מספר החיילים המסרבים מטעמים אידאולוגים להתייצב לשירות מילואים נמצא בעלייה מתמדת בזמן המלחמה בעזה – ובשנה הנוכחית, מספר סרבני המצפון הוא הגבוה בתולדות המדינה. כך עולה מנתונים חדשים שהועברו לזמן ישראל מתנועת "יש גבול", המספקת סיוע לסרבני מצפון.

עד 2023, פנו ל"יש גבול" 10-15 חיילים בשנה שסירבו להתגייס, לרוב בגדה המערבית. בשנות השיא של מלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדה הראשונה פנו לתנועה כ-40 סרבני מצפון בשנה. ואילו במלחמה הנוכחית פנו יותר מ-300 סרבנים. כ-200 מאלה פנו בשנה האחרונה, מהם יותר מ-150 מאז תחילת 2025.

לפי "יש גבול", רובם המכריע של סרבני המצפון במהלך המלחמה נקראו להתייצב בשירות בעזה. מיעוטם, לפי התנועה, נקראו לגדה המערבית. כמעט כל אלה שפנו לתנועה היו חיילי מילואים, למעט ארבעה חיילים בשירות סדיר וחמישה מועמדים לשירות ביטחון שמסרבים להתגייס. 

רובם המכריע של סרבני המצפון במהלך המלחמה נקראו להתייצב בשירות בעזה. כמעט כל אלה שפנו לתנועה היו חיילי מילואים, למעט ארבעה חיילים בשירות סדיר וחמישה מועמדים לשירות ביטחון שמסרבים להתגייס

הזינוק במספר סרבני המצפון החל עם פרוץ המלחמה, בשל המספר העצום של החיילים שגויסו למילואים. ככל שעבר הזמן וההתנגדות למלחמה המתמשכת גברה בקרב חלקים בחברה הישראלית, גם מספר הסרבנים עלה, למרות הירידה בהיקף גיוס המילואים ביחס לחודשי המלחמה הראשונים.

בשמונת החודשים הראשונים למלחמה – אוקטובר 2023 עד מאי 2024 – פנו ל"יש גבול" קרוב ל-100 חיילים שביקשו סיוע. גם אז, דיווחו בתנועה, המסייעת לסרבנים מאז 1982, כי היה מדובר בשיא של כל הזמנים. בשנה ורבע שחלפו מאז פנו לארגון כ-200 סרבני מילואים נוספים, כ-75% מהם מתחילת השנה.

כוחות צה"ל ברצועת עזה. אוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל )

מספר הפניות לתנועה בשנה האחרונה גבוה, אם כך, בכ-50% ביחס לחודשים הראשונים של המלחמה; גבוה במאות אחוזים ביחס לתקופה של לפני המלחמה; ופי 7-8 ביחס למלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדות. 

מספר הפניות לתנועה בשנה האחרונה גבוה בכ-50% ביחס לחודשים הראשונים של המלחמה; גבוה במאות אחוזים ביחס לתקופה של לפני המלחמה; ופי 7-8 ביחס למלחמת לבנון הראשונה והאינתיפאדות

לא כל סרבני המצפון פונים ל"יש גבול", וההערכה בארגוני שמאל היא שהמספר הכולל שלהם גדול בהרבה. עם זאת, מדובר בחלק קטן ממערך המילואים. מספרם מתגמד גם ביחס ל"סרבנות האפורה" – חיילים שאינם מגיעים למילואים בעזה באמתלות שונות, או ללא הסבר, שמספרם מוערך בעשרות אלפים.

לפי הערכות שפורסמו, עם פרוץ המלחמה בעזה, בצל טבח השבעה באוקטובר, רבבות חיילים שלא נקראו למילואים התנדבו, ושיעור התייצבות הלוחמים עמד על כ-160% ממספר הקריאות. השנה, שיעור ההתייצבות ירד לכ-50% בלבד.   

ב"יש גבול" טוענים כי צה"ל ממעט לשפוט את סרבני המצפון ומעדיף להמתעלם מהם, או מכנה אותם "עריקים" ושופט אותם ככאלה. המטרה היא לא לתת תהודה לסרבנות האידאולוגית מחשש שהמקרים הללו יעודדו סרבנים נוספים.

לדברי דובר "יש גבול", פעיל זכויות האדם ישי מנוחין – שבעצמו היה סרבן מצפון – "רק ארבעה מכ-300 חיילים שפנו אלינו בזמן המלחמה נשפטו, שניים מהם על נפקדות ושניים על סירוב פקודה. רק מילואימניק אחד כלוא כרגע על סירוב להתגייס, בנוסף לחמישה מלש"בים. יש מדיניות כלל-צבאית לא להתעסק עם סרבנות אידיאולוגית.

פעיל השמאל ישי מנוחין (צילום: באדיבות המצולם)

"כן שופטים עריקים, והרבה. כלא 10 (הכלא הצבאי נווה צדק; ת"ג) מלא עריקים.  הרבה מהם חיילים שהיו להם בעבר פטורים רפואיים ונפשיים ושחררו משירות, אבל הפטורים בוטלו והם נקראו שוב, וכאלה שניסו להוריד פרופיל ולא הצליחו בגלל החמרה בקריטריונים. אבל יש שם גם סרבני מצפון שלא נקראים ככה.

"הרבה פעמים, כשחיילים מודיעים שהם מסרבים, אמרו להם 'אל תגיעו, ואז תהיו נפקדים'. אבל לחלק מאלה שהתייעצו איתי לא אמרו שאחרי 20 יום של נפקדות, הם יהפכו לעריקים והצבא יוכל לשפוט אותם על עריקה, במקום על סירוב".

"על עריקות אפשר לדווח כעבריינות צבאית והיא לא מהווה עניין אידיאולוגי כמו סירוב פקודה. בנוסף, עריקים אפשר לשפוט בבית משפט צבאי (ולא ביחידה הצבאית עצמה)"

מדוע צה"ל לא רוצה לשפוט חיילים על סרבנות, לדעתך?
"על עריקות אפשר לדווח כעבריינות צבאית והיא לא מהווה עניין אידיאולוגי כמו סירוב פקודה. בנוסף, עריקים אפשר לשפוט בבית משפט צבאי (ולא ביחידה הצבאית עצמה). כשיחידה קוראת לחייל שמסרב 'עריק' היא מעבירה את המקרה שלו לאחריות השיפוט הצבאי".

ב"יש גבול" לא קוראים לחיילים לסרב לשרת בצה"ל או בעזה במילים מפורשות , אבל מעודדים אותם לסרב וקוראים להם במפורש לסרב לבצע פעולות המתבצעות במלחמה באופן יומיומי.

חיילים ישראלים באזור הגבול עם עזה, 12 במרץ 2024 (צילום: Menahem KAHANA / AFP)

התנועה מחלקת מדריך לחיילים, ובנוסח המעודכן לאוגוסט 2025 נכתב:

"חייל/ת: אל תיקח/י חלק בפשעי מלחמה. אסור לפגוע במכוון באוכלוסייה אזרחית. אסור להרעיב ולמנוע אספקת מזון וטיפול רפואי באזרחים. אסור להוציא להורג ללא משפט כ'חיסול'. אסור לענות ולהתעלל בעת מעצרים, מאסרים וחקירות.

"אסור להעביר אוכלוסייה באופן שיטתי בעת פינוי וטרנספר, גם ל'מחנות הומניטריים'. אסור להעניש באופן קולקטיבי, גם באמצעות 'חישוף' (הרס) שכונות והצתת בתים.

חייל/ת, ציות לפקודות לקחת חלק בפשעי מלחמה הוא לא מוסרי ולא חוקי. דגל שחור ענק מתנוסס מעליו. זהו ציות שגם יחשוף אותך למשפט בארץ ובעולם". 

"שירתתי מאות ימים אבל סירבתי להמשיך. ואני גאה בכך"

דניאל יהלום, כלכלן בן 32 מחיפה ולוחם חי"ר במילואים, הוא אחד מסרבני המצפון החדשים ש"יש גבול" מסייעת להם. יהלום שירת יותר מ-200 ימים במילואים בגדה המערבית ובגבול ירדן מאוקטובר 2023.

יהלום שירת יותר מ-200 ימים במילואים בגדה ובגבול ירדן מאוקטובר 2023. אבל עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון" במאי השנה הודיע ליחידתו שאינו מוכן להתייצב יותר, נשפט על סירוב פקודה ונכלא לחמישה ימים

אבל עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון" במאי השנה הודיע ליחידתו שאינו מוכן להתייצב יותר, נשפט על סירוב פקודה ונכלא לחמישה ימים.

פעילות צה"ל במרחב זיתון שבפאתי העיר עזה, אוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לדבריו: "אני ציוני והשירות חשוב בעיני, אבל היו לי הרבה בעיות עם המלחמה הזאת, שהצטברו עד שהחלטתי לסרב. קודם כל, את המלחמה מובילים אותם אנשים שההחלטות שלהם ביחס לחמאס הובילו ישירות לשבעה באוקטובר.

"שנית, הפקרת החטופים והזלזול בחייהם, שהתבטאו בסירוב החוזר והנשנה של הממשלה לחתום על עסקה, ולהרג של חטופים, חלקם ישירות מאש צה"ל. ושלישית, ההידרדרות ביחס לאזרחים בעזה לרמה מופרעת, שחורגת, להבנתי, מהחוק הבינלאומי ומהמוסר הצה"לי והאנושי הבסיסי. 

"אמנם נקראתי ליהודה ושומרון, אבל אמרו לי בפירוש שאני וחבריי ליחידה מגיעים להחליף חבר'ה צעירים שנלקחו לעזה, ככה שאני חלק מהמלחמה. וזה הצטרף לבעיה שיש לי כבר כמה שנים טובות עם השליטה הצבאית של ישראל ביו"ש, ועם ההידרדרות ביחס הצבא והמתנחלים לפלסטינים במלחמה גם שם.

"הגעתי ליחידה ואמרתי: אני לא יכול ולא מוכן יותר לשרת במלחמה. המפקד האישי שלי גילה הבנה, ואמר, ננסה להוציא אותך על 'נפקדות'. אבל המג"ד החליט לשפוט אותי על סירוב פקודה. אמרתי במשפט, ההשתתפות ב'מרכבות גדעון' היא פקודה בלתי חוקית ואני מסרב לה, ונשלחתי לכלא". 

"הגעתי ליחידה ואמרתי: אני לא יכול ולא מוכן יותר לשרת במלחמה. המפקד שלי גילה הבנה, ואמר, ננסה להוציא אותך על 'נפקדות'. אבל המג"ד החליט לשפוט אותי על סירוב פקודה"

איך התייחסו אליך בכלא?
"בגלל שאני מבוגר יחסית, נשלחתי ל'קציניה', האזור של האסירים המבוגרים יותר, והתנאים שם סבירים. הסוהרים, שהם חיילים בסדיר, התייחסו אליי בכבוד בגלל גילי, אולי גם בגלל שלא ידעו על מה נשפטתי.

דניאל יהלום, לוחם חי"ר שסירב לשרת במלחמה, נשפט ונאסר (צילום: באדיבות המרואיין)

"האסירים האחרים שהייתי איתם לא הסכימו אתי, אבל התווכחו אתי על הנושא בנימוס. חלקם היו עריקים בעצמם, מסיבות אישיות, והתחושה שלי הייתה שהם מזדהים איתי רגשית".

לדברי יהלום, שחתום על עצומת "חיילים למען החטופים": "יש לי הרבה חברים שעשו המון מילואים במלחמה והפסיקו להגיע, כי לא יכלו יותר, בגלל צירוף של קושי אישי, אידיאולוגי ורגשי עם המלחמה. רובם הגיעו להסדר שקט עם הצבא. אמרו להם, תבואו בפעם אחרת. הצבא מנסה לטאטא את ה'סרבנות האפורה' של רבבות חיילים מתחת לשטיח".

למה החלטת לסרב בגלוי ולא לעשות כמוהם?
"יש לי אמירה ברורה נגד המלחמה שלא הייתי מוכן לשתוק ולא להגיד. אבל האמת שלא תכננתי להישפט על סירוב וללכת לכלא. זה פשוט התגלגל ככה".

ואתה שלם עם עצמך?
"שלם וגאה בכך. ומקווה שזה יגרום לאנשים לחשוב". 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לכתבה: צה"ל רואה בחומרה סרבנות לשירות מילואים. כל מקרה של היעדרות או סירוב נבחן ומטופל לגופו על ידי המפקדים.
בתקופה ביטחונית מאתגרת זו, תרומתם של משרתי המילואים חיונית להצלחת המשימות ולשמירה על ביטחון המדינה.

צה"ל מוקיר את משרתי המילואים, הפועלים במסירות ובהקרבה ומביע הערכה עמוקה לתרומתם הרבה לביטחון המדינה".