דעת הקהל בישראל הופתעה לגמרי כאשר התברר כי העוזרים הקרובים של ראש הממשלה בנימין נתניהו פעלו במקביל לעבודתם עבור ראש הממשלה גם עבור קטאר, שלא הוגדרה כמדינה ידידותית לישראל. להפך.

באופן טבעי, החקירות ששב"כ והמשטרה ניהלו בעניין זה זכו לתשומת לב תקשורתית רבה. הנושא עלה גם בהקשר למינויו של דוד זיני לראשות שב"כ, והחשש שמינויו "מטעם" ראש הממשלה נעשה כדי לבלום גם חקירות אלה.

באופן טבעי, החקירות ששב"כ והמשטרה ניהלו בעניין קטאר זכו לתשומת לב תקשורתית רבה. הנושא עלה גם בהקשר למינויו של זיני לראשות שב"כ, והחשש שמינויו "מטעם" רה"מ נעשה כדי לבלום גם חקירות אלה

ככל הנראה, אין תקדים מוכר בעולם המערבי לכך שיועצים קרובים לראש הממשלה פועלים למען מדינת אויב וינסו להשפיע על דעת הקהל בישראל והעולם בנושאים הקרובים ללבה של קטאר. למשל, דרך הפצת ידיעות כי מצרים מחזקת את כוחה הצבאי נגד ישראל – וזאת בניסיון לפגוע במעמדה של מצרים במשא ומתן בנושא החטופים והפסקת האש בעזה.

מדובר בפעילות המוגדרת בעגה המודיעינית "סוכני השפעה", סוכנים הפועלים בחשאי בשירות ארגון מודיעין, בדרך כלל בעד בצע כסף, למען אינטרסים של מדינה זרה, ובכך מסכנים את ביטחונה של מדינת האם. במקרה זה ישראל.

אחת מהנחות היסוד של שב"כ מראשית פעילותו הייתה, כי האויב ינסה לחדור לסביבה הרגישה ביותר מבחינה ביטחונית, היא סביבתו של ראש הממשלה, בה מתקבלות ההחלטות הביטחוניות והמדיניות החשובות ביותר. לצורך זה נבנתה מערכת ביטחונית מיוחדת, שמטרתה למנוע כל דליפה ביטחונית ממקום רגיש זה.

איפה היה שב"כ כאשר פעילות חשודה נמשכה במשך מספר שנים בסביבה  הרגישה ביותר מבחינה ביטחונית, זו של ראש הממשלה? על פי ההגדרות של חוק שב"כ, מתפקידו של שב"כ לסכל פעילות ריגול שכזאת מבעוד מועד. אך זה לא קרה. השאלה מדוע שב"כ כשל אינה נחקרת. נחקר רק הנזק שגרמו העובדים הללו לביטחונה על מדינת ישראל ועל אילו חוקים הם עברו.

איפה היה שב"כ כאשר פעילות חשודה נמשכה מספר שנים, בסביבה הרגישה ביותר מבחינה ביטחונית, זו של ראש הממשלה? על פי ההגדרות של חוק שב"כ, מתפקידו של שב"כ לסכל פעילות ריגול שכזאת מבעוד מועד

ראוי להסביר איך פעלה השיטה לסיכול חדירה ללשכת ראש הממשלה במשך שנים רבות מאז הקמת המדינה. יותר מכך, מה קרה בשנים האחרונות, כאשר הסביבה הרגישה ביותר במדינה הפסיקה לפעול לפי נהלי ביטחון מחמירים כפי שהיה נהוג תמיד.

הנוהל הבסיסי קובע, כי כל מי שעובד עם ראש הממשלה חייב לעבור בדיקה ביטחונית ברמת הסיווג הגבוהה ביותר, כולל בדיקת פוליגרף (מכונת אמת). אלה שעובדים בצמידות לראש הממשלה נדרשים גם הם לעבור בדיקות ביטחון חוזרות אחת לחמש שנים. לכן, על עובדים אלה להיות עובדי מדינה וחלים עליהם כל הכללים והמגבלות החלים על עובדי מדינה. מי שלא עבר בהצלחה את הבדיקה הביטחונית לא יכול לעבוד בקרבתו של ראש הממשלה.

כדי להבטיח שנוהל זה יבוצע במלואו וללא פשרות, מונה קצין ביטחון למשרד ראש הממשלה, שנושא זה הוא אחד מתחומי אחריותו המובהקים. בגין הרגישות הביטחונית של התפקיד והצורך לשתף פעולה עם שב"כ, במשך שנים רבות קצין הביטחון של משרד ראש הממשלה היה עובד שב"כ בהווה או בעבר, או מישהו שהגיע מתפקידים בכירים במערכת הביטחון. זאת כדי שבעל התפקיד יהיה עצמאי ולא יהיה ניתן להשפיע עליו להתפשר על דרישות הביטחון.

