התעשייה הצבאית היא הלהיט של עולם ההשקעות בעולם ובישראל בשנים האחרונות. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, החשש באירופה מהפניית הגב האמריקאית לברית נאט"ו, מאזן האימה בין הודו לפקיסטן וההתעצמות המתמשכת של סין – ולצדם, על אף האפשרות להסכם שלום במזרח התיכון – גם המלחמה הרב־זירתית של ישראל – הכניסו את העולם למרוץ חימוש.

הממשלות הגדילו את ההוצאות הביטחוניות, ותנועות ההון בשווקים נעו באותו כיוון. מניות הביטחון והתעשייה האווירית הגדולות בארה"ב זינקו ב־50% בשנה האחרונה, לעומת 13% בלבד במדדי הייחוס. בישראל נסקו מניותיהן של חברות כמו יצרנית מצלמות הרחפנים "נקסט ויז'ן", שקפצה פי 15 מאז תחילת המלחמה, ויצרנית המרעומים "ארית", שהכפילה את שוויה פי ארבעה.

מעבר לצמיחה החריגה בחברות הקטנות, שיטפון ההשקעות הצבאיות ניכר גם באלביט מערכות, שמאז תחילת המלחמה באוקראינה הכפילה את שווי השוק שלה פי שלושה, לסכום של 76 מיליארד שקלים – והפכה לחברה השלישית בשוויה בבורסה המקומית, אחרי שני הבנקים הגדולים.

למרות ההתחממות בסקטור, הבורסה בתל אביב טרם השיקה מדד ייעודי למניות התעשייה הביטחונית, אך כבר מסווגת 21 מניות ואגרות חוב כ"ביטחוניות". גם בלי מדד רשמי, משקיעים ישראלים המעוניינים בחשיפה לתחום יכולים לרכוש תעודות סל העוקבות אחר מדדים ביטחוניים בעולם, או להשקיע ישירות במניות ביטחוניות בישראל ובחו"ל.

תחום הדיפנס־טק רותח

בצד החברות הבוגרות שכבר מציעות מוצרים מוכחים, את הרתיחה בהשקעות הביטחוניות ניתן לראות גם – ואולי בעיקר – בתחום ההון סיכון. המשקיעים מחזרים אחר מילואימניקים שחזרו הביתה עם רעיון מגובש ובר־ביצוע, שלעתים אף נוסה בשטח ומגובה בניסיון מבצעי.

ניסוי פצמ"רים של אלביט מערכות (צילום: אלביט מערכות)

ההייפ הוביל לכך שקרנות השקעה מובילות בעולם לוטשות עיניים לסטארטאפים ביטחוניים בישראל – ואף הוקמו כמה קרנות ישראליות שגייסו סכומי עתק, שלרוב מנוהלות בידי יוצאי מערכת הביטחון. לפי נתוני IVC, הדיפנס־טק הישראלי גייס 280 מיליון דולר בחמשת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 361 מיליון דולר בשנת 2024 כולה – מספרים שעשויים להעיד על בועה.

ועדיין, אף שהסקטור מושך אליו תשומת לב רבה והשקעות עתק, משום מה במשרדי הביטחון והאוצר סבורים שלא ניתן להסתמך על נכונותם של משקיעים מהעולם להשקיע במיזמים צבאיים מקומיים – בין אם מדובר במרעומים, ציוד לטנקים או רחפנים, ובין אם בתחומים דואליים כמו בינה מלאכותית, חלל ומערכות אוטונומיות.

הדיפנס־טק הישראלי גייס 280 מיליון דולר בחמשת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 361 מיליון דולר בשנת 2024 כולה – מספרים שעשויים להעיד על בועה

ישראל לא תוכל לייצר הכול בעצמה, כפי שהציעו חלק מהפוליטיקאים בשנתיים האחרונות, אך היא יכולה לבסס את יתרונה היחסי באמצעות השקעה במחקר ופיתוח – מה שדורש הזרמת משאבים ממשלתיים. תהליך זה כבר מתקיים כיום באמצעות רשות החדשנות, שנותנת מענקים לסטארטאפים בתחום הדיפנס־טק.

חסרות השקעות?

אולם רשות החדשנות משקיעה רק במיזמים דואליים – כאלה שיש להם גם שימושים אזרחיים, ולא רק ייעוד צבאי טהור. על רקע זאת, במשרד האוצר, בשיתוף מפא"ת בראשות דני גולד, מבקשים להקים קרנות השקעה ייעודיות במיזמים צבאיים מוטי־טכנולוגיה. החשב הכללי, יהלי רוטנברג, מבקש מוועדת הכספים לאשר היום (שני) הקצאת ערבות של 200 מיליון שקלים לצורך זה.

טנק מרכבה של צה"ל בגבול עם סוריה, 25 במרץ 2025 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

לפי הערכת משרד האוצר, הערבויות יאפשרו למנף שתי קרנות בהיקף כולל של לפחות מיליארד שקלים, לתקופה של שנתיים. בהתאם לבקשה, ההשקעות יופנו למיזמים ביטחוניים או דואליים הנמצאים בחזית החדשנות הישראלית, ומהווים חלק משמעותי משרשראות האספקה וכושר הייצור הנדרש להבטחת עצמאות ביטחונית, טכנולוגית ותעשייתית – לצד היותם מנוע צמיחה למשק.

המודל מבוסס על כך שכספי המשקיעים בקרנות יזכו לערבות ממשלתית, שתספק כרית ביטחון למיזמים עתירי סיכון. גורם בחשב הכללי אמר לזמן ישראל כי בימים הקרובים יפורסם המכרז להקמת הקרנות ולבחירת המנהלים, שיאתרו את השותפים הנוספים. המדינה עצמה לא תהיה שותפה או בעלת עניין בהשקעות, שיתמקדו בעיקר בתחומי התוכנה.

במשרד האוצר, בשיתוף מפא"ת, מבקשים להקים קרנות השקעה ייעודיות במיזמים צבאיים מוטי־טכנולוגיה. החשב הכללי צפוי לבקש מוועדת הכספים הקצאת ערבות של 200 מיליון שקלים לצורך זה

השאלה העולה היא מדוע מדינת ישראל צריכה לתמוך כעת בתחום שהוא ממילא הלוהט ביותר בשוק הפרטי, ושגם כך נתמך כבר על ידי רשות החדשנות? מה גם שכל יזם שמחזיק ברעיון טוב ואטרקטיבי יעדיף ממילא את הקרנות הפרטיות, בזכות קשריהן והיכולות העסקיות שלהן, ויוכל למצוא אותן בקלות.

מנגד, באוצר טוענים כי קיים קושי בגיוס הון לטכנולוגיות ביטחוניות עתירות סיכון, וכי מקורות המימון הקיימים בשוק ההון אינם מספיקים לפיתוח תעשייה שאינה מתיישבת עם המודל המסורתי של השקעות הייטק – בין אם בשל שלב הבשלות העסקית של המיזם ובין אם בשל דרישות אחרות. ייתכן שהחשש באוצר נובע גם מהרוחות הרעות הנושבות כיום כלפי ישראל בזירה הבינלאומית.

משרדי אלביט מערכות בירושלים. 3 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המדינה תצטרף לחגיגה

אומנם בשנה שעברה הייצוא הביטחוני הישראלי שבר שיא היסטורי והאמיר ל־15 מיליארד דולר, אך עם התמשכות המלחמה והפצת התמונות של תושבי עזה תחת הריסות המבנים שהופצצו, גבר הזעם הבינלאומי כלפי ישראל – והחל להתבטא בתחילתו של חרם על כל מה שעלול לסייע לצה"ל.

התוצאה היא שבחודשים האחרונים מיקרוסופט ניתקה את יחידה 8200 משירותי הענן שלה, ואלביט ורפאל ספגו ביטולים כואבים של עסקאות ענק בהיקף של מאות מיליוני אירו, תוך חוסר ודאות באשר לקידום עסקאות נוספות בהיקפים של מיליארדים בעתיד. כמה מדינות אף הטילו אמברגו נשק ואסרו על ייצוא חומרי גלם חיוניים לתעשייה הצבאית בישראל.

בחודשים האחרונים מיקרוסופט ניתקה את יחידה 8200 משירותי הענן שלה, ואלביט ורפאל ספגו ביטולים כואבים של עסקאות ענק בהיקף של מאות מיליוני אירו

הביתן הישראלי בתערוכה בפריז כוסה בבד, והתעשייה הביטחונית הישראלית הודרה מתערוכת נשק בבריטניה. אף על פי כן, כל אלה לא שינו את העובדה שהמשקיעים עדיין להוטים להזרים כספים לתעשייה ולמיזמים הביטחוניים – גם אם קרן העושר של נורווגיה מחסלת את השקעותיה בישראל.

מצד אחד, אם המכרז להקמת קרנות ההשקעה בסטארטאפים יושלם בהצלחה, ייגרעו עוד 200 מיליון שקלים יקרים מהתקציבים האזרחיים לטובת היזמים ומנהלי הקרנות – שלמרות טענות משרד האוצר, לא חסרים להם מקורות לגיוס בשוק הפרטי. מצד שני, ייתכן בהחלט שהמדינה תסייע לזהות את ה"נקסט ויז'ן" הבאה – שתעשיר לא רק את היזמים ובעלי העניין, אלא גם את הקופה הציבורית.