מאת יובל יועז
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
אמש, במהלך ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה, שוב עצרה המשטרה מפגינים שבאו למחות נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט – ושוב בוצעו המעצרים באמצעים אלימים.
אחד העצורים, חיים טריווקס, ספג אגרוף משוטר בעודו כבול ומובל למעצר. הפעולה האלימה נקלטה בווידאו שצילמה אחת המפגינות במקום. עצור נוסף, יצחק זרבין, נסע עם בתו לבית החולים לטיפול בפגיעת ראש, לאחר ששוחרר מהמעצר. על פי זרבין, השוטרים הטיחו את ראשו בכביש על אף שלא עשה דבר, ואילו בתו הוטחה לעבר הגדר. שניהם פנו לבית חולים לטיפול בחבלות.
טריווקס וזרבין מיוצגים על ידי עו"ד דניאל חקלאי. שניהם שוחררו אמש ולא שהו במעצר לילה. טריווקס זומן לחקירה אחרי החג. עו"ד חקלאי העריך כי הוא יגיש תלונה במחלקה לחקירות שוטרים ואף יתבע את המשטרה בעקבות תקיפתו בעודו אזוק.
ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות תקיפות שוטרים והפרת הסדר הציבורי, בוצעו מעצרים והחשודים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה. משטרת ישראל תאפשר את חופש הביטוי והמחאה אך לא תתיר תקיפת שוטרים והפרת החוק בשום מקרה".
ההפגנות נגד מנדלבליט מתקיימות בפתח תקווה מזה שלוש שנים. בשבועיים האחרונים, בארגון הליכוד, החלו להפגין במקום גם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הקוראים ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את התיקים נגדו.
מעצרו של טריווקס, הווידאו המלא:
המעצרים השערורייתיים והשרירותיים של תשעה אזרחים בפתח תקווה, רק כי "הפרו את ההנחיות באופן בו צעדו בציר ההליכה של היועץ המשפטי לממשלה לבית הכנסת" (קשה להאמין, אבל זה הניסוח בהודעה שהוציאה המשטרה בעקבות המעצרים בשישי בצהריים), החזירו את הברק לעיניים של מפגיני פתח תקווה. וגם הביאו לכיכר גורן בפתח תקווה בפעם הראשונה את אהוד ברק.
כאלף מפגינים התכנסו הערב (מוצאי שבת) בכיכר. מאות מהם חזרו אליה אחרי היעדרות ארוכה. זו השבת ה-141 שההפגנה הזו נערכת – בלי ספק שיא של התמדה בתולדות המחאה בישראל.
היא כבר ידעה עליות ומורדות. היו הפגנות שרק הגרעין המייסד השתתף בהן, היו הפגנות של מאות ושל אלפים. ובימי השיא, כשתיקי החקירה נגד בנימין נתניהו היו במוקד תשומת הלב הציבורית, צעדו עשרות אלפי מפגינים בתל אביב.
בינתיים חזרו ההפגנות לפתח תקווה ומספר המפגינים קטן בהדרגה, כשממוצע הגיל נותר כל הזמן גבוה. זה אחד הנושאים שמעסיקים ומתסכלים את המפגינים לאורך חודשי ההתמדה הארוכים: הצעירים כמעט ולא באים.
האגרסיביות המשטרתית כלפי הגרעין המייסד, מילאה שוב את הכיכר, וצירפה למפגיני פתח תקווה הקבועים גם נציגים חדשים, ממחאת האתיופים וממחאת הנכים, במה שעוד עשוי להתברר כאירוע מכונן, שהצליח לחבר בין קבוצות המחאה השונות שפועלות בנפרד בארץ.
עו"ד סיגלית קסלר, ממייסדות מחאת פתח תקווה ומעצורות שישי בערב, הנחתה את ההפגנה והתקבלה בכבוד השמור לגיבורים. לקול צהלות המפגינים היא חזרה על משפט המפתח שכתבה אתמול בפוסט לזמן ישראל: "ילדתי ארבעה ילדים בלי אפידורל, המשטרה לא יכולה להפחיד אותי".
למעצרים בשישי קדמה הנחיה תמוהה שהוציא ביום רביעי ניצב עמי אשד, מפקד מחוז מרכז של המשטרה. תחת הכותרת "תנאים למחאות בשכונת כפר גנים בפתח תקווה", כתב אשד: "חל איסור לקיים מחאות ברחובות הסמוכים לביתו של היועמ"ש לממשלה, המחאות תתקיימנה בכיכר גורן. על אף האמור, ניתן לקיים מחאה שקטה של עד חמישה אנשים ברחוב מייזנר פינת בן גוריון".
עו"ד קסלר הודיעה למפגינים על הכוונה לעתור השבוע לבג"צ נגד הנחיות המשטרה, שהוצאו לטענת המפגינים ללא סמכות, וחורגות מההנחיות שנקבעו בפסקי דין של בית המשפט העליון שדנו בעתירות קודמות. עו"ד דניאל חקלאי, שדיבר אחרי קסלר, אמר למפגינים: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק".
עו"ד דניאל חקלאי: "התפקיד שלנו לשמור על משטרת ישראל, שלא תהיה משטרה של דיקטטורה אלא משטרה ששומרת על האזרחים ועל שלטון החוק"
אהוד ברק הגיע לכיכר גורן מלווה בניצן הורוביץ, יו"ר המחנה הדמוקרטי, במוסי רז, ערן עציון ופעילים נוספים של המפלגה. ברק פרסם ביום שישי פוסט בפייסבוק שבו כתב, בין השאר, "ארדן, פתח תקווה זה לא אום אל חיראן, לאזרחים מותר להפגין" – הצליח לקומם נגדו מחדש את חברי הכנסת הערבים, ואז נאלץ להתפתל ולהסביר: "באום אל חיראן טוייחה החקירה, לא ניתן שזה יקרה שוב. ניצול אי הבנה לחרחור ריב בין יהודים לערבים – זה לא שותפות. זה המשך שיתוף הפעולה הבזוי עם נתניהו".
הערב ברק יצא לסיבוב לחיצות ידיים וצילומי סלפי בין המפגינים. "לא באנו לנאום פה", אמר לי הורוביץ, "המפגינים מעדיפים שלהפגנות לא יהיה אופי פוליטי ואנחנו מכבדים את זה. באנו להביע תמיכה".
דקות מאוחר יותר קראו לברק והורוביץ מהבמה ("ראש הממשלה לשעבר ברק פה ואנחנו מבקשים שיעלה ויברך אותנו"), אבל התברר ששניהם כבר עזבו את המקום והמשיכו הלאה.
"בבוקר לח בשנת תרל"ח עת בציר הענבים יצאו מיפו על סוסים חמשת הרוכבים שטמפפר בא ,וגוטמן בא וזרח ברנט ויואל משה סלומון עם חרב ואבנט…….. ליד אומלבס הם חנו…….." . כשהייתי בכיתה ו' בבית ספר "ריאלי הדר" שבחיפה- נורית , המורה הנפלאה למוסיקה – לימדה אותנו למופע סיום השנה את ה"בלדה על יואל משה סלומון"- בהופעה שרנו מגוון שיריי" אנו באנו ": "ראשון לציון מארש" שיר על היקב בזכרון יעקב ועוד ועוד…. שירי חלוצים שלא נס ליחם . אני זוכרת את הסיפורים המרתקים על החלוצים ששורבבו בין שיר לשיר, את הריקודים,אני זוכרת כמעט הכל… אני זוכרת את ההתפעלות הילדותית: לא הבנתי איך הם,החלוצים, הצליחו כנגד כל הסיכויים: קדחת,מלאריה,ביצות ,ועוד הרבה אתגרים. היו במהלך החזרות רגעים שהצטערתי שלא נולדתי אז… בשנות "תרפפו", הצטערתי שפיספסתי את ההזדמנות להיות חלוצה. חלילה אני לא מתלוננת- נולדתי להורים ניצולי שואה שהגיעו לישראל סמוך לפתיחת השערים ,נולדתי לתוך מציאות עם מדינה ,דגל ,לאום,נולדתי למציאות עם ביטחון כלכלי,עם חוויה שאני בבית שלי . לא הייתי צריכה לייבש ביצות 😉 האתגר שלי היה לעשות בגרות,צבא,אוניברסיטה. אומלבס( המקום בו היו יואל משה סלומון וחבריו) היא היום פתח תקווה: עיר שביקרתי בה פעמים ספורות :אחת מהן היא כשחיפשתי ריהוט פלסטיק ל"מרפסת כוס קפה" 🙂 וגם… כשהלכתי להפגין בעד הדימוקרטיה – נגד ההתנהלות השלטונית שמתקיימת כיום. אתמול בערב באומלבס/פתח תקווה קרה משהו שעד עכשיו קשה לי לעכל: מפגינים ,רובם סבים וסבתות , הוכו ונאסרו : אזרחים שומרי חוק, אזרחים שמחו בעד הדימוקטיה- ספגו מכות רצח משוטרי משטרת פתח תקווה. צפיתי בסירטונים,בתמונות וצבטתי את עצמי………… מה פה קורה פה? האם אני מרגישה פייק בטחון? אם הייתי מגיעה אתמול יכולתי להיות אחת מהם… האם הבן שלי יכול לחוש את אותו בטחון שאני הרגשתי בגילו? ובעתיד? האם יוכל לחוש בטחון בעצמו,במדינה?……………… האם ההישגים שאני כישראלית כל כך גאה בהם – האם הם הולכים ומתפיידים? מה שאני כן יודעת- שאני אצא לשמור,להלחם עליהם-לפתח תקווה ולאיפה שצריך…. ואתם????
בחדשות 12 דווח כי הסיעות החרדיות הבהירו לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יתמכו בשום נוסח של חוק הפטור מגיוס. המשמעות היא ככל הנראה פיזור מוקדם של הכנסת ויציאה לבחירות.
סוכנות הידיעות האיראנית תסנים דיווחה כי "ארה"ב מעכבת כמה מסעיפי ההסכם, בהם סוגיית שחרור הנכסים האיראניים המוקפאים". לפי הדיווח, "בהתאם לכך, עדיין קיימת אפשרות שההסכם יבוטל".
הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר קיים הערכת מצב ואישר תוכניות להמשך הלחימה בפיקוד הצפון.
בהמשך, הרמטכ"ל ביקר במפקדה של חטיבה 401, נפגש עם ממלא מקום מפקד חטיבה 401, אלוף-משנה (מיל') ח', ושלח איחולי החלמה וחזרה מהירה לשירות למפקד החטיבה, אל"מ מאיר בידרמן, שנפצע בתקרית בדרום לבנון בשבוע שעבר.
"צה"ל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות האזוריות, ערוך לחזור ללחימה עצימה באופן מיידי ולהחליש באופן עמוק יותר את משטר הטרור האיראני ויכולותיו. נשמר את המוכנות והגמישות לפעולה כל זמן שיידרש", אמר זמיר.
"בפיקוד הצפון אנחנו ממשיכים לתקוף את חזבאללה בכל המימדים. אני מדגיש – ביטחון התושבים וביטחון כוחותינו נמצאים מעל הכל", הוסיף. "בכל מקום בו פעלתם השארתם אויב חבול ומוכה שנלחם על חייו".
"אין בעולם עוצמה המשתווה לגבורת לוחמינו, רוח הפיקוד מלפנים היא שמובילה אותם. כפי שהוכיח מפקד חטיבה 401 הקודם, אלוף-משנה אחסאן דקסה ז"ל, וכעת, אלוף-משנה מאיר בידרמן, שנפצע קשה בשבוע שעבר כשפיקד על כוחות החטיבה מלפנים".
זמיר הודיע כי "אישרתי היום תוכניות להמשך המערכה בצפון; אנחנו נחושים להעמיק את הפגיעה בחזבאללה, על כלל מערכיו. יש לי אמון מלא בכם. אתם פועלים בעוצמה בחזית הלחימה. משימתנו ברורה – לסכל כל אויב, להשמיד תשתיות טרור ולהוות קו הגנה קדמי על יישובי הצפון.
"אנחנו פועלים כדי להבטיח ולחזק את ביטחון תושבי הצפון. הפגיעה בארגון הטרור חזבאללה היא שיטתית ועקבית – לא נרפה ממנו. אנחנו ממשיכים לחסל את מחבלי חזבאללה ותשתיותיו, המאיימים על תושבי הצפון ועל כוחותינו".
כוחות צה"ל חיסלו בסוף השבוע את המחבל לואי השאם מחמוד בצל, ששימש כצלף בגדוד זייתון של ארגון הטרור חמאס והיווה איום מיידי על הכוחות.
לאחר חקר מודיעיני עולה כי המחבל פשט לבסיס זיקים בטבח ה-7 באוקטובר, ובעת האחרונה פעל להוציא לפועל מתווי טרור נגד כוחות צה"ל הפועלים במרחב.
לפי הדיווחים, ח"כ יעקב מרגי מש"ס הודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות ויעזוב את הכנסת בתום הקדנציה הנוכחית. בכך תסתיים קריירה פרלמנטרית של 23 שנה, והוא יהיה חבר הכנסת השני מש"ס בתוך שבוע שמודיע על פרישתו.
בהודעה מטעמו אמר חבר הכנסת החרדי כי עדכן לאחרונה את יו"ר ש"ס אריה דרעי שאינו מעוניין להיכלל ברשימת המפלגה לכנסת הבאה, אף שדרעי ביקש ממנו לדחות את ההחלטה.
הודעתו מגיעה שבוע לאחר שחברו לסיעה, ח"כ והשר לשעבר משה ארבל, הגיש את התפטרותו מהכנסת.
כמו ארבל, גם מרגי לא נימק את החלטתו, אך הדגיש כי אינו עוזב את תנועת ש"ס הרחבה. הוא כינה את ש"ס "הבית שלי" והתחייב למלא כל תפקיד שיוטל עליו על ידי הנהגת המפלגה.
מרגי נבחר לראשונה לכנסת ב-2003, וכיהן כשר לשירותי דת ולאחרונה כשר הרווחה, עד שש"ס פרשה מהממשלה בקיץ שעבר במחאה על אי-העברת חוק הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות.
זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.
בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
בשולי הכותרות הפוליטיות הרועשות, מתרחש בימים אלה תהליך שראוי לקבל תשומת לב רחבה דווקא מהציבור הכלכלי: שילוב גובר של אנשי מקצוע בעלי ניסיון כלכלי וניהולי מוכח בתוך הרשימות לכנסת. לא כקישוט, לא ככותרת, אלא כחלק מליבת קבלת ההחלטות.
כך למשל, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הודיע כי לרשימתו יצורף שאול מרידור, מי שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בתפקיד מהמשמעותיים ביותר במגזר הציבורי הישראלי.
רו"ח דניאל יעקובזון הוא דירקטור בחברה ציבורית, ראש תחום החשבונאות הניהולית בביה"ס לחשבונאות, המסלול האקדמי המכללה למינהל ואב ל-3 ילדים קטנים.
"התקשורת לא רק מדווחת על המלחמה; היא הופכת אותה להצגה הטובה ביותר בעיר. הבעיה היא שהשחקנים על הבמה לא יכולים לרדת ממנה כשהאורות כבים, בעוד שהקהל כבר מזמן עבר לערוץ אחר" (מייקל הר).
תקשורת המיינסטרים הישראלית אוהבת את הלוחמים שלה ערוכים היטב, עם מוזיקה מרגשת ופילטר של גבורה עילאית. במשך חודשים המכונה הזו עבדה בשיא ההספק.
איריס בוקר היא פרשנית גיאופוליטית בעלת פודקסט "חדשות האפוקליפסה", משוררת וסופרת.
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגנץ גם הבטיח ישראל לפני הכל,כלומר לפני ההבטחה לא לשבת עם נתניהו,אנשי יש עתיד בכיינים,שלא יודעים איך לאכול את המהלך של גנץ,לכן הם משתוללים כמו מטומטמים,מעליבים,משמיצים,וגם תובעים.במקום לשבת בשקט,לתת לזמן לעשות את שלו.