הפרצה הביטחונית החמורה שהתגלתה בלשכת ראש הממשלה לא הייתה יכולה להתרחש אם נהלי הביטחון היו נאכפים בקפידה. חלק מהעובדים הקרובים לראש הממשלה לא הוגדרו כלל כעובדי מדינה אלא כעובדי מפלגת הליכוד. לכן, לכאורה, הכללים שצוינו לעיל לא חלו עליהם. לכן הם לא עברו בדיקה ביטחונית ולמעשה עבדו בסביבה הקרובה ביותר לראש הממשלה מבלי שכשירותם הביטחונית נבדקה. על פי נהלי הביטחון אנשים כאלה לא היו יכולים לקבל אישור כניסה למשרד ראש הממשלה.

הפרצה הביטחונית החמורה בלשכה לא הייתה יכולה להתרחש אילו נהלי הביטחון נאכפו בקפידה. חלק מהעובדים הקרובים לרה"מ לא הוגדרו כעובדי מדינה אלא כעובדי הליכוד. לכן, לכאורה, הכללים המחמירים לא חלו עליהם

אולם קרתה תקלה חמורה נוספת במשרד ראש הממשלה והיא קשורה לתפקודו של קצין הביטחון של המשרד, שבשנים האחרונות הפך להיות "סמנכ"ל אגף הביטחון והחירום במשרד ראש הממשלה". בעל התפקיד, שלא הגיע ממערכת הביטחון, פעל לכאורה כדי לרצות את ראש הממשלה. זוהי עוד דוגמה להשתלטות על גופי הביטחון באמצעות מינויים הנוחים לראש הממשלה.

הנזק שנגרם במקרה זה היה שלא רק שקצין הביטחון העלים עין מכך שבקרבת ראש הממשלה פועלים עובדים שלא עברו את בדיקת הביטחון, אלא שהוא לא דיווח על התקלה לשב"כ כפי שנדרש, כדי לקבל הנחיות כיצד לפעול.

יצוין כי סמנכ"ל זה הוזז מתפקידו בזמן ממשלה השינוי בגין אי סדרים שונים, אך הוחזר לתפקיד לאחר שנתניהו התמנה לשוב לראש ממשלה ב- 2022. הדברים הגיעו לידי כך, שלאחר שנודע על החקירה בלשכת ראש הממשלה הידועה כ"פרשת קטארגייט" – מחשש לשיבוש החקירה הזהיר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, את סמנכ"ל אגף הביטחון והחירום במשרד ראש הממשלה, על כך שהנחה את עובדיו לעדכן אותו על פניות המשטרה. 

בפועל, בשנים האחרונות התרחשה פריצת ביטחון משמעותית במשרד ראש הממשלה, מאחר שהאחראי לנושא הביטחון במשרד לא פעל כפי שנדרש. אולם אין לפטור את שב"כ מהמצב החמור שנוצר. על שב"כ היה להפעיל את סמכותו בזמן, כדי למנוע מצב זה, לקדם את הטיפול בנושא, ולא לתת לפרצה הביטחונית להימשך במשך שנים רבות, עד שבמקרה הגיע קצה חוט שבעקבותיו החל שב"כ לחקור את הנושא בשיתוף עם המשטרה.

בפועל מה שקרה בלשכת ראש הממשלה הוא ששירות מודיעין זר, של קטאר, הצליח לחדור למשרד ראש הממשלה באמצעות גיוס העובדים הקרובים ביותר לנתניהו והפיכתם לסוכני השפעה הפועלים בתשלום גבוה, ובאמצעותם לנסות להשפיע על מדיניות הממשלה בנושאים הקרובים לליבה של קטאר.

מה שקרה בלשכת רה"מ זה ששירות מודיעין זר, של קטאר, הצליח לחדור למשרד רה"מ באמצעות גיוס העובדים הקרובים ביותר לנתניהו והפיכתם לסוכני השפעה בתשלום גבוה, כדי להשפיע על מדיניות הממשלה

כל זאת כאשר מי שאחראי על הנושא במשרד ראש הממשלה כשל באופן חמור. אך גם שב"כ לא זיהה בזמן את האיום והחל לטפל בנושא מאוחר מדי. לא שמענו אילו לקחים הופקו ממחדל זה, ומה נעשה כדי שמקרה כזה או דומה לו לא יתרחש שוב.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט (אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב.