ג'פרי גרוסמן היה בטוח מעבר לכל ספק שפעילות גופנית אינטנסיבית יכולה להגדיל את התפקוד הקוגניטיבי והיצירתיות של הסטודנטים שלו. הוא טעה לחלוטין. "באופן אישי כשאני מתאמן אני מרגיש טוב יותר, ישן טוב יותר, וחושב טוב יותר במהלך היום", אומר הפרופסור למדעי החומרים והנדסה ב-MIT.
גרוסמן, שגדל באוונסטון, אילינוי, בבית יהודי חילוני, בילה שעות רבות בכתיבת קוד על מחשב האטארי 800 הביתי והתנסה בערכת הכימיה שלו.
"היה אפשר לכתוב תכניות, אותן היה אפשר לשמור על קלטת וזה לקח 5 דקות לשמור וטעון אותה, אבל זו הייתה התקופה. אז כתבתי קוד ובעיקר ניסיתי להכין משחקים מגניבים מאז שהייתי בן 11 עוד 12", הוא אומר.
גרוסמן ניתב את האהבה שלו לתכנות והנדסה לתואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ותואר שני בפיזיקה ודוקטורט בפיזיקה תאורטית מאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.
כעת הוא מלמד ב-MIT, ושיתף לאחרונה פעולה עם מחלקת הספורט של האוניברסיטה בתכנון שיעור תרגול המבוסס על אימוני ה-Insanity של שון טי, מדריך כושר ודובר ידוע.
לא משנה כמה פעמים גרוסמן והצוות שלו קראו את הנתונים, הם לא מצאו קשר בין פעילות גופנית לביצועים אקדמיים. "כמו הרבה רעיונות מקוריים, הוא נכשל בצורה מוחלטת"
כדי לבחון את התאוריה שלו, הסטודנטים בקורס שלו "מבוא לכימיה של מצב מוצק" התבקשו ללבוש מכשיר Fitbit העוקב אחרי פעילות גופנית למשך סמסטר שלם. מתוך 100 הסטודנטים שנרשמו לקורס, 88 הסתובבו עם Fitbit ו-22 השתתפו בשיעור ספורט שתוכנן במיוחד.
אך לא משנה כמה פעמים גרוסמן והצוות שלו קראו את הנתונים, הם לא מצאו קשר בין פעילות גופנית לביצועים אקדמיים. "כמו הרבה רעיונות מקוריים, הוא נכשל בצורה מוחלטת", אומר גרוסמן.
אבל לא הכל היה אבוד. כשגרוסמן והקולגות שלו החלו להסתכל שוב על הנתונים, הם גילו שסטודנטים שהיו עקביים בהרגלי השינה שלהם, הלכו לישון לפני 2 בלילה, וישנו בממוצע 7 שעות שינה, היו פרודוקטיביים יותר מבחינה אקדמית.
בסופו של דבר היה יחס של קו ישר בין כמות השינה הממוצעת של הסטודנט לבין הציונים שקיבל ב-11 מבחנים, שלושה מבחני אמצע סמסטר ומבחן סופי, שהציונים שלהם נעים בין A ל-C, על פי המחקר שפורסם לאחרונה במגזין Science of Learning. על מנת להגן על פרטיותם של הסטודנטים, הזהות שלהם לא נחשפה והנתונים נאספו ללא תיעוד השמות.
למעשה, סטודנטים שהוסיפו באופן עקבי שעת שינה זינקו בציון שלם, מ-B ל-A, אומרת ד"ר קאנה אוקאנו, הכותבת הראשית של המאמר ועוזרת המחקר של גרוסמן.
הגדלת שעות השינה נראית לחלק מהסטודנטים בתור צעד שפוגע בפרודוקטיביות, אומרת אוקאנו. "הדבר הראשון שנעלם אצל הסטודנטים האלו כשהם מגיעים לקולג' הוא שינה. הם מרגישים שהם צריכים להקריב שינה כדי ללמוד. עם זאת, שינה היא כל-כך חשובה לצבירת זיכרון ובן האדם לא יכול לקבל את זה בלי שינה עקבית", היא אומרת.
עקביות היא המפתח. סטודנטים לא יצליחו יותר אם ישנו יותר בלילה שלפני המבחן או הבחינה. הם לא יצליחו יותר אם ינסו לישון עוד שעות בבוקר של סוף השבוע. הם צריכים לישון שנת לילה טובה באופן עקבי במהלך כל תהליך הלמידה, לדבריה.
"הדבר הראשון שנעלם אצל הסטודנטים האלו כשהם מגיעים לקולג' הוא שינה. הם מרגישים שהם צריכים להקריב שינה כדי ללמוד. עם זאת, שינה היא כל-כך חשובה לצבירת זיכרון"
בנוסף, החוקרים גילו ש-2 בלילה היא שעת הקסם. הסטודנטים שהלכו לישון אחרי שעה זו, גם אם ישנו שבע שעות, רשמו ציונים פחות טובים, אומר גרוסמן.
לא ברור מדוע 2 בלילה היא שעת המפתח, אומר גרוסמן. יכול להיות שזה קשור לדרך בה המוח צובר זיכרונות. יכול להיות גם שככל שהשעה להיות בה ער מתקרבת, האדם הופך להיות פחות מרוכז באופן לא מודע. אף על פי כן, גרוסמן אמר כי הוא להוט לשתף את התוצאות עם הסטודנטים שלו.
"סטודנטים ב-MIT אוהבים נתונים. אנחנו לא אומרים רק ששנת לילה טובה יכולה לעזור לכם לקבל ציונים טובים. אנחנו יכולים להראות שיש נתונים כמותיים על כך שאתם יכולים להצליח יותר בכיתה אם תישנו מספיק טוב. אנחנו לא יכולים להוכיח סיבתיות, אבל יכולים להגיש שיש קורלציה", הוא אומר.
האם גרוסמן פועל על פי עצות השינה של עצמו? "זו לא שאלה הוגנת. אני מודל לחיקוי נורא במקרה הזה. אבל כן שמתי לב שאני חושב טוב יותר ואני עושה יותר מאמצים לקבוע שעת שינה וליצור עקביות", הוא אומר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם