זהים – כפי שמתקיים במקרה הנדון – הוא קובע כי ריבוי צוותים אכן מייצר עומס על המערכת הטכנית והרפואית. "צוות טכנאי טיפול קרינתי חייב לרכוש מיומנות רק בהפעלת סוג אחד של מאיצים קונבנציונליים", מסביר ד"ר פפר, ולכן יוכל במקרה של מכשירים זהים "לעבור בקלות ובמיומנות ממכשיר אחד לשני" ולטפל בתקלות גם בשעות כוננות, בערבים ובסופי שבוע.

"אנחנו כמובן גורם עסקי, אבל אנחנו מעדיפים להוציא את המאיצים שלנו מהמחלקה, ובלבד שלא יופעלו במסגרתה מאיצים מספקים שונים, כי מדובר במהלך שטומן בחובו סיכונים לחולים אונקולוגיים"

באספקט הרפואי הטהור קובע ד"ר פפר כי במקרה של תקלה או תחזוקה שגרתית במאיץ אחד, ניתן יהיה להעביר מטופלים למאיץ השני "ללא צורך בתכנון טיפול משמעותי נוסף מצד הפיזיקאים, ובכך למנוע הפסקות ברצף הטיפול".

"מעדיפים שלא ישתמשו במאיצים שלנו כלל"

בשיחה עימו טוען בכיר בחברת "ואריי" כי בהדסה לא סופקו שום נימוקים ענייניים למהלך. "אנחנו כמובן גורם עסקי, אבל איכות הטיפול ובטיחות המטופלים עומדת מעל לכל שיקול עסקי. אנחנו הודענו להדסה שלמען בטיחות המטופלים חובה שיחליפו את שני המאיצים כסט, לא משנה של איזה יצרן, ובלבד שלא יופעלו במסגרתה מאיצים מספקים שונים, כי מדובר במהלך שטומן בחובו סיכונים רבים ומיותרים לחולים אונקולוגיים.

מאיץ קרינה קווי בהודו, 13 בדצמבר 2011 (צילום: SAM PANTHAKY / AFP)
אילוסטרציה: מאיץ קרינה קווי, 13 בדצמבר 2011 (צילום: SAM PANTHAKY / AFP)

"אנחנו לא רוצים שמטופלים ימצאו את עצמם בלי רצף טיפולים במקרה של השבתה או עקב תכנון טיפול חדש ושונה שצריך לעשות להם בגלל שיש תקלה במכשיר שעליו נעשה תכנון הטיפול המקורי.

"מדובר במהלך ללא כל הסבר הגיוני, והקרנות חולים אונקולוגיים אינן משחק.
פנינו גם למשרד הבריאות ולמבקר המדינה לאחר שכל הניסיונות שלנו להידבר עם הדסה לא צלחו.

גורם רפואי בכיר, המכיר את המערך האונקולוגי והקרינתי בהדסה, סבור ש"הסברי הדסה אינם במקומם, וכי ההחלטה לשלב שתי מערכות נפרדות שאינן מחוברות זו לזו היא טעות – ולא תתרום לטיפול טוב יותר בחולים"

"בשלב מסוים אפילו הצגנו בפניהם מכתב של אנשי עסקים ששמעו על המקרה, הזדעזעו והציעו לתרום מכשיר חדש מאותו הסוג למחלקה, כולל עלותו המלאה – וזאת רק כדי לא לייצר מצב של שני מכשירים מיצרנים שונים. לצערנו, עד היום הדסה אפילו לא טרחו לענות לו".

גורם רפואי בכיר, המכיר את המערך האונקולוגי והקרינתי בהדסה, סבור ש"הסברי הדסה אינם במקומם, וכי ההחלטה לשלב שתי מערכות נפרדות שאינן מחוברות זו לזו היא טעות – ולא תתרום לטיפול טוב יותר בחולים.

אח בבית החולים הדסה עין כרם, 2017 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
אח בבית החולים הדסה עין כרם, 2017 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"כל יתרון האינטגרציה, לרבות מערכת התכנון החיונית לקרינה מורכבת והבקרה הדיגיטלית, שהיא חיונית לפיקוח ומייעלת את טיפולי הקרינה האיכותיים והמתקדמים – יוכפל לשתי מערכות, שרק אחת מהן מתקדמת. מדובר במהלך שאין בו צורך אמיתי או כלכלי, והוא אף ימנע מהמרכז בהדסה להימנות עם המרכזים המובילים בארץ", אמר לזמן ישראל.

מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "בהדסה מונהג מתווה רכש מוסדר ומוקפד, הפועל על פי עקרונות מנחים ברורים ובבסיסם טובת המטופל ויעילות מקצועית. להבדיל מהאינטרס הכלכלי הברור שעומד מאחורי פניית עורכי הדין, את הדסה, כמרכז רפואי מוביל מנחה רק שיקול אחד – החולים שלנו והטיפול הנכון ביותר עבורם.

"נדגיש כי הטיפול באמצעות מכשיר זהה של יצרן זהה היה מקל על הצוות בהיבט התפעולי, אך טובת החולים מחייבת אותנו ללמוד ולהכיר מערכות נוספות גם אם נדרש מאמץ ועבודה מורכבת יותר"

"בהתאם לכך, ובניגוד לטענות המושמעות, העמדה המקצועית הרווחת כיום בעולם הרפואי היא כי הטיפול הנכון ביותר במחלקות לאונקולוגיה רדיולוגית מציע שילוב של מספר מכשירים מיצרנים שונים. דבר זה מאפשר איכות טיפול גבוהה יותר לחולים.

"יתרה מכך, נדגיש כי הטיפול באמצעות מכשיר זהה של יצרן זהה היה מקל על הצוות בהיבט התפעולי, אך טובת החולים מחייבת אותנו ללמוד ולהכיר מערכות נוספות גם אם נדרש מאמץ ועבודה מורכבת יותר. הדסה מחויבת כתמיד לשמירה על בטיחות המטופל ואיכות הטיפול, ולא נתפשר על כך".

כאמור, בהדסה נמנעו מלהסביר מדוע לא הופעל במקרה זה הליך מכרזי או הליך של תמחור תחרותי.

בית חולים הדסה עין כרם (צילום: משה שי/פלאש90)
בית חולים הדסה עין כרם (צילום: משה שי/פלאש90)

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בית החולים הדסה מתנהל כעמותה ציבורית עם כללי רכש, בהתאם לנהלים ולשיקולים הפנימיים של ההנהלה והדירקטוריון.
משרד הבריאות מפקח על פעילותו בתחומים המוסדרים בחוק, אך אינו מתערב בהחלטות רכש שוטפות של בית החולים.

"בבדיקה מול בית החולים נמסר שהליך הרכש בוצע בהתאם לכללים, הפנייה הועברה להנהלת בית החולים להמשך בדיקה מול הספק".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,662 מילים ו-1 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.