לכבוש או לא לכבוש

בדצמבר 1987, כאשר בעזה פרצה האינתיפאדה הראשונה והתפשטה מהר מאוד למזרח ירושלים והגדה המערבית, ישראל שלטה ברצועת עזה וגם בגדה שליטה צבאית מוחלטת. באותו החודש בעזה קמה תנועה חדשה ושמה חמאס – "תנועת ההתנגדות האיסלמית" בראשותו של השייח' אחמד יאסין, שקודם לכן הפעיל במשך שנים את הארגון "אגודות הצדקה האסלאמיות" ופעל ברישיון שקיבל מהממשל הצבאי הישראלי.

כאמור, לא הייתה אז הרשות הפלסטינית, לא היה ריבון אחר בעזה – הכל קרה תחת עינם הפקוחה של השלטונות הישראלים. ישראל לא זיהתה את תחילתו של המרד הפלסטיני, וגם פספסה את התהוות של כוח פונדמנטליסטי קיצוני שעמד לסכל גם את הסכמי אוסלו וגם לעצב מחדש את רצועת עזה.

בדצמבר 1987, כשבעזה פרצה האינתיפאדה הראשונה, ישראל שלטה ברצועה ובגדה שליטה צבאית מוחלטת. לא הייתה אז הרשות הפלסטינית, לא היה ריבון אחר בעזה – הכל קרה תחת עינם הפקוחה של כוחות הביטחון

מי שחושב שהפעם, בגלל שישראל כבר הייתה בסרט הזה גם בלבנון, וגם בעזה, זה ייראה אחרת – שישראל תכבוש את עזה ואז הדברים איכשהו יסתדרו מעצמם בסיוע של חמולות מקומיות – כדאי שיתעורר עכשיו. ישראל תמיד חושבת שהיא מבינה פלסטינים ומכירה פלסטינים, והיא גם משוכנעת שהיא יודעת לשלוט בפלסטינים.

איכשהו, ישראל גם פספסה כל התפתחות חדשה בשטח כאשר שלטה בו ולא השכילה לקרוא נכון את הקלפים. היא הימרה על שחקנים בעייתיים, התעלמה מכאלה שהיה צריך לבנות אתם קשרים חזקים ואז אכלה את הדייסה אותה בישלה. כך יהיה גם הפעם, רק הרבה יותר גרוע.

עזתים נושאים סיוע ברצועת עזה, 3 באוגוסט 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

אם תוכניות הכיבוש של ראש הממשלה בנימין נתניהו יתגשמו, למרות התחזית העגומה של צה"ל והאזהרות מצד משפטנים, חוקרים ודיפלומטים שמתריעים מפני צונאמי מדיני, ישראל תמצא את עצמה מנסה לנהל שני מיליון פלסטינים שמתגודדים בין גלי ההריסות העצומים, שלגמרי תלויים בה למחייתם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שרואה בכל סיוט את תחילתה של גאולה, מוכן להמשיך ולקצץ את התקציב של משרדי הממשלה על מנת לממן את מעט הסיוע ההומניטרי עבור העזתים בשביל האופציה הנדל"נית בצפון הרצועה. אזרחי ישראל יצטרכו לממן את כל הפרויקט האסוני הזה, עליו נשלם בריבית דריבית.

אם תוכניות הכיבוש של נתניהו יתגשמו למרות התחזית העגומה של צה"ל ואזהרות המומחים, אזרחי ישראל יצטרכו לממן את כל הפרויקט האסוני הזה, עליו נשלם בריבית דריבית

שר הביטחון ישראל כ"ץ אינו פוצה פה, אף שהוא ככל הנראה כבר יודע את המצב האמיתי של צה"ל, ומבין שהשתלטות על עזה תחליש אותו ואת מדינת ישראל עוד יותר. ושר החוץ גדעון סער, שיודע שיש רעב ברצועה, ינסה לשכנע את כל העולם ש"לישראל לא הייתה ברירה אחרת".

רק שכולם כולל כולם יודעים שלישראל יש ברירה אחרת. ישראל לא חייבת לכבוש את עזה, ובטח לא חייבת להקים בה מחדש התנחלויות שלא היו צריכות לקום שם מלכתחילה. זאת מדיניות משיחית קיצונית שמתעלמת מהמציאות בה לישראל אין מה להרוויח מהצעד הזה, אך יש הרבה מה לאבד.

אוהלים על חוף רצועת עזה ובסביבתו כפי שנראו ממטוס C-130 של חיל האוויר הירדני במהלך הצנחת סיוע הומניטרי, 7 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Raad Adayleh)

ישראל שפויה הייתה יכולה לאמץ את ההחלטה של המצרים והסעודים, לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינית, ליצור בעזה תקווה ולכרוך בינה לבין דרך מדינית מתונה ומתקבלת על הדעת. חמאס היה מתגמד ובהדרגה גם נעלם מהזירה, אם ישראל הייתה בוחרת בסנריו הזה.

כרגע אנחנו נמצאים בצומת פרשת דרכים קריטית: אפשר לכבוש את עזה ולהפוך לדרום אפריקה של ימי אפרטהייד. אפשר להמשיך בחוסר מעש הנוכחי מבלי להגשים את מטרת המלחמה החשובה ביותר – החזרת החטופים.

אנחנו בצומת קריטית: אפשר לכבוש את עזה ולהפוך לדרום אפריקה של ימי אפרטהייד (תוך הפקרת החטופים), ואפשר – עדיין אפשר – לבחור בדרך המלך ולאמץ מדיניות שפויה

ואפשר – עדיין אפשר – לבחור בדרך המלך. לאמץ מדיניות שפויה עבור עזה ועבור ישראל, להפסיק עם ההתלהמות ועם ההזיות המשיחיות-טרנספריסטיות, וקודם כל – להחזיר את החטופים, אלה שהופקרו פעם אחר פעם, הביתה.

בהכירנו את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה, אפשר להמר בבטחה על כך שישראל דווקא לא תבחר בדרך הזאת.

משטחי סיוע מוצנחים לפלסטינים ברצועת עזה ממטוס C-130 של חיל האוויר הירדני, 7 באוגוסט 2025 (צילום: AP Photo/Raad Adayleh)

משחקי הכס באיראן החלו, קשה לדעת איך יסתיימו

אחת התוצאות של 12 ימי המלחמה עם ישראל הם השינויים הפוליטיים שהחלו כעת בטהרן. על רקע מינויו של עלי לאריג'אני בתור מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, ניכרת התארגנות משמעותית של מבני הכוח בזירה האיראנית.

לאריג'אני בן ה-67, שנדחק הצידה בבחירות לנשיאות בשנה שעברה, חזר לפוליטיקה האיראנית לאחר שהתקיפות הישראליות והאמריקאיות חשפו את החולשות הצבאיות של איראן.

אחת התוצאות של 12 ימי המלחמה עם ישראל הם השינויים הפוליטיים בטהרן, בהם חזרתו של עלי לאריג'אני, שנדחק הצידה בבחירות לנשיאות בשנה שעברה, לשדה הפוליטי

לאריג'אני הוא דמות מרכזית במערכת הפוליטית האיראנית: הוא שימש בתפקיד מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי בעבר בין השנים 2005-2007, ולאחר מכן היה יושב ראש הפרלמנט האיראני עד 2020.

הוא זכה להכרה בינלאומית בזכות תמיכתו בהסכם הגרעין של 2015 עם ארצות הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה. לפני מינויו מחדש למועצת הביטחון, לאריג'אני שימש בתור יועץ בכיר לחמינאי בכל מה שנוגע לסוגיית הגרעין.

יועצו הבכיר של מנהיג איראן, עלי לאריג'אני, במסירת הצהרה לאחר פגישה עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני בביירות, 15 בנובמבר 2024 (צילום: AFP)

כפי שמציין האנליסט הבריטי באבק דורבייגי, "לאריג'אני נדחק לשוליים ונפסל, אך מעולם לא נעלם לחלוטין מהזירה הפוליטית". לאריג'אני נתפס כפרגמטיסט המסוגל ל"קבלת החלטות רציונליות", והוא יעבוד בשיתוף הדוק עם הנשיא מסעוד פזשכיאן, הנחשב לרפורמיסט.

עם זאת, כל עוד המנהיג העליון עלי חמינאי נמצא בראש הפירמידה, אין לצפות לשינויים מדיניים אסטרטגיים משמעותיים. חמינאי נחלש מאוד בעקבות המלחמה באיראן, אך עדיין ממשיך להכתיב את סדר היום באיראן.

כל עוד חמינאי נמצא בראש הפירמידה, אין לצפות לשינויים מדיניים אסטרטגיים משמעותיים. הוא נחלש מאוד לאחר המלחמה, אך עדיין ממשיך להכתיב את סדר היום באיראן

הדינמיקה הפוליטית מתחדדת על רקע תוכניות השיבה של שני נשיאים לשעבר – מחמוד אחמדינג'אד וחסן רוחאני – הנהנים מתמיכה עממית רחבה יותר מהנשיא הנוכחי פזשכיאן.

