הריאיון של ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף לתוכנית האמריקאית "60 דקות" צפוי לספק תובנות חשובות על מאחורי הקלעים של המגעים שהבשילו לעסקת שחרור החטופים והפסקת האש בעזה.
בקטע הקצר ששוחרר מהריאיון כקדימון לתוכנית שתשודר במלואה הלילה (ראשון), שני היועצים של הנשיא דונלד טראמפ מבהירים שלא ידעו מראש על התקיפה בדוחה בחודש שעבר, וברגע ששמעו שישראל ביצעה תקיפה אווירית בבירה הקטארית כדי לחסל את כל בכירי חמאס שם הם הרגישו נבגדים וכי "ישראל יצאה משליטה".
לכן, אמר קושנר, הנשיא החליט "להציל את ישראל מהחלטות גרועות שלא ישרתו אותה בעתיד". או במילים אחרות: ארצות הברית החליטה להציל את ישראל מעצמה.
לכן, אמר קושנר, הנשיא החליט "להציל את ישראל מהחלטות גרועות שלא ישרתו אותה בעתיד". או במילים אחרות: ארצות הברית החליטה להציל את ישראל מעצמה
מה שמעניין הוא שבקטע שפורסם, השניים אינם מציינים את שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – הם מדברים על ישראל באופן כללי. מי שהזכירה את נתניהו בשמו הייתה המראיינת, לסלי סטאל.
דברים אלה מאירים את המגבלות שהוטלו על ישראל בימים האחרונים – או ליתר דיוק את הריסון שנכפה עליה מבחוץ. אחרי דבריו של קושנר, ברור שהממשל האמריקאי הוא זה שמנהל כרגע את התהליך.
Exclusive: Jared Kushner, President Trump's son-in-law, and special envoy Steve Witkoff give a behind-the-scenes look at the tense moments leading up to the ceasefire and hostage deal after an Israeli bombing threatened to derail the agreement.
"[Trump] felt like the Israelis… pic.twitter.com/WtZpJcYHTG
— 60 Minutes (@60Minutes) October 17, 2025
אלא שבמקביל, ניכר כי בוושינגטון החלה תזוזה מסוימת. הצהרה חריגה שפרסם הלילה משרד החוץ האמריקאי התריעה על דיווחים מהימנים המעידים על מתקפה קרובה של חמאס נגד תושבי עזה, והבהירה כי פעולה כזו תהווה "הפרה חמורה של הפסקת האש".
בהודעה נכתב כי במקרה כזה "יינקטו צעדים כדי להגן על תושבי עזה ולשמר את שלמות הפסקת האש" – ניסוח שמשדר גם אזהרה לחמאס וגם פתח אפשרי לישראל להגיב במסגרת מתואמת.
זו אחת הסיבות לכך שאף גורם רשמי בישראל עד כה לא כינה במפורש את התנהלות ארגון חמאס – שמחזיר ארונות של חטופים חללים במשורה ועדיין בידיו 16 גופות לפחות – כ"הפרה". גם האיומים הישראליים וההכרזה אמש (שבת) על סגירת מעבר רפיח נעשו בזהירות דיפלומטית.
הכי רחוק שישראל הלכה היה ניסוח תנאי – "עד שחמאס יממש את חלקו בהשבת החטופים החללים ובמימוש המתווה המוסכם" – אך לא הכרזה חד-משמעית על הפרה, מחשש להסתבכות מול וושינגטון שכבר נטלה על עצמה תפקיד מוביל.
הכי רחוק שישראל הלכה היה ניסוח תנאי – "עד שחמאס יממש את חלקו בהשבת החטופים החללים ובמימוש המתווה המוסכם" – אך לא הכרזה חד-משמעית על הפרה, מחשש להסתבכות מול וושינגטון
כעת, לאחר האזהרה האמריקאית, נדמה כי טווח הפעולה של ישראל מתרחב קלות – אך עדיין נתון לפיקוח הדוק.
בינתיים ישראל מכינה סל תגובות וממתינה לאישור אמריקאי, שאינו מובטח. צעדים כמו סגירת רפיח או קיצוץ בסיוע ההומניטרי ניתנים לביצוע ולשינוי במהירות יחסית, אך ישנם צעדים חמורים בהרבה שעשויים להצית משבר משמעותי.
הצעד הראשון הוא מעצר מחדש של אסירים פלסטינים ששוחררו בשלב א' של ההסכם לשטחי הגדה המערבית. לא בכדי לא מדברים על צעד כזה בפומבי; מעצר חוזר של משוחררי עסקת שליט ב-2011 (חלקם שוחררו גם בעסקה הנוכחית) נושא מטען כבד עבור חמאס, והארגון רגיש במיוחד לנושא.
לאורך השנים נמתחה עליו ביקורת פלסטינית חריפה, והארגון העלה את הטענה הזו בכל סבב משא ומתן – עוד לפני 7 באוקטובר 2023.
צעד אחר, נפיץ לא פחות, עלול ליצור משבר חמור עם מצרים. בקהיר מוחזקים כעת עשרות אסירים משוחררים המיועדים לגירוש למדינות ערב; ישראל יכולה לדרוש ממצרים להשיב לה את האסירים שהיו תחת חסותה הזמנית, בטענה שחמאס אינו עומד בהסכם.
בקהיר מוחזקים כעת עשרות אסירים משוחררים המיועדים לגירוש למדינות ערב; ישראל יכולה לדרוש ממצרים להשיב לה את האסירים שהיו תחת חסותה הזמנית, בטענה שחמאס אינו עומד בהסכם
דרישה כזו תעמיד את משטרו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי במצב קשה: אם יחזיר את האסירים לישראל – יואשם בהסגרת פלסטינים; אם לא יחזירם – ייתפס כמגן על הפרת ההסכם, והיחסים עם ירושלים עלולים להתערער.
המתח בין קהיר לירושלים, שנרגע מעט לאחר שיחת הטלפון בין א-סיסי לנתניהו וההזמנה המצרית לפסגת שארם א-שייח', עלול להתלקח מחדש אם ישראל תעלה דרישות כאלה.
ההצהרה האמריקאית הלילה עשויה לשמש עבור ישראל מעין רשת ביטחון דיפלומטית – איתות לכך שוושינגטון מוכנה להצדיק צעדים מסוימים אם חמאס יפר שוב את ההבנות. אולם סביר להניח שהממשל האמריקאי – המחזיק בעמדת מפתח – לא יאפשר צעד ישראלי חד-צדדי ומסוכן ללא תיאום.
ההצהרה האמריקאית הלילה עשויה לשמש עבור ישראל מעין רשת ביטחון דיפלומטית – איתות לכך שוושינגטון מוכנה להצדיק צעדים מסוימים אם חמאס יפר שוב את ההבנות
ולבסוף שאלה מהותית: עד כמה ירושלים עצמאית בקבלת ההחלטות מול המעורבות האמריקאית? לפי הריאיון של קושנר וויטקוף, מרחב התמרון של ישראל הצטמצם משמעותית – אך עם האזהרה לוושינגטון לחמאס, נפתח עבורה כעת פתח צר – ומתוח – לתגובה מבוקרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם