נתוני פיז"ה מוכיחים: חייבים לאפשר בחירת הורים בחינוך

רפי פרץ ונפתלי בנט, בטקס חילופי שר במשרד החינוך, ב-26 ביוני 2019 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
יונתן סינדל/פלאש90
רפי פרץ ונפתלי בנט, בטקס חילופי שר במשרד החינוך, ב-26 ביוני 2019

הכותרת ב-TheMarker דרמטית: "הכישלון הגדול של משרד החינוך: תלמידי ישראל הידרדרו בכל המבחנים הבינלאומיים." כישלון כל כך מהדהד של משרד ממשלתי המתוקצב בתקציב עתק, של למעלה מ- 60 מיליארד ש"ח בשנה, מחזק את ההבנה שהמוצר החינוכי לו זוכות/ים תלמידות/י ישראל חייב להתעדכן, להשתנות ולהשתפר – ויפה שעה אחת קודם.

המציאות הנוכחית משפיעה לרעה על רמת ואיכות החיים העתידית של הילדות/ים שלנו עת יבגרו, כמו גם על המציאות בה נחיה עת זקנתנו. "מערכת החינוך בישראל חולה. אין דרך אחרת לתאר מצב שבו הפערים הפנימיים בהישגי התלמידים בישראל הגיעו למקום הראשון בעולם" – כך סיכם אור קשתי, כתב החינוך של עיתון ״הארץ״.

מחקר פיז"ה (באנגלית: Programme for International Student Assessment – בראשי תיבות: PISA) הוא מחקר שנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך. המחקר בודק את רמת האוריינות של התלמידים בשלושה נושאים: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ואוריינות מדעים.

מאז פרסום נתוני מחקר הפיז"ה בתחילת השבוע שעבר, התקשורת והרשתות החברתיות גועשות. "כישלון ענק למשרד החינוך במבחנים הבינלאומיים: שיעור התלמידים הנכשלים עלה, הציונים ירדו, והפערים בהישגי התלמידים התרחבו והפכו לגדולים ביותר בעולם – כך עולה מתוצאות מבחני פיזה שנערכו בישראל ב-2018", כותב ליאור דטל ב-TheMarker.

מקריאת נתוני המחקר מתברר כי מדיניות צמצום הפערים של משרד החינוך רחוקה מלממש את משימתה ולהוביל ליצירת שוויון הזדמנויות עבור כלל החתכים באוכלוסייה הישראלית. כמי שמצוי שנים רבות בעשייה חינוכית, נראה בעיני כי רבות ורבים ממנהלות.ים בתי הספר לא הופתעו מהנתונים.

להזכירכם, ערב פתיחת שנת הלימודים תשע"ו פרסמה התאגדות המנהלים העל-יסודיים סקר שבו הראתה כי 80% (טירוף!) ממנהלי/ות בית הספר העל-יסודיים בישראל אינם מאמינים במובילי משרד החינוך.

משה (קינלי) טור פז, מי שהוביל במשך 5 שנים את מערכת החינוך של ירושלים (אולי התפקיד המורכב ביותר בשוק החינוך הישראלי), פרסם מיד לאחר פרסום נתוני הפיז"ה פוסט בפייסבוק בו הוא מסכם כך: "ההחמצה של בנט – היו לישראל שרי חינוך מוכשרים אך ללא כוח פוליטי. היו בעלי כוח פוליטי אך ללא כישרון והבנה. והיו בעלי כישרון וכוח אך ללא כסף בקופה על מנת לממש. לבנט היה הכל".

"היו לישראל שרי חינוך מוכשרים אך ללא כוח פוליטי. היו בעלי כוח פוליטי אך ללא כישרון והבנה. והיו בעלי כישרון וכוח אך ללא כסף בקופה על מנת לממש. לנפתלי בנט היה הכל"

תקציב החינוך של השנים 2017–2018 עקף לראשונה את תקציב הביטחון. במילים אחרות, המון המון כסף של כולנו מושקע במערכת החינוך. ולמרות השקעה, בפועל (לפחות בהתחשב בנתונים שמחקר פיז"ה בודק) ההישגים הנדרשים, הכנת התלמידים להתמודדות עם שוק העבודה העתידי, רמות האוריינות השונות בנסיגה של ממש.

הנתונים העולים מהמחקר מדגימים כי השקעה כספית גדולה ככל שתהיה, הדרך בה המערכת מתנהלת כרגע אינה מביאה לשיפור הישגים ולצמצום פערים.

מאז המהפך של שנת 1977 (למעט תקופה קצרה), ממשלות ישראל היו מחויבות פוליטית לתפיסה חברתית כלכלית ליברלית. למרות זאת, נראה כי במובנים רבים הגישה של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך אינה תואמת את החזון הערכי בנוגע לתקצוב החינוך, תשלומי הורים ולשאלות הנוגעות בצמצום פערים ובחירת הורים בחינוך. עמדתם של מקבלי ההחלטות במשרד החינוך כאילו נותרה עמוק בימיה העליזים של מפא"י.

נראה כי בשנים האחרונות תקציבי החינוך מחולקים ומנוצלים בצורה שגויה. בכל מדינה מתוקנת מקבלי ההחלטות ומנהלי המשרד "ששפכו" מיליארדי שקלים לטמיון, היו מפנים את מקומם כלאחר כבוד לטובת משתתפים חדשים בעלי חזון ומסוגלות ביצועית גבוהים יותר.

החינוך בישראל נמצא במצב משברי. מוקדו, להבנתי, בפער שבין ציפיות ההורים לבין תוצרי המערכת. רבים מההורים הצעירים, אשר נאבקים על איכות חייהם וגידול ילדיהם, מתקשים לקבל את הדשדוש של תוצרי מערכת החינוך הישראלית ואת חוסר התאמתה של המערכת לאתגרי דור המילניום, שוק העבודה העתידי צרכיו ומאפייניו.

כמו בתחומים אחרים, גם בחינוך המציאות הישראלית הזויה. הורה בישראל לא יכול לרכוש או לממן שירותי חינוך והשכלה משלימים לילדיו בתוך ו/או במשותף עם מערכת החינוך הציבורית האזורית בה ילדיו לומדים – גם כאשר ישנה הסכמה ורצון משותפים להורים, לישוב/רשות ולהנהלת המוסד החינוכי לתמוך בעשיה זו.

במציאות הנוכחית, תשלומי הורים (כלומר, תוספות תקצוב הבאות מן הבית) נאסרו על פי חוזר מנכ"ל מגביל, מבטל ומצמצם. תשלומי ההורים נמצאים כבר שנים תחת מתקפה מתמדת ונעשים ניסיונות מתמשכים לקצצם, להגבילם ואף להכחידם. הדין (עפ"י חוזר מנכ"ל) מונע מההורים את האפשרות להוסיף/להשלים או לרכוש מוצרי חינוך נוספים בתוך או במשותף עם נותני השירותים של מערכת החינוך הציבורית. הטענה העיקרית התומכת בהגבלה המונעת מההורים להשקיע מכספם במשותף עם המדינה בחינוך ילדינו נחה בניסיון למנוע "פגיעה בשוויון".

מניעת האפשרות מהורים להעניק לילדיהם חינוך באמצעות השקעה כספית ומעורבות הורית, היא כפייה חודרנית ומקוממת. התערבות שלטונית שכזו מתאימה לחברות שבהן הילדים נתפסים כמשאב לאומי או כרכוש ציבורי ולא כחלק מהיחידה המשפחתית האוטונומית.

מנגד, למרות השקעה גבוהה ב-37% לטובת האוכלוסייה המוחלשת מצד המדינה,  בפועל זה לא עובד ורמת ההישגים נשארת נמוכה. מכאן אנו למדים כי מדיניות זו אינה מובילה לשיפור בשוויון ההזדמנות וליצירת תנאים שווים לכל ילד וילדה.

תוצאות מחקר הפיז"ה מראות כי הפערים בין תלמידי ישראל הם הגבוהים ביותר מכל מדינות ה-OECD. כלומר, מדיניות צמצום הפערים של משרד החינוך נכשלה. השיטה הנוכחית לא משפרת את הישגיהם של האוכלוסיות המוחלשות ומנמיכה את הישגיהם של האוכלוסיות החזקות יותר – כלומר השוויון נשמר בכך שכולם מפסידים באופן שווה.

השיטה הנוכחית לא משפרת את הישגיהם של האוכלוסיות המוחלשות ומנמיכה את הישגיהם של האוכלוסיות החזקות יותר – כלומר השוויון נשמר בכך שכולם מפסידים באופן שווה

אדם המשתייך למעמד הביניים משלם בפועל מיסוי עירוני גבוה יותר (מכיוון שבדרך כלל הוא מתגורר ביישוב מבוסס יותר) – ממנו נגזרת אגרת החינוך אותה הוא משלם לישוב/רשות בה הוא מתגורר – ומס הכנסה גבוה יותר. המדינה, מצידה, משקיעה בתקצוב חינוך ילדיו השקעה נמוכה יותר.

בכדי להבין את עומק האבסורד צריך לבחון את האופן בו מתארגנת חלוקת התלמידים במערכת החינוך הישראלית. נכון להיום, החלוקה מבוססת על חלוקה לאזורי רישום – וכאן, להבנתי, שורש האבסורד.

הורים רבים רואים בחינוך ילדיהם את הדבר החשוב ביותר עבורם ומוכנים להשקיע בו משאבים רבים, מזמנם ומכספם. אבל ברגע שהילדים מגיעים לגיל החינוך הציבורי ההורים מגלים כי ההעדפות והאמונות שלהם בנוגע לחינוך ילדיהם אינן נחשבות בעיני משרד החינוך.

מערכת החינוך הישראלית מחלקת את התלמידים ובונה את בתי הספר על בסיס חלוקה אזורית. כלומר, בהתבסס על השכונה בה את/ה, משפחתך וילדיך מתגוררים.

בפועל, חלוקה אזורית היא חלוקת התלמידים על פי מדרג סוציו-אקונומי מובהק. הלכה למעשה, הורים שיכולים לשכור או לרכוש מגורים למשפחותיהם בשכונות/ישובים מסוימים, רוכשים בפועל גם את רמת בתי הספר ורמת ההשקעה בחינוך לה ילדיהם יזכו.

באופן פרדוקסלי, דווקא שיטת אזורי הרישום שנועדה מלכתחילה לייצר אינטגרציה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולצמצם פערים בחברה, היא אחת המכשלות הנוכחיות להתפתחות המערכת. דווקא שבירת שיטת אזורי הרישום וחיזוק בחירת ההורים עשויה לשפר את הנגישות של השכבות החלשות לחינוך איכותי.

כיוון שלבחירת מקום המגורים יש קשר ישיר גם למצב הכלכלי של המשפחה, העשירים, הגרים בשכונות עשירות, ילמדו בבתי ספר איכותיים הממוקמים בשכונות הללו, ואילו העניים ילמדו בבתי הספר הפחות איכותיים בשכונות העניות. מנגנון בחירת הורים, השובר את הרישום האזורי, יכול לאפשר לתלמידים ללמוד מחוץ לשכונה וליצור מפגש בין תלמידים משכונות עשירות ועניות.

מדיניות בחירת הורים מעמידה במרכזה, מצד אחד, ערכים ליברלים המעלים על נס את האידאלים של אוטונומיה, מימוש עצמי, ופלורליזם; ומצד שני, ערכים תועלתניים – שיפור תפקודה של מערכת החינוך ועלייה בהישגי כלל התלמידים.

מחקרים בינלאומיים הוכיחו כי במקומות שהתירו בתי ספר ברישיון (צ'רטר סקול) או יישמו שיטת שוברים מסוימת, נמצא כי לתחרות בין בתי ספר יש השפעה חיובית על הישגי התלמידים (גם עבור התלמידים שנשארו במערכת הציבורית). בניגוד לטענות הנשמעות חדשות לבקרים, לא נמצא אישוש לטענה של המתנגדים לבחירת הורים, והדבר לא גורם להידרדרות בהישגים של בתי הספר החלשים.

החברה הישראלית עוברת בעשורים האחרונים שינויים אידאולוגיים עמוקים. אנו מתרחקים בהדרגה מן האתוס הציוני-לאומני-סוציאליסטי ומתחילים לחבוק במקום אידאליים דמוקרטיים-ליברליים-הומניסטים. הבחירה בחינוך עולה בקנה אחד עם שינוי ערכי ואידאולוגי זה.

הבחירה בחינוך מבססת את מרכזיותה של הקהילה/הרשות בעיצוב פני החינוך של צעיריה ומייצרת כלים למימושם; הבחירה בחינוך מגדירה ייעוד ייחודי חינוכי לכל ביה"ס על פי השקפת עולמם של ההורים וחברי הקהילה; הבחירה בחינוך מייצרת מגוון מסגרות חינוכיות באזור נתון, התואם את צרכי האוכלוסייה במקום ומממשת הלכה למעשה את זכות ההורים לבחור מוצר חינוכי ההולם את ילדיהם בהתאם להגדרתם צורכיהם, שאיפותיהם ואמונותם.

שיפור הישגיהם של כלל תלמידי/ות מערכת החינוך הישראלית תתאפשר רק לאחר שמקבלי ההחלטות במשרד החינוך יאמצו את ערכי החירות ובחירת ההורים כחלק אינטגרלי מעיצוב, ארגון וביסוס מערכת החינוך כולה.

אסיים בציטוט מדבריו של פר קארל גוסטב אונקל, ששימש כשר החינוך של שוודיה והוביל את רפורמת החינוך הגדולה של המדינה:

"Education is so important that you can’t just leave it to one producer, because we know from monopoly systems that they do not fulfill all wishes."

– Per Carl Gustav Unckel (1948 – 2011), Sweden's Minister of Education

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנהל קמפוס ברשת החינוך אנקורי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
היה היא לא שר החינוך.. לא המורים.. אלא הסמכות והמרות שנפגעו. חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים... אי נתינת כלים למורים. או בקיצור בעיות משמעת. במדינות אחרות על פי עדויות של מורים בשטח אין מצב... המשך קריאה

היה היא לא שר החינוך.. לא המורים.. אלא הסמכות והמרות שנפגעו. חוסר שיתוף פעולה מצד ההורים… אי נתינת כלים למורים. או בקיצור בעיות משמעת. במדינות אחרות על פי עדויות של מורים בשטח אין מצב, כזה שתלמיד יתחצף.. לא יקבל מרות ועוד בגיבוי ההורים. אז אם הנושא הזה יטופל אין ספק שיראו הצלחות בלמידה. כי כשמורה היום צריך להתמודד עם בעיות התנהגות במקום ללמד. שמה שאכפת להורים זה שיהיה להם שקט ושלא יפנו אליהם לטפל בהתנהגות הילדים.. זו התוצאה

אתה מציע לשפוך שמן למדורה. כספי הורים נוספים יהפכו אותנו רשמית לאמריקה שם חינוך עולה מאות אלפי דולארים. הדרך לצמצם פערים היא על ידי תקצוב דיפרנציאלי שהמדינה אחראית לו ולא שוק פרוץ של ה... המשך קריאה

אתה מציע לשפוך שמן למדורה. כספי הורים נוספים יהפכו אותנו רשמית לאמריקה שם חינוך עולה מאות אלפי דולארים. הדרך לצמצם פערים היא על ידי תקצוב דיפרנציאלי שהמדינה אחראית לו ולא שוק פרוץ של הורים שיגדיל את הפערים ויחסל את החינוך במעמדות הנמוכים.
ולגבי בנט-
המהפכה שלו במתמטיקה מתחיל מכיתות י ותוצאותיהן בבגרות. מבחני פיזה נעשים בכיתה ט. אין קשר בין הדברים.
לגבי פיזה – תשאל כל תלמיד שהשתתף בבחינה שיספר לך כמה השקיע בבחינה ותבין לבד מה זה מייצג. ככה זה כשהמבחן הוא לא חובה ולא לתעודה או לבגרות. בנוסף, בראש הרשימה מדינות טוטליטאריות כמו סין. לא בטוח שאנחנו רוצים להיות כמותם.

עוד 1,309 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום שני, 20 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

הכרעה, יציבות, החלמה

יותר משנה שהכל תקוע – הממשלה, הכנסת, התקציב, אין רפורמות, אין מדיניות, אין מפכ"ל, אין פרקליט מדינה – סטגנציה מוחלטת. ישראל מחכה להכרעה פוליטית – לממשלה יציבה ומתפקדת שתחלץ את המדינה מהקיפאון ותקדם מדיניות לטובת כלל האזרחים. דומה כי אין מחלוקת כלל כי בחירות נוספות או המשך האי-יציבות הפוליטית הינם דברים שמדינת ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה.

יותר משנה שהכל תקוע – הממשלה, הכנסת, התקציב, אין רפורמות, אין מדיניות, אין מפכ"ל, אין פרקליט מדינה – סטגנציה מוחלטת. ישראל מחכה להכרעה פוליטית – לממשלה יציבה ומתפקדת שתחלץ את המדינה מהקיפאון

כפי שאפרט להלן, לאחר סגירת הרשימות לכנסת, מניתוח מפוכח של העובדות וללא קשר לפוזיציה ולרצונותי האישיים, על מנת שתקום ממשלה יציבה ומתפקדת דרושה הכרעה ברורה בבחירות לטובת כחול-לבן. כל תוצאה אחרת תביא להמשך האי-יציבות ולאנדרלמוסיה. כמו כן, כפי שאפרט – ולמגינת ליבי השמאלני – אנשי ימין אינם צריכים לחשוש מממשלת כחול-לבן כלל ועיקר. ההיפך הוא הנכון.

הינה העובדות האובייקטיביות כפי שאני מבין אותן:

  • לאחר האיחוד בשמאל (שימנע את סכנת אחוז החסימה), ומשאין שינוי במערך מפלגות הימין – אין כל סיכוי שהוא לגוש החסינות של נתניהו להשיג 61 מנדטים. אין אפילו סקר אחד ויחיד שמעניק לו את זה. לא נוספו לו בוחרים מאז הבחירות הקודמות – וסביר מאד להניח כי נגרעו רבים נוכח הגשת כתבי האישום, ההתנגשות החזיתית עם רשויות החוק ובקשת החסינות.
  • גם אם בדרך נס יהיו לנתניהו 61 מנדטים – זה ככל הנראה לא יספיק לחסינות. מכיוון שהוא עצמו איננו יכול להצביע, מספיק מתנגד, נמנע או נעדר אחד על מנת שהבקשה תדחה. סביר להניח כי גם בגוש של נתניהו יהיו לא מעט נעדרים (את שמות "החשודים" כולם מכירים).
  • אפילו אם ימצא איכשהו רוב לחסינות – הסבירות כי היא תפסל בבג"צ היא 100% כמעט. קיימת תמימות דעים מוחלטת כמעט בקרב משפטנים בלתי מוטים (לרבות פרקליטים לשעבר של נתניהו) כי החסינות לא נועדה לספק הגנה מפני אישומים בעבירות שחיתות. זוהי איננה הבעת דיעה – אלא תיאור מצב.
  • נתניהו מודע לכך היטב – ולפיכך במקביל לבקשת החסינות הוא ינסה לקדם חקיקה שתאפשר להתגבר על ביטול מתן החסינות על ידי בג"צ. המשמעות הינה כמובן ערעור יסודות הדמוקרטיה כפי שאנו מכירים אותה (שוב – תיאור מצב ולא דיעה – גם מי שתומך בכך חייב להודות כי מדובר בשינוי מהמצב הקיים). מה הסיכוי שכולם ללא יוצא מן הכלל בגוש של נתניהו יתנו לכך יד? אני יכול לחשוב כבר עכשיו על כמה וכמה מתנגדים.
  • הינה כי כן – על מנת לחלץ עצמו מכתבי האישום באמצעות החסינות יצטרך נתניהו למעשה גוש של כ-70 מנדטים (ולא 61). זה כמובן לא יקרה – ולכן חסינות לא תהיה.
  • מה לגבי האופציה השניה – ניהול המשפט תוך כדי כהונה כראש ממשלה? ובכן, אפילו בליכוד הודו במהלך המו"מ הקואליציוני כי אופציה זו איננה על השולחן כלל. האם מישהו מעלה כלל על הדעת את האפשרות שנתניהו מתייצב למשפטו – עוזב באמצע היום כדי לנהל ישיבת קבינט או משבר בטחוני – וחוזר לספסל הנאשמים? אין פטריוט ישראלי שפוי בדעתו שיתמוך בכך – זה פשוט לא יקרה.

האם מישהו מעלה כלל על הדעת את האפשרות שנתניהו מתייצב למשפטו – עוזב באמצע היום כדי לנהל ישיבת קבינט או משבר בטחוני – וחוזר לספסל הנאשמים?

מה המסקנה מכל זאת? דרכו הפוליטית של נתניהו עומדת לפני סיום – ואין לו אפשרות ריאלית להתחמק ממשפט (למעט עסקת טיעון). שוב – המדובר בהערכה מפוכחת נוכח כל העובדות שנסקרו לעיל – ללא קשר לעמדה או מאוויים פוליטיים.

יתכנו, איפוא, שתי תוצאות ריאליות של הבחירות: האפשרות האחת הינה חזרה פחות או יותר על תוצאות בחירות ספטמבר (עם שינויים מינוריים של מנדט לפה או לשם) – דהיינו לאף גוש אין 60 מנדטים וליברמן מהווה את לשון המאזניים.

משמעותה של תוצאה מעין זו הינה המשך הבוקה והמבולקה, קשיים משמעותיים בהקמת ממשלה יציבה, סחטנות מצד אופורטוניסטים וקיצונים משני הצדדים, חודשים רבים נוספים ללא ממשלה וכנסת מתפקדות, ויתכן אפילו בחירות חוזרות.

משמעות של חזרה לתוצאות בחירות ספטמבר, הינה המשך הבוקה והמבולקה, קשיים משמעותיים בהקמת ממשלה יציבה, סחטנות מצד אופורטוניסטים וקיצונים, חודשים רבים נוספים ללא ממשלה וכנסת מתפקדות

יתר על כן, אם בדרך נס יעלה בידי נתניהו דווקא להקים ממשלה בתוצאה מעין זו – האנדרלמוסיה רק תחריף: כאמור, לא תהיה חסינות, ההליך המשפטי לא יעצר, המשפט יחל, ובחירות נוספות יתקיימו תוך זמן קצר לאחר מכן – לאחר תקופה נוספת בה תעסוק המערכת הפוליטית כולה אך ורק בנתניהו ובמשפטו, תזניח את כל הנושאים המהותיים הדורשים טיפול, והקיטוב במערכת הפוליטית ובחברה הישראלית רק יחריף. שוב – הערכה ריאלית – ללא קשר לפוזיציה.

הינה כי כן, האפשרות היחידה להקמת ממשלה יציבה ומתפקדת לאורך זמן הינה הכרעה ברורה לטובת כחול-לבן.

בניגוד לחששם של ימנים רבים – ולמגינת ליבם של שמאלנים כמוני – הכרעה לטובת כחול–לבן לא תביא "לממשלה עם הערבים" המוגבלת לגוש השמאל. בדיוק להיפך: בהיעדר הכרעה ברורה תיאלץ כחול-לבן להצמד לכל המפלגות שאינן תומכות בנתניהו ותהיה תלויה בהן.

בניגוד לחששם של ימנים רבים – ולמגינת ליבם של שמאלנים כמוני – הכרעה לטובת כחול–לבן לא תביא "לממשלה עם הערבים" המוגבלת לגוש השמאל. להיפך: בהיעדר הכרעה תיאלץ כחול-לבן להצמד למפלגות שאינן תומכות בנתניהו

לעומת זאת, הכרעה ברורה לטובת כחול-לבן תאפשר לה לברור את שותפותיה – ובראש ובראשונה הליכוד שלאחר נתניהו – כפי שהצהירה השכם וערב. אך לא רק הליכוד הוא אופציה – הכרעה ברורה "תפרק" כמובן את הגוש של נתניהו ומספר האפשרויות שיעמדו לרשותה של כחול-לבן להקים ממשלה יציבה יהיו אינסופיות כמעט.

יתרה מכך, ושוב – למגינת ליבם של שמאלנים כמוני – "החשש" כאילו גנץ וכחול-לבן יובילו מהלך מדיני בניגוד לדעת הימין הוא פנטזיונרי ממש: הרי יחד עם יעלון, האוזר, הנדל ודומיהם בכחול-לבן יהיה לימין רוב של כ-80 ח"כים כמעט בכנסת הבאה! אפילו אם גנץ יחטף בידי עופר שלח ויעל גרמן ויעבור טיפולי המרה לשמאל – הוא לא יצליח להחזיק שבוע בשלטון אם ילך למהלך מדיני. פשוט אין סרט כזה.

הדי.אן.איי של כחול-לבן כמפלגת מרכז מובהקת ושל בני גנץ ספציפית (אנטי-מהפכן נעים הליכות המתרחק מעימותים) מבטיח כמעט בוודאות כי ממשלת כחול-לבן תהיה עניינית, שמרנית ומאחדת, תתרכז בלרפא ולאחות את השסעים הנוראים בחברה הישראלית, ותמנע ככל יכולתה ממהפכות גדולות ומעוררות מחלוקת.

"החשש" כאילו גנץ וכחול-לבן יובילו מהלך מדיני בניגוד לדעת הימין הוא פנטזיונרי ממש: הרי יחד עם יעלון, האוזר, הנדל ודומיהם בכחול-לבן יהיה לימין רוב של כ-80 ח"כים כמעט בכנסת הבאה

נוכח כל האמור לעיל, דומה כי קיים אינטרס ממשי עבור כל גורמי החברה הישראלית כי הבחירות הנוכחיות יביאו להכרעה ברורה – וההכרעה הברורה היחידה האפשרית שלא תגרום להמשך האנדרלמוסיה, לבחירות נוספות ולמשבר חוקתי הינה לטובת כחול-לבן. אף איש ימין איננו צריך לחשוש מכך – תוצאה כזו תשרת כל אזרח במדינת ישראל – גם את הימין.

הערה חשובה לסיום: חס וחלילה שאף איש שמאל לא ישקול כלל להצביע כחול-לבן. הצבעה לעבודה-מרצ מחזקת את הסיכוי שכחול-לבן תקים ממשלה (רק הגוש קובע), ונוכח הרוב המכריע שצפוי לימין בכנסת הבאה חייבים ממש לחזק את השמאל כמשקל נגד. ולכן – שמאלנים הצביעו שמאל. כל השאר – אל תחששו מכחול-לבן.

עורך דין בתחום הקניין הרוחני, נשוי ואבא ל-3 מתבגרים. פעיל מטעם עצמו נגד שחיתות ולמען שיוויון. ציוני ושמאלני גאה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,063 מילים

פסילת היבא יזבק במחלוקת: שמולי בעד, גולן ופריג' נגד

כחול-לבן מנסה לשתות קולות מהציונות הדתית ● הנגבי, אקוניס וחוטובלי מונו לשרים ● שוקן על יאיר נתניהו: אולי הטוויטר משעשע אותו ● גרמן: ברביעי הבא נדון בחסינות חיים כץ ונתניהו במקביל ● בן גביר: ג'ובים לא עושים לי את זה ● זוהר לאדלשטיין: לא מאוחר לשנות את ההחלטה

12:41 עריכה

חילוקי דעות בעבודה-גשר-מרצ. איציק שמולי בעד פסילת היבא יזבק ואילו עיסאווי פריג' ויאיר גולן מתנגדים.

