תאיר ראדה (צילום: אתר ״האמת היום״)
אתר ״האמת היום״

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

ב-4 בספטמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ודן אותו למאסר עולם. בגזר הדין הנחרץ, שהתפרש על פני 456 עמודים, קבע השופט יצחק כהן: "אין לנו ספק שהנאשם שבפנינו הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה".

עשר שנים לאחר ההרשעה, כשברקע מחאה שסחפה אחריה ציבור רחב של אזרחים ובכירים במערכת המשפטית שמאמינים בחפותו של זדורוב, קביעתו של השופט כהן ביחס להרשעת זדורוב ברצח, מקבלת משמעות שונה.

הרצח של תאיר ראדה הוא ככל הנראה תיק הרצח המסוקר והמדובר ביותר בתולדות המדינה, ולא רק על ידי התקשורת. מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה בתיק, ובעקבות זאת הביעו אי אמון מוחלט במערכות החוק והמשפט.

רומן זדורוב, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רומן זדורוב, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"הספק העולה מהתיק הוא בעל אחיזה ממשית בראיות", קבע השופט יורם דנצינגר בדצמבר 2015 ביושבו בראש הרכב השופטים שדן בערעור שהגיש זדורוב לבית המשפט העליון, וקבע בדעת מיעוט כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק. לעומתו פסקו שותפיו של דנצינגר להרכב, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל, שזדורוב אשם ודחו את הערעור. גם בקשתו של זדורוב לקיים דיון נוסף, מורחב, נדחתה.

באוקטובר האחרון הגיש זדורוב בקשה למשפט חוזר באמצעות עורך הדין ירום הלוי, ובימים אלה אמורה להתקבל הכרעה בבקשה זו. השופט בדימוס דנצינגר אמר בראיון שהתקיים עימו לאחרונה ב"ידיעות אחרונות": היתי מאשר לרומן זדורוב משפט חוזר, .

דנצינגר לא לבד. מצעד מכובד של שופטים בדימוס, אנשי משטרה לשעבר, פרקליטים מובילים ומומחים למשפט פלילי מבטאים בשנים האחרונות עמדה ברורה נגד ההרשעה ונגד ההתנהלות של מערכת המשפט בפרשה.

עם אלה נמנים השופט בדימוס שלי טימן, שמבקר את התנהלות המשטרה בחקירת התיק וטוען נגד ההרשעה, וסגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן, שאמר בכנס 'סודות ושקרים' שנערך בתל אביב: "אם יש משהו שאני מבין בחיים זה חקירות, ואני אומר לכם דבר אחד פשוט: רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה".

גם מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, הצטרף למפקפקים בהרשעתו של זדורוב, וביולי האחרון אמר בתוכנית 'אנשים': "אין משהו פורנזי שקושר את זדורוב לזירה", וכי "אם אין ראיות, זו ראייה בפני עצמה".

ההפגנה למען שחרורו של רומן זדורוב
ההפגנה למען שחרורו של רומן זדורוב

מחאה ציבורית נגד ההרשעה

המחאה הציבורית נגד הרשעתו של זדורוב החלה עם קבוצה קטנה של אנשים, שהתגייסה לטובתו לאחר שהורשע ברצח בבית המשפט, והצליחה לסחוף אחריה ציבור גדול של אזרחים שהתייצבו לצד אדם שהם אינם מכירים.

לאורך השנים הודבקו לפעילים ולתומכי המחאה שלל תארים, בהם 'קונספירטורים', 'הזויים', 'שרלטנים, 'מטורפים'. עשרות קבוצות עוסקות כיום בפרשת זדורוב, חלקן פומביות וחלקן סודיות, ומתחזקות לא פחות מ-250 אלף משתמשים שמתעניינים בפרשה.

6.12.2006

רצח הילדה תאיר ראדה

14.10.2010

הרשעת זדורוב בבית המשפט המחוזי

17.03.2013

בעקבות ערעור זדורוב על פסק הדין בית המשפט העליון מורה למחוזי לעיין בראיות ולשקול מחדש את משמעותן

24.02.2014

בית המשפט המחוזי דוחה את הערעור ומרשיע בשנית את זדורוב ברצח תאיר ראדה

אוקטובר 2014

ערעור שני על פסק הדין לבית המשפט העליון

23.12.2015

הערעור נדחה ברוב של שני שופטים נגד אחד

23.10.19

הוגשה בקשה למשפט חוזר

רועי וייס (36), ממנהלי הקבוצה 'כל האמת על רצח תאיר ראדה' שמונה כמעט 200 אלף אוהדים, מסביר את מספרם הרב של המתעניינים בפרשה בריבוי הממצאים שנחשפו בפני קהל רחב ומצביעים על הספקות שעולים ביחס להרשעה של זדורוב.

"לאמת יש כוח ואנשים נשארים מתוך תחושת צדק אמיתית", אומר וייס. "מאות אלפי אנשים נשארים בקבוצה בהמוניהם, כי מציגים להם חומרים וראיות כדי שישפטו לבד. זו הבעת אי-אמון ברורה בגורמים שאמורים לשמור עלינו כאזרחי המדינה, ורק העובדה הזאת מחייבת, לדעתי, משפט חוזר".

קבוצה נוספת העוסקת בחשיפת ממצאי הפרשה היא קבוצת 'האמת היום' שמונה יותר מ-4,000 חברים. מנהלי הקבוצה מתחזקים אתר אינטרנט, שבו מועלים חומרי חקירה מהפרשה, מסמכים רלוונטיים ומידע על התיק בשקיפות מלאה.

כך הם פני הדברים גם בקבוצת הפייסבוק 'זמן לאמת בפרשת הרצח של תאיר ראדה', המונה כ-3,000 תומכים ובניסיון לפענח את מקרה הרצח מעלה ראיות מתוך תיק החקירה.

"מאות אלפי אנשים נשארים בקבוצה בהמוניהם, כי מציגים להם חומרים וראיות כדי שישפטו לבד. זו הבעת אי-אמון ברורה בגורמים שאמורים לשמור עלינו כאזרחי המדינה"

קבוצה פעילה נוספת הוקמה על ידי אילנה ראדה, אמה של תאיר. לדברי ניר יסוד (49), ראש צוות הפעילות, הקבוצה נפתחה לפני כשנתיים כדי לאפשר לאילנה לחשוף נתונים ולהעלות אסמכתאות שונות שיש ברשותה.

"הגעתי ככל אזרח למחאה הזאת, ומרגע שהתוודעתי לנתונים ולחומרי החקירה לא מצאתי מנוח", אומר יסוד. "היום אנחנו עומדים על 26 אלף חברים בקבוצה, ומקדמים מאבק אסטרטגי שקשור לתיק. המחאה הזו אינה רק סביב זדורוב ותאיר. זה גדול הרבה יותר".

אילנה ראדה (צילום: Flash 90)
אילנה ראדה (צילום: Flash 90)

מחאה לגיטימית

במרץ 2016 שודרה בערוץ 8 סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית 'צל של אמת', והציתה מחדש את העיסוק בתיק, בהיקף חסר תקדים. הסדרה, שיוצריה הם הבמאים יותם גנדלמן, ארי פינס והמפיקה מיקה תימור, נפרסה על פני ארבעה פרקים וממצאיה העלו על המוקד את א"ק כחשודה ברצח, לכאורה. חלק נכבד מהבקשה למשפט חוזר מבוסס על ממצאי הסדרה בנוגע לא"ק.

עו"ד דניאל חקלאי המייצג את א"ק הבהיר השבוע לזמן ישראל: "כל מחאה ציבורית שמבקשת להטיל ספק בהחלטות של רשויות שלטון היא כמובן מחאה לגיטימית, גם כשמדובר בהכרעות משפטיות. אם רוצים להעלות נקודות ולשאול שאלות בעניינה של א"ק זה בסדר גמור כל עוד מדובר בביקורת עניינית.

"לצעוק כנגד א"ק ולטעון שבמאה אחוז היא עשתה את זה, כפי שעושים גורמים מסוימים, זו לא ביקורת עניינית. אנשים מגיבים בהתלהמות בהרבה פעמים מבלי שהם בקיאים בעובדות ומבלי שהם קראו את החומרים. זו לא ביקורת אלא לינץ' וירטואלי ולא רק וירטואלי. אלה איומים בפועל. מדובר במישהי שהיא מאוד מוחלשת, מתמודדת נפש, סכיזופרנית שמתמודדת עם התקפים פסיכוטיים, מצאו להם קורבן והלבישו עליה את הסיפור".

הסחף הציבורי שנוצר בעקבות הממצאים שהוצגו בסדרה הביא את פרקליט המדינה, שי ניצן, להתבטאות פומבית חריגה, שבה הגדיר את הסדרה "סכנה לדמוקרטיה". היוצרים לא איחרו להגיב לדברים אלה ואמרו: "מי שחושב שחופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה, ייתכן והבעיה נעוצה בו".

השבוע אמר לזמן ישראל אחד מיוצרי הסדרה ארי פינס: "אני חושב שהיום גם הפרקליטות וגם המשטרה מכירות בכך שהחקירה של זדורוב לא הייתה חקירה למופת".

שי ניצן, פרקליט המדינה, מוסר הצהרה לתקשורת על דחיית ערעורו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה מחוץ למשרד המשפטים בירושלים. בדצמבר 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שי ניצן, פרקליט המדינה, מוסר הצהרה לתקשורת על דחיית ערעורו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה מחוץ למשרד המשפטים בירושלים. בדצמבר 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הידע נמצא ברשות הציבור

גורם בכיר מהמערכת המשפטית הבקיא ברזי תיק הרצח של תאיר ראדה סבור כי כוחה של המחאה נגד הרשעתו של זדורוב "הוא בידע שנמצא כיום ברשות הציבור ואשר בעבר היה בידי רשויות החוק והמשפט בלבד. כבר אי אפשר למרוח את האנשים בסיסמאות כשהראיות עצמן מונחות בפניהם, כי כשקוראים את חומר הראיות עצמו עולה תחושה קשה. זה כל מה שיש לכם? זה מעבר לספק סביר? ככה מרשיעים אדם ברצח במדינת ישראל?"

לדבריו, זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שאנשים קראו את חומר הראיות עצמו ואת חומרי הגלם בתיק רצח, ולא הסתפקו בקריאת פסקי הדין.

"נתקלתי בלא מעט אנשים שאמרו לי: 'כשקראתי את פסק הדין של בית המשפט המחוזי אמרתי שהוא הרוצח, ושאין בכלל ספק, ואז קראתי את חומר הראיות והבנתי שאין מצב שהוא הרוצח'".

דורון מנשה
דורון מנשה

אחד האנשים ששינה את דעתו בעקבות קריאת חומרי החקירה הוא דורון מנשה, פרופ' למשפטים ומומחה לדיני ראיות. בעבר תמך בנחרצות בהרשעתו של זדורוב, בהסתמך על קריאת פסק הדין, אך לאחר שהתעמק בחומרי הראיות שינה את דעתו. את הבחירה להעמיק בחומרים הוא זוקף לזכות המחאה.

"יש פער גדול בין הגישה שלי היום לבין הגישה שלי בעבר כי בעבר התבססתי על פסק הדין. אבל הביקורת שמתח ציבור גדול של אנשים שהיו בקיאים בחומרי הראיות והפגינו מחויבות לחקר האמת, גרמה לי להתבונן בראיות, הפרוטוקולים ובחומר הגולמי שלא היה פתוח בפניי קודם, ולאחר העמקה בחומרים בהחלט שיניתי דעתי. כיום אני חושב שפסק הדין בהחלט טעון עיון וחשיבה מחדש"

סמל לחוסר אמון בממסד

הטענה על היקף ההשפעה האדיר של המחאה הציבורית נגד ההרשעה של זדורוב, מגובה בעובדות. פרופ' אזי לב און, ראש המכון לחקר ניו מדיה, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת שבאוניברסיטת אריאל, עוסק שנים רבות בסוגיות שקשורות לפעילות חברתית ורשתות חברתיות, מסיים בימים אלו כתיבת ספר על משפט זדורוב והפעילות הציבורית למענו.

"תיק זדורוב הפך סמל של חוסר האמון של אזרחים בממסד, במיוחד במערכת המשפט. זדורוב הוא הקו המחבר בין התכנים, אבל כבר לא מדובר במחאה שמרוכזת בו", אומר לב און.

אזי לב און
אזי לב און

"בדקתי את כל הפוסטים שעלו בין ינואר 2017 לאוקטובר 2018 שהייתה תקופה שקטה יחסית מבחינת הכיסוי התקשורתי. התמקדתי בשתי הקבוצות הגדולות העוסקות בפרשה, 'כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה' ו'דורשים משפט צדק'.

"מהניתוח עולה כי 30% מהפוסטים בשתי הקבוצות מתייחסים לסוגיות המקבילות לסוגיות שעלו בפרשת זדורוב, אולם ביחס למקרים אחרים: ביקורת כלפי הממסד, הרשעת חפים מפשע, אלימות ורצח של בני נוער ועוד.

"התופעה הזאת ממחישה כי הפעילות למען זדורוב התגלגלה עם השנים ושינתה צורה. מה שהחל כפעילות שמתמקדת במשפט זדורוב בלבד, נהפך לפעילות אנטי-ממסדית, שמדגישה עוולות ממסדיות וסוגיות רלוונטיות אחרות בהקשרים רבים אחרים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
ברשות הציבור נמצאים מסמכים , הקלטות סרטי וידאו שיש בהם לשחרר את זדורוב מיידית והם (הציבור המסויים הזה) עושים הכל להפגין כביכול לחימה שלהם במערכת כשבפועל מסיבות שונות הם העוצרים ומכשילעם... המשך קריאה

ברשות הציבור נמצאים מסמכים , הקלטות סרטי וידאו שיש בהם לשחרר את זדורוב מיידית והם (הציבור המסויים הזה) עושים הכל להפגין כביכול לחימה שלהם במערכת כשבפועל מסיבות שונות הם העוצרים ומכשילעם את האופציות לחשוף את החומרין ולהביא לשחרורט במיידי!!

הציבור המסויים הזה הוא חלק מצבא קטן שמחזיקה הפרקליטות ב"צד השני" של התיק הזה והם ממונים על שמירת התיק במצבו תוך הצגה מופתלאה של לחימה עבור רומן זדורוב!!

הבעיה העצומה שתיק הרצח הזה מאיר באור בוהק, היא העובדה שבמערכת החוק לא יושבים מטומטמים. כל מה שאזרחים פשוטים רואים, גם בכירי המערכת רואים. מה שאזרחים פשוטים שנחשפו לראיות יודעים, גם ראש... המשך קריאה

הבעיה העצומה שתיק הרצח הזה מאיר באור בוהק, היא העובדה שבמערכת החוק לא יושבים מטומטמים.
כל מה שאזרחים פשוטים רואים, גם בכירי המערכת רואים. מה שאזרחים פשוטים שנחשפו לראיות יודעים, גם ראשי מערכת החוק, כולל משטרה, פרקליטות ושופטים, יודעים!
וזו הבעיה הענקית. ראשי המערכת יודעים שתפרו חף מפשע ופשוט לא אכפת להם!!!
בגרמניה הנאצית אמרו – דויטשלנד אובר אלס, כלומר "גרמניה מעל הכל" וכאן בארץ אור לגויים "יציבות מעל הכל"!

עוד 1,217 מילים ו-3 תגובות
סגירה