הצבעת אי אמון

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

תאיר ראדה (צילום: אתר ״האמת היום״)
אתר ״האמת היום״

מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה לפני עשר שנים, הפכה הפרשה לתיק הפלילי המדובר ביותר בתולדות המדינה ● מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה, ניתחו ראיות פורנזיות, וחשפו ראיות משלהם ● אך מה שהחל כהתגייסות למען זיכוי זדורוב, הפך לסמל מובהק של חוסר אמון ברשויות המשפט ולמחאה נגד הממסד ● סוגרים עשור: כתבה שנייה בסדרה

ב-4 בספטמבר 2010 הרשיע בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ודן אותו למאסר עולם. בגזר הדין הנחרץ, שהתפרש על פני 456 עמודים, קבע השופט יצחק כהן: "אין לנו ספק שהנאשם שבפנינו הוא הרוצח של הילדה תאיר ראדה".

עשר שנים לאחר ההרשעה, כשברקע מחאה שסחפה אחריה ציבור רחב של אזרחים ובכירים במערכת המשפטית שמאמינים בחפותו של זדורוב, קביעתו של השופט כהן ביחס להרשעת זדורוב ברצח, מקבלת משמעות שונה.

הרצח של תאיר ראדה הוא ככל הנראה תיק הרצח המסוקר והמדובר ביותר בתולדות המדינה, ולא רק על ידי התקשורת. מאות אלפי אזרחים טרחו וקראו את חומרי החקירה בתיק, ובעקבות זאת הביעו אי אמון מוחלט במערכות החוק והמשפט.

רומן זדורוב, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רומן זדורוב, 2014 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"הספק העולה מהתיק הוא בעל אחיזה ממשית בראיות", קבע השופט יורם דנצינגר בדצמבר 2015 ביושבו בראש הרכב השופטים שדן בערעור שהגיש זדורוב לבית המשפט העליון, וקבע בדעת מיעוט כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק. לעומתו פסקו שותפיו של דנצינגר להרכב, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל, שזדורוב אשם ודחו את הערעור. גם בקשתו של זדורוב לקיים דיון נוסף, מורחב, נדחתה.

באוקטובר האחרון הגיש זדורוב בקשה למשפט חוזר באמצעות עורך הדין ירום הלוי, ובימים אלה אמורה להתקבל הכרעה בבקשה זו. השופט בדימוס דנצינגר אמר בראיון שהתקיים עימו לאחרונה ב״ידיעות אחרונות״: היתי מאשר לרומן זדורוב משפט חוזר, .

דנצינגר לא לבד. מצעד מכובד של שופטים בדימוס, אנשי משטרה לשעבר, פרקליטים מובילים ומומחים למשפט פלילי מבטאים בשנים האחרונות עמדה ברורה נגד ההרשעה ונגד ההתנהלות של מערכת המשפט בפרשה.

עם אלה נמנים השופט בדימוס שלי טימן, שמבקר את התנהלות המשטרה בחקירת התיק וטוען נגד ההרשעה, וסגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן, שאמר בכנס 'סודות ושקרים' שנערך בתל אביב: "אם יש משהו שאני מבין בחיים זה חקירות, ואני אומר לכם דבר אחד פשוט: רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה".

גם מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, הצטרף למפקפקים בהרשעתו של זדורוב, וביולי האחרון אמר בתוכנית 'אנשים': "אין משהו פורנזי שקושר את זדורוב לזירה", וכי "אם אין ראיות, זו ראייה בפני עצמה".

ההפגנה למען שחרורו של רומן זדורוב
ההפגנה למען שחרורו של רומן זדורוב

מחאה ציבורית נגד ההרשעה

המחאה הציבורית נגד הרשעתו של זדורוב החלה עם קבוצה קטנה של אנשים, שהתגייסה לטובתו לאחר שהורשע ברצח בבית המשפט, והצליחה לסחוף אחריה ציבור גדול של אזרחים שהתייצבו לצד אדם שהם אינם מכירים.

לאורך השנים הודבקו לפעילים ולתומכי המחאה שלל תארים, בהם 'קונספירטורים', 'הזויים', 'שרלטנים, 'מטורפים'. עשרות קבוצות עוסקות כיום בפרשת זדורוב, חלקן פומביות וחלקן סודיות, ומתחזקות לא פחות מ-250 אלף משתמשים שמתעניינים בפרשה.

6.12.2006

רצח הילדה תאיר ראדה

14.10.2010

הרשעת זדורוב בבית המשפט המחוזי

17.03.2013

בעקבות ערעור זדורוב על פסק הדין בית המשפט העליון מורה למחוזי לעיין בראיות ולשקול מחדש את משמעותן

24.02.2014

בית המשפט המחוזי דוחה את הערעור ומרשיע בשנית את זדורוב ברצח תאיר ראדה

אוקטובר 2014

ערעור שני על פסק הדין לבית המשפט העליון

23.12.2015

הערעור נדחה ברוב של שני שופטים נגד אחד

23.10.19

הוגשה בקשה למשפט חוזר

רועי וייס (36), ממנהלי הקבוצה 'כל האמת על רצח תאיר ראדה' שמונה כמעט 200 אלף אוהדים, מסביר את מספרם הרב של המתעניינים בפרשה בריבוי הממצאים שנחשפו בפני קהל רחב ומצביעים על הספקות שעולים ביחס להרשעה של זדורוב.

״לאמת יש כוח ואנשים נשארים מתוך תחושת צדק אמיתית״, אומר וייס. ״מאות אלפי אנשים נשארים בקבוצה בהמוניהם, כי מציגים להם חומרים וראיות כדי שישפטו לבד. זו הבעת אי-אמון ברורה בגורמים שאמורים לשמור עלינו כאזרחי המדינה, ורק העובדה הזאת מחייבת, לדעתי, משפט חוזר״.

קבוצה נוספת העוסקת בחשיפת ממצאי הפרשה היא קבוצת 'האמת היום' שמונה יותר מ-4,000 חברים. מנהלי הקבוצה מתחזקים אתר אינטרנט, שבו מועלים חומרי חקירה מהפרשה, מסמכים רלוונטיים ומידע על התיק בשקיפות מלאה.

כך הם פני הדברים גם בקבוצת הפייסבוק 'זמן לאמת בפרשת הרצח של תאיר ראדה', המונה כ-3,000 תומכים ובניסיון לפענח את מקרה הרצח מעלה ראיות מתוך תיק החקירה.

״מאות אלפי אנשים נשארים בקבוצה בהמוניהם, כי מציגים להם חומרים וראיות כדי שישפטו לבד. זו הבעת אי-אמון ברורה בגורמים שאמורים לשמור עלינו כאזרחי המדינה״

קבוצה פעילה נוספת הוקמה על ידי אילנה ראדה, אמה של תאיר. לדברי ניר יסוד (49), ראש צוות הפעילות, הקבוצה נפתחה לפני כשנתיים כדי לאפשר לאילנה לחשוף נתונים ולהעלות אסמכתאות שונות שיש ברשותה.

"הגעתי ככל אזרח למחאה הזאת, ומרגע שהתוודעתי לנתונים ולחומרי החקירה לא מצאתי מנוח״, אומר יסוד. ״היום אנחנו עומדים על 26 אלף חברים בקבוצה, ומקדמים מאבק אסטרטגי שקשור לתיק. המחאה הזו אינה רק סביב זדורוב ותאיר. זה גדול הרבה יותר".

אילנה ראדה (צילום: Flash 90)
אילנה ראדה (צילום: Flash 90)

מחאה לגיטימית

במרץ 2016 שודרה בערוץ 8 סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית 'צל של אמת', והציתה מחדש את העיסוק בתיק, בהיקף חסר תקדים. הסדרה, שיוצריה הם הבמאים יותם גנדלמן, ארי פינס והמפיקה מיקה תימור, נפרסה על פני ארבעה פרקים וממצאיה העלו על המוקד את א"ק כחשודה ברצח, לכאורה. חלק נכבד מהבקשה למשפט חוזר מבוסס על ממצאי הסדרה בנוגע לא"ק.

עו"ד דניאל חקלאי המייצג את א"ק הבהיר השבוע לזמן ישראל: "כל מחאה ציבורית שמבקשת להטיל ספק בהחלטות של רשויות שלטון היא כמובן מחאה לגיטימית, גם כשמדובר בהכרעות משפטיות. אם רוצים להעלות נקודות ולשאול שאלות בעניינה של א"ק זה בסדר גמור כל עוד מדובר בביקורת עניינית.

"לצעוק כנגד א"ק ולטעון שבמאה אחוז היא עשתה את זה, כפי שעושים גורמים מסוימים, זו לא ביקורת עניינית. אנשים מגיבים בהתלהמות בהרבה פעמים מבלי שהם בקיאים בעובדות ומבלי שהם קראו את החומרים. זו לא ביקורת אלא לינץ׳ וירטואלי ולא רק וירטואלי. אלה איומים בפועל. מדובר במישהי שהיא מאוד מוחלשת, מתמודדת נפש, סכיזופרנית שמתמודדת עם התקפים פסיכוטיים, מצאו להם קורבן והלבישו עליה את הסיפור".

הסחף הציבורי שנוצר בעקבות הממצאים שהוצגו בסדרה הביא את פרקליט המדינה, שי ניצן, להתבטאות פומבית חריגה, שבה הגדיר את הסדרה "סכנה לדמוקרטיה". היוצרים לא איחרו להגיב לדברים אלה ואמרו: "מי שחושב שחופש הביטוי הוא סכנה לדמוקרטיה, ייתכן והבעיה נעוצה בו".

השבוע אמר לזמן ישראל אחד מיוצרי הסדרה ארי פינס: "אני חושב שהיום גם הפרקליטות וגם המשטרה מכירות בכך שהחקירה של זדורוב לא הייתה חקירה למופת".

שי ניצן, פרקליט המדינה, מוסר הצהרה לתקשורת על דחיית ערעורו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה מחוץ למשרד המשפטים בירושלים. בדצמבר 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
שי ניצן, פרקליט המדינה, מוסר הצהרה לתקשורת על דחיית ערעורו של רומן זדורוב ברצח תאיר ראדה מחוץ למשרד המשפטים בירושלים. בדצמבר 2015 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הידע נמצא ברשות הציבור

גורם בכיר מהמערכת המשפטית הבקיא ברזי תיק הרצח של תאיר ראדה סבור כי כוחה של המחאה נגד הרשעתו של זדורוב "הוא בידע שנמצא כיום ברשות הציבור ואשר בעבר היה בידי רשויות החוק והמשפט בלבד. כבר אי אפשר למרוח את האנשים בסיסמאות כשהראיות עצמן מונחות בפניהם, כי כשקוראים את חומר הראיות עצמו עולה תחושה קשה. זה כל מה שיש לכם? זה מעבר לספק סביר? ככה מרשיעים אדם ברצח במדינת ישראל?״

לדבריו, זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שאנשים קראו את חומר הראיות עצמו ואת חומרי הגלם בתיק רצח, ולא הסתפקו בקריאת פסקי הדין.

"נתקלתי בלא מעט אנשים שאמרו לי: 'כשקראתי את פסק הדין של בית המשפט המחוזי אמרתי שהוא הרוצח, ושאין בכלל ספק, ואז קראתי את חומר הראיות והבנתי שאין מצב שהוא הרוצח'".

דורון מנשה
דורון מנשה

אחד האנשים ששינה את דעתו בעקבות קריאת חומרי החקירה הוא דורון מנשה, פרופ' למשפטים ומומחה לדיני ראיות. בעבר תמך בנחרצות בהרשעתו של זדורוב, בהסתמך על קריאת פסק הדין, אך לאחר שהתעמק בחומרי הראיות שינה את דעתו. את הבחירה להעמיק בחומרים הוא זוקף לזכות המחאה.

"יש פער גדול בין הגישה שלי היום לבין הגישה שלי בעבר כי בעבר התבססתי על פסק הדין. אבל הביקורת שמתח ציבור גדול של אנשים שהיו בקיאים בחומרי הראיות והפגינו מחויבות לחקר האמת, גרמה לי להתבונן בראיות, הפרוטוקולים ובחומר הגולמי שלא היה פתוח בפניי קודם, ולאחר העמקה בחומרים בהחלט שיניתי דעתי. כיום אני חושב שפסק הדין בהחלט טעון עיון וחשיבה מחדש"

סמל לחוסר אמון בממסד

הטענה על היקף ההשפעה האדיר של המחאה הציבורית נגד ההרשעה של זדורוב, מגובה בעובדות. פרופ' אזי לב און, ראש המכון לחקר ניו מדיה, חברה ופוליטיקה בבית הספר לתקשורת שבאוניברסיטת אריאל, עוסק שנים רבות בסוגיות שקשורות לפעילות חברתית ורשתות חברתיות, מסיים בימים אלו כתיבת ספר על משפט זדורוב והפעילות הציבורית למענו.

