מאת יובל יועז
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
לעניין קיום משפט חוזר אפקטיבי, השופט מלצר דווקא נתן הוראות ביצוע והמלצות ברורות למדי כיצד לערוך משפט חוזר אפקטיבי ומיקד את הסוגיות שעל בית המשפט להתמקד בהן אל מספר נושאים שבהם חלוף הזמן לא משפיע או כמעט ולא משפיע: ראיות מדעיות שנתפסו ומשמעותן.
בפועל, לא סתם הנושא הזה לא יורד מסדר היום… לציבור היה ברור מהרגע הראשון שהעובדה שבתא השירותים הקטן לא נמצא שום דבר שקושר את זדורוב לרצח פורנזית, ודווקא נמצאו בו ממצאים רבים כולל טביעות נעל שדי ברור שהן של הרוצח/ת האמית/ת, שמוסכם שהן של מישהו אחר/מישהי אחרת ונוגדים את השחזור + נחשף שהודאותיו הושגו בדרך בעייתית של הפעלת לחץ, שקרים ורמייה. המוצא שאתה משרטט הוא לא המוצא הרצוי עבור הציבור ועבור חקר האמת ובודאי לא עבור משפחת הקורבן, הוא מוצא "רצוי" רק עבור פרקליטות שלא מסוגלת פעם אחת להפסיד ולהודות בטעויות או כשלונות. חבל שזו פרשנותך הציבורית.
כל הראיות החדשות על בסיסן השופט מלצר קיבל את הבקשה לא נידונו בערכאות קודמות: המרכזיות בהן: זליגת הדם על העקבה ודם שנמצא בתא השלישי ובערכאות הקודמות בכלל סווג "בטעות" כדם שהיה על מתקן בתא השני. כמו כן הוא המליץ על בחינה של נושא הדנ"א המיטוכונדריאלי שמתאים לא"ח בן זוגה של א"ק שנמצא רק באוקטובר 2018 (אחרי שהוא ב- 2012 הגיע למשטרה ואמר שבת זוגו רצחה את תאיר כשלבשה את בגדיו). על אף שמלצר מדבר על ספקות שיש לו לגבי העדות הזו, ברור שהוא רוצה שהעניין יבחן בבית משפט. הנוסחים העמומים בהם משתמש מלצר מקורם בחוסר רצון משווע שיש לו להאשים את פרקליטות המדינה בכל העוולות שהוא נחשף אליהם (לא קיבל אף אחד מעיוותי הדין שהוגשו והיו הרבה). ומצד שני ברור לו לחלוטין שזדורוב הופלל ולכן גם ביקש שפרקליטות המדינה תבחן בשנית את חוות הדעת של יצחק אילן ז"ל שקובעת שהודאותיו של זדורוב הם הודאות שווא טרם המשפט החוזר. מלצר השאיר להם שתי אופציות פתוחות: לחזור בהם מכתב האישום או ללכת על משפט חוזר שבו הוא עצמו רומז להם שאם תתקבלנה חוות הדעת שהוא נחשף אליהן – בפועל אמור להגמר בזיכוי.
ולי יש רושם כזה במה שפסק השופט. אני לא מסכים עם הטענה שהנושא המרכזי שעורר ספק הוא עניין הנזילה. השופט פסק "די בכך". שזה אומר שהראיה הזאת לבדה לדעתו מספיקה כדי לאשר משפט חוזר. אבל בואו לא נשכח שהשופט עבר כמעט על כל הנושאים המרכזיים שנידונו בעבר ונושאים חדשים שחלקם ישנים. אומנם הוא לא פסק "די בכך" לגבי נושאים אחרים, אבל ניכר מאוד שהשופט רואה חילוקי דעות קשים בין השופטים בנושאים מרכזיים אחרים. כמו כן, השופט כותב שבחלק מהדברים המרכזיים האחרים אין בהם ממש כדי לאפשר משפט חוזר, אבל בו ביחד הוא גם כותב שהפרקליטות צריכה להתייחס יותר ברצינות, וחלק מהדברים צריכים לקבל מענה במשפט החוזר עצמו. מדוע לא להסיק שבעצם עצם העובדה שהיו כל כך הרבה ספקות אצל שופטים ומכלול כל הבעיות, למרות שבנפרד כל הבעיות אינן מספיקות, המכלול של ספקות הוא בעצם הנושא המרכזי?
כתבת:
"הנושא המרכזי שעורר אצלו ספק באשמתו של זדורוב, הוא עניין נזילת דמה של תאיר ראדה על עקבת הנעל שעל מכסה האסלה, והשאלה האם הדבר היה אפשרי שהדם ייזל שעות ארוכות לאחר שעת הירצחה של ראדה.
אלא ששופטי המחוזי והרכב העליון דנו בנושא הזה לעייפה – חלק חשבו כך, חלק חשבו אחרת. כולם התלבטו בנושא, אך רק השופט יורם דנציגר בחר לזכות, בדעת מיעוט, את זדורוב, בין היתר נוכח הספקות הללו."
אך לא הוכחת טענתך ששופטי המחוזי והרכב העליון דנו בנושא הזה (נזילת הדם).
למעשה, הכרעת דינו של מלצר סותרת את טענתך ששופטי המחוזי והעליון דנו בנושא זה, משום שנכתב באופן מפורש שהטענה בעניין נזילת האסלה נטענה בלשון רפה בבית המשפט אך נזנחה על ידי ההגנה:
"יצוין כי טענה זו אמנם נטענה בשעתו בשפה רפה על-ידי באי-כוחו של המבקש בבית המשפט המחוזי הנכבד, אולם היא נזנחה ולא שימשה את קו ההגנה בהמשך (ראו: עמ' 1418 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, שם ציין העד אלכס פלג (שנתן כאמור חוות דעת מטעם ההגנה לגבי: השחזור, עקבות הנעליים וסוג כלי הרצח) כי: "העקבה של הדם שעל האסלה יש עליה דם שזב מגופה של המנוחה, זאת אומרת שנעשתה בסמוך לרצח. מגיע מישהו אלמוני ונכנס פנימה" ובהמשך, כאשר נחקר מדוע טען בחוות דעתו כי עקבות אלה שייכות לרוצח, או למישהו אחר שנכנס בסמוך לאחר הרצח לזירה, ענה כי כתב כך "בגלל שהדם זרם" וכי "הדם זב על העקבה"). יחד עם זאת, ההגנה זנחה קו טיעון זה במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי ובערעור, ולא ציינה כי נזילת הדם מגופת המנוחה על גבי העקבה – היא אינדיקציה לבירור זהותו של הגורם, אשר הותיר טביעות נעל אלו."
למעשה, מדובר בראיה שהייתה בידי ההגנה, אך כעת נוסף מידע משמעותי המחזק את הנושא, וכך סע' 31 א(2) מתמלא כלשונו:
"הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;"
ואכן, העובדה שהוצגה (חוות הדעת), ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה (תמונת הנזילה על האסלה + האמירה האגבית של אלכס פלג), כעת עשויה לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון.
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הונחה על שולחן מליאת הכנסת לקריאה ראשונה.
לפי הדיווחים, אחרי שילדים בצפון נותרו נצורים בגן במשך שעות עקב חדירת כטב"מי נפץ ששיגר חזבאללה, ותחנת אוטובוס שמשמשת להסעת תלמידים נפגעה, ראש מועצת מעלה יוסף שמעון גואטה הודיע כי מחר לא יתקיימו לימודים ביישובים סמוכי גדר במועצה, למעט בחינוך המיוחד.
היום נשמעו אזעקות כמעט בלתי פוסקות ביישובי הצפון שבגבול לבנון עקב חדירת כלי טיס עוין. בשומרה ובמטולה דווח על פגיעות ישירות, ללא נפגעים.

צה"ל תקף אתמול במרכז רצועת עזה וחיסל את מחמד אבו מלוח, מחבל מרכזי במטה הייצור של חמאס.
לדברי צה"ל, אבו מלוח היווה מוקד ידע מרכזי בארגון הטרור, ובזמן הסכם הפסקת האש ייצר כלי נשק שהיוו איום על כוחות צה"ל הפועלים במרחב ועל אזרחי ישראל.
צה"ל החל לתקוף תשתיות חזבאללה בצור ובמספר מרחבים נוספים בדרום לבנון.
יו"ר ש"ס אריה דרעי נראה כמי שוויתר על האפשרות להעביר את הצעת חוק הפטור מגיוס לחרדים שמקדמת הקואליציה לפני הבחירות הקרובות. בחדשות 13 דווח כי דרעי אמר לחברי מפלגתו בישיבת הסיעה השבועית כי "אנחנו מבינים שחוק הגיוס לא יעבור בכנסת הנוכחית".
לפי הדיווח, דרעי אמר כי הוא מסכים לתאריך בחירות ב-15 בספטמבר, וכי עליו "להגיע להסכמה עם ראש הממשלה על תאריך".
החקיקה, שאמורה לכאורה להגדיל את הגיוס לצבא בחברה החרדית, אך בפועל לאפשר את המשך הפטורים לתלמידי ישיבות במשרה מלאה, נתפסת באופן נרחב כמפוקפקת מבחינה משפטית וכמלאה בפרצות.
אמש דווח בחדשות 12 כי יהדות התורה דחתה את הנוסח האחרון של הצעת החוק, והטילה ספק בעתיד החקיקה השנויה במחלוקת.
בשיחה עם זמן ישראל אמר דוברו של הרב דב לנדו, המנהיג הרוחני של סיעת דגל התורה ביהדות התורה, כי הרב הורה לחברי הכנסת שלו "לא לקדם את החוק בשלב הזה".
המשמעות הייתה שלנדו אינו מאמין שחוק הפטור אכן יעבור בסופו של דבר, וכי הדחיפה האחרונה לקדמו בכנסת היא חלק ממהלך בחירות רחב יותר מצד נתניהו.
בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.
חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?
1
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו