מדען המדינה הרולד לאסוול טבע את המושג "מדינת קסרקטין", שמשמעותו להיות נכון בכל עת למלחמה קיומית. האסטרטג פרופ' יחזקאל דרור טוען בספרו "יום המחר", כי המושג מכוון הרבה מעבר להכנות צבאיות מובהקות למלחמה קיומית והן כוללות מודעות אזרחית וצבאית, מבנה תרבותי העונה לאתגר הקיומי, נרטיבים, הרגלי חיים ומשמעות קיום.

לרגל סיום המלחמה במלאת שנתיים למלחמת חרבות ברזל, ראוי להביט על המלחמה מן האופק הצופה אל העשור הקרוב ולבחון את אסטרטגיית העל הדרושה לישראל עשרות שנים קדימה. זאת בהנחה שגם אם יהיו הסדרי שלום או הסדרים מדיניים שייצרו רגיעה יחסית ויאפשרו חיים נורמליים, תהיה ישראל חשופה בכל עת לאיומים משמעותיים ויתעורר הצורך להדבירם בשלב התחלתי.

עם סיום המלחמה אחרי שנתיים, יש לבחון את אסטרטגיית העל הדרושה לישראל עשרות שנים קדימה. זאת בהנחה שגם אם יהיו הסדרים מדיניים שיובילו לרגיעה, ישראל תהיה חשופה בכל עת לאיומים

אם ישראל לא תדע לייצר הרתעה ומוכנות צבאית ואזרחית, היא תעמוד בפני איום קיומי מול אסלאם תוסס. המזרח התיכון ימשיך ליצר חוסר יציבות בשל האינטרסים המנוגדים של החיים בתוכו ולנוכח מרכיב הדת המתחזק ומקצין ודורש יד מהודקת על ההגה. יד שתמנע גלישה למדרון חלקלק של אלימות ורשע.

להנחות עבודה אלה יש השלכות חברתיות, פסיכולוגיות, ממשלתיות וצבאיות על אופי החיים בישראל. אפקט ה-7 באוקטובר חדר עמוק לתת המודע של כולנו, ותחושת החרדה הקיומית תלווה את מקבלי ההחלטות עוד שנים רבות.

גם מאמצי שלום עלולים להיות כרוכים בהגברת האלימות לנוכח פעילותם של הקיצונים בשני הצדדים שינסו לבלום כל הסדר לרגיעה. משיחיות שקרית וקיצונית מאיימת על היציבות ומנסה להכתיב את חזונה, ובדרך היא עלולה להיות כרוכה בקורבנות רבים משני הצדדים.

תמורות תרבותיות אינן מתרחשות במהירות והן נמשכות על פרק זמן של דורות. כל הסדר שייחתם במזרח התיכון הוא בחזקת הסדר בלתי יציב, ויש לקחת בחשבון נתון זה בהיערכות המודיעינית והאסטרטגית. הבחירה בהסדר עם הפלסטינים אינה בין טוב לרע אלא בין הרע לגרוע ממנו. כל הסדר כרוך בסיכונים והוא בגדר הימור עמום, אבל הוא עדיף על טרור ואלימות גוברים.

המשך השליטה הישראלית ביהודה ושומרון והימצאותם של הפלסטינים תחת כיבוש, יוצרת נטייה ברורה של האוכלוסייה וקבוצות מובילות לפעול לשינוי המצב בדרכים של אלימות. אצל קבוצות הנמצאות במצוקה גוברת, הנטייה חזקה יותר. לכן, הדיאלוג המתמיד עם המנהיגות הפלסטינית וחתירה בלתי פוסקת להסדרים מדיניים הנותנים תקווה ועתיד לצד השני, עשויים לרסן אלימות ורוע ולשנות את המציאות לטווח הארוך.

כל הסדר שייחתם במזרח התיכון הוא בחזקת הסדר בלתי יציב, ויש לקחת בחשבון נתון זה בהיערכות המודיעינית והאסטרטגית. הבחירה בהסדר עם הפלסטינים אינה בין טוב לרע אלא בין הרע לגרוע ממנו

המשך המצב הקיים יוביל להתפוצצות ולמציאות שישראל לא תוכל להתמודד אתה. היפרדות מהפלסטינים היא הכרחית לביטחון הלאומי, והיא כוללת את הסרתם של יישובים שנבנו בלב האזורים הפלסטינים הכוללים חוות בודדים, התנחלויות בלתי חוקיות ומבודדות כדי לצמצם את החיכוך והעוינות.

הפיצוץ עם הפלסטינים הוא בלתי נמנע. הישגי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים סנוורו אותנו. באותה מידה גם אסון שמחת תורה מונע מאתנו חשיבה רציונלית קרה הנדרשת לעיצוב העתיד.

כשלנו כעם וכמדינה בטיפול בסוגיה הפלסטינית מאז מלחמת ששת הימים. זו הוכחה שתחושת העליונות השכלית שלנו לא תחזיק מים. היא מתעתעת בנו. עיוותי חשיבה פסיכו-פתולוגים, שימוש יתר במושגים תנ"כיים לאימוץ מדיניות עכשווית – מובילים לליקוי מאורות ולאסונות, ומסכנים את עצם קיומה של ישראל. ראוי לשנותם מהיסוד.

בעולם של חוסר ודאות קשה לנבא את העתיד. ואולם, באזור המסוכסך והמטולטל שבו אנו חיים, אנו זקוקים למנהיגות אחרת לאחר המלחמה. אנו זקוקים למנהיגות שקטה, המשדרת רוגע ומאחה את הקרעים בתוך העם, פותחת בדיאלוג עם הפלסטינים ומבינה שהיפרדות היא הצלה לאומית.

רק אז ניתן להתחיל בשיקום ארוך לבנייתה של ישראל מחדש, לשיפור תדמיתה בעולם, לשיקום ההריסות בזירה הבינלאומית, לחיזוק ההרתעה, לטיפול בנפגעי הנפש וחזרה למסלול של צמיחה והתפתחות.

כשלנו כעם וכמדינה בטיפול בסוגיה הפלסטינית מאז מלחמת ששת הימים. תחושת העליונות השכלית שלנו מתעתעת בנו. שימוש יתר במושגים תנ"כיים לאימוץ מדיניות עכשווית – מובילים לליקוי מאורות ולאסונות

הממשלה הזאת סרחה ועליה לפנות את מקומה לטובים ממנה. רק בחירות מהירות ישנו את המציאות. כל מי שעתיד המדינה יקר לו צריך להירתם למשימה זו באומץ לב ולהשפיע על סביבתו. ככל שהדבר יעשה מוקדם יותר ייטב לנו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.