"תיק זדורוב הפך סמל של חוסר האמון של אזרחים בממסד, במיוחד במערכת המשפט. זדורוב הוא הקו המחבר בין התכנים, אבל כבר לא מדובר במחאה שמרוכזת בו", אומר לב און.

אזי לב און
אזי לב און

"בדקתי את כל הפוסטים שעלו בין ינואר 2017 לאוקטובר 2018 שהייתה תקופה שקטה יחסית מבחינת הכיסוי התקשורתי. התמקדתי בשתי הקבוצות הגדולות העוסקות בפרשה, 'כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה' ו'דורשים משפט צדק'.

"מהניתוח עולה כי 30% מהפוסטים בשתי הקבוצות מתייחסים לסוגיות המקבילות לסוגיות שעלו בפרשת זדורוב, אולם ביחס למקרים אחרים: ביקורת כלפי הממסד, הרשעת חפים מפשע, אלימות ורצח של בני נוער ועוד.

"התופעה הזאת ממחישה כי הפעילות למען זדורוב התגלגלה עם השנים ושינתה צורה. מה שהחל כפעילות שמתמקדת במשפט זדורוב בלבד, נהפך לפעילות אנטי-ממסדית, שמדגישה עוולות ממסדיות וסוגיות רלוונטיות אחרות בהקשרים רבים אחרים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ברשות הציבור נמצאים מסמכים , הקלטות סרטי וידאו שיש בהם לשחרר את זדורוב מיידית והם (הציבור המסויים הזה) עושים הכל להפגין כביכול לחימה שלהם במערכת כשבפועל מסיבות שונות הם העוצרים ומכשילעם... המשך קריאה

ברשות הציבור נמצאים מסמכים , הקלטות סרטי וידאו שיש בהם לשחרר את זדורוב מיידית והם (הציבור המסויים הזה) עושים הכל להפגין כביכול לחימה שלהם במערכת כשבפועל מסיבות שונות הם העוצרים ומכשילעם את האופציות לחשוף את החומרין ולהביא לשחרורט במיידי!!

הציבור המסויים הזה הוא חלק מצבא קטן שמחזיקה הפרקליטות ב"צד השני" של התיק הזה והם ממונים על שמירת התיק במצבו תוך הצגה מופתלאה של לחימה עבור רומן זדורוב!!

הבעיה העצומה שתיק הרצח הזה מאיר באור בוהק, היא העובדה שבמערכת החוק לא יושבים מטומטמים. כל מה שאזרחים פשוטים רואים, גם בכירי המערכת רואים. מה שאזרחים פשוטים שנחשפו לראיות יודעים, גם ראש... המשך קריאה

הבעיה העצומה שתיק הרצח הזה מאיר באור בוהק, היא העובדה שבמערכת החוק לא יושבים מטומטמים.
כל מה שאזרחים פשוטים רואים, גם בכירי המערכת רואים. מה שאזרחים פשוטים שנחשפו לראיות יודעים, גם ראשי מערכת החוק, כולל משטרה, פרקליטות ושופטים, יודעים!
וזו הבעיה הענקית. ראשי המערכת יודעים שתפרו חף מפשע ופשוט לא אכפת להם!!!
בגרמניה הנאצית אמרו – דויטשלנד אובר אלס, כלומר "גרמניה מעל הכל" וכאן בארץ אור לגויים "יציבות מעל הכל"!

עוד 1,217 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי הביקורת, רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות הבית היהודי יוקדמו וייערכו ביוני

בן גביר סיפר, שדחה את ההצעה להתמנות לשר או לשגריר בתמורה להסרת מועמדותה של עוצמה יהודית ● מסתמן רוב לפסילת מועמדותה לכנסת של היבא יזבק: הליכוד, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה יתמכו בהדחה, מרצ והרשימה המשותפת יתנגדו ויהדות התורה תיעדר מההצבעה ● חוטובלי תתמנה לשרת התפוצות, אקוניס והנגבי יאיישו, בהתאמה, את תיקי הרווחה והחקלאות

עוד 33 עדכונים

עורו הומוסקסואלים, עורו

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע שבו כולנו מאוחדים ומאוחדות כדי להפיל את הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר, אז קומו, התנערו, חלכאי ונדכאי המגדר.

סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע המזור וסופה של הפטריארכיה. לא אנחנו נביא לשיוויון בין המגדרים או לביטול מוחלט של איזושהי היררכיה בין מגדרים וזהויות מהסיבה הפשוטה שאנחנו, רובנו, גברים, ואנחנו די מרוויחים מהמצב הקיים שבו אנחנו השכבה החזקה יותר. משחר האנושות ידוע כי הדרך הכי טובה להרגיש בשליטה היא שתהיה שכבה אנושית שנתפשת כנמוכה יותר במדרג החברתי.

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע להתאחד להפלת הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר. סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע סופה של הפטריארכיה

אבל למה בעצם? למה הומואים הם לא בני ברית פמיניסטיים טובים יותר? למה סיסג'נדרים/ות (כלומר, מי שאינו/ה טרנסג'נדר) לא-הטרוסקסואלים/ות (כלומר, הומואים, לסביות, בי-פאן-פולי ונטיות מיניות אחרות) לא הפכו לבעלי הברית הטובים ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית? או במילים פשוטות יותר, איך לא הבנו ששוביניזם וטרנספוביה קשורים להומופוביה, מזינים אותה וניזונים ממנה?

אז בואו נפרק את זה שניה ונבין מהי הומופוביה – הרי לא באמת מדובר ב"פחד" כמו שהמילה פוביה מציעה. הומופוביה היא רתיעה או שנאה להומואים ולהומואיוּת, כשהבסיס שלה הוא השנאה והרתיעה ממה ששונה. גבר שנמשך לגברים (בלעדית או חלקית) בוגד בעקרונות המקודשים של המגדר שלו – הוא מקבל על עצמו תפקיד של אישה, הוא כמו אישה. הוא חלש כמו אישה, הוא לא צפוי כמו אישה, לפעמים הוא אפילו נותן לגבר לחדור לו לגוף, ממש כמו אישה!

ה"בגידה" הזאת מערערת הרבה מאוד אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד כל מיני דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל אביב אחרי הגשם. הערעור הזה מפחיד, אני לגמרי מבין. גם אני נבהלתי כשהבנתי שאני נמשך לגברים כי זה ערער לחלוטין את התפישה שלי לגבי עצמי, את העתיד שלי ואת כל הדברים שחשבתי על העולם.

ה"בגידה" הזאת מערערת אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל-אביב אחרי הגשם

בסופו של דבר, כולנו מבינים את זה. אף אחד לא רוצה להשתייך לצד החלש, המוחלש, זה שהשוביניסטים טוענים בחירוף נפש שהוא פחות טוב. ומילא אנחנו, ההומואים, אבל מה לגבי ביסקסואלים ש"יכולים לבחור" להיות רק עם נשים אבל "בוחרים" לשכב גם עם גברים ולפעמים, רחמנא ליצלן, אפילו להיות בזוגיות עם גבר?

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. מישהי התבדחה איתי פעם שהחלק הכי כואב במעבר המגדרי שלה היה כשקיצצו לה את המשכורת. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ואיך גברים יכולים לקבל אליהם גבר "מתחזה", כזה שיש לו כוס, חלילה, והוא עלול לקבל מחזור או להיכנס להריון, או שהוא סתם שתול של הפמיניסטיות? הרי אנחנו עלולים לסמוך עליו כגבר-גבר ובסופו של דבר יתגלה שהוא לא רציונלי ולא מבין כי הוא נולד עם שחלות או ללא כרומוזום Y שכבר הוכח שמשפיע על המוח שלך לטובה.

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ולמרות הכל, יש הבדל גדול בין הומופוביה לשוביניזם ולטרנספוביה. הומואים יכולים, תיאורטית, להיטמע בחברה ולהישאר בארון. אנחנו יכולים לא לספר לאף אחד על חיי האהבה שלנו, לא חייבים להביא בן זוג לארוחת ערב ויכולים ללמד את עצמנו להתנהג בגבריות שמצופה מכל גבר (למשל, לא להביע רגשות) ועדיין להיות הומואים.

נשים, לעומתנו, הן נשים בכל מקום שהן נמצאות, וגם א.נשים טרנס*, ששינוי חיצוני, אפילו מינורי מאוד, מהווה חלק חשוב מהתאמת הזהות המגדרית שלהם.ן.

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו, קודם כל, כי זה הדבר האנושי לעשות – מה זה השטות הזאת שקובעת לא.נשים איך צריך להתנהג, מה מותר ללבוש, עם מי מותר להזדיין ואת מי מותר לאהוב?

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו

מלבד זאת, כמו שאמרתי, אם נשים יזכו ליחס שווה לחלוטין בחברה, זה יהיה לגמרי "בסדר" שאנחנו בוגדים במגדר שלנו ועושים דברים מוזרים כמו לנשק בנים, ואם טרנסים.ות יפסיקו להיות מושא ללעג, וחמור מכך, לאלימות, גם אנחנו הגברים נוכל לשבור לפעמים, כשיתחשק לנו, את החומות של המגדר שהציבו לנו – חלקנו יוכלו להתאפר לפעמים כי הם חושבים שזה מחמיא להם וחלקנו יוכלו להרשות לעצמם לבכות כשמישהו מעליב אותנו.

לזכרה של מאיה חדד ז"ל, שבחייה הצליחה להוציא אלפים מאיתנו לרחוב ביולי 2018, לאחר תקיפה אלימה שעברה, ושמותה השבוע צריך להזכיר לכולנו את הרעה החולה בשוביניזם, טרנסופוביה והומופוביה. יהי זכרה מהפכה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים

אייקון ויזואלי נולד: גשר יהודית נפתח להולכי רגל

אחרי השקעה של 100 מיליון שקל נחנך הבוקר גשר יהודית מעל נתיבי איילון ● 110 מטרים של צינורות ברזל לבנים ודק במבוק חינני, מעוטרים בסלעים עגולים ולבנים, מחברים עתה את תל אביב המערבית עם השכונות המתרחבות במזרח ● אחרי טיול מצד לצד, אפשר להתנבא כבר עכשיו: הגשר עומד לככב באינספור אלבומי חתונה, לצד צילומי הנשיקה בשקיעה בגן צ'ארלס קלור

עוד 592 מילים

כחודשיים לאחר ההצפה האחרונה בוונציה, תושבי העיר כבר סיימו לגרוף את המים, שוקדים על תביעות פיצויים אדירות מממשלת איטליה, ובעיקר כועסים על התקשורת ● לדבריהם, "הדיווחים המוגזמים" על פגעי מזג האוויר הביאו לירידה דרמטית במספר התיירים באחת הערים היפות בעולם ● ודווקא הגטו היהודי המפורסם נשאר יבש יחסית

עוד 963 מילים

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

סוגרים עשור

מקראתיזם? אני מעדיף ביביזם

1

משטר ליברל-דמוקרטי מושתת על עקרונות יסוד:

שלטון הרוב, ביצור זכויות המיעוט מפני פגיעת הרוב, שריון זכויות אדם ואזרח (במשטרים דמוקרטיים רבים מדובר בשריון זכויות האדם והאזרח במסגרת חוקה), שוויון לפני החוק, הזכות להליך פלילי הוגן, הפרדת רשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), עצמאות מערכת המשפט וכן כיבוד הדדי בין 3 הרשויות.

2

אלו הן זכויות האדם והאזרח המקובלות במשטרים ליברל-דמוקרטיים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים:

הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחירות מפני מאסר או מעצר שרירותי, הזכות להליך פלילי הוגן, חופש הביטוי לרבות חירות ההפגנה וחופש העיתונות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד האדם (ממנו נגזרת הזכות לשוויון לפני החוק וכן לשוויון הזדמנויות), הזכות לשם טוב, חופש המצפון לרבות חופש הדת והפולחן, זכות הקניין ובמשטרים ליברל-דמוקרטיים לא מעטים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים, מוכרות גם זכויות יסוד לקיום בכבוד לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ואף הזכות לדיור.

3

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוחה של מסורת דמוקרטית בדמוקרטיות פרלמנטריות כדוגמת בריטניה. תחומי התפרשותן שנויים במחלוקת לא אחת.

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת, ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוח מסורת דמוקרטית

גם מידת האיזון בין זכויות יסוד מתנגשות אינה אחידה בכל מדינה דמוקרטית (חופש ההפגנה מול הזכות לפרטיות, חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב, חופש הפולחן מול הזכות לשלמות הגוף כשמדובר בטקס ברית-מילה למשל, זכות הקניין מול הזכות לשוויון ועוד).

4

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וכן סוציאל-דמוקרטיים הוא כמובן טוהר המידות. אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמתה של דמוקרטיה (או לגבי מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי) הוא היקף השחיתות.

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וסוציאל-דמוקרטיים – הוא כמובן טוהר המידות, והוא אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמת הדמוקרטיה (או מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי)

מכאן אחת הסיבות למשברים במדינות כדוגמת איטליה, דרום קוריאה וכן מדינת ישראל (שהיא עדיין דמוקרטיה מקרטעת ללא הגדה המערבית, שבה כמובן לא מתקיים משטר דמוקרטי אלא משטר צבאי נוקשה תוך יצירת מערכות חוק נפרדות בהתאם למוצא אתני שונה. זאת בהנחה שניתן בכלל לדבר עוד על הפרדה בין מדינת ישראל הריבונית בקווי 1967 לבין הגדה המערבית).

5

לצד התעקשות ממשלי נתניהו לבצר ולהעמיק את המשטר הצבאי בגדה ואת קיומן של 2 מערכות חוק נפרדות ושונות בהתאם למוצא אתני שונה (ההפך המוחלט ממשטר דמוקרטי), לצד קיומם של מעצרים מנהליים (שלילת חירות ללא הליך פלילי הוגן), לצד רדיפת ארגוני זכויות אדם ואזרח, לצד יצירת דה לגיטימציה של דעות פוליטיות מנוגדות לתפיסה הפוליטית השלטת ("השמאל" כמילת גנאי), לצד הקפדה על תבערת שיסוי קבועה כלפי המיעוט הערבי, לצד אפלייה שיטתית ומקיפה של המיעוט הערבי, לצד אפליית להט"ב שעדיין נמשכת בתחומים שונים, לצד פגיעה חמורה בחופש הדת והמצפון בעטיו של  המונופול האורתודוקסי בתחומי הנישואין והגירושין ובתחומים נוספים שנובעים מהעדר הפרדה בין הדת האורתודוקסית למדינה, לצד אפליית הנשים שנובעת מכך, לצד כפיית שירות צבאי על חלק מהאזרחים הצעירים מחד תוך הענקת פטור לא שוויוני בנדון מאידך, לצד הימנעות מחובת לימודי ליבה דמוקרטיים ואזרחיים במערכות חינוך אתנוצנטריות ולצד מורים שחוששים להביע דעות נגד הכיבוש, נגד שלילת זכויות אדם, נגד פגיעה בחפים פלסטינים, נגד מיליטריזם ולאומנות ונגד גזענות – לצד כל אלו ולצד תרבות מיליטריסטית, לאומנית ואתנוצנטרית חלולה (שעטופה בהתקרבנות צדקנית) – נדמה שהשבוע נחצו שלושה קווים אדומים נוספים בדרך לריסוק המוטיבים הדמוקרטיים שנותרו במדינת ישראל.

ואלו הם 3 הקווים האדומים שנחצו השבוע:

א

כמעט מבלי משים, עברו מתחת לרדאר התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד (תוך שהביקורת המוצדקת והמבורכת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו).

התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד עברו השבוע מתחת לרדאר (תוך שהביקורת המוצדקת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו)

ההפגנות החשובות נגד דברי ההבל של השר החשוך התמקדו בנושא הלהט"בי. זה חשוב מאין כמוהו. אך לא נערכה אפילו הפגנה אחת ולא התקיים שיעור גינוי אחד לדבריו החמורים בדבר חזון האפרטהייד שבמסגרתו יחיו במדינת ישראל העתידית מיליוני פלסטינים ללא אזרחות מלאה ושוויונית וללא הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.

ב

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו. שוטרים לא יישלחו ללשכתו של אדלשטיין, הסביר הדובר הנרצע של המתבצר מבלפור, ולכן אין ממה לחשוש.

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו

זהו כמובן ניתוץ מוחלט של עיקרון הפרדת הרשויות, של עיקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, של עיקרון השוויון לפני החוק (כולם חייבים לציית לבג"צ. חוץ ממספר מורמים מעם. וחמור מכך: יש להפר הוראת בג"צ אם זו עלולה לפגוע בניסיונות הנאשם מבלפור להימלט מהעמדה לדין כמו כל נאשם) ושל תשתית המשטר הדמוקרטי.

ממיקי זוהר אין לצפות לדבר. אך יש לזכור את עוצמת השפל הנורמטיבי של האיש שמינה אותו להיות יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת ושתק מול דבריו המחרידים (שביטאו כמובן את רצונו של הממנה). זהו שפל כה מסוכן וכה נורא. וכל אנשי גוש התמיכה הפרלמנטרי בנאשם המתבצר שתקו ולא אמרו דבר.

ג

המורה האמיץ לאזרחות, ד"ר מאיר ברוכין, פוטר מבית הספר מקיף ט' בראשון לציון, מפני שהעז להביע דעות הומניסטיות בסיסיות: התנגדות נחרצות לפגיעה בחפים (גם כשהם פלסטינים), התנגדות לשליטה צבאית על מיליוני נתינים, התנגדות לגזענות חשוכה וכן התנגדות למיליטריזם לאומני. מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך.

מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך

התלמידים כמובן לא יוכלו לדעת אם מוריהם דוברי אמת או שמא הם מדברים מתוך חרדה צייתנית למקום עבודתם. ככה זה בסין. ככה זה באיראן. ככה זה היה בתקופת מקארתי בארצות הברית.

ככה זה במדינת ישראל בשנת 2020.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 952 מילים
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות

בליכוד מכחישים דיווח לפיו בן-גביר ימונה לשר בתמורה לפרישתו מהמירוץ

המליאה תצביע על הקמת ועדת כנסת בשלישי הבא ● גנץ: אין תחתית שנתניהו לא יגיע אליה בשביל חסינות ● נתניהו: אדלשטיין נפל למלכודת השמאל ● רויטל סויד: אדלשטיין כובל את המערכת לסד זמנים לחוץ ● ועדת הבחירות הורתה להסיר סרטון תעמולה מהפייסבוק של רוה"מ ● נדחתה עתירת כחול לבן נגד שיבוץ יברקן בליכוד

עוד 42 עדכונים

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

עוד 556 מילים ו-1 תגובות

מסתמן: מליאת הכנסת תדון בהקמתה של ועדת הכנסת רק בעוד למעלה משבוע

אדלשטיין טרם השיב לפנייה שקיבל להביא לכינוס המליאה; המשמעות - דחייה בדיון על חסינות נתניהו ● על רקע לחציו של ראש הממשלה נתניהו שיפרשו, עוצמה יהודית תדון מחר בהמשך דרכה הפוליטית ● עמיר פרץ: העבודה-גשר-מרצ תמשיך לפעול כסיעה מאוחדת גם אחרי הבחירות ● ליברמן סירב לברך לשלום את של מירי רגב ואמר לה: "אני אומר שבוע טוב רק לבני אדם"

עוד 19 עדכונים

ליאו פאלש היה רק בן 16 כאשר סייע להציל את בית הכנסת הפורטוגזי של הולנד מידי הנאצים ● בנו, בראם, לא היה מודע במלואו לתפקידו המרכזי של אביו בסיפור ● כתב זמן ישראל ליווה אותו בביקור מיוחד במקום, שבמהלכו היסטוריונים סיפרו לו על גבורת אביו ועל תולדות משפחתו בשואה ● סגירת מעגל ב"אסנוגה" של אמסטרדם

עוד 1,328 מילים ו-1 תגובות

"אם בובר היה בחיים, הוא היה מוטרד מאוד מהמצב הפוליטי"

ספר חדש אודות מרטין בובר מחבר בין חייו האישיים לפילוסופיה שלו ולדעותיו הפוליטיות ● לדברי המחבר, פרופ' פול מנדס-פלור, "בובר האמין שהקמת מדינה יהודית עתידה להוביל לבידוד רב יותר של היהודים ולהתאבדות רוחנית ופוליטית" ● "התפיסה האקזיסטנציאלית שלו נולדה כשהיה בן שלוש, כאשר אמו עזבה את אביו לטובת קצין רוסי"

עוד 1,377 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה