חמאס הודיע רשמית כי הוא מוכן לשחרר את כל החטופים בהתאם למתווה המפורט בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ, ומוכן להיכנס "באופן מיידי" למו"מ על פרטי ההצעה.
חמאס הביע גם הסכמה להעביר את השלטון ברצועת עזה "לידי גוף פלסטיני, בהסתמך על תמיכה ערבית ואסלאמית". עם זאת, ארגון הטרור מסר כי יש צורך לדון ב"נושאים נוספים שהוזכרו בהצעת טראמפ".
ההודעה המלאה של ארגון חמאס (בתרגום מערבית):
מתוך דאגה להפסקת התוקפנות ומלחמת ההשמדה שלה נתון עמנו האיתן ברצועת עזה, ועל יסוד האחריות הלאומית, ומתוך דאגה לעקרונותיו של עמנו, לזכויותיו ולאינטרסים העליונים שלו – קיימה תנועת ההתנגדות האסלאמית "חמאס" התייעצויות מעמיקות במוסדות ההנהגה שלה, התייעצויות נרחבות עם הכוחות והפלגים הפלסטיניים, וכן התייעצויות עם האחים המתווכים ועם הידידים, כדי להגיע לעמדה אחראית בהתמודדות עם תוכניתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.
לאחר בחינה מקיפה, קיבלה התנועה את החלטתה והעבירה לאחים המתווכים את תגובתה הבאה:
תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס מעריכה את המאמצים הערביים, האסלאמיים והבינלאומיים, ואת מאמציו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, הקוראים להפסקת המלחמה על רצועת עזה, לחילופי אסירים, לכניסת סיוע מיידית, לדחיית כיבוש הרצועה ולסירוב לגירוש עמנו הפלסטיני ממנה.
ובהתאם לכך, ובמטרה להביא להפסקת המלחמה ולנסיגה מלאה מן הרצועה, מודיעה התנועה על הסכמתה לשחרור כל אסירי הכיבוש – חיים וגופות – בהתאם לנוסחת החילופים הכלולה בהצעת הנשיא טראמפ, ובכפוף ליצירת התנאים המעשיים לביצוע החילופים. בהקשר זה מדגישה התנועה את נכונותה להיכנס באופן מיידי, באמצעות המתווכים, למשא ומתן לדיון בפרטי ההסכם.
כמו כן, מחדשת התנועה את הסכמתה למסירת ניהול רצועת עזה לגוף פלסטיני של עצמאיים (טכנוקרטים), על בסיס הסכמה לאומית פלסטינית ובהסתמך על התמיכה הערבית והאסלאמית.
באשר לנושאים אחרים הכלולים בהצעת הנשיא טראמפ הנוגעים לעתידה של רצועת עזה ולזכויותיו המקוריות של העם הפלסטיני, מדגישה התנועה כי הדבר קשור לעמדה לאומית כוללת ובהסתמך על החוקים וההחלטות הבינלאומיים הרלוונטיים. נושאים אלה יידונו במסגרת לאומית פלסטינית כוללת, שחמאס תהיה חלק ממנה ותתרום בה באחריות מלאה.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.
כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.
ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו