ערב מוצאי שבת שעבר, אני מוצאת את עצמי, קצינת משטרה בדימוס, מתלבטת אם לצאת לפעילות מחאה בקפלן, או אפילו להיענות ליוזמה מקומית. לא החום הכבד ולא הפקקים הם שנטעו בלבי חשש.

תחושת פחד מלמצוא את עצמי נעצרת ונדרשת לעבור חיפוש בעירום או בבגדיי התחתונים, היא שהניאה אותי מלצאת מהבית. הולכות ומתרבות עדויות מפגינות על הליך חיפוש בהפשטה שמתבצע בהן במסגרת מעצרן.

תחושת פחד מלמצוא עצמי נעצרת ונדרשת לעבור חיפוש בעירום או בבגדיי התחתונים, היא שהניאה אותי מלצאת מהבית. מתרבות עדויות מפגינות על הליך חיפוש בהפשטה המבוצע בהן במסגרת מעצרן

כדאי וצריך להזכיר, שלמשטרת ישראל יש פקודות ונהלים המסדירים את פעילותה על סמך החוק והפסיקה.

ארגון הפועל לעתים קרובות, מטבע הדברים, תוך שימוש בכוח וקיפוח זכויות אדם, חייב לבסס את פעולתו על יסוד חוקי באופן שיבטיח את אמון הציבור.

בניגוד למה שנדמה בשלוש השנים האחרונות, למשטרת ישראל חובות רבים לציבור. במסגרת תפקידיה הבולטים נמצאים חובות מניעת עבירות וגילוין, אכיפת שלטון החוק, הבטחת שלומו של אדם וציבור בהיבטים מגוונים – לא רק בפעילות מול מפגינים בקפלן או מול ביתם של נבחרי ציבור.

נדמה שמאז היבחרו של השר איתמר בן גביר, נזנחה עבודת המשטרה בכל הנוגע למלחמה בפשיעה הקלאסית, שוטרים רבים מתהלכים בעצמם בתחושה ש"אין משטרה". "הציבור לא יודע כמה המצב גרוע", אמר לי שוטר מכהן, אבל הציבור יודע וחצי, הציבור רואה לאן מופנים המשאבים, הציבור מגיע לתחנה להגיש תלונה וממתין שעות עד שהוא פוגש חוקרת בת 67 שגויסה למשרת גמלאית כפתרון מאולתר לבעיית המחסור בכוח אדם.

כבר לפני כמה שנים שמעתי קצינים מתרעמים במהלך בקרות שנערכו בתחנות, "למי יש זמן לקרוא נהלים", אמרו לי, "המטה מנותק".

מצוקת השטח ידועה לי ולכולם, אין בלבי על אנשי המשטרה האוחזים בשמיכה קצרה, מותחים אותה מפה לשם, ואפילו לא מתחילים לעמוד בדרישות שהמציאות הישראלית מציבה לפתחם, לעומת האמצעים הדלים שהמשרד הממשלתי מעמיד לרשותם.

נדמה שמאז הבחרו של בן גביר, נזנחה עבודת המשטרה הנוגעת למלחמה בפשיעה הקלאסית, ושוטרים רבים חשים ש"אין משטרה". "הציבור לא יודע כמה המצב גרוע", אמר לי שוטר, אבל הציבור יודע וחצי

יחד עם זאת, האזרח בצדק יכול לחוש מוטרד, כשהקצינים לא מכירים נהלים, יש חשש סביר שהשוטרים שלהם מכירים עוד הרבה פחות.

סמכויות חיפוש ומעצר הם לחם חוקה של המשטרה, ללא ביצוע פעולות אלה, לא ניתן להבטיח את שלומו של הציבור, בלתי אפשרי לקיים חברה תקינה אם לא נוכל לעכב או לעצור חשודים ולחפש ראיות, זה בסיסי כל כך.

שימוש בסמכויות חיפוש והפשטה אלה חייב להיעשות במשורה, במקומות בהם החוק מסמיך, במקרים בהם הפסיקה קבעה שמותר, הרי הן המחוקק והן השופט שמו לנגד עיניהם את זכויותיו של אדם להתגונן מפני כוחה הדורסני של המשטרה.

לא רק בשביל האזרח, גם בשביל השוטר נכתב הנוהל, כדי להגן עליו מפני טעויות, אפילו בתום לב. בכל תחנה קיים תקן של קצין חקירות משפטן, כדי להבטיח את יישום החוק והנוהל.

חיפוש בהפשטה, כך מתוך פקודת מטה ארצי  14.05.02 אשר הותר לעיון הציבור, מקנה לשוטר את הסמכות להפשיט אדם ולבחון בחינה חזותית את גופו רק כאשר יש לו, לשוטר, יסוד סביר לחשד, כלומר נסיבות אובייקטיביות, לא תחושת שוטר או אינטואיציה, שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת עשייתה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין עשיית עבירה.

ככל שלא מתקיים חשד קונקרטי, יסתפק השוטר בחיפוש מוגבל, או מישוש על בגדיו, למשל, לפני העלאה לניידת או לתא מעצר, בדרך כלל יהיה בכך די כדי לאתר חפץ שהחזקתו אסורה, כמו כלי תקיפה, מברג לפריצה או סמים מסוכנים.

קשה לי להעלות על הדעת דוגמה אשר עשויה להצדיק בחינה חזותית של גוף עירום של אישה כאשר החשד המיוחס לה הוא הפרת הסדר הציבורי, התקהלות אסורה, היזק לרכוש ואפילו תקיפת שוטר.

חיפוש בהפשטה מקנה לשוטר את הסמכות להפשיט אדם ולבחון את גופו רק כשיש לשוטר יסוד סביר לחשד, כלומר נסיבות אובייקטיביות, שבגוף החשוד יש ראיה לעשיית עבירה או להוכחת הקשר בין החשוד לביצוע עבירה

בהיעדר נימוק ממשי ל"חיפוש בהפשטה", אין זה פלא שחלקים מהציבור סבורים שמטרת החיפוש אינה אלא להרתיע מפגינות מלמצוא את עצמן עומדות עירומות בפני אישה זרה, אין זה חשש של מה בכך.

שוו בנפשכם, הפגנת נערות מהציונות הדתית נגד ההתנתקות, אשר הייתה מסתיימת בבחינת גופן בעירום בתחנת המשטרה.

לו אני משרתת היום, אני ממליצה לקציני המשטרה ללמוד היטב את גבולות הגזרה. הייתי ממליצה לשוטרים ומפצירה בהם להיאחז בקרנות הנהלים אשר נועדו לגבות אותם כאשר ינהגו אך ורק על פיהם ללא חשש לשיקולים זרים.

עו"ד לי פרל-בהירי היא רב פקד בדימוס באגף חקירות ומודיעין משטרת ישראל, חברת פורום דבורה. שירתה 28 שנים במשטרת ישראל. רוב השנים כקצינת חקירות במגוון תפקידים (אלימות במשפחה, נוער, פשעים). בשנים האחרונות קצינת אלימות במשפחה ארצית, וראש חוליית חוות דעת במדור חקירות בתחום עבירות ביטוי (הסתה ועוד), ועבירות אישי ציבור בכירים.