כך נתניהו וחמאס מצאו את עצמם בדרך לעסקה
התקיפה הישראלית בדוחה שבמהלכה נהרגו חמישה בני אדם, ביניהם איש כוחות הביטחון של קטאר, לא השיגה את מטרתה המיידית – חיסולם של בכירי חמאס – אך גרמה לשרשרת אירועים שבסופו של דבר הביאו את ישראל ואת חמאס אל סף העסקה להחזרת החטופים והפסקת המלחמה.
לאחר התייעצויות קדחתניות, כאשר גם הרחוב העזתי דורש את העסקה, חמאס הציג אמש (שישי) סמוך לחצות את תשובתו לתוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
בעיניים ישראליות, הצהרת חמאס לא כללה שום דבר עליו חמאס לא הסכים כבר קודם: שחרור החטופים וויתור על השלטון בעזה. סעיף הפירוז, המועצה הבינלאומית ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה נותרו במחלוקת. מוסא אבו-מרזוק, אחד מבכירי חמאס בחו"ל, אמר בראיון לאל-ג'זירה שגם לא ניתן לבצע את הסעיף הראשון – החזרת החטופים – תוך 72 שעות.
בישראל פירשו את תשובת חמאס בתור "לא", בעוד שבארה"ב ראו בה "כן" ונתנו באופן מיידי אור ירוק להפסקת האש בעיר עזה. פתאום "תקופה של נס", במילים של השרה אורית סטרוק, נראית קצת אחרת.
בישראל פירשו את תשובת חמאס בתור "לא", בעוד שבארה"ב ראו בה "כן" ונתנו באופן מיידי אור ירוק להפסקת האש בעיר עזה. פתאום "תקופה של נס", במילים של השרה אורית סטרוק, נראית קצת אחרת
בעצם, למרות המילים הבומבסטיות, הנאום הארוך ואור הזרקורים בבית הלבן, טראמפ מקדם את אותה עסקה שקודמה גם בעבר, כאשר שאלות רבות נותרות בלתי פתורות – כמו שהיה בעבר.
אילו הנשיא הקודם ג'ו ביידן היה מנחית הוראות לראש הממשלה בנימין נתניהו באופן כזה ומכריז על הפסקת אש כאשר חמאס עדיין חי ובועט וקטאר מקבלת ברית הגנה משלה, נתניהו ותומכיו היו מתפלצים, תוקפים ומוציאים קצף מהפה. מכבודו של טראמפ הם חוששים וגם מפחדים.
בחזרה לעזה: המציאות ברצועה היום סבוכה וקשה. גם אם חמאס היה חותם על מסמך הקורא להשמדתו המלאה, הוא היה מוצא דרכים להמשיך ולפעול בעזה לאחר המלחמה. זה מה שיקרה גם עכשיו.
ההישרדות של חמאס תלויה במספר גורמים: הצלחתו של הגורם השלטוני החדש שיקום שם (רמז – עיראק היא לא דוגמה טובה), ויצירה של כוח לוחם שיכלול את בני השבטים והמיליציות שניסו להילחם בחמאס במהלך השנתיים הללו, כוחות של הרשות הפלסטינית, הכוחות הבינלאומיים ועוד.
העזתים משתוקקים היום לעתיד טוב יותר, הם סולדים מחמאס. שלטון חדש אמור לחזק בהם את התחושה הזאת ולהציע אלטרנטיבה. כוחות הביטחון של השלטון הזה יצטרכו להילחם עד חורמה בחמאס ובגורמים קיצוניים אחרים, כגון הג'יהאד האסלאמי שגם הוא לא הולך לשום מקום.
