טראומת ה-7 באוקטובר 2023 הפכה במהרה לזירת מאבק על דמותה של ישראל. בעוד ששרים מהימין הקיצוני דיברו בגלוי על הגשמת זכות אבות על ידי הפיכת עזה להתנחלות יהודית חדשה, אחרים בחרו לדבר על חיזוקה האזרחי של המדינה, למשל הקימו את קבוצת הכדורסל "עוטף דרום" במטרה להעניק לתושבי האזור חוסן ותחושת שייכות.

שתי הדרכים הן לא רק תגובות מעשיות להתמודדות עם האסון, אלא גם ייצוג של עולמות אידיאולוגיים מתנגשים על דמותה העתידית של ישראל.

1

המעגל הראשון, המשיחי, כולל את הימין הקיצוני, ובראשו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר המחזיקים בתפיסה קולקטיבית משולהבת-אמונה, הרואה את עזה כשטח שיש לגאול ולהחזיר לעם ישראל.

המעגל הראשון, המשיחי, במאבק על דמותה של הארץ, כולל את הימין הקיצוני, ובראשו סמוטריץ' ובן גביר המחזיקים בתפיסה קולקטיבית משולהבת-אמונה, הרואה את עזה כשטח שיש לגאול ולהחזיר לעם ישראל

חברים בקבוצה זו מאמינים בדומיננטיות ושליטה. הם שואבים את כוחם ממקורות סמכות כריזמטיים (רבנים) ומדימויים דתיים המגדירים להם מהו "ייעוד" לאומי. קבוצה זו רואה במערכת המשפט ובפקידות הבכירה חסמים המונעים את מימוש חזון "ישראל הגדולה", ולכן מבקשת לעקוף אותם או להחלישם. מבחינתה הדמוקרטיה היא בעיקר כלי רטורי וטקטי להגשמת חלום גאולי רחב שכולל התנחלות בעזה, ולא כערך בפני עצמו.

2

המעגל השני, האזרחי-קהילתי, מיוצג על ידי אנשים וארגונים שמאמינים שהקמת קבוצת הכדורסל היא מרכיב חשוב לשיקום ולגאווה קהילתית. קבוצה זו שואבת כוח מרעיונות אזרחיים של סולידריות חברתית וחיבור בין יחידים למוסדות חברתיים, תרבותיים ומשפטיים המבוססים על חוזה חברתי יציב.

קבוצה זו מבקשת לחזק את מערכת המשפט כמקור לגיטימי לסדר חברתי, ליציבות וליכולת תפקוד לאורך זמן. היא שואפת להשתלב במערכות כלכלה, אקדמיה, ספורט מקומיים ובינלאומיים. קבוצת הכדורסל עוטף דרום, למשל, מייצרת ערוצי תקשורת בינלאומיים דרך טורנירים, חסויות וקשרים עם שחקנים זרים.

*  *  *

הפער בין המעגלים מתחדד במיוחד כשבוחנים את חזונם לעתיד. המעגל המשיחי שואף להקים חברה הנשענת על זהות אתנו-דתית ועל גבולות סגורים. לעומתו, המעגל האזרחי-קהילתי מעוניין בחברה הנשענת על זהות אזרחית, פתוחה ליחסי גומלין עם העולם ומבוססת על עקרונות אוניברסליים של דמוקרטיה וליברליזם.

המעגל השני, האזרחי-קהילתי, מיוצג על ידי אנשים וארגונים שמאמינים שהקמת קבוצת הכדורסל היא מרכיב חשוב לשיקום ולגאווה קהילתית. קבוצה זו שואבת כוח מרעיונות אזרחיים של סולידריות חברתית

המעגל המשיחי רואה בשטח ובשליטה עליו מרחב קדוש ותנאי הכרחי למימוש הייעוד הלאומי, ואילו המעגל האזרחי רואה בטיפוח האדם והקהילה את מרכז הפעולה ותנאי לייסודה של חברה יהודית, דמוקרטית וליברלית.

החזון המשיחי נשען על לגיטימציה רוחנית המבוססת על תחושת שליחות וצדקת דרך אבסולוטית, ואילו החזון האזרחי נשען על לגיטימציה מוסדית המבוססת על כללים וחוקים ועל מערכות חברתיות יציבות.

בסופו של דבר, שתי התגובות לאירועי ה-7 באוקטובר משקפות פער אידיאולוגי רחב ומשום כך מציעות דרכים שונות להתמודד עם הטראומה הלאומית. הן משרטטות חזונות שונים במהותם באשר לעתידה של ישראל.

חזון אחד מבקש להרחיב את השליטה הטריטוריאלית מתוך אמונה דתית-לאומית, ואילו השני מבקש לבנות מחדש את החוסן הקהילתי והחברתי. השאלה אינה רק איזו גישה תתגבר בטווח הקצר, אלא איזו מהן תעצב את דמותה של החברה הישראלית בעשורים הקרובים ואת מקומה בזירה הבינלאומית.

יתכן שבעומק הדברים, המחלוקת הזו איננה רק פוליטית אלא תרבותית ונפשית. היא נוגעת בשאלת הזהות של החברה הישראלית. האם היא רואה את עצמה כעם שנבחר לגאול את ארצו, או כחברה אזרחית המבקשת לרפא את עצמה?

יתכן שבעומק הדברים, המחלוקת הזו לא רק פוליטית אלא תרבותית ונפשית. היא נוגעת בשאלת הזהות של החברה הישראלית. האם היא רואה עצמה כעם שנבחר לגאול את ארצו, או כחברה אזרחית המבקשת לרפא את עצמה?

הבחירה בין החזון המשיחי לבין החזון האזרחי-קהילתי אינה נבחנת רק בקלפי אלא במרחב היומיומי, בבתי הספר, באמצעי התקשורת, ובשיחות שבין אזרחים עייפים ממלחמות. אולי רק מתוך ההכרה בפצע המשותף, ולא מתוך חלוקה של מחנות גאולה, תוכל ישראל להתחיל לשקם את אמונה הבסיסית בעצמה.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.