בתחילת השבוע פורסם סרטון שעורר סערה: פעיל ימין במדים קרא לסרב לפקודה עתידית לסיום המלחמה בעזה, תוך שימוש במילים חריפות במיוחד נגד שר הביטחון יואב גלנט וצמרת צה"ל. בתגובה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורבים נוספים, בהם פעילי ימין, הצהירו כי הם "מתנגדים לסרבנות מכל צד", והזכירו כי פעילים במחאה נגד ההפיכה המשטרית הפסיקו אשתקד להגיע לאימונים בצה"ל.

התגובות הללו שפעו דמגוגיה. סרטון ההמרדה לא קרא לסרבנות, אלא לסירוב פקודה ואף למרד אלים; פעילי המחאה נגד ההפיכה התייצבו למילואים כאיש אחד עם פרוץ המלחמה. אבל בחודשים האחרונים אכן חלה עלייה במספר אנשי השמאל המסרבים להתגייס במחאה על מדיניות הממשלה מול הפלסטינים.

בתנועת השמאל "יש גבול" המסייעת לסרבני שירות מטעמי מצפון מאז מלחמת לבנון הראשונה, מדווחים על זינוק במספר הסרבנים במלחמה הנוכחית, שבמספרים מוחלטים הוא חסר תקדים.

דובר "יש גבול" מעיד כי סייע במלחמה הנוכחית לכ־40 חיילים וחיילות שסירבו להתגייס למילואים. פעילים אחרים בתנועה סייעו לעשרות נוספים, ובסך הכול התקבלו בארגון קרוב ל־100 בקשות סרבנים לעזרה

דובר "יש גבול", ישי מנוחין, מעיד כי סייע במלחמה הנוכחית לכ־40 חיילים וחיילות שסירבו להתגייס למילואים. פעילים אחרים בתנועה סייעו לעשרות נוספים, ובסך הכול התקבלו בארגון קרוב ל־100 בקשות סרבנים לעזרה. זאת, לעומת כ־10–15 פניות בשנה בעשור האחרון, וכ־40 בשנה בשנות השיא של מלחמת לבנון והאינתיפאדות.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

לדברי מנוחין, סרבנים החלו לפנות אליו כבר באמצע אוקטובר והמשיכו עד לימים האחרונים. גם בקבוצת "מסרבות" – המסייעת לנערים ולנערות המסרבים להתגייס לצה"ל מלכתחילה – מדווחים על גידול בהיקף הסרבנות.

מספר המלש"בים המסרבים להתגייס – פחות מ־10 בשנה – זעום מכדי להצביע על מגמות, אבל פעילי "מסרבות" מדווחים על גידול חד במספר חיילי המילואים הסרבנים שפונים אליהם, שאותם הם מפנים לארגונים אחרים.

גם פעיל השמאל דוד זונשיין, מייסד תנועת "אומץ לסרב" שסייעה לסרבנים בעבר, מדווח שקיבל במלחמה הנוכחית בקשות לעזרה מעשרות סרבנים, בעיקר בחודשים האחרונים – הרבה יותר ממספר הפניות שקיבל בכל השנים האחרונות.

חלק מסרבני המצפון לא נמצאים בקשר עם ארגונים המסייעים להם, ולכן המספרים שבידיהם חלקיים בלבד, אך העובדה שהם גדלו במאות אחוזים מהווים אינדיקציה חד־משמעית לזינוק במספר הסרבנים

חלק מסרבני המצפון לא נמצאים בקשר עם ארגונים המסייעים להם, ולכן המספרים שבידיהם חלקיים בלבד, אך העובדה שהם גדלו במאות אחוזים מהווים אינדיקציה חד־משמעית לזינוק במספר הסרבנים.

בחודשים הראשונים של המלחמה, הגידול במספר הסרבנים נבע מהמספר העצום של המתגייסים, שעמד על כ־300 אלף (מהם עשרות אלפים שלא נקראו למילואים, אלא הגיעו מיוזמתם). אבל בחודשים האחרונים היקף הגיוס למילואים הצטמצם מאוד, ואילו מספר הסרבנים המשיך לגדול. זאת בשל הסתבכות המלחמה, פשעי המלחמה שנעשו בה והמחאה הגוברת נגד התנהלות הממשלה.

פעיל השמאל ישי מנוחין (צילום: באדיבות המצולם)

לדברי מנוחין: "נוסף על הסרבנים שאנחנו מסייעים להם, אני יודע על הרבה אחרים". לטענת מנוחין וזונשיין, גם אם היו מקרים שבהם צה"ל איים בנקיטת צעדים כלפי סרבני הגיוס, בפועל איש מהחיילים שהם סייעו להם לא נכנס לכלא.

מנוחין: "בזמן שאני סירבתי לשרת בלבנון, בשנות ה־80, הכניסו לכלא בערך 10% מאיתנו, כולל אותי. כיום לא מכניסים אף אחד". זונשיין מעריך כי לצבא "אין זמן ורצון להתעסק בזה, והוא גם לא צריך אותם, יש לו מספיק שמוכנים להתגייס". מנוחין לא לגמרי מסכים: "הצבא במצוקת כוח אדם, הוא מגרד את התחתית של החבית, אבל לא רוצה להתעסק עם הסרבנות".

"בזמן שאני סירבתי לשרת בלבנון, בשנות ה־80, הכניסו לכלא בערך 10% מאיתנו, כולל אותי. כיום לא מכניסים אף אחד. הצבא לא רוצה להתעסק עם הסרבנות"

נוסף על הסרבנות האידיאולוגית, החלה לאחרונה גם סרבנות של חיילים שנשחקו בשל התארכות המלחמה. בסוף אפריל הודיעו כ־30 חיילי מילואים בחטיבת הצנחנים, שנקראו לשרת ברפיח, כי הם מסרבים להתייצב. זאת משום שחודשי הלחימה הארוכים פגעו בלימודיהם, בפרנסתם, במשפחתם וגרמו להם מצוקה נפשית ופיזית.

מפקד הפלוגה של הצנחנים הסרבנים סיפר להם בתגובה כי הוא נמצא במצוקה דומה, אך ממשיך לשרת "כי צריך", כיוון שזאת "מלחמת העצמאות השנייה" ובשל מצוקת כוח האדם. צה"ל מסר בתגובה לפרסומים על כך כי החיילים "לא התייצבו בנסיבות אישיות מוצדקות" וכי "הנושא תואם עם מפקדיהם וכשירות המסגרת לא תיפגע […] צה"ל מוקיר ומעריך את משרתי המילואים וימשיך לסייע להם".

חיילי צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

הגולשים בתגובות לפרסומים על האירוע הביעו הזדהות עם החיילים הסרבנים, וזאת בניגוד לתגובות הגולשים הנזעמות שמקבלים סרבנים אידיאולוגיים. בסוכנויות הידיעות האיראניות שיבחו את ה"חיילים הציונים שמסרבים להשתתף בפעולת הכיבוש ברפיח בתואנה של 'שחיקה'".

מנוחין טוען כי הוא יודע על מקרים נוספים של סרבנות על רקע שחיקה אישית, וכי אחדים מהסרבנים הללו נשפטו ונכלאו, וזאת בניגוד לסרבנים האידיאולוגיים.

"הסרבנות בגלל השחיקה התחילה בשבועות האחרונים. הסרבנות האידיאולוגית התחילה מייד בתחילת המלחמה. כבר אז היו חיילים שהבינו לאן המלחמה הזאת הולכת"

לדברי מנוחין: "סרבנות בגלל שחיקה התחילה בשבועות האחרונים, ככל שהמלחמה מתארכת. סרבנות אידיאולוגית התחילה מייד בתחילת המלחמה. כבר ב־9 וב־10 באוקטובר היו חיילים שהבינו לאן המלחמה הזאת הולכת והחליטו לסרב להשתתף בה".

הם מסרבים להתגייס לשירות בגדה המערבית ובעזה, או בכלל?
"בניגוד לעבר, כשחיילים סירבו לשרת בשטחים הכבושים אבל התייצבו לשירות בשטח מדינת ישראל, כיום רוב אלה שאני בקשר איתם מסרבים להתייצב בכלל – ולא מסכימים להתפשר על שירות בשטח ישראל, אפילו במשימות של פיקוד העורף.

הבית של פסי כהן בקיבוץ בארי, בו החזיקו מחבלים בבני ערובה ישראלים והופגז על ידי טנק צהל"י (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

"היו מקרים בודדים של סירוב לשרת אפילו בגבול הצפוני, ולא מעט שסירבו לשרת במתקני כליאה כמו 'שדה תימן' שנעשים בהם מעשי זוועה".

הטבח שביצע חמאס הוכיח שישראל חייבת צבא חזק שיגן על גבולותיה וקיומה. זה לא גורם לחיילים להתגייס, לפחות לשירות בשטח המדינה?
"המדינה בהחלט זקוקה לגבולות ולצבא הגנה, אבל איפה הגבולות, והאם קיים בכלל 'צבא הגנה'? אני לא פציפיסט, ושירתי בקרבי עד גיל 46, גם הרבה אחרי שהתחלתי לסרב לשרת בשטחים. היום הייתי מסרב לשרת בכלל, גם אחרי הטבח הנוראי שנעשה לנו.

"המדינה בהחלט זקוקה לגבולות ולצבא הגנה, אבל הצבא בכלל לא מיועד להגנה, אלא לכיבוש ודיכוי. ב־7 באוקטובר צה"ל לא הגן על עוטף עזה כי החיילים היו מרוכזים בהתנחלויות"

"יש הבדל עצום בין צבא שמבצע משימות מוצדקות ופה ושם נעשים בו עוולות, לצבא שכל פעילותו מלאה עוולות, שבכלל לא מיועד להגנה, אלא מוקדש כולו לכיבוש ודיכוי. גם ב־7 באוקטובר צה"ל לא מילא את המשימה שלשמה הוא קיים ולא הגן על עוטף עזה, כי החיילים היו מרוכזים בהתנחלויות".

לזונשיין, בעבר קצין ביחידת מגלן, יש משפחה וחברים בעוטף עזה, ביניהם כאלה שנרצחו ונחטפו בטבח. לדבריו: "ב־7 באוקטובר ניסיתי להתארגן על נשק ואפוד כדי לנסוע לעוטף, להצטרף ללחימה ולנסות להציל אותם, כמו שעשו יאיר גולן ואחרים שנלחמו כשצה"ל המפואר התמהמה. אני לא יודע אם הייתי נוסע אם הייתי משיג נשק, אבל אני יודע שרציתי, ובוודאי שיש לישראל צורך בצבא הגנה.

חיילי צה"ל במחנה הפליטים ג'נין, 29 בנובמבר 2023 (צילום: Zain JAAFAR / AFP)

"אבל למעשי הזוועה של חמאס היה רקע. 'אסור' להגיד את זה אבל זאת האמת. והמלחמה בעזה לא הגנתית. כיום, אחרי כשבעה חודשים של טירוף, אחרי ארבעה חודשים שאנחנו נמצאים בעזה ולא באמת נלחמים, ובכל זאת החטופים לא כאן, אחרי שנעשה כל כך ברור שהמטרות הן פוליטיות ואישיות ואין מטרה מדינית, חלק מהאנשים מתחילים לפקוח את העיניים. אבל זה לוקח זמן".

"בחודשים הראשונים היה סחף חזק של התגייסות. גם למי שהתנגד למלחמה היה קשה, רגשית, לעמוד מול הזרם. אתה הופך למיעוט שנוא, וגם אנשים קרובים, שמתעבים את נתניהו והממשלה מסמנים אותך כ'בוגד'"

"בחודשים הראשונים היה סחף חזק של התגייסות למלחמה. גם למי שהתנגד למלחמה מההתחלה היה קשה, רגשית, לעמוד לבד מול הזרם. אתה הופך למיעוט שנוא, וגם אנשים קרובים אליך ברקע החברתי ובעמדות, שמתעבים את נתניהו והממשלה, מסמנים אותך כ'בוגד'. בעיניי, אנחנו חייבים שינוי, וסירוב הוא המהלך הכי פטריוטי. אבל קשה להבין את זה, ועוד יותר קשה לעשות את זה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל רואה בחומרה סרבנות לשירות מילואים, וכל מקרה נבחן ומטופל לגופו על ידי המפקדים. מפרוץ המלחמה, התייצבו משרתי המילואים וממשיכים להתייצב למען שמירה על ביטחון מדינת ישראל. התייצבות משרתי המילואים הינה משמעותית לביצוע משימות צה"ל הנדרשות".