כלכלנים מעריכים כי המכס שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי לגרום לישראל לאובדן ייצוא ולירידה בהכנסות ממיסים בהיקף של מיליארדי שקלים. טראמפ חתם בשבוע שעבר על צווים נשיאותיים שהטילו מכסים כלליים על ייבוא ממדינות רבות, בשיעור של 10%–41%, ובכלל זה מכס של 15% על ייבוא מישראל.

לפי סקירה שהכין רו"ח קובי זליכה – שותף בפירמת "ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל", שרבים מלקוחותיו מייצאים לארה"ב – הכנסות המדינה ממיסים צפויות להיפגע ביותר ממיליארד שקל. בסקירה נכתב: "לפחות שליש מהיצואניות לארה"ב כבר הפחיתו את מחיריהן בארה"ב, כדי לבלום את הפגיעה בתחרותיות שלהן (מול חברות מקומיות, ת"ג) לאחר הטלת המכס.

"אומנם ההפחתה היא באחוזים בודדים, אבל המשמעות היא ירידה בהכנסותיהן החייבות במס בישראל – כלומר, ירידה במיסים שישלמו למדינה. ייצוא הסחורות לארה"ב עמד ב־2024 על כ־14.3 מיליארד דולר (לא כולל יהלומים, ולא כולל הענפים שהוחרגו ממכסי טראמפ, ת"ג), כך שכל ירידה של 1% במחירי המכירה בארה"ב משמעותה ירידה של 1.4 מיליארד דולר בהכנסות החייבות במס בישראל.

"בהנחה שהמס הממוצע על הכנסות אלה הוא כ־12% (שכן חלק ניכר מהיצואנים זכאים להטבות מס), כל ירידה של 1% במחיר הממוצע של הסחורות המיוצאות לארה"ב, משמעותה פגיעה של כ־170 מיליון דולר בהכנסות המדינה ממיסים".

זליכה כתב את הסקירה כאשר המכס שהטיל טראמפ על ישראל עמד על 10%. כעת הוא מעדכן את הניתוח: "הירידה במחירי הסחורות הישראליות בארה"ב כבר קיימת, והתוצאה הצפויה היא הפסדים ונגיסה ברווחיות החברות.

"במכס של 10%, הערכתי שהמשמעות תהיה ירידה ממוצעת של כ־1% במחירי הייצוא, ושהמשמעות שלה בהכנסות ממיסים תהיה 170 מיליון דולר. עכשיו המחירים צפויים לרדת בכ־2%, ויכולים בקלות גם ב־3%. ההשפעה על ההכנסות מייצוא תהיה בהתאם: פשוט תכפיל או תשלש את ה־170 מיליון דולר".

"במכס של 10%, הערכתי שהמשמעות תהיה ירידה ממוצעת של כ־1% במחירי הייצוא, ושהמשמעות שלה בהכנסות ממיסים תהיה 170 מיליון דולר. עכשיו המחירים צפויים לרדת בכ־2%, ויכולים בקלות גם ב־3%"

אם נניח ירידת מחירים של 2.5%, זה מגיע לכ־420 מיליון דולר. זאת אומרת שאתה מעריך שהמדינה תפסיד קרוב למיליארד וחצי שקל?
"כן. וזה, כמובן, מצטרף להגדלה עצומה של הוצאות המדינה ולירידה בהכנסות שלה בגלל הסיבות המקומיות".

הפסדים וירידה ברווחיות החברות – משמעותם פיטורי עובדים?
"בטווח הבינוני – עלולים בהחלט להיות פיטורים. חברות ההייטק יפסידו רק מעט, כיוון שרוב מוצריהן הוחרגו מהמכסים, ויספגו את מה שיפסידו.

קובי זליכה, שותף בכיר בפירמת "ליאון אורליצקי ושות', Moore ישראל" (צילום: פירמת ליאון אורליצקי ושות', Moore ישראל)

"אבל חברות התעשייה המסורתית שעדיין מייצאות לארה"ב – פלסטיקה, כבלים, מוצרי השקיה – ייפגעו. אני לא חושב שמפעלים ייסגרו, אבל הם יצטרכו להצטמצם. בסופו של דבר ייתכן שיעתיקו את הייצוא שלהן מארה"ב לאירופה ואסיה, אבל זה תהליך שייקח להן זמן".

במיוחד בצל הטינה כלפי ישראל בעולם שמחוץ לארה"ב.
"התנאים אכן קשים".

"צמצום ישיר של 26 אלף משרות"

לאחר שטראמפ הודיע על הטלת מכס של 17% על ישראל, שלח נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר הכלכלה ניר ברקת, שבו הזהיר כי הטלת המכסים תוביל לירידה של יותר משני מיליארד דולר בייצוא, ובעקבות זאת – לפיטורי עובדים.

תומר כתב לנתניהו ולשרים:

"המכסים צפויים להשפיע ישירות על חברות הייצוא התעשייתי הישראליות, המעסיקות כ־200 אלף עובדים. הפגיעה בהן תפגע בתחרותיות של המשק כולו, ביכולת למשוך השקעות לישראל ובעליונות הטכנולוגית הישראלית.

שר הכלכלה ניר ברקת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ דאז אלי כהן, 25 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"לפי ניתוח של אגף הכלכלה בהתאחדות, המכסים משפיעים על ייצוא ישראלי לארה"ב בהיקף שהסתכם ב־2024 בכ־18 מיליארד דולר (כולל יהלומים – ולא כולל את הענפים שהוחרגו מהמכסים).

"הטלת מכס ממוצע של כ־17% עלולה להוביל לירידה מיידית של כ־2.3 מיליארד דולר בייצוא לישראל. בהתאם לכך, יצומצמו כ־26 אלף משרות ישירות, ולאחר מכן ייפגעו מעגלי תעסוקה נוספים".

כלכלנים מעריכים שפגיעת המכסים בכלכלה הישראלית תהיה קטנה יחסית לזו שיספגו מדינות נוספות. זאת, כיוון שהמכס שהוטל על ישראל נמוך מזה שהוטל על מדינות רבות

המכס שהוטל בפועל – 15% – נמוך מהמכס של 17%, שעליו התבססה הערכת התעשיינים. גורם בהתאחדות מעריך כי הפגיעה בהכנסות היצואנים תהיה מעט נמוכה יותר, ביחס דומה – כלומר, כשני מיליארד דולר, או כשבעה מיליארד שקל. פגיעה כזאת צפויה להביא לפיטורים בהיקף קרוב לזה שנצפה במכתב.

כלכלנים מעריכים שפגיעת המכסים בכלכלה הישראלית תהיה קטנה יחסית לזו שיספגו מדינות נוספות. זאת, כיוון שהמכס שהוטל על ישראל נמוך מזה שהוטל על מדינות רבות אחרות, ובעיקר בשל העובדה שהענפים שהוחרגו ממכסי טראמפ – כמו תוכנה וציוד רפואי – מהווים את רוב הייצוא הישראלי.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

הכלכלן שלמה מעוז מסביר: "אם היו מטילים מכס רק על ישראל, היינו סופגים מכה קשה, כי הייצוא לארה"ב היה מפסיק להיות תחרותי. אבל במציאות שבה הוטלו מכסים על כל העולם – ועל חלק מהמדינות אף בשיעור גבוה יותר – הפגיעה בנו תהיה קטנה יחסית.

"מה גם שאנחנו מייצאים מוצרים ושירותים מתוחכמים שיש להם ביקוש גם כשמחירם עולה, ורובם ממילא הוחרגו מתוכנית המכסים. יחד עם זאת, תהיה פגיעה מסוימת ברווחיות הייצוא, והמפעלים יצטרכו להתייעל ולחסוך בעלויות האנרגיה והתעסוקה. הם יצטרכו להשקיע באוטומציה.

"רמת האוטומציה בתעשייה הישראלית נמוכה ביחס למדינות מפותחות אחרות, ואירועים כאלה מהווים הזדמנות לשפר אותה".

"אם היו מטילים מכס רק על ישראל, היינו סופגים מכה קשה, כי הייצוא לארה"ב היה מפסיק להיות תחרותי. אבל במציאות שבה הוטלו מכסים על כל העולם – הפגיעה בנו תהיה קטנה יחסית"

זה אומר לפטר עובדים?
"לא אמרתי דבר כזה. המפעלים ימשיכו לצמוח ולהתרחב, כך שיוכלו להתייעל בכך שיגייסו פחות עובדים – גם בלי לפטר".

זליכה מסכים כי הפגיעה בישראל תהיה קטנה יחסית: "תוכנית המכסים מחריגה את ההייטק, שהוא הקטר של המשק, ולכן הפגיעה בנו תהיה פחות קשה ביחס למדינות אחרות. אבל גם פגיעה 'פחות קשה' תהיה קשה", הוא מסכם.