בהפגנה אחת עמד איש אחד עם שלט אחד ועליו שאלה אחת בת מילה אחת. "הסתיימה?" לא ניגשתי ולא שאלתי אותו מה התכוון בשאלה. הנחתי שהוא התכוון למלחמה. אולי הוא רצה לשאול אם הסתיימה ההמתנה בת השנתיים.

אולי רצה, בחיל ורעדה, לשאול האם הסתיימה ההתעללות בחטופים וסוף סוף הם באמת חוזרים הביתה. ואולי הסתיימה הדאגה של משפחות החטופים. ואז חשבתי כמה מוזר לשאול את זה בלשון נקבה. בעברית הרי המתנה, מלחמה, התעללות ודאגה – נשים הן.

ומחשבתי נדדה משם לדאגה אחרת. מאז נכפה עלינו ועל חמאס פאקס אמריקנה, שתקו אותם אידאולוגים דה לה שמאטע בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר. מעבר לציוץ אחד מלא הוד והדר מזויפים הם לא נקטו בשום צעד אמיתי.

מאז נכפה עלינו ועל חמאס פאקס אמריקנה, שתקו אותם אידאולוגים דה לה שמאטע בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר. מעבר לציוץ אחד מלא הוד והדר מזויפים הם לא נקטו בשום צעד אמיתי

הרי שניהם, גיבורי מקלדת שכמותם, הבטיחו קבל מקלדת וציוץ שאם יידום רעם התותחים, מייד תפורק הממשלה. והנה כשני טלאים שנשבו ונדבקו לכיסאות עור הצבי בשולחן הממשלה, פעו שניהם כמה פעיות וירטואליות והמשיכו כתמול שלשום.

אכול ספקות וחשדות תהיתי מה הבטיח להם, למשיחיים והקנאים, המנהיג העליון. שמייד לאחר שחרור החטופים תימצא תואנה וחיילי צה"ל שוב ייכנסו לעזה? שלמרות הכול ונגד כל העולם נספח את יהודה ושומרון? חברים הרגיעו אותי ואמרו לי שלשני נמוכי מצח וגבוהי רהב אלו אין באמת לאן ללכת. אז למה לא להעמיד פנים כאילו הם כועסים בעודם ממשיכים לחמם כיסא?

אבל אז שמעתי שהממשלה אישרה רק את השלב הראשון של עסקת החטופים ולא את ההסכם כפי שנחתם במצרים. כך למעשה לא התחייבה ממשלת ישראל ליישם את השלב הבא של התוכנית, נסיגה כמעט מוחלטת ושיקום עזה. ספקותיי ודאגותיי גדלו בשנית. מה זוממים אלו חסרי האמפתיה והפרוסטטה?

ובעוד דאגתי תופחת וגולשת משולי מחשבתי, נדהמתי עד כמה מאוזנת מגדרית היא המלחמה. אוגדה, מרכבה, פלוגה, ספינה וכיתה, נשים הן. גדוד, וגייס, צוות ומטוס גברים הם. ומייד נוספה חרדה לדאגתי הקודמת, כיצד תתואם השפה העברית לגדודי החרדים שיתגייסו לצה"ל? הרי לא ייתכן ובטח שיקוץ הוא שחלק מכלי המשחית נשים הן.

חייבים מייד לזמן ישיבת חירום של ועדת חוץ ובטחון של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת בועז ביסמוט העומל על חוק למען החרדים. רצוי שהישיבה תהיה משותפת לוועדה זו של הכנסת ולוועדת חוק חוקה ומשפט של שמחה רוטמן. אותו מומחה מפולפל (או פלפלן מומחה – קשה לי להחליט).

סמוטריץ' ובן גביר הבטיחו, קבל מקלדת וציוץ, שאם יידום רעם התותחים מייד תפורק הממשלה. והנה כשני טלאים שנשבו ונדבקו לכיסאות עור הצבי בשולחן הממשלה, פעו כמה פעיות וירטואליות והמשיכו

אין ספק שימצאו מוצא ובתוך חוק גיוס החרדים יכניסו סעיפים הנותנים שמות שלא יגרמו לאברכים המתגייסים למחשבות זימה. לא יתכן ששמות כלי המשחית ישחיתו את תומתם של אברכי ישראל. וכיצד ייתכן שהמלחמה מאוזנת כל כך מגדרית. הרי ממשלת הימין על מלא הצליחה למנות רק גברים למנכ"לים של משרדי ממשלה.

גם דאגה זו נרגעה מעט כשנזכרתי שלא יהיה חוק גיוס, מקסימום יהיה חוק השתמטות שיבוטל על ידי בג"ץ. אבל אבוי, ממשלה וכנסת נשים הן.  חייבים לתקן זאת ומייד.

ודאגתי אכלה בי כתולעת בתפוח. אבל אז נזכרתי בשאגת הבוז בכיכר כאשר סטיב ויטקוף הזכיר את שמו של המנהיג. גם השאגה הזו אישה הייתה. שאגה לא מתוכננת, שיצאה מהבטן אחרי שנאגרה שם שנתיים. שאגת בוז שהפתיעה גם את אלו שהיו בכיכר באותו הרגע. שאגה ששחררה אויר שהיה כלוא בריאות.

אמנם יומיים לפני שהם חזרו, אבל לא הצליח הקהל שנאסף להתאפק יותר. שנתיים התאפק בשביל החטופים, בשקט נשא את כל ההתקפות של ראש הממשלה ושלוחיו. בכל שבוע בכיכר הודו הנואמים לראש הממשלה ולזוגתו. לא בלב שלם עשו זאת. ועכשיו, רגע לפני שהסתיימה ההמתנה נמלטה השאגה.

וכל אבירי המקלדת של מפלגת השלטון השתלחו באנשים, שבאופן לא מתוכנן שחררו שאגת תסכול אדירה. וממקום מושבו אשר בקריית קודש מיאמי, טינף יורש העצר הגולה והאשים את המפגינים שהם ממומנים על ידי קטאר (רק כי הריאל האיראני הפך למטבע זבל), ושהם הסניף המקומי של אנטיפה.

כל אבירי המקלדת של מפלגת השלטון השתלחו באנשים, שבלי תכנון שחררו שאגת תסכול אדירה. וממקום מושבו אשר בקריית קודש מיאמי, טינף יורש העצר הגולה והאשים את המפגינים שהם ממומנים על ידי קטאר

בדקתי, ולמרות שאנטיפה היא תנועה רעיונית, אין היא באמת תנועה מסודרת וממוסדת. אין לה מנהיגים, אין לה משרד מרכזי ואין היא קאבל אפל המושך בחוטי ממשלות. זוהי תנועה רעיונית שמאלנית שנולדה לפני כמאה שנה כהתנגדות לפשיזם באירופה.

מאז עלה מושיענו דונלד טראמפ לשלטון הוא מאשים כל דבר את אנטיפה (כאשר הוא לא כופה הסדר במזרח התיכון או מתנכל לשלוח חיילים לכבוש את שיקגו). הוא והתקשורת הימנית הפכו תנועה רעיונית זו למקור כל רשע. ואת התעמולה הזו מהדהד היושב בגלות מיאמי.

אבל דברי בלע אלו לא יכלו לעצור את השאגה. גם מסר אחדות בן חמש דקות ששילח המנהיג בשעה שמונה ורבע לא עצר את השאגה. והמחאה (עוד אישה) תמשיך עד אשר ספינת המדינה תתרחק משדה הקרחונים ותחזור למים פתוחים.

ואולי בשבוע הבא יבוא האיש עם שלט ועליו יהיה כתוב "הסתיימה!" כי אולי באמת הסתיימה המלחמה, הסתיימה ההמתנה, הסתיימה ההתעללות והסתיימה הדאגה.

אבל דברי הבלע לא יכלו לעצור את השאגה. גם מסר אחדות בן חמש דקות ששילח המנהיג לא עצר את השאגה. והמחאה תמשיך עד אשר ספינת המדינה תתרחק משדה הקרחונים ותחזור למים פתוחים

ואז אדע שאפשר לשחרר עוד שאגה גדולה ולהחליף את האוויר המזוהם שבריאות באוויר צח ונקי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.