מעומקה של מציאות כואבת ומדממת של מלחמה בלתי נגמרת, הגיע הזמן להשמיע קול אחר, קול של נשים שמאמינות שדווקא עכשיו, מתוך ההרס, הכאב והקושי – אפשר וצריך להתחיל לבנות פה משהו אחר. לא רק לשקם את ההרס, אלא לשרטט כיוון חדש: עתיד של ביטחון, כבוד הדדי, הכרה בכאב ובצרכים, שלום ויותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

לאחר קרוב לשנתיים של מלחמה, בעוד 48 חטופים עדיין מוחזקים בעזה, כשמאות אלפי עקורים נאלצים שוב לעזוב את בתיהם בתנאים לא אנושיים, לא ברור לאן, והפצצות בלתי פוסקות מרעידות את עזה ואת דרום הארץ ומאות א.נשים נהרגים בכל יום, אין ברירה אלא לחשוב אחרת ולפעול אחרת ולהאמין שהכאב העמוק והשנאה היוקדת לא יכולים להוות בסיס למדיניות.

לאחר קרוב לשנתיים של מלחמה, בעוד יש חטופים עדיין בעזה, כשמאות אלפי עקורים נאלצים שוב לעזוב את בתיהם בתנאים לא אנושיים והפצצות מרעידות את עזה ואת דרום הארץ – אין ברירה אלא לחשוב ולפעול אחרת

הגיע הזמן להקשיב לקול הפנימי שמבקש לחיות, להחזיר את כולם הביתה, לעצור את המלחמה, לרפא את הכאב, לשקם ולחזור לחיות חיים שפויים בתנועה לעבר עתיד של שוויון, ביטחון ושלום.

דווקא עכשיו אנו בוחרות בתקווה. המלחמה הארוכה והכואבת כל כך, גובה מחיר עצום מכל הצדדים. אבל נשים בישראל, בעזה ובגדה נושאות על כתפיהן את המחיר הכבד ביותר: הן המטפלות, המגוננות, הן אלה שדואגות לקשישים, לילדים ולפצועים. הן מתמודדות עם האלימות הגוברת, עם עוני, עם היעדר ביטחון אישי וכלכלי. אבל דווקא הן, שוב ושוב, מתגלות כמובילות.

ועדיין, מאז השבעה באוקטובר, נשים רבות פועלות ביוזמתן ומטעם ארגוני חברה אזרחית לשינוי המצב, לקידום סיוע הומניטרי ורה-הומניזציה, לשחרור החטופים וסיום המלחמה, לבניית שיח על שלום וליצירת גשרים בין קהילות כשהכול קורס מסביב. הן לא רק מגיבות למציאות אלא גם מעצבות אותה באומץ, בשקט ובעקביות.

כך למשל, תוך ימים ספורים מהמתקפה הקשה בשבעה באוקטובר, הקמנו עם ארגונים נוספים חמ"ל משותף ברהט – נשים וגברים יהודים וערבים שעבדו יחד, כתף אל כתף, לסייע למשפחות רבות. אספנו תרומות, גייסנו מתנדבים והעברנו אלפי סלי מזון וצרכים נוספים למשפחות שנפגעו בשבעה באוקטובר – יהודיות וערביות כאחד. נשים שסבלו מהיעדר מיגון בסיסי וביטחון תזונתי וממצוקה רגשית, התגייסו לעזור לאחרות במצוקה. זו הייתה תזכורת חיה לכוחה של סולידריות נשית חוצת קהילות.

בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, מאז תחילת המלחמה, אימהות רבות מתקשות להשיג מזון בסיסי למשפחותיהן, אחרות מקבלות עיקולים על חובות קטנים ונשארות בלי קצבאות חיוניות, רבות לא יודעות שמגיעות להן זכויות מביטוח לאומי או שמערימים עליהן קשיים לקבלן. 

כדי לסייע לנשים אלו, הקמנו יחד עם תנועת אלנשמיאת וסטודנטיות.ים למשפטים ועורכות.י דין מתנדבות.ים ערבים.ות ויהודים.ות, "משרדי עריכת דין בשטח" בכפרים הלא מוכרים בנגב. לאחר המלחמה עם איראן, הגענו לשטח במטרה "לא להשאיר אף אחת מאחור" וביומיים של מיצוי זכויות קיבלנו 100 פניות, של תושבות שחלקן גילו לראשונה שיש להן זכויות, ויש עוד רבות נוספות שזקוקות לסיוע. 

בכפרים הלא מוכרים בנגב, מתחילת המלחמה, אימהות מתקשות להשיג מזון בסיסי למשפחותיהן, או מקבלות עיקולים על חובות קטנים ונשארות בלי קצבאות חיוניות, רבות לא יודעות שמגיעות להן זכויות מביטוח לאומי

לפני 25 שנה התקבלה החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקוראת לייצוג נשים ממגוון הקבוצות במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, מתוך הבנה של הפגיעה הייחודית של נשים במלחמה, והפוטנציאל הגדול בשילובן לפתרון סכסוכים ולקידום שלום באופן יציב ובר-קיימא. מדינת ישראל הייתה מהראשונות לאמץ רכיבים מההחלטה בחקיקה כבר בשנת 2005, אולם עד היום ההחלטה לא יושמה. להפך: קולן של נשים מושתק, הן מודרות מפורומים של קבלת החלטות וקולן כלל לא נלקח בחשבון.

הגיע הזמן להפסיק להתייחס לשילוב נשים כאל סיסמה ולהתחיל ליישם אותו בפועל: בהנהגה, בתהליכי משא ומתן ובכל מקום שבו נקבעת מציאות. לא רק כדי לייצג את מחצית מהאוכלוסייה, אלא כדי להביא תפיסות חדשות וראייה רחבה יותר לפתרון סכסוכים.

יש נשים רבות מוכשרות ממגוון קבוצות האוכלוסייה שיכולות לקחת חלק בתהליכים אלה וכבר לוקחות חלק בתהליכים הלא פורמליים (Track 2) שמתקיימים כל העת ויוצרים את התשתית להסדרים העתידיים (מתוכן כ-15 נשים שאנחנו הכשרנו ומלוות). חשוב שגם בשולחנות הפורמליים קולן יישמע, כי הן מביאות איתן מומחיות, ניסיון חיים וידע ייחודי שיכול לסייע בבניית פתרון.

זה הזמן לחזור לדבר על שלום כתהליך, כבחירה, כהכרה הדדית בזכויות אדם ואזרח, בזכויות נשים, בכאב של האחר ומתוך עמדה אנושית. לחזור לדבר על שלום למען כלל יושבי הארץ ומתוך עמדה שרואה בשיח על שלום בניית חוסן מחודש של כלל החברה.

בשנה הזו, אנו מייחלות לשינוי כיוון בשיח המדיני, הביטחוני והחברתי, שינוי עמוק לעבר שיח על שלום, רווחה וביטחון. אנו מבקשות לראות יותר נשים וייצוג מגוון של נשים בהנהגה ובמוקדי שיח מדיני ביטחוני.

ישראל הייתה מהראשונות לאמץ בחקיקה רכיבים מהחלטת האו"ם הקוראת לייצוג נשים במוקדי קבלת החלטות בנושאי שלום וביטחון, אך עד היום ההחלטה לא יושמה. להפך: קול נשים מושתק והן מודרות מהפורומים הללו

אנו קוראות לממשלה להכין תכנית פעולה ליישום החלטה 1325, לשלב נשים מכל קבוצות האוכלוסייה במשלחות הדיפלומטיות ולהבטיח שקולן של נשים יישמע בכל דיון על עתיד האזור, כדי לאפשר חיים טובים יותר ובטוחים יותר לכלל יושבי ויושבות הארץ הזאת.

חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.

אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי, היא עורכת דין ופעילה פמיניסטית, אשר כיהנה במגוון תפקידים במגזר הציבורי ובחברה האזרחית. אלה מובילה משנת 2019 את העמותה, המקדמת שוויון וצדק לנשים עבור נשים הסובלות מאפליה כפולה מסיבות חברתיות, גיאוגרפיות, לאומיות, אתניות וכלכליות.