רוחאני, בתור איש דת, עשוי לבחון את סיכוייו כיורשו של חמינאי, מתוך אמונה שהוא יכול לשים קץ לעימות עם המערב. המלחמה, כך אמר בהצהרתו, "צריכה לשמש כאזהרה לתיקון מסלולנו ושיקום יסודות השלטון".

בינתיים, על פי גורמים רבים בטהרן, לאריג'אני ולא פזשכיאן מתנהל כרגע בתור נשיא בפועל. הוא עמד לאחרונה בראש המשלחת למוסקבה שנפגשה עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בהפגנה בטהרן נגד התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין, 22 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

נראה שהמלחמה עם ישראל הניעה באיראן תהליכים פוליטיים חדשים, וייתכן מאוד שהמחנה הרפורמיסטי שוב ינסה לתפוס את עמדות המפתח, לאור החולשה המשמעותית של חמינאי והמחנה הניצי יותר.

המטרה היא למנוע הסלמה נוספת ולמצוא דרכים לדה-אסקלציה של הסכסוך עם המערב מבלי לוותר על המאפיינים העיקריים של המשטר ומבלי לשנות את הנתיב בו צועדת הרפובליקה האסאלמית מאז 1979.

נראה שהמלחמה עם ישראל הניעה באיראן תהליכים פוליטיים חדשים, וייתכן מאוד שהמחנה הרפורמיסטי שוב ינסה לתפוס את עמדות המפתח, לאור החולשה המשמעותית של חמינאי והמחנה הניצי יותר

מטרו בדמשק: סמל לתחייה השאפתנית של סוריה

השבוע הכריז תאגיד ההשקעות הלאומי של איחוד האמירויות על כך שהוא ישקיע כ-2 מיליארד דולר בהקמה של מטרו בדמשק בירת סוריה. הפרויקט הענק יכלול 17 תחנות בשלב הראשון, מירי רגב – מאחוריך.

עבור סוריה, מדובר בהרבה יותר מאשר פרויקט תחבורתי שאפתני. אחרי שנים רבות של מלחמת האזרחים, דיכוי אלים ועוני מחפיר, מדובר בתקווה נוצצת וחדשה, שמעידה על כך שסוריה צועדת לכיוון של התחדשות ועתיד טוב יותר.

מבט אווירי על המסגד האומיי בעיר העתיקה של דמשק, ועל הר קאסיון הסמוך, 1 בינואר 2025 (צילום: Rami al SAYED / AFP)

פרויקט המטרו הוא חלק מחבילת השקעות רחבה יותר של 14 מיליארד דולר הכוללת גם מודרניזציה של נמל התעופה, הקמה של מגדלי יוקרה ופיתוח תשתיות. למרות כל מה שקורה בסוריה בתחום הביטחוני היום, הפרויקטים הללו מעידים על רמה גבוהה של אמון בינלאומי בממשלתו של הנשיא אחמד א-שרע.

הפרויקטים החדשים מעידים על רמה גבוהה של אמון בינלאומי בממשלתו של הנשיא אחמד א-שרע. אך כאשר בדמיונם בני דמשק כבר נוהרים קדימה במטרו החדש והנוצץ, העבר שלהם ממשיך לרדוף אחריהם אל תוך העתיד

אך כאשר בדמיונם בני דמשק כבר נוהרים קדימה במטרו החדש והנוצץ, העבר שלהם ממשיך לרדוף אחריהם אל תוך העתיד. רק השבוע כוחות הביטחון הסוריים סיכלו ניסיון פיגוע של גורמים אסלאמיים קיצוניים בכנסיה בטרטוס, בעוד שמחוז סווידא בדרום המדינה ממשיך לסבול מאלימות ולמעשה נמצא במצור.

במרבית שטחי המחוז עדיין אין חשמל, מים זורמים וניכר מחסור במצרכי מזון. השבוע 27 משאיות סיוע ששוגרו על ידי הכוחות הכורדים הצליחו להיכנס למחוז ולהביא הקלה מסוימת לתושביו.

A convoy consisting of 27 trucks loaded with food supplies has successfully reached Suwayda through the town of Rassas, delivering much-needed humanitarian aid to the region's besieged population.

The delivery was facilitated by the Syrian Democratic Forces (SDF) and local… pic.twitter.com/JfJqq9DfWT

— ME24 – Middle East 24 (@MiddleEast_24) August 6, 2025

לפי העדויות של בני המקום, פליטים רבים ממשיכים לעזוב את המחוז, בהם גם דרוזים וגם בדואים. רק מעטים חוזרים לביתם. הממשלה הסורית מינתה ועדה בת שבעה חברים לחקור את האלימות במהלך השלושה חודשים הבאים, כולל שופטים, עורכי דין ופקידי אופוזיציה לשעבר, אך המצב במחוז עדיין נותר נפיץ.

מה יעלה בגורל ההשקעות העצומות שזורמות כעת לסוריה, כאשר ברקע עדיין יש איומי טרור ואלימות? האם האופטימיות של המשקיעים, במיוחד מאזור המפרץ, מוקדמת מדי?

כאן נשאלת השאלה: מה יעלה בגורל ההשקעות העצומות שזורמות כעת לסוריה, כאשר ברקע עדיין יש איומי טרור ואלימות? האם האופטימיות של המשקיעים, במיוחד אלה שמגיעים מאזור המפרץ, מוקדמת מדי?

או שמא התייצבות כלכלית ופיתוח מואץ יסייעו למשטר הסורי החדש להתמודד טוב יותר עם האיומים וידרבנו אותו לתת מענה אמיתי לאתגרים הללו? או, כמו שהתבדחו סורים השבוע – האם במטרו החדש של דמשק ייסע גם דאע"ש?

תחנת הרכבת חיג'אז בדמשק, נקודת ההתחלה של הרכבת החיג'אזית, 14 באפריל 2024 (צילום: LOUAI BESHARA / AFP)

השבוע במזרח התיכון: הפיגוע בפיצריה סבארו בירושלים

ב-9 באוגוסט 2001 התרחש פיגוע טרור נוראי בפיצריה "סבארו" בלב ירושלים, ברחוב יפו פינת רחוב המלך ג'ורג'. המחבל המתאבד, עז א-דין אל-מסרי, בן 24 מהכפר אל-עקבה באזור ג'נין, שהשתייך לארגון הטרור חמאס, נכנס למסעדה דקות לפני השעה שתיים בצהריים.

המחבל הובל למקום על ידי אחלאם תמימי, סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית, שהתחפשה לתיירת יהודייה ובחרה במסעדה מכיוון שחיפשה "מקום עם אנשים דתיים".

• המטרה: אחלאם תמימי. הורי הנערה שנרצחה בסבארו מנהלים את קרב חייהם למען הצדק

המחבל הובל למקום על ידי אחלאם תמימי, סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית, שהתחפשה לתיירת יהודייה ובחרה במסעדה מכיוון שחיפשה "מקום עם אנשים דתיים". 16 נהרגו ו-140 נפצעו

המטען, שהוטמן בתוך גיטרה ושקל בין 5 ל-10 קילוגרם, הכיל מסמרים, ברגים ומוטות ברזל רבים שהתפזרו בפיצוץ וגרמו לנזק נרחב. בפיגוע נרצחו 16 בני אדם, 8 מהם ילדים, וכ-140 נפצעו. בין ההרוגים הייתה כל משפחת סחיווסחורדר – האב מרדכי, אשתו ושלושה מילדיהם.

שוטרים ופרמדיקים מקיפים את זירת פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו בירושלים, 9 באוגוסט 2001. בפיגוע נהרגו 15 בני אדם ונפצעו 130 (צילום: AP/ פיטר דיונג)

את הפיגוע תכנן עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, שייצר את המטען. אחלאם תמימי נעצרה ונשפטה על מעורבותה.

חנה טובה פיינר-נחנברג נפצעה קשה בפיגוע, שקעה בתרדמת ונפטרה ב-31 במאי 2023, קרוב ל-22 שנה לאחר הפיגוע, מה שהפך אותה להרוגה ה-16 של הפיגוע.

את הפיגוע תכנן עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס, שייצר את המטען. כיום חמאס דורש לשחרר את עבדאללה ברגותי במסגרת עסקת החטופים

כיום חמאס דורש לשחרר את ברגותי במסגרת עסקת החטופים. תמימי, שלא הביעה כל חרטה, שוחררה מהכלא במסגרת עסקת שליט, היא מתגוררת בירדן ומגישה תוכנית טלוויזיה על אסירים פלסטינים. בימים אלה ארה"ב מנהלת עם ירדן שיח על הסגרתה של תמימי בתמורה לסיוע כלכלי.

תגובתה של אחלאם תמימי כאשר נאמר לה ששמונה ילדים נהרגו בפיגוע בסבארו ב-2001 שהיא הייתה מעורבת בו (צילום: צילום מסך)