אם האמריקאים והמדינות הערביות רוצים שהפרויקט הזה יצליח, הם יצטרכו להיות מעורבים בכל פרט, צעד ושלב. שום דבר לא סגור ולא חתום, עד שלא נראה את כל החטופים חוזרים והמלחמה פוסקת לחלוטין
אם האמריקאים והמדינות הערביות רוצים שהפרויקט הזה יצליח, הם יצטרכו להיות מעורבים בכל פרט, צעד ושלב. שום דבר לא סגור ולא חתום, עד שלא נראה את כל החטופים חוזרים הביתה, ועד שהמלחמה לא פוסקת לחלוטין.
ולבסוף, מילה על קטאר שבאופן ביזארי הפכה לאחת המדינות הדומיננטיות והמקורבות ביותר לבית הלבן. דוחה תמשיך לשים מקלות בגלגלים על מנת להחזיק את חמאס בחיים, בצורה כזאת או אחרת. רק מעורבות חזקה ומשמעותית של מצרים ומדינות המפרץ האחרות, בשיתוף של ממשלה ישראלית שפויה (להבדיל מזו הנוכחית), יכולה למנוע את התסריט הזה.
דור ה-Z במרוקו דורש שירותים חברתיים
אלפי מפגינים צעירים יצאו השבוע לרחובות בעשרות ערים ברחבי מרוקו – בהן רבאט, קזבלנקה, מרקש, פס ואגאדיר – במטרה לדרוש שינויים עמוקים ורפורמה במערכות הבריאות והחינוך.
המחאות אורגנו על ידי תנועות GenZ 212 ו-Morocco Youth Voice באמצעות רשתות חברתיות כגון טיקטוק, אינסטגרם ודיסקורד.
המפגינים הצעירים, שרובם בני 15-30, זעמו על ההוצאות הממשלתיות הגבוהות על אירועי ספורט – כולל מונדיאל 2030 ומשחקי גביע אפריקה – בעוד שירותי הבריאות והחינוך במדינה נמצאים במצב קריטי
המפגינים הצעירים, שרובם בני 15-30, זעמו על ההוצאות הממשלתיות הגבוהות על אירועי ספורט – כולל מונדיאל 2030 ומשחקי גביע אפריקה – בעוד שירותי הבריאות והחינוך במדינה נמצאים במצב קריטי. "האצטדיונים כאן, אבל איפה בתי החולים?" דרשו המפגינים במהלך ההפגנות הסוערות.
הזעם הציבורי התעצם בעקבות מותן של שמונה נשים במהלך לידה בבית חולים ציבורי באגאדיר. הן הפכו לסמל למצב הקשה של מערכת הבריאות: צפיפות, מחסור בציוד וצוות רפואי, עלויות גבוהות של טיפול פרטי, וכן בעיות קשות במערכת החינוך הציבורית.
שיעור האבטלה במרוקו עומד על כ-36.7% בקרב צעירים עד גיל 24 ומגיע ל-48.4% באזורים עירוניים. שיעור האבטלה בקרב בעלי השכלה גבוהה עומד על 25.7%. המחאה הנוכחית איחדה את כל המצוקות הללו לכדי דרישה ברורה מהממשלה: רפורמות משמעותיות ומייד.
מחאה מהסוג הזה יחיסת נדירה במרוקו. בתחילה השלטונות נקטו ביד קשה: משרד הפנים הודיע שהמחאות חסרות היתר ויטופלו "בחומרה ובתקיפות". במהלך סוף השבוע נעצרו מאות מפגינים, ביניהם קטינים רבים, ועל פי העדויות, רבים נעצרו על ידי שוטרים בלבוש אזרחי במהלך ראיונות לתקשורת. ביום רביעי נורו למוות שני בני אדם באזור אגאדיר – המשטרה טענה להגנה עצמית.
ארגוני זכויות אדם, כולל "אמנסטי אינטרנשיונל", קראו לרשויות "לנהל דיאלוג עם הדרישות הלגיטימיות של הצעירים". גם אישי ציבור הצטרפו למחאות, ביניהם שוער הכדורגל הפופולרי יאסין בונו ושחקני נבחרת נוספים
הגישה הזאת הובילה מייד להסלמה: המפגינים השליכו אבנים והציתו רכבים. ארגוני זכויות אדם, כולל "אמנסטי אינטרנשיונל", קראו לרשויות "לנהל דיאלוג עם הדרישות הלגיטימיות של הצעירים". גם אישי ציבור הצטרפו למחאות, ביניהם שוער הכדורגל הפופולרי יאסין בונו ושחקני נבחרת נוספים.
לאחר הלחץ הגובר, הממשלה שינתה גישה: ראש הממשלה עזיז אח'נוש הודיע על "הבנה" לדרישות והביע "נכונות" להתמודד איתן "בדרך בונה ואחראית, דרך דיאלוג". שר הבריאות אמין טהרווי זומן להופיע בוועדת פרלמנט, וחברי הפרלמנט הבטיחו לסלק מנהלי בתי חולים שכשלו בתפקידם.
לפי שעה לא הושגו הסכמות בין השלטונות והמפגינים, שטוענים שאינם משתייכים לשום מפלגה או תנועה. הצעירים דורשים שינויי עומק בחלוקת המשאבים במדינה ובשלב הזה אינם מתכוונים לוותר.
רוסיה אינה מחויבת לסנקציות החדשות על איראן
השבוע הבהירה רוסיה שאין בכוונתה לכבד את הסנקציות שהוטלו מחדש על איראן על ידי האו"ם – צעד שמערער באופן יסודי את מאמץ המערב להפעיל לחץ על טהרן בנוגע לתכנית הגרעין.
השבוע הבהירה רוסיה שלא תכבד את הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי האו"ם – צעד שמערער באופן יסודי את מאמץ המערב להפעיל לחץ על טהרן בנוגע לתכנית הגרעין
ב-27 בספטמבר השיב האו"ם סנקציות מקיפות על איראן, שנעצרו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA). הסנקציות חזרו לתוקפן באמצעות מנגנון ה-Snapback – מנגנון אוטומטי שהיה חלק מההסכם המקורי, המאפשר לכל צד להחזיר את הסנקציות אם איראן לא תעמוד בהתחייבויותיה.
צרפת, גרמניה ובריטניה הודיעו על הפעלת המנגנון ב-28 באוגוסט, בטענה שאיראן מפרה "כמעט את כל מחויבויותיה הגרעיניות". לאחר 30 יום נכנסו הסנקציות מחדש לתוקף, והן כוללות הקפאת נכסים איראניים בחו"ל, אמברגו נשק, איסור על העברת טכנולוגיות של טילים בליסטיים, וסנקציות על תחום הגרעין והפיננסים של איראן.
המטרה ברורה: לאלץ את איראן לחזור לשולחן המשא ומתן על ידי המשך של לחץ כלכלי ובידודה בזירה הבינלאומית. אך היעילות של המנגנון הזה תלויה באכיפה עולמית – וכאן האסטרטגיה המערבית מקרטעת.
ב-2015, כאשר נחתם ה-JCPOA, העולם היה אחר והיחסים בין רוסיה לבין המערב, גם אם היו מתוחים, לא היו עוינים כמו היום, לאחר שלוש שנים וחצי של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
לא רק רוסיה, אלא גם סין – פרטנרית חשובה של טהרן – תקפה בחריפות את השבת הסנקציות. בבייג'ינג טענו שהצעד הזה מקשה על המאמצים הדיפלומטיים והאשימו את ארצות הברית בפרישה מההסכם המקורי (במהלך הקדנציה הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ).
לא רק רוסיה, אלא גם סין – פרטנרית חשובה של טהרן – תקפה בחריפות את השבת הסנקציות. בבייג'ינג טענו שהצעד הזה מקשה על המאמצים הדיפלומטיים והאשימו את ארצות הברית בפרישה מההסכם המקורי
הישרדות הכלכלה האיראנית מתבססת על מכירת נפט לסין – מה שמכונה בידי גורמים אמריקאיים "קו חיים". למרות הסנקציות, הסחר הזה ממשיך ללא הפרעה משמעותית. רוסיה, מצדה, רוכשת מאיראן רחפנים וטילים עבור שדה הקרב באוקראינה ואין לה כוונה לנתק את הקשר.
יחד עם זאת, בתוך איראן, ההשפעות הכלכליות כבר מורגשות: המטבע האיראני הגיע לשפל שיא – 1.13 מיליון ריאל לדולר, לעומת 1.06 מיליון לפני החזרה אל הסנקציות. אולם השלטונות בטהרן מתרגשים פחות.
יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף איים "לפעול נגד" מדינות שמיישמות את הסנקציות, וחלק מהמחוקקים הציעו פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני – צעד שנשלל לפי שעה בידי הנשיא מסעוד פזשכיאן.
יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף איים "לפעול נגד" מדינות שמיישמות את הסנקציות, וחלק מהמחוקקים הציעו פרישה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני – צעד שנשלל לפי שעה בידי הנשיא מסעוד פזשכיאן
ארה"ב הודיעה על סנקציות נוספות ב-1 באוקטובר נגד אישים וישויות המקושרים לתכנית הגרעין. אך ללא שיתוף פעולה מצד רוסיה וסין, מנגנון ה-Snapback עלול להפוך לדוגמה נוספת למדיניות מערבית חד-צדדית – כזו שאינה מצליחה להוביל לשינוי במדיניות האיראנית כאשר בעלי בריתה מגנים עליה מההשלכות.
השבוע במזרח התיכון: מבצע "רגל עץ"
ב-1 באוקטובר 1985 הפציצו מטוסי חיל האוויר מתחם של אש"ף שהיה ממוקם כ-27 ק"מ דרומה לתוניס הבירה. ההתקפה נמשכה כשש דקות.
זמן קצר לאחר מכן סוכנות הידיעות התוניסאית הרשמית TAP דיווחה כי מספר ההרוגים עלה על 50 איש. קודם לכן, דובר אש"ף העריך באופן ראשוני את מספר הנפגעים ב-156 איש, מבלי לפרט את היחס בין הרוגים לפצועים.
ערפאת, שלפי הדיווחים שהה באתר אחר של אש"ף, לא נפגע, למרות שהיו סימנים לכך שהוא היה היעד המרכזי לתקיפה. עדי ראייה דיווחו כי בניין המפקדה כמעט נעלם בתוך מכתש עמוק.
מבצע "רגל עץ" היה אחת המתקפות האוויריות המרוחקות והמורכבות ביותר שביצע חיל האוויר הישראלי עד אז.
שמונה מטוסי F-15 השתתפו במבצע, שדרש תדלוק אוויר מרובה במהלך הטיסה – המרחק מישראל לתוניס הוא כ-2,400 קילומטרים. המטוסים טסו בגובה נמוך מעל הים התיכון כדי להימנע מזיהוי על ידי מכ"מים. ערפאת האשים את ארה"ב בכך שהייתה שותפה לניסיון החיסול שלו.
המבצע בוצע בתגובה ישירה לרצח שלושה אזרחים ישראלים בלרנקה שבקפריסין ב-25 בספטמבר 1985 על ידי "כוח 17", ארגון פלסטיני בפיקודו של אבו עבאס.
התקיפה הישראלית עוררה גל גינויים בינלאומיים. מועצת הביטחון של האו"ם אימצה החלטה 573 שגינתה את ישראל על "פעולת תוקפנות" נגד תוניסיה – וגם ארה"ב, אז תחת ממשל רייגן, הצביעה בעד ההחלטה
התקיפה הישראלית עוררה גל גינויים בינלאומיים. מועצת הביטחון של האו"ם אימצה החלטה 573 שגינתה את ישראל על "פעולת תוקפנות" נגד תוניסיה – וגם ארה"ב, אז תחת ממשל רייגן, הצביעה בעד ההחלטה.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם