פרופסור ג'פרי גרוסמן מ-MIT גילה שסטודנטים שישנים יותר מקבלים ציונים טובים יותר ● בראיון לזמן ישראל הוא מספר כיצד המסקנות שלו התקבלו לגמרי בטעות, מגלה מה השעה המומלצת ללכת לישון כדי להצליח בלימודים, ומסביר למה הוא לא נותן דוגמה אישית לתלמידיו
שישה מקרי קריסה נפשית שהובילו לארבע התאבדויות ושני אישפוזים פסיכיאטרים בקרב רופאים, תוך שנה וחצי, בבית החולים סורוקה בב"ש. לו הדבר היה קורה במקום אחר בעולם הוא היה יכול להיות תסריט חזק לסדרת מתח אפלה בנטפליקס. אבל בגלל שמדובר במקרה מקומי, ההקשר מובהק, והוא פוליטי.
6 מקרי קריסה נפשית, שהובילו ל-4 התאבדויות ו-2 אישפוזים פסיכיאטרים בקרב רופאים, תוך שנה וחצי, בבית החולים סורוקה בב"ש. בכל מקום אחר בעולם זה היה יכול להיות תסריט חזק לסדרת מתח אפלה בנטפליקס
ביה"ח סורוקה כמו כל יתר בתי החולים בישראל, כולל אלו הנחשבים מובילים – סובל מתת תקינה, ואלו חדשות ישנות מאד. תת תקינה היא אחד מעמודי הטווח של מערכת הבריאות כבר שנים ארוכות וזו לא נולדה אתמול.
הסטודנטים מוותרים על חלום לימודי הרפואה לאור מצבה העגום של מערכת הבריאות והצפי לעתיד (העגום עוד יותר) מחד, מתמחים ורופאים עוזבים לחו"ל למקומות בהם התנאים שפויים מאידך, והמערכת בארץ נותרת ללא כוח עבודה.
הצוותים עצמם – אחים ואחיות, סניטריים ועובדי מנהלה, לרוב מגיעים מאוכלוסיות מיעוטים, עובדים בשכר נמוך, ועם זאת עושים את המקסימום להקדיש את תשומת הלב לכל מטופל.
בשל מגבלות הצפיפות והזמן, לרופאים אין יכולת להידרש באמת לטיפול מיטבי בכל חולה. החולים מצידם מתוסכלים, מעבר לטיפול, גם התנאים, במחלקות מסוימות אין אפילו סבון ידיים בשירותים בחדר. שואלת באמת, זו פריבילגיה? זה כלא או בית חולים?
בשל מגבלות הצפיפות והזמן, לרופאים אין יכולת להידרש באמת לטיפול מיטבי בכל חולה. החולים מצידם מתוסכלים, מעבר לטיפול, גם התנאים, במחלקות מסוימות אין אפילו סבון ידיים בשירותים בחדר
אז למה דווקא סורוקה? כי סורוקה הוא בית החולים הגדול ביותר בדרום ואחראי גם על העיר, גם על כל מי שנמצא בתווך בעוטף עזה ואת כל אוכלוסית הנגב. מעבר לקנה המידה העצום, זהו כנראה בית החולים היחיד בארץ שרוב ימי השנה נמצא בכוננות בגלל "הטפטופים" האלו. עבורם כוננות חירום היא שגרה. מכאן קל להבין שהשחיקה והעומס לא נובעים רק מתת תקינה ממנה סובלים כל בתי החולים בארץ.
המצב הביטחוני בעזה אותו נתניהו משמר בגאווה כבר שנים הוא רעה חולה שמכרסמת בפריפריה הדרומית ומלבד האזרחים הנפגעים בגוף ובנפש ממלחמת ההתשה אותה מנהל מולם חמאס – הנה, נוספו למצבה גם הרופאים.
אפשר אחרי הכל להבין אותם. כנראה זה פשוט לא מה שהם ציפו לו. הם קיוו להיות מצילי חיים ולא שקי אגרוף של אוכלוסיה הלומת קרב. הם ביקשו לעבוד בתנאים הגיוניים ולא לעבור מחולה לחולה מבלי להספיק לאבחן, להבין, לדבר, לחייך.
הם בטח גם ציפו לגמול כספי רב יותר ולהכרה בזכויותיהם מהארגון בו הם עובדים, משרד הבריאות. בראש המשרד עמד נתניהו בשנים האחרונות והוא זה שאמור לתת את הדין אבל אנחנו כבר יודעים שהפריפריה משעממת אותו, לכן מומלץ לא לצפות.
המצב הביטחוני בעזה אותו נתניהו משמר בגאווה כבר שנים הוא רעה חולה שמכרסמת בפריפריה הדרומית, ומלבד האזרחים הנפגעים בגוף ובנפש ממלחמת ההתשה אותה מנהל מולם חמאס – הנה, נוספו למצבה גם הרופאים
אוכלוסית הרופאים היא לא היחידה המועדת למקרי קריסה נפשית לאור שחיקה בעבודה. מי שנמצאים עוד בסיכון הם גם המורים, כמעט מאותן סיבות. הם לא יכולים באמת ללמד או לחנך בכיתות כל כך גדולות. הם רצים מכיתה לכיתה, מדקלמים חומרים שבמקרים מסוימים הם כלל לא מאמינים בהם.
הם פועלים במערכת אנכרוניסטית שלא רואה את צרכיהם ובטח לא את צרכי התלמידים. הם מתפקדים כמטחנות ציונים, ואם משרד החינוך היה מעביר היום משוב מצב נפשי למורים, איזה אחוז מהם לדעתכם היה נמצא בחרדות או דיכאון? אני מניחה שלא נמוך.
אוכלוסיה נוספת הסובלת משחיקה קשה היא השוטרים. זה תמיד היה כך משום החיכוך עם אוכלוסיות קצה, השעות המרובות והחשיפה המתמדת לאלימות. היום במצבו הנוכחי של הארגון – על אחת כמה וכמה.
אין מפכ"ל כבר שנה וחצי, ראשי אגפים פורשים, שוטרים שהתגייסו מתוך אמונה בדרך מוצאים עצמם מכלים אנרגיות באותם תפקידים לאורך שנים ארוכות מבלי להחליף ולרענן. ברמה הפיקודית הם לא מוצאים יציבות ואת השקט שנחוצים להם בכדי להתמודד עם כל הקשיים האלו ולפתח מוטיבציה. פלא שהם עצמם הופכים אלימים? לא. לא ממש.
אוכלוסיה נוספת הסובלת משחיקה קשה היא השוטרים. זה תמיד היה כך משום החיכוך עם אוכלוסיות קצה, השעות המרובות והחשיפה המתמדת לאלימות. היום במצבו הנוכחי של הארגון – על אחת כמה וכמה
ומלבד כל הקשיים האדירים הכרוכים בהתמודדות בתוך מערכות מהסוג הזה, מה שעוד משותף לשלושת הארגונים האלו – הוא שחוסנה הלאומי של ישראל תלוי בהם, דבר שלא משאיר להם ברירה. זה או לתפקד, או להתאבד.
אחה"צ פורסם בווינט כי רופא שפוטר מבית החולים טוען שעבר התעללות מרופאים בכירים בבית החולים. במקביל קראה חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס לחקור את האירועים.
דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק"
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אילו "תהליך השלום הישראלי-פלסטיני" היה חברה בורסאית, מניותיה היו בשפל של כל הזמנים, והיא היתה עמוק בתהליך חדלות פירעון ופשיטת רגל. מה שבשיטה האמריקנית קרוי Chapter 11.
הפעם האחרונה שבה ניהלו נתניהו ואבו-מאזן משא ומתן רשמי היתה לפני 9 שנים, ומאז, בכוונת-מכוון הלכו ממשלות ישראל ושחקו את המגעים ואת האמינות המינימלית המתחייבת כדי לקיימם.
אילו "תהליך השלום הישראלי-פלסטיני" היה חברה בורסאית, מניותיה היו בשפל של כל הזמנים, והיא היתה עמוק בתהליך חדלות פירעון ופשיטת רגל. מה שבשיטה האמריקנית קרוי Chapter 11
את "שליחו המיוחד" של נתניהו למשא ומתן, אלוף המזרח התיכון בטקטיקנות, עורך הדין יצחק מולכו, נשאה עימה פרשת הצוללות אל מחוץ לאקווריום. גם את משה כחלון, האיש והחיוך, אשר על "הערוץ החשאי" למשא ומתן בסוגיות הרות-הגורל של קיזוזי חובות ומתן בסתר מול שר האוצר הפלסטיני, נמצא בקרוב מאחורי דלת מסתובבת כלשהי.
מה שנותר מן העבר המפואר – טרום ימי נתניהו – של עשרות קבוצות עבודה ומאות נושאים ונותנים, סבבים מתוחים של פוקר אסטרטגי בין מנהיגים אמיצים ומשלחותיהם טרוטות-העיניים, הוא רק "מתאם הפעולות בשטחים" התורן, מפקדי אוגדת איו"ש וחטיבותיה, ועמיתיהם בשב"כ, העושים לילות כימים בשיתוף פעולה בטחוני הדוק מול מקביליהם הפלסטינים.
אימרה אמריקנית מתארת את הדיפלומטיה כ"אומנות ליטוף ראש הנמר ביד אחת, כשהיד השנייה מגששת אחרי האבן שתרוצץ את ראשו". נתניהו יישם בנחישות וביעילות את האסטרטגיה הזו, והוא קרוב מאי-פעם למימוש מטרתו – ריצוץ ראשם של הסכמי אוסלו, רעיון 'שתי המדינות', והרשות הפלסטינית כגרעין של מדינה עצמאית; תוך מיזעור המחירים המדיניים, הבטחוניים, הכלכליים והמשפטיים הכרוכים בכך.
אימרה אמריקנית מתארת את הדיפלומטיה כ"אומנות ליטוף ראש הנמר ביד אחת, כשהיד השנייה מגששת אחרי האבן שתרוצץ את ראשו". נתניהו יישם בנחישות וביעילות את האסטרטגיה הזו
ממשל טראמפ, על ה'בייס' הפוליטי-דתי אוונגליסטי שלו, ו"צוות שלום" המורכב מאנשי נדל"ן בעלי עבר מפוקפק ואידאולוגיה פרו-מתנחלית עם גוונים אורתודוכסיים-משיחיים, הוא אכן הזדמנות הסטורית בלתי חוזרת להנחתת מכת-חסד סופית על פרוייקט שתי המדינות.
נראה כי כל הכוכבים מסתדרים בהתאם – מדינות הנפט מכונסות בעצמן ומביטות בבהלה על עקומות מחירי האנרגיה. צניחת עלויות הפאנלים הסולאריים ואמצעי האגירה של אנרגיה היא לא פחות מאיום קיומי עבורן.
מדינות אירופה, משענתם הפיננסית, המדינית, המשפטית והנורמטיבית של הפלסטינים, עסוקות בבעיות פנימיות ובהתמודדות עם ערעור הסדר העולמי מבוסס-החוקים ע"י טראמפ ממערב ופוטין ממזרח.
ממשל טראמפ, על ה'בייס' הפוליטי-דתי אוונגליסטי שלו, ו"צוות שלום" המורכב מאנשי נדל"ן בעלי עבר מפוקפק ואידאולוגיה פרו-מתנחלית עם גוונים אורתודוכסיים משיחיים, הוא הזדמנות הסטורית להנחתת מכת-חסד סופית על פרוייקט שתי המדינות
רוסיה מיצבה עצמה בעמדת השפעה אזורית משופרת, אך איננה ממהרת למנף אותה לטובת הפלסטינים, וסין – עוד לפני התפרצות הקורונה שבוודאי תעמוד במרכז עיסוקיה בטווח הקצר – ממשיכה בגישתה האולטרה-שמרנית ואיננה מציבה את הפלסטינים במקום גבוה בסדר עדיפויותיה.
גם המשבר האמריקני-איראני משחק לידי נתניהו, ונתפס – בצדק – כחריף ואקוטי יותר מכל סוגייה פלסטינית.
תהליכים מדיניים בעבר כרכו תמיד בין ניהול משא ומתן ישראלי-פלסטיני, לבין יצירת קואליציה אמריקנית-ערבית-ישראלית כנגד איראן וארגוני הטרור. לכאורה, גם תוכנית טראמפ מנסה לעשות זאת, וטראמפ אפילו הדביק לרעיון כינוי חדש-ישן "נאט"ו מזרח-תיכוני", בעודו מערער את יסודותיה של נאט"ו המקורית…אם לשפוט על פי התבטאויות והדלפות מרובות, מדינות המפרץ, המאוימות ישירות ע"י איראן, אכן מעונינות בסיוע אמריקני וגם ישראלי.
אבל הניסיון השקוף ליצור את ה'ברית האזורית' על גבם, אפם וחמתם של הפלסטינים עתיד להיכשל. גם בחולשתן ובמצוקתן מול איראן, מדינות ערב אינן יכולות להיתפס כבוגדות בעניין הפלסטיני. מה גם ששלוש שנים לתוך ממשל טראמפ, הן למדו משמעויות חדשות למונח התנ"כי – שבמקור התייחס לפרעה מלך מצרים – "משענת קנה רצוץ".
אבל הניסיון השקוף ליצור את ה'ברית האזורית' על גבם, אפם וחמתם של הפלסטינים עתיד להיכשל. גם בחולשתן ובמצוקתן מול איראן, מדינות ערב אינן יכולות להיתפס כבוגדות בעניין הפלסטיני
לפי המדווח עד כה, תוכנית טראמפ מנסחת-מחדש את ההגיונות האסטרטגיים של תהליכים מדיניים קודמים, ואורזת אותם באופן שרק האגפים הימניים בישראל ובארה"ב ישמחו לקבל – היא שוברת את הנוסחה הבסיסית של 'שטחים תמורת שלום', ומחליפה אותה ב'שטחים תמורת קולות ימניים'. היא שוברת אפילו את נוסחת-השיווק של נתניהו הישן, סוחר ה'הדדיות', ומחליפה את 'יתנו-יקבלו', ב'לא יתנו – ניקח לבד'.
היא ממשיכה את הקו הכוחני של העברת השגרירות לירושלים, ההכרה האמריקנית בהחלת החוק הישראלי על רמת הגולן, והצהרת פומפיאו על מעמדן של ההתנחלויות כ'לא בהכרח בלתי-חוקיות', ומושכת באופן חד-צדדי את השטיח מתחת לקונסנזוס הבינלאומי המוחלט שהתפתח מאז 1967.
ארה"ב של טראמפ עושה לתהליך המדיני את מה שעשתה להסכם הגרעין עם איראן. היא מפרה ברגל גסה וללא עילה משפטית, מדינית, בטחונית או מוסרית את התחיבויותיה-שלה ואת הנורמות הבינלאומיות.
התכנית שוברת את הנוסחה הבסיסית של 'שטחים תמורת שלום', ומחליפה אותה ב'שטחים תמורת קולות ימניים'. היא שוברת אפילו את נוסחת-השיווק של נתניהו הישן, סוחר ה'הדדיות', ומחליפה את 'יתנו-יקבלו', ב'לא יתנו – ניקח לבד'
על ההקשרים הפוליטיים-אישיים המובילים את שיקוליהם של נתניהו מזה וטראמפ מזה בעת הנוכחית מיותר להכביר מילים. ההסטוריה זימנה לישראלים ולאמריקנים את המנהיגים המושחתים והמופקרים ביותר מאז ומעולם. אבל מן הצד השני, גם הפלסטינים מצויים בפיצול פוליטי וגאוגרפי עמוק וחסר-תקדים, עם הנהגות בלתי לגיטימיות הן ב'פתח'-אש"פ-איו"ש, והן בעזה-חמאס.
לאחר שתפורסם התוכנית, ובהנחה שלא תכיל הפתעות מרעישות בהשוואה לידוע עד כה, מה צפוי בשבועות הקרובים?
נתניהו ינסה, ביתר שאת, ליצור תחושת-דחיפות ו'הזדמנות הסטורית'. אולם הקו הנואש הזה יתקל בבעיה מהותית – תוכנית טראמפ לא תיגנז ב-2 במרץ, ואין לה תאריך תפוגה החופף לזה של נתניהו. ראש הממשלה גנץ יוכל לבחון אותה, בניחותא, כל הדרך עד הבחירות בארה"ב, וגם לאחריהן, בתקופת "ממשלת המעבר" ככל שתהיה כזו במידה וטראמפ יוחלף ע"י נשיא/ה דמוקרטי/ת.
נתניהו ינסה, ביתר שאת, ליצור תחושת-דחיפות ו'הזדמנות הסטורית'. אולם הקו הנואש הזה יתקל בבעיה מהותית – תוכנית טראמפ לא תיגנז ב-2 במרץ, ואין לה תאריך תפוגה החופף לזה של נתניהו
נסיון של נתניהו לביצוע מחטף חקיקתי בדמות סיפוח בקעת הירדן ו/או שטחי התנחלויות עוד לפני הבחירות אמור להיתקל בהתנגדות נחרצת לא רק של הגוש הדמוקרטי בכנסת, אלא גם של היועמ"ש מנדלבליט, של כלל גורמי המקצוע במערכת המדינית-בטחונית-משפטית – שעליהם לבצע עבודת-מטה סדורה ולבחון את כלל ההשלכות – ובמידת הצורך גם של בג"צ. ברור שקביעת גבולות-קבע לישראל היא החלטה אסטרטגית מן המעלה הראשונה, שאינה יכולה להתקבל במחטף שכזה ע"י ממשלת מעבר שלישית ברציפות, בראשות נאשם בשלושה תיקים חמורים.
שאר השחקנים במערכת האזורית והבינלאומית, המבינים היטב את הרקע והמוטיבציה להצגת התוכנית דווקא עכשיו, ייטיבו לעשות אם ישהו את תגובותיהם עד להתבהרות התמונה הפוליטית בישראל.
ברור שקביעת גבולות-קבע לישראל היא החלטה אסטרטגית מן המעלה הראשונה, שאינה יכולה להתקבל במחטף שכזה ע"י ממשלת מעבר שלישית ברציפות, בראשות נאשם בשלושה תיקים חמורים
אם יש היבט חיובי בהצגת תוכנית טראמפ בעת הזו, הרי שהוא טמון באילוץ הפוליטיקאים מכל הצדדים לחשב מסלול מחדש, מה שעשוי אולי ליצור – למרות הכל – מומנטום מחודש לעיסוק בנושא הפלסטיני, שהיה ונשאר הגורם המכריע ביותר לעתידה של מדינת ישראל.
ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית
אירוע 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שהתקיים אתמול (חמישי) ביד ושם בירושלים, מומן כולו מכספים של גופים ציבוריים ישראליים בעלות כוללת של 20 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.
מדובר בעלות צנועה יחסית להפקת ענק מושקעת, בהשתתפות עשרות אישים בכירים מישראל והעולם – כולל מספר חסר תקדים של ראשי מדינות בישראל.
בבית הנשיא מבהירים כי המימון לאירוע התקבל מבית הנשיא, משרד החוץ, השב"כ, רשות שדות התעופה, המשטרה ועיריית ירושלים.
עוד עולה מבדיקת זמן ישראל כי קרן פורום השואה הבינלאומי, בראשותו של יוזם האירוע, איש העסקים היהודי-רוסי משה קנטור, לא השתתפה במימון האירוע. גורם בבית הנשיא מבהיר כי "לא ניתנה תרומה או מעורבות של כסף שלא קשור להוצאות תקינות ממשרד האוצר".
אירוח המנהיגים הזרים בבית הנשיא, לעומת זאת, לא נעשה, ברובו הגדול, על חשבון ממשלת ישראל, מאחר שלא מדובר בביקורים ממלכתיים. משרד החוץ והשב"כ השתתפו בחלק קטן מהעלויות, בעיקר עלויות האבטחה, כמקובל בביקורים בלתי-ממלכתיים של מנהיגים זרים. הנוהל בביקורים כאלה הוא שממשלות המדינות המתארחות מממנות את הביקור של עצמן.
גורם המעורה בפרטים טוען כי התרומה של קרן פורום השואה הבינלאומי בראשות קנטור "סייעה בחלק ממימון האירוח של המנהיגים הזרים". אותו גורם לא ידע, או לא רצה למסור, איזה מנהיגים זרים התארחו במימונו של קנטור ובאיזו עלות.
מקרן פורום השואה הבינלאומי לא נמסרה תגובה ובקרן סירבו למסור פרטים ולענות לשאלות בנושא.
מיד ושם נמסר כי נושא המימון לא נמצא באחריות המוזיאון.
מבית הנשיא נמסר כי האירוע ביד ושם מומן כולו על ידי ממשלת ישראל בהתאם להקצאות תקינות ושקופות של משרד האוצר, וכי אירוח המנהיגים הזרים לא התבצע במימון ממשלת ישראל.
ברחוב בלפור קמה משפחת נתניהו, שם עוצבה דמותה הרוחנית, הכוחנית והמלוכנית, שם חיה חיי נוחות מרבית, יצרה סרטוני רשת ויראליים והורישה לעולם כולו את דף המסרים הנצחי.
לאחר שהוגלתה המשפחה מביתה בכוח הזרוע, שמרה לו אמונים גם מן הווילה שבקיסריה, ולא חדלה מתפילה ומתקווה לשוב אל בית ראש הממשלה ולחדש שם ימיה כקדם.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרה המשפחה לשוב ולהיאחז בביתה העתיק, ובעשור האחרון שבה אל מעון ראש הממשלה עם פטרונים, טייקונים, מממנים ובני דודים, שהביאו את ברכת הקידמה לכל יושבי הבית שנושאים נפשם לעצמאות כלכלית.
השואה המשפטית שנתחוללה על המשפחה בזמן האחרון, במהלכה הוגשו כנגדה כתבי אישום מזעזעים, הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית המשפחה המלכותית, על ידי חידוש מוסד החסינות בארץ ישראל, אשר תעניק לאבי המשפחה מעמד של מנהיג נשגב בתוך משפחת העמים.
בכ"א בנובמבר 2019 קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ימ"ש, החלטה המחייבת הגשת כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרזה זו של היועץ המשפטי לממשלה כנגד המשפחה המלכותית – אינה ניתנת לביצוע.
זוהי זכותה הטבעית של משפחת נתניהו להיות מורמת מעם ופטורה מהטרדות משפטיות במולדתה.
לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת הביביסטים, נציגי הליכוד והימין, בדיון מליאת הכנסת על בקשת החסינות, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית על השלטון בישראל ועל יסוד הבוז שלנו לשמאל, לכחול לבן, לערבים, לפרקליטות, לתקשורת, לג'ורג' סורוס, לקרן לישראל חדשה, למערכת המשפט ולכל מי שביבי אומר לנו, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין.
אנו קובעים שהחל מרגע זה ועד להקמת הממשלה בתום הבחירות שייערכו ב-2 במרץ 2020 ועד בכלל – ינהיג בנימין נתניהו את עם ישראל כראש ממשלה קבוע ונצחי, ויהיה פטור מכל ניג'וס, הטרדה, הצקה, ביקורת וחקירה כראש מדינת בנימין.
מדינת בנימין תהיה סגורה לחקירה משטרתית ולבדיקה משפטית.
מדינת בנימין תשקוד על פיתוח ההון המשפחתי לטובת כל ילדיה.
מדינת בנימין תהא מושתתת על יסודות התיחמון, הספין והמניפולציה, לאור חזונם של מלכי ישראל. תנהיג שיטת הפרד ומשול בין אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש שימוש ברגשות דת, העדר מצפון, לשון פוגענית וחינוך קלוקל; תשמור על הנכסים הקדושים לכל בני המשפחה; ותהיה נאמנה לזלזול בעקרונות האומות המאוחדות.
מדינת בנימין לא תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של הפרקליטות, המשטרה, העיתונות והחברה האזרחית ותפעל להרחבת השפעתה החברתית והכלכלית על ארץ ישראל בשלמותה.
מתוך ביטחון בנתניהו בנימין הננו חותמים בחתימת ידנו על הכרזה זו, במושב מועצת החסינות הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר הקודש ירושלים, ערב שבת,
כ"ז בטבת תש"פ, 24 בינואר 2020.
רגב מירי / ביטן דוד / אמסלם דודו / אוחנה אמיר / זוהר מיקי / ריקלין שמעון / סג"ל אראל / מגל ינון / ציפר בני / טאוב גדי, ד"ר / ברדוגו יעקב / ביסמוט בועז / הביביסטית רונית / נתניהו יאיר / נתניהו אבנר / נתניהו שרה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם