JavaScript is required for our website accessibility to work properly. קטאר-גייט: זו לא שאלה של חשבונית. זו שאלה של נאמנות | זמן ישראל
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

זו לא שאלה של חשבונית. זו שאלה של נאמנות

בעודו מציג עצמו כ”אדם פרטי”, הלוביסט של קטאר ישראל איינהורן מנסה לטשטש את משמעות מעשיו בקמפיין התודעה שהריץ במהלך המלחמה - קמפיין שעלול היה לפגוע אנושות ביחסי ישראל–מצרים ● איינהורן ועמיתיו יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ניסו להחליף את בת הברית האסטרטגית של ישראל בגורם זר, מסוכן, תמורת כסף ● מה זה אם לא בגידה ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם היועצים יונתן אוריך וישראל איינהורן ימים ספורים לפני הבחירות, 1 באפריל 2019
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם היועצים יונתן אוריך וישראל איינהורן ימים ספורים לפני הבחירות, 1 באפריל 2019

אחרי פרישתה הדרמטית של פרופ' טליה איינהורן מאולפן "אופירה ולוינסון" בשבוע שעבר, במחאה על שאלה של המנחה אופירה אסייג שעסקה באופיה של קטאר כמדינה תומכת טרור, נזעק בנה ישראל איינהורן ושלח לתוכנית את גרסתו למעורבותו בפרשת "קטאר-גייט".

בתוכנית ששודרה ביום שישי האחרון התפרסמה התגובה כלשונה על גבי שקופיות, על אף שלא ברור על מה בדיוק הוא "מגיב". שהרי לא היה "פרסום" או "תחקיר" שנוגע אליו בתוכנית של אופירה אסייג וחיים לוינסון, רק אמא שנפגעה ונטשה את האולפן אחרי שתי דקות ו-13 שניות של שיחה רגוזה.

איינהורן הבן, יהיר כהרגלו, משוכנע שמצבו בפרשה הזאת טוב. שהרי בניגוד ליונתן אוריך או אלי פלדשטיין, הוא לא עבד בלשכת ראש הממשלה מעולם ולא עבד בסמיכות לבנימין נתניהו מאז 2022, זמן רב לפני שהפרשה התפוצצה. לפיכך, מבחינתו לפחות, הכול כשר לחלוטין. "אני בן אדם פרטי", איינהורן הדגיש.

איינהורן הבן, יהיר כהרגלו, משוכנע שמצבו בפרשה הזאת טוב. שהרי בניגוד ליונתן אוריך או אלי פלדשטיין, הוא לא עבד בלשכת ראש הממשלה מעולם ולא עבד בסמיכות לבנימין נתניהו מאז 2012

בתגובתו מתמקד איינהורן בהנמקות בסגנון "כך עושות כולן": הרי "לישראל ולקטאר כשתי בנות ברית של ארה"ב יש אינטרסים משותפים", וקטאר היא גם "מתווכת גיאופוליטית חשובה שזכתה לאמון בינלאומי".

אופירה אסייג מקריאה את תגובתו של ישראל איינהורן ל"אופירה ולוינסון", 5 בספטמבר 2025 (וידיאו: ערוץ 12)

בנוסף, "בכירי מערכת הביטחון כמו בני גנץ, רם בן ברק, גבי אשכנזי, יוסי כהן ופולי מרדכי מקדמים עסקאות ביטחוניות עם קטאר… זה לגיטימי, אבל כשיועצי תקשורת עושים קמפיין חוקי – זאת פתאום בגידה?"

איינהורן מסיים באזהרה: "אל תאמינו לכל ספין. תבדקו. תטילו ספק". ובכן, הבה נטיל.

נניח רגע לזוטות כמו ההבדל בין "עסקאות" עם קטאר לפני ואחרי שבעה באוקטובר והרגישות סביב תפקידה במגעים לשחרור חטופים בשנתיים האחרונות. נניח גם להבדל הזעום בין עסקאות ביטחוניות עם קטאר שמאושרות על ידי דרגים ביטחוניים לבין עסקאות שנסתרות ממערכת הביטחון ומהציבור. נניח גם לפרשת הדלפת המסמכים ל"בילד".

נתרכז רק בנקודה אחת, זו שאיכשהו חומקת מכל ההסברים לכאורה של החשודים – ולאט-לאט אף נשכחת מלב הציבור: לשם מה בכלל הייתה זקוקה קטאר לכישוריו של איינהורן ועמיתיו אוריך ופלדשטיין כדי שיקימו מערך של "קמפיין חוקי" בסמיכות ובמקביל למגעים הרגישים להצלת חטופים מידי חמאס בסיוע קטאר, מצרים וארה"ב?

לשם מה בכלל הייתה זקוקה קטאר לכישוריו של איינהורן ועמיתיו אוריך ופלדשטיין כדי שיקימו מערך של "קמפיין חוקי" בסמיכות ובמקביל למגעים הרגישים להצלת חטופים מידי חמאס בסיוע קטאר, מצרים וארה"ב?

איינהורן מתחמק מהשאלה הזאת, כמובן. והיות שאין מולו מראיינים – רק טלפרומפטר שמקיא את גרסתו – נשארנו עם הגרסה לפיה הוא וחבריו פעלו "להעביר לציבור" את העובדות על היותה של קטאר "מתווכת גאופוליטית חשובה, שזכתה לאמון בינלאומי".

החשוד בפרשת קטאר-גייט יונתן אוריך בדיון בהארכת מעצרו, 19 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן שאול/פלאש90)
החשוד בפרשת קטאר-גייט יונתן אוריך בדיון בהארכת מעצרו, 19 באוגוסט 2025 (צילום: יונתן שאול/פלאש90)

אלא ששלושת היועצים החשודים בפרשת "קטאר-גייט" פעלו להחדיר לציבור את התודעה הכוזבת שחלקה של קטאר גדול מזה של מצרים, אשר בניגוד לקטאר אינה מדינה "מורכבת" שלפעמים נחשבת אויבת המאירה פנים לטרור ולפעמים ידידה בהתאם לאינטרסים של המגיב.

בכך סיכן קמפיין התודעה של השלושה את יחסי השלום בין ישראל למצרים, אחד הנכסים האסטרטגיים הגדולים והחשובים ביותר של המדינה מאז סוף שנות השבעים.

בכך סיכן קמפיין התודעה של השלושה את יחסי השלום בין ישראל למצרים, אחד הנכסים האסטרטגיים הגדולים והחשובים ביותר של המדינה מאז סוף שנות השבעים

קמפיין התודעה – שעל פי החשדות כלל העברת מסרים לגורמים שונים ובהם עיתונאים בכירים אודות חלקה המצומצם של מצרים במגעים לשחרור חטופים – הצליח להחדיר בשולי התקשורת הערכות על הכנות של מצרים לאפשרות של מלחמה בישראל, והערכות אלה חדרו היטב לכל הפחות בכלי תקשורת שסמוכים אל שולחנו של נתניהו.  

מיזם "פייק ריפורטר", המנטר פעילות זדונית ברשת, בדק בתחילת השנה ומצא כי ברשתות החברתיות הייתה (באופן פתאומי למדי) עלייה משמעותית בשיח אודות "הכנות מצריות למלחמה". בין הממצאים ניתן היה למצוא הרבה מאד פרסומי פייק או אמירות כלליות שהופרכו לאוויר ואינן מעוגנות בהערכות מודיעין צבאיות או של גורמים מוסמכים.

ניתן לשער שפעילותם של איינהורן וחבריו עשתה את הקילומטרז' הנדרש בין "הערכה" סתמית של מקוששי פחדים קונספירטיביים לבין ידיעות מבהילות שהופכות בבת אחת לנורה אדומה שיש לשים לב אליה.

החקירה שמה קץ לפי שעה לידיעות המופרכות האלה, והחזירה את מצרים למקומה הטבעי כבת ברית של ישראל השומרת בדרך כלל על הסכמי השלום איתנו, למרות כל הסופות המדיניות והביטחוניות המטלטלות את האזור.

אבל שוו בנפשכם לרגע שאיינהורן, אוריך ופלדשטיין היו מצליחים בקמפיין "החוקי" הזה שלהם לפגוע ביחסים הרגישים שלנו עם מצרים. בשעה שבה חיילים נלחמים בעזה, כשחטופים נמקים במנהרות, ישראל הייתה מוצאת את עצמה בסכסוך ישיר עם המדינה היחידה החולקת עימה את הגבול לרצועה.

הבגידה האפשרית הזו הופכת פתאום לשאלה מוסרית מזעזעת: האם אזרחים במדינת ישראל סייעו למדינה שנייה כדי לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם מדינה שלישית במציאות ביטחונית מעורערת כל כך?

הבגידה האפשרית הזו במדינת ישראל הופכת פתאום לשאלה מוסרית מזעזעת: האם אזרחים במדינת ישראל סייעו למדינה שנייה כדי לפגוע ביחסים האסטרטגיים עם מדינה שלישית במציאות ביטחונית מעורערת כל כך? האם באמת הידרדרנו למקום כזה נמוך של נאמנות למדינת ישראל?

טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון, ארה"ב. בצילום, ראש הממשלה מנחם בגין (מימין) לוחץ ידו של נשיא מצרים אנואר סאדת כשבמרכז מביט עליהם נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר. 26 במרץ 1979 (צילום: יעקב סער/לע"מ)
טקס חתימת חוזה השלום בין ישראל למצרים על מדשאת הבית הלבן בוושינגטון, ארה"ב. בצילום, ראש הממשלה מנחם בגין (מימין) לוחץ ידו של נשיא מצרים אנואר סאדת כשבמרכז מביט עליהם נשיא ארה"ב ג'ימי קארטר. 26 במרץ 1979 (צילום: יעקב סער/לע"מ)

פתאום הוויכוח המר על השאלה האם יועץ קיבל תשלום בחשבונית, תלוש משכורת או פתקית ששורבטה על גבי מפית בבית קפה מתגמד. גם השאלה אם קטאר היא מדינה שלגיטימי לעשות איתה עסקים, לא באמת רלוונטית.

כי מה שבסופו של יום התברר, הוא ששלושת יועציו של ראש ממשלה שנוי במחלוקת העמידו את ביטחון ישראל בסכנה של ממש.

כמו אותם עלובי החיים שעומדים לדין על מגע עם סוכנים זרים עבור נזיד עדשים, איינהורן, אוריך ופלדשטיין שיחקו בקופסת גפרורים ויכלו להבעיר את הגבול הדרומי השקט של ישראל בשביל כמה עשרות אלפי דולרים.

מה זה אם לא בגידה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אחרי שיחשף במלואו סיפור המרגל מתחילת המלחמה ויחשפו כל הקשרים הענפים של בכירי הקפלניסטים בקטאר,כולל פתיחה מחודשת של פרשת המימד החמישי אתם לא תעיזו לכתוב על "שאלות נאמנות" כי תצטרכו להתח... המשך קריאה

אחרי שיחשף במלואו סיפור המרגל מתחילת המלחמה
ויחשפו כל הקשרים הענפים של בכירי הקפלניסטים בקטאר,כולל פתיחה מחודשת של פרשת המימד החמישי אתם לא תעיזו לכתוב על "שאלות נאמנות" כי תצטרכו להתחבא ואפילו לצאת לרילוקיישן מפאת זעם הציבור

נכון ; וכמובן לעצור ולחקור כחשוד את "נותן ההוראות" הראשי הנאשם שמתחזה לרה"מ, בפרשות הבילד וקטארגייט ; במיוחד לאור הפרסום היום של הודעת וועדת החקירה הממלכתית לחקר הצוללות ששוב !!! קישרה ... המשך קריאה

נכון ; וכמובן לעצור ולחקור כחשוד את "נותן ההוראות" הראשי הנאשם שמתחזה לרה"מ, בפרשות הבילד וקטארגייט ; במיוחד לאור הפרסום היום של הודעת וועדת החקירה הממלכתית לחקר הצוללות ששוב !!! קישרה בינו לבין חשד ל"פגיעה בבטחון המדינה".

לכתבה המלאה עוד 834 מילים ו-3 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.