בקצרה:

• רה"מ בנימין נתניהו ושרי הממשלה התייחסו באופן שלילי למטה משפחות החטופים ובאופן חיובי לפורום "תקווה" שייצג חלק קטן מהמשפחות.
• שר התפוצות עמיחי שיקלי וגורמים נוספים בממשלה הפעילו לחץ ואיומים על משפחות חטופים כדי להביא להדחת יו"ר המטה, רונן צור.
• לשכת ראש הממשלה תודרכה, לפי תכתובות, לקראת פגישה עם משפחות חטופים במטרה שנתניהו "יראה שאכפת לו".
• קרובי משפחה של חטופים החברים במטה הוצאו בכוח מדיונים בכנסת, לעיתים בזמן שמשפחות מפורום "תקווה" נכחו בהם. חלקם טענו שהוכו בידי סדרנים.
• לאירוע בכנסת אחרי שחרור החטופים האחרונים הוזמנו רק אנשי פורום "תקווה" ופורום "הגבורה". מטה המשפחות מסר כי השאר "הודרו במתכוון".
• מטה משפחות החטופים והנעדרים זכה לתמיכה עממית רחבה, שהתבטאה בתרומות המוניות ובהשתתפות המונית בהפגנות תכופות ואירועי תמיכה.

במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 נחטפו 251 אזרחים וחיילים מישראל לרצועת עזה. יוזמות אזרחיות לשחרור החטופים החלו לפעול מיד. מטה משפחות החטופים והנעדרים איגד את רוב המשפחות בדרישה לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להשיב את כולם.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

בקצרה

• ארבע מדידות רצופות מצאו יתרון לקואליציה בחשיפה התקשורתית. בבדיקה הרחבה ביותר, שפורסמה ב"העין השביעית" באפריל 2026, קיבלו נציגי הקואליציה 68 אחוזים מזמן השידור מול 32 אחוזים לאופוזיציה.
• מפת הסקרים הפוכה כבר שלוש שנים וחצי. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה את רף 52 המנדטים, למשל לפי סקר זמן ישראל.
• בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נתניהו לבדו צבר 6,548 דקות שידור, פי ארבעה מיאיר לפיד, הפוליטיקאי הבכיר ביותר באופוזיציה, שצבר 1,635 דקות – ובלי להתראיין: לפי בדיקת "העין השביעית", הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021.
• חלק מזמן המסך שלו ניתן בעילום שם. לפי חשיפת "העין השביעית", לשכת ראש הממשלה מפיצה הודעות לכתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן ל"גורם מדיני בכיר", ונתניהו עצמו הוא המדליף מישיבות הקבינט.
• גם בתקופת ממשלת השינוי הייתה חשיפה לא פרופורציונלית בתקשורת לנתניהו ולבן גביר, שהיה אז יו"ר מפלגה קטנה באופוזיציה.
• תקציב הפרסום הממשלתי זרם לערוץ אחד. לפי בדיקה שפורסמה בזמן ישראל, חלקו של ערוץ 14 עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, בעוד שחלקה של חדשות 13 ירד מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

הטענה שהתקשורת המרכזית פועלת נגד הקואליציה אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים. בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נמדד זמן השידור שקיבל כל צד בחמישה ערוצי טלוויזיה ורדיו, והתוצאה הייתה 68 אחוזים לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. באותם חודשים עצמם עמד גוש נתניהו בסקרים על 52 מנדטים – מספר שלא חרג ממנו מאז אפריל 2023. הקואליציה דאגה לממן את הערוץ המזוהה איתה: חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים.

מה הטענה על "מונופול השמאל" בתקשורת ומה ניסה קרעי לעשות בנדון?

ב-13 בדצמבר 2025 הודה שר התקשורת שלמה קרעי שהרפורמה שהוא מקדם בתקשורת מונעת פוליטית. כפי שכתב שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", קרעי אמר: "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, מקפיד נתניהו להתחמק מאחריותו למחדל ומטיל אותו על הדרג המבצעי.

במשך שנים, החלטות שקיבל נתניהו, והחלטות שלא קיבל, הובילו לכשלים שאפשרו לארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה על ישראל ולפלוש לשטח המדינה. נתניהו קיבל התרעות ואזהרות רבות על האסון והתעלם מהן.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ביום הטבח ב-7 באוקטובר 2023 חטפו ארגוני טרור, מחבלים ועבריינים פלסטינים לרצועת עזה 251 בני אדם – גברים, נשים, ילדים, קשישים ותינוקות. חלפו יותר משנתיים, ורק ב-26 בינואר 2026 הושבה לישראל גופתו של החטוף האחרון.

במהלך פרק הזמן הזה שולבו זה בזה משא ומתן דיפלומטי, מבצעי חילוץ צבאיים דרמטיים, עסקאות חטופים, עסקאות חטופים שהוחמצו, אסונות קשים מנשוא ופרשיות פוליטיות שעדיין מהדהדות.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

קרובי משפחה, יועצים ומקורבים לראש הממשלה בנימין נתניהו נחקרו והואשמו בעשור האחרון בשתי פרשות שבהן התבצעו, לכאורה, עבירות פליליות חמורות של העברת כספים שלא כדין בעסקאות בתחום המדיני והביטחוני, המעלות גם חשש לפגיעה בביטחון המדינה: פרשת הצוללות ופרשת "קטארגייט". אך נתניהו עצמו לא נחקר.

שאלת מעורבותו האפשרית של נתניהו בפרשות הללו תידון באופן ציבורי-פורמלי בוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות ובבירור של תביעות לשון הרע שהגיש נתניהו נגד בכירים שטענו למעורבות שלו בפרשת "קטארגייט". הדיונים הללו יוכרעו רק אחרי הבחירות.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

קצין המודיעין הבכיר לשעבר, ד"ר אודי לוי, שעמד בראש יחידת "צלצל", מוביל בשנים האחרונות קמפיין ציבורי בו חשף מעורבות קטארית במימון ארגון הטרור חמאס, ובמקביל – קשרים שרקמה הנסיכות בצמרת הממשל הישראלי. 

לוי חקר כאיש מודיעין את הדרכים שבהן המימון שמדינות מעבירות לארגוני טרור מסייע לארגונים. לוי היה אחד הראשונים שהתריעו על העברת הכספים לחמאס בעזה. לאחר הטבח ב-7 באוקטובר הצהיר כי העברת הכספים אפשרה את הטבח.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

פרשת "קטאר-גייט" עוסקת בהשפעה זרה על מוקד קבלת ההחלטות הרגיש ביותר במדינת ישראל. על פי החשדות והפרסומים, יועצים שפעלו בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבלו כספים שמקורם בקטאר – מדינה שמימנה את חמאס ושימשה שחקן מרכזי בזירה האזורית – תוך כדי עבודתם עבור ראש הממשלה.

ולמרות שיונתן אוריך – יועצו הקרוב ביותר של נתניהו – קיבל לפי הפרסומים 18 אלף דולר בחודש, גם תוך כדי מלחמה, ראש הממשלה מחבק אותו כעת ומחזיר ללשכת ראש הממשלה אדם, שעל פי החשד, פעל מתוך לשכת ראש הממשלה לפי האינטרס של קטאר.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.