12:35 עריכה

כחול-לבן צפוייה לשבור "חזק ימינה" לפי הערכות שנשמעו בימים האחרונים. תמיכה בסיפוח הבקעה כבר היתה, והמפלגה מנסה לקרוץ גם לדתיים הלאומיים, כמו למשל בסרטון הזה ששיתף יועז הנדל לפני מספר דקות.

10:58 עריכה

מינויים חדשים בממשלת המעבר: ציפי חוטובלי תמונה לשרת התפוצות, צחי הנגבי שר החלקאות, אופיר אקוניס שר העבודה והרווחה ומשולם נהרי סגן שר העבודה והרווחה. בליכוד מקווים שמינוי הנגבי יסייע להשיב אליהם את קולות החקלאים שאבדו בבחירות האחרונות.

10:56 עריכה

יאיר גולן מתנגד לפסילת חברת הכנסת מהמשותפת ובל"ד:

10:37 עריכה

עמוס שוקן, מו"ל קבוצת הארץ, מגיב הבוקר ברדיו 103fm להאשמות של יאיר נתניהו מאתמול בטוויטר, לפיהן יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין נשוי לבתו של האוליגרך ליאוניד נבזלין שמבוקש על רצח ברוסיה. לפי שוקן, ההאשמות של הרוסים אינן מחזיקות מים ואין להתייחס אליהן ברצינות:

"הוא הורשע בתכנון רצח או במשהו ביותר ממקרה אחד ברוסיה והאמת היא שלפני שנכנסנו איתו לדיונים על שותפות בהארץ קראנו את כל הפרוטוקולים של המשפט שלו, וזה היה משפט פוטיני קלאסי, שום הליכים נורמלים לא היו בו, המשפט התנהל בהיעדרו והוא עזב את רוסיה קודם, ו…זהו. רוסיה ביקשה את הסגרתו של ליאוניד כשהוא היה פה והבקשה נבדקה על ידי הפרקליטות והחליטו שאין בסיס לבקשה הזו ואז מצאו משהו שעתר לבג"צ כנגד החלטת הפרקליטות וגם בג"צ אישר את החלטת הפרקליטות.

"הארץ מתמודד עם שחיקה נמשכת בהכנסות מפרסום ומעבר שלהם לפייסבוק אינסטגרם וכו, והקוראים שלנו הופכים להיות בעלי משקל גדול יותר לקיום העיתון.

בהקשר לציוצים של יאיר נתניהו, שהאחרון שבהם על יולי אדלשטיין והבת של האוליגרך כבר נמחק, אומר שוקן כך:

"אני לא מצליח לעמוד על טיבו, לא יודע אם חלק מהעיסוק שלו בטוויטר זה שעשוע שהוא מצייץ ומשתעשע מהעסק ואולי חלק זה דברים שהוא מאמין בהם, היתה לו תיאוריה שאנגלה מרקל פנתה למו"ל של דומונט ותקדם את הרעיון שגרמניה השתחררה מהנאציזם וישראל הפכה לנאצית, זה עושה שכל, (צוחק) … מדינה נאצית וודאי שלא, אבל פאשיזם, זה דברים שאנחנו רואים וכותבים עליהם וזה גורם ליאיר לבוא עם הקונספירציה הפנטסטית הזו.

10:16 עריכה

איילת שקד מעמידה את אבי ניסנקורן על טעותו, לאחר שטען שתמכה בחוק המצלמות שקודם בתוך יומיים.

09:20 עריכה

ח"כ יעל גרמן מכחול-לבן מעריכה שהמליאה תאשר ביום שלישי את הקמת ועדת הכנסת וביום רביעי יתחיל מהלך מרתוני לדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה. בראיון לגלי צה"ל אומרת גרמן ש"נדון גם בבקשת החסינות של חיים כץ וגם בזו של בנימין נתניהו", במשך 15 שעות ביום. "לקחתי חדר בירושלים ואני אשן בירושלים והדיונים יהיו מרתקים … אאזין לכל הנימוקים ואשאל את כל השאלות, לא אבוא עם עמדה מוכנה מראש".

08:49 עריכה

מיקי זוהר ממשיך את הלחץ על יו"ר הכנסת וקורא לו להפוך את ההחלטה לכנס את המליאה ולדון בהקמת ועדת כנסת בשלישי הבא.

08:47 עריכה

איתמר בן גביר מגיב הבוקר לדיווח מאתמול, לפיו הוא יתמה לשר בידי מפלגה חרדית בתמורה לפרישתו מהמירוץ.

"אני חייב להגיד שזה לא מרגש אותי כל כך לא העניין של שרות, ג'ובים ותפקידים זה חשוב אבל יש לי ערכים יותר חשובים ולהצטרף למפלגות החרדיות, אני מאוד מעריך אותם ואוהב אותם אבל אנחנו בעוצמה יהודית מכוונים לכלל ישראל … הדעה שלי מאוד ברורה, יש ישיבת מזכירות של עוצמה יהודית היום ואנחנו נעדכן".

08:16 עריכה

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ מאיר כהן מכחול-לבן, לא מבין את ההתקפות על יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שהודיע אתמול על כינוס המליאה בשלישי הבא כדי לדון בהקמת ועדת כנסת שתדון בחסינות נתניהו.

בראיון לגלי צה"ל, אומר כהן ש"הלוואי ויולי היה מקשיב לבקשתנו ומתחיל את הדיון כבר השבוע".

"נתניהו הפך מדינה שלמה לבת ערובה, מטרתו לייצר מצב של כנסת שלא פועלת, מה לעשות הוא הגיש בקשת חסינות והכנסת תדון בבקשתו … יש חוק וייעוץ משפטי שמלווה אותנו ואנחנו מכבדים ולא תוקפים אותם. למרות הניסיון של ראש הממשלה לבטל את זה שבוע הבא יתחילו הדיונים שיימשכו שבועיים. הדיונים יהיו רציניים".

לדבריו, מי שהופך את העניין לקרקס הוא הליכוד ומבחינת כחול-לבן הדיון יהיה מכובד. "ברגע שמחנה שלם נמצא בלחץ וגורר מדינה שלמה להתעסק בתיקיו של ראש הממשלה, הכל תקוע … הגיע הזמן שזה ייגמר, בעוד שבועיים שלושה נקבל החלטה, ילך ראש הממשלה לבית המשפט או לא ילך".

07:33 עריכה

מתווה כוכבי כחלון: אושרה תוספת של 2 מיליארד למערכת הבטחון, כך לפי סיכום שנערך בלשכת נתניהו בהשתתפות שר האוצר משה כחלון, ראש אגף תקציבים רוני חזקיהו והרמטכ"ל אביב כוכבי. ההחלטה נועדה בעיקר לממן את הגנת העורף מפני מתקפת טילים.

07:30 עריכה

עו"ד עמית חדד מרוצה הבוקר מהחלטת בית משפט השלום שלא להתיר למשטרה לחפש בטלפונים של יונתן אוריך וישראל איינהורן, (יועצי ראש הממשלה), ולהתיר רק חיפוש בטלפון של עופר גולן, במסגרת חקירת עד המדינה פילבר. חדד אמר בגלי צה"ל שבדיון התברר שהמשטרה הסתירה חיפוש נוסף שעשתה בטלפון של יועץ נוסף של ראש הממשלה.

07:20 עריכה

לעומת מקורבי נתניהו, אבי ניסנקורן אומר שהיה צריך להקים את ועדת החסינות כבר בשבוע שעבר, אבל טוב שהתקבלה הההחלטה, "נקיים דיון ענייני והוגן", הוא אמר. לדבריו, למצדדים בהקמת הוועדה יש רוב בכנסת. "יולי אדלשטיין צריך לכבד את החוק והחלטת יועמ"ש הכנסת, כל מי שהתקיף אותו בעצם דרש ממנו לא לכבד את החוק".

07:07 עריכה

בוקר טוב! 42 ימים לבחירות, והבוקר נתניהו ונאמניו בליכוד ימשיכו לתקוף את החלטת יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את המליאה בשלישי הבא כדי להצביע על הקמת ועדת כנסת, כפי שדרשו במפלגות המשאל מרכז.

יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר אמר אתמול בגלי צה"ל, ש"לא נכון להפוך את הכנסת לקרקס פוליטי שישרת את כחול-לבן". גם יאיר נתניהו תקף את אדלשטיין בשל היותו נשוי לבתו של אוליגרך שיש כנגדו האשמות בבריה"מ. הציוץ הזה נחמק לבסוף.

לפי צחי הנגבי, ההחלטה של אדלשטיין עדיין הפיכה והוא אומר הבוקר לגלי צה"ל, ש"לכחול-לבן יש אובססיה שכפתה על הכנסת מצב אבסורדי שהיו"ר הגדיר אותו במלים הכי חדות, תהליך מזוהם שהופך את הכנסת לקרקס ולכן אני מסיק שאם יש תהליך מזוהם שכחול-לבן יזמו אני כולנו צריכים להימנע מלשתף פעולה איתו".

"אני מכבד את יו"ר הכנסת הוא אדם מנוסה וחזקה שהוא שוקל את מה שהוא עושה, אבל הוא אמר שאיננו מקבל את חוות הדעת שמכוחה הוא מכנס את המליאה. זה לא שאמור להיות דיון רציני בבקשת החסינות, שלא היה אחד שחשב שהוא יהיה לפני הבחירות, כולם ידעו שהוא מגיש את זה כי החוק מחייב אותו, אין ועדת כנסת, אין דיונים בבקשה שהוגשה חודשים לפני כן, של ח"כ חיים כץ, למה אז אף אחד לא חשב להקים ועדה? יולי אדלשטיין צדק שהגדיר את התהליך כמזוהם שאסור לתת לו יד".

מנגד, בכחול-לבן אומרים שנתניהו עצמו הוא שביקש את החסינות ולכן יש לדון בה.

שלום ירושלמי כותב הבוקר ב"זמן ישראל" שנתניהו מתלבט בין קמפיין מלחמה ברשויות אכיפת החוק לבין קמפיין בנוסח בחירות אפריל.

 

עוד 14 עדכונים

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

סוגרים עשור

אשקלון לנצח

"אשקלון לנצח" – את שתי המלים האלה שולח לי חבר במייל קצר מאוד כל כמה חודשים. הוא לא צריך להוסיף מלים. אני מכיר את הקוד. יצא ככה שאת שנות ההתבגרות שלו הוא עשה באשקלון. ויצא ככה שהיה לו אז חבר, גדעון קראו לו, שהיה אומר לו: "אתם, החברים, מדברים על סרטים, ומדברים על מורים, ומדברים על כדורסל, לא חשוב על אתם מדברים, כי בסוף, בלב, אתם מתכוונים רק לדבר אחד: לזיונים".

יצא ככה שהיה לו אז חבר, גדעון קראו לו, שהיה אומר לו: "אתם, החברים, מדברים על סרטים, על מורים, על כדורסל, לא חשוב על אתם מדברים, כי בסוף, בלב, אתם מתכוונים רק לדבר אחד: לזיונים".

עברו שנים מאז שהוא סיפר לי על הגדעון הזה ועל המשפט הקבוע שלו. אבל מאז, בכל פעם שמתלקח ויכוח פוליטי, מגיע הרגע שאחד המתווכחים אומר לאחרים שלא מסכימים איתו מה שהיה אומר גדעון מאשקלון: "לא חשוב מה שאתם אומרים, אני יודע שבסתר לבכם יש לכם כוונה אחרת". וכיוון שזה קורה הרבה, הוא שולח לי שוב ושוב את הקוד: "אשקלון לנצח".

אז אחרי ההקדמה הקטנה הזאת ניגש אל הראיון שנתן הסוציולוג נסים מזרחי לבעלת הטור בהארץ קרולינה לנדסמן ב-26 בדצמבר. הרבה מלים עפו ועפות סביב הראיון הזה, ואני רוצה להוסיף את השתים וחצי מלים של גדעון מאשקלון ושלי.

מזרחי בא להסביר את דפוס ההצבעה של רבים מן המזרחים בישראל למען מפלגות הימין. והוא טען שהשמאל אשם בכך, כי השמאל מזלזל במסורת המשפחתית של יהודי המזרח (והם, חושב מזרחי, רואים בלאומיות היהודית הרחבה של המשפחה), כי השמאל מזלזל במסורת הדתית של יהודי המזרח (והדת, אומר מזרחי, רואה בגויים זרים שמותר וצריך להפלות אותם). ואז, הוא מסביר, דפוס ההצבעה לימין הוא – בעומק הדברים – לא הצבעה בעד הימין אלא הצבעה נגד השמאל, הצבעה שהיא בעצם מחאה כנגד עולם הערכים הליברלי שבז לעולם הערכים "המזרחי"(לא אני אומר שיש דבר כזה. מזרחי אמר).

ואז, הוא מסביר, דפוס ההצבעה לימין הוא – בעומק הדברים – לא הצבעה בעד הימין אלא נגד השמאל, שהיא בעצם מחאה כנגד עולם הערכים הליברלי שבז לעולם הערכים "המזרחי"(לא אני אומר שיש דבר כזה. מזרחי אמר)

אני לא מסכים עם מילה אחת של מזרחי, אבל נניח לרגע שהוא צודק. אנחנו חיים בעולם פוליטי עירני מאד – מפלגות נופלות ומפלגות קמות, מפלגות משתנות מן הקצה אל הקצה, ישראלים הקימו ים של עמותות פוליטיות, ישראלים מצביעים אחרת לכנסת ולמועצות מקומיות. ואין מחסור גם במפלגות סקטוריאליות- חרדיות, או דתיות-עדתיות, או ערביות, או רוסיות.

אם מזרחי צודק – למה לא הקימו מזרחים מפלגה עדתית שמאגדת את כל אלה שמזרחי, בתיאוריה שלו, מאגד לאגודה אחת – כל המזרחים כולם? אם האג'נדה האמיתית של המזרחים היא המסורת האנטי ליברלית שמייחס להם מזרחי (לא אני), למה הם צריכים להסתיר אותה מאחורי האג'נדה של הכיבוש של הליכוד?

התשובה הפשוטה שלי לתיאוריה המזרחית הזאת היא שהמזרחים מפריכים אותה. והם עושים זאת בביטוי הברור ביותר שישראלים נותנים לדעותיהם: במפלגות שלהם ובהצבעה למען מפלגות.

התשובה הפשוטה שלי לתיאוריה המזרחית הזאת היא שהמזרחים מפריכים אותה. והם עושים זאת בביטוי הברור ביותר שישראלים נותנים לדעותיהם: במפלגות שלהם ובהצבעה למען מפלגות

למה ניכשלו כל הנסיונות שנעשו – כמו זו של תמ"י של אהרן אבו חצירא – להקים מיפלגה עדתית מזרחית כוללת בישראל? למה הצליח רק הנסיון להקים מיפלגה שחיברה בין העדתי-מזרחי לבין עולם הישיבות ( שבו הפלית המזרחים היא חמורה הרבה יותר מאשר בעולם הליברלי. אבל על ההפליה הזאת עובר מזרחי בשתיקה. הוא הרי עסוק בחטאי הליברלים)?

ולמה דווקא הנסיון של ש"ס יצא לדרך בראשות רב שהיה יונה מדינית צחורה, ושהדריך את ש"ס להיות שותפה לממשלת רבין השניה? ולמה בשנים האחרונות הפכה ש"ס את עורה המדיני ונעשתה ימנית? כל השאלות האלה בורחות מתחת לשטיח העדתי-מזרחי שפורש מיזרחי.

והן בורחות כי הוא, כמו גדעון מאשקלון, לא מאמין לאנשים שהם מצביעים בבחירות למיפלגות שהם מאמינים בדרכן. הוא יודע טוב יותר מן המזרחים למה מצביעים המזרחים.

והן בורחות כי הוא, כמו גדעון מאשקלון, לא מאמין לאנשים שהם מצביעים בבחירות למיפלגות שהם מאמינים בדרכן. הוא יודע טוב יותר מן המזרחים למה מצביעים המזרחים

נעצור רגע. היתה בישוב היהודי בארץ ישראל אפליה של תימנים עוד בימי דגניה. אחר כך, כאשר הגיעה העליה הגדולה מארצות ערב, היתה אפליה של מזרחים, והיתה גזענות, והיו סטריאוטיפים אידיוטיים ומעליבים.

אבל מי שרואה רק את המצוקה המזרחית, מי שמפריד אותה ממצוקת העליה הכוללת – לא קרא את ברנר על שבע אפליות ושבעים ושבע דעות קדומות עוד בשנות העשרים, ולא קרא את רונית מטלון שלא רק כתבה היטב על אפלית מזרחים, היא כתבה גם על אפלית רוסים ועל אפלית פלסטינים.

הצעקה המזרחית מוצדקת. בתנאי שלא מפרידים אותה מצעקות אחרות. בתנאי שהיא לא באה להשתיק צעקות אחרות. והצעקה של נסים מזרחי באה מאד להשתיק צעקות אחרות.

הצעקה המזרחית מוצדקת. בתנאי שלא מפרידים אותה מצעקות אחרות. בתנאי שהיא לא באה להשתיק צעקות אחרות. והצעקה של נסים מזרחי באה מאד להשתיק צעקות אחרות

מזרחים שלא הקימו מפלגה מזרחית אמרו, ואומרים, לנסים מזרחי, שהם לא רואים את המצוקה שלהם בניפרד, והם רוצים לראות את עצמם קודם כל כישראלים, ורק אחר כך כמזרחים. ומי שתוקע אותם בפינה הניבדלת הוא נסים מיזרחי ודומיו. כי מזרחי עושה את ההפך ממה שצפוי מסוציולוג – הוא רואה רק את הפינה שלו, הוא לא רואה פינות אחרות. והוא מסרב לראות מידות ופרופורציות.

למה הצביעו רבים מן המיזרחים בעד מפא"י הההיסטורית בשיא ימי המעברות והאפליה? מזרחי ודומיו אומרים שהישלו אותם, שהוליכו אותם שולל. ואני שואל: מי מתייהר כאן? מי שם עצמו מעל הוריו והורי הוריו? פליטים שוכני מעברות סבלו מאוד-כלכלית ותרבותית, ודתית. אבל היו להם פרופורציות. היתה להם יכולת השוואה. הם ידעו שקר מאד במעברה, ושמכנים אותם בשמות מעליבים, אבל הם גם ידעו שהציונות נתנה לפליטים היהודים תעודת זהות, וכרטיס קופת חולים, ותור לשיכון. והם גם הביטו הצידה וידעו מה עלה בגורלם של הפליטים הפלסטיניים אחרי הנכבה.

ולמה הצביעו רוב הישראלים בעד ממשלת רבין, ובעד ממשלת ברק? כי אנשים משתנים, ועדות משתנות, ודעות משתנות. ורק גזענים, וכמה אקדמאים שמאוהבים בתיאוריות הנוקשות שלהם, מתארים עדות סגורות, וחסרות אופק אל עדות אחרות, וחסרות תמונה כוללת של ישראליות, ומצביעות על פי איזו אג'נדה נסתרת ולא על פי דעות גלויות. יש עדות סגורות. פרומיל אחד של הישראלים הם נטורי קרתא. כל האחרים נעים, ומשתנים, וניפתחים, ומצביעים, ומשנים את הצבעתם.

ולמה הצביעו רוב הישראלים בעד ממשלת רבין, ובעד ממשלת ברק? כי אנשים משתנים, ועדות משתנות, ודעות משתנות. ורק גזענים, וכמה אקדמאים שמאוהבים בתיאוריות הנוקשות שלהם, מתארים עדות סגורות

פוסט כזה צריך לקצר. אז מותר לקפוץ אל דפוס ההצבעה בשנים האחרונות של מזרחים רבים לימין. זו לא הצבעה מזרחית. זו הצבעה בעד הכיבוש. זאת האג'נדה הגלויה, החזקה, המתחזקת יום יום בכל מהדורת חדשות, של מיפלגות הימין. ומי שמצביע בעדה עושה את זה בגלל הגלוי והברור, לא בגלל איזה עדתיות סמויה.

והגלוי הוא שהכיבוש מחנך אנשים. ולאחר הקריסה של תהליך אוסלו הוא מחנך עוד יותר. עצם ההתמשכות של הכיבוש עושה אותו נורמאלי. וכאשר יש בישראל איום בטחוני אמיתי באויר, אנשים, גם בארצות אחרות, נענים לנורמליות של הכוח, ועוצמים עיניים כלפי ההשחתה והברוטאליות שבהפעלת כוח לא הכרחית ולא חיונית.

חיידק טורף של אלימות ואכזריות נדמה לאנשים כמו חיסון הכרחי בסביבה מזרח תיכונית (כן, הם מביטים מסביב ורחוק) כנגד אלימות גדולה יותר.

עצם ההתמשכות של הכיבוש עושה אותו נורמאלי. וכאשר יש בישראל איום בטחוני אמיתי באויר, אנשים, גם בארצות אחרות, נענים לנורמליות של הכוח, ועוצמים עיניים כלפי ההשחתה והברוטאליות שבהפעלת כוח לא הכרחית ולא חיונית

תוסיפו לזה את קריסת מדינת הרווחה הישראלית (שהיא אשמת השמאל הגדולה. אשמת העדתיות קטנה ממנה). משמעותה של הקריסה הזאת היא שאין כלים אמיתיים, ממשלתיים, לתקן את אי השיוויון העמוק שבין הישראלים. וזה משמיט מידי השמאל את היכולת להציע למעמד הבינוני ומטה שיפור משמעותי במצבו.

כי כשממשלות מוותרות על מעורבותן המסיבית, השוק יודע רק לשכפל עוני (יחסי. כי גם כאשר רמת החיים הכללית עולה, סובל העני לא רק מן העוני שלו, אלא גם מן הפער שגדל בינו לבין העשירים ממנו).

אבל אצלנו הממשלות לא ויתרו על מעורבותן. מדינת הרווחה הישראלית חיה ונושמת בשטחים הכבושים. מפעל ההתנחלות הענק לא בידי השוק הוקם ולא השוק מתחזק אותו. הוא הוכחה צועקת שכשממשלה רוצה להקים ולתחזק כלכלה היא יכולה, ובגדול.

אבל אצלנו הממשלות לא ויתרו על מעורבותן. מדינת הרווחה הישראלית חיה ונושמת בשטחים הכבושים. מפעל ההתנחלות הענק לא בידי השוק הוקם ולא השוק מתחזק אותו

ואז מדינת הרווחה הכובשת, שמונעת מענייה שלה מדינת רווחה, מספרת להם שהם חזקים וגאים בלאומיות שלהם, ומספקת להם ביטחון בעולם חסר ביטחון,  וגם משקרת להם שהליברלים "שכחו מה זה להיות יהודים". ואז בא אקדמאי, חוזר על השטות הזאת ועוזר לתעתוע הזה. מצביעי הימין מצביעים בעד כיבוש. לא, אומר מזרחי, הם מצביעים בעד חום המשפחה. וכיבוש? אין כיבוש אצל נסים מזרחי. התאדה הכיבוש.

תקציר הפוסט הבא: משמח ומפתיע לטובה: כתב יד בלתי גמור שנישאר בעזבונה של רונית מטלון צועד בראש רשימת רבי המכר. "שלג" הוא ספרות במיטבה, במורכבותה, בלבטיה. וצריך היה עורך נבון, ורגיש לספרות, כמו דרור משעני, שידע איך להביא בפני הקוראים טקסט שנמצא בטיוטות רבות. וגם משהו על השאלה האתית של לפרסם טקסט שסופרת החליטה בחייה שלא לפרסם.

פרופ' נסים קלדרון הוא מבקר ספרות ותרבות. נולד ועבד בתל אביב, עבד גם בבאר שבע, נוסע שוב ושוב לניו יורק, ויסע עוד היום לכל עיר בעולם, רק לא אל חיק הטבע. כתב ספרים על ההקשר הפוליטי של הספרות בישראל, על נתן זך, על הקשר בין השירה העברית לבין הרוק הישראלי, ועל מאיר אריאל. ערך מבחרי שירים של נתן זך ואורי ברנשטיין. מלמד במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר ובבית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים. כותב כעת על ענבל פרלמוטר. חבר מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,383 מילים
עודכן לפני 13 דקות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות

בליכוד מכחישים דיווח לפיו בן-גביר ימונה לשר בתמורה לפרישתו מהמירוץ

המליאה תצביע על הקמת ועדת כנסת בשלישי הבא ● גנץ: אין תחתית שנתניהו לא יגיע אליה בשביל חסינות ● נתניהו: אדלשטיין נפל למלכודת השמאל ● רויטל סויד: אדלשטיין כובל את המערכת לסד זמנים לחוץ ● ועדת הבחירות הורתה להסיר סרטון תעמולה מהפייסבוק של רוה"מ ● נדחתה עתירת כחול לבן נגד שיבוץ יברקן בליכוד

עוד 42 עדכונים

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

עוד 556 מילים

מסתמן: מליאת הכנסת תדון בהקמתה של ועדת הכנסת רק בעוד למעלה משבוע

אדלשטיין טרם השיב לפנייה שקיבל להביא לכינוס המליאה; המשמעות - דחייה בדיון על חסינות נתניהו ● על רקע לחציו של ראש הממשלה נתניהו שיפרשו, עוצמה יהודית תדון מחר בהמשך דרכה הפוליטית ● עמיר פרץ: העבודה-גשר-מרצ תמשיך לפעול כסיעה מאוחדת גם אחרי הבחירות ● ליברמן סירב לברך לשלום את של מירי רגב ואמר לה: "אני אומר שבוע טוב רק לבני אדם"

עוד 19 עדכונים

ליאו פאלש היה רק בן 16 כאשר סייע להציל את בית הכנסת הפורטוגזי של הולנד מידי הנאצים ● בנו, בראם, לא היה מודע במלואו לתפקידו המרכזי של אביו בסיפור ● כתב זמן ישראל ליווה אותו בביקור מיוחד במקום, שבמהלכו היסטוריונים סיפרו לו על גבורת אביו ועל תולדות משפחתו בשואה ● סגירת מעגל ב"אסנוגה" של אמסטרדם

עוד 1,328 מילים ו-1 תגובות

"אם בובר היה בחיים, הוא היה מוטרד מאוד מהמצב הפוליטי"

ספר חדש אודות מרטין בובר מחבר בין חייו האישיים לפילוסופיה שלו ולדעותיו הפוליטיות ● לדברי המחבר, פרופ' פול מנדס-פלור, "בובר האמין שהקמת מדינה יהודית עתידה להוביל לבידוד רב יותר של היהודים ולהתאבדות רוחנית ופוליטית" ● "התפיסה האקזיסטנציאלית שלו נולדה כשהיה בן שלוש, כאשר אמו עזבה את אביו לטובת קצין רוסי"

עוד 1,377 מילים

חשיפה הנסיך הערבי שניסה למכור את הכותל

ב-29 באוגוסט 1929, הנסיך מוחמד עלי באשא, דודו ויורש העצר לעתיד של פארוק מלך מצרים, נכנס לשגרירות הבריטית באיסטנבול עם מכתב דרמטי ● "משום שהיהודים עשירים, אם הכותל כל כך נחשק מצידם, אין סיבה שהם לא ישלמו עליו", כתב לשגריר ● "תנו למוסלמים 100,000 ליש"ט, ואני בטוח שהם יסכימו ליישב את המחלוקות" ● כעת היוזמה נחשפת לראשונה

עוד 3,000 מילים

מצרים מתחברת ליהדות, אבל מנותקת מישראל ● משרד החוץ מתחבר לשפה הערבית, אבל מה זה שווה בעידן חוק הלאום● מחאת הסלבריטאיות באיראן לא מאיימת על השלטון ● ודובאי קונה את אמריקה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע מעונן במזרח התיכון

עוד 1,024 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה