כ־30 קילומטרים מעזה השתלטה ארצות הברית על מתחם תעשייה גדול ונטוש בקריית גת, שבו הקימה מרכז תיאום אזרחי־צבאי. בכל רגע נתון נמצאים במקום כ־200 חיילים ופקידים אמריקאים; הם משמשים כעיניה ואוזניה של ארה"ב – ועוקבים אחר הפסקת האש השברירית בין ישראל לארגון חמאס.

ברור שאין מדובר בכוח לוחם המיועד לאכוף את תוכנית השלום של הנשיא דונלד טראמפ – אך גם אין גורם אחר שמוכן לכך. אף אחת מבעלות בריתה של ארה"ב או שותפותיה הערביות לא הביעה נכונות לשלוח חיילים כדי לאכוף את פירוק חמאס מנשקו, אם יסרב לעשות זאת.

כוח הייצוב הבינלאומי (ISF), שנועד לאפשר לצה"ל לסגת מעזה בביטחון ולשמור על השקט הדרוש לשיקום הרצועה, עומד בפני אתגרים כבדים. מי יסכים לשלוח חיילים – ומי תסכים ישראל לקבל? מי ילחם בחמאס, ומי עשוי דווקא לנסות לשמר את שלטונו?

המכשול הראשון בהצבת כוח כזה הוא עצם קיומו של חמאס, שכן איש אינו רוצה להילחם בו. אם חמאס יסרב להתפרק מנשקו – כפי שאכן נראה כרגע – ספק אם מדינות כלשהן, מערביות או ערביות, ירצו לשלוח חיילים לעזה.

המכשול הראשון בהצבת כוח כזה הוא עצם קיומו של חמאס, שכן איש אינו רוצה להילחם בו. אם חמאס יסרב להתפרק מנשקו – כפי שאכן נראה כרגע – ספק אם מדינות כלשהן, מערביות או ערביות, ירצו לשלוח חיילים לעזה

מאז נחתמה הפסקת האש בחודש שעבר, חמושים של חמאס האשימו אזרחים ב"שיתוף פעולה" והוציאו אותם להורג בפומבי בירי מטווח אפס. לפי דיווחי תקשורת, חמאס מינה חמישה מושלי מחוזות חדשים ברחבי הרצועה ופתח במאבק עם חמולות משפיעות כדי לבסס את שליטתו.

שוטרים ולוחמי חמאס מפטרלים ברחובות העיר עזה, 11 באוקטובר 2025 (צילום: Ali Hassan/Flash90)

חמאס גם גייס אלפי לוחמים – לפחות 7,000 ביום הראשון של הפסקת האש האחרונה, על פי דיווחים מסוימים. הארגון עשוי להוות כוח אופוזיציוני רציני לכוח ייצוב שעדיין אין לו מספר קבוע של חיילים נדרשים.

שלושה בכירי ביטחון לשעבר אמרו שאינם מצפים מחמאס להתפרק מנשקו. "לפי איך שזה נראה, לפי הדרך שבה הם הורגים אנשים, אני לא רואה אותם מתפרקים מנשקם", אמר סא"ל (מיל.) יונתן קונריקוס, לשעבר דובר צה"ל לתקשורת הזרה וכיום עמית בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות.

אם חמאס לא יתפרק מנשקו, ייתכן שהמלחמה תתחדש, כפי שהתחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנשיא טראמפ אמר שאם חמאס לא יוותר על נשקו, אזי "אנחנו נפרק אותם מנשקם", והוסיף שזה יהיה מהיר – ואולי אף אלים.

מכיוון שארה"ב אינה מתכננת לשלוח חיילים לעזה, היא צפויה להשתמש בכוח צבאי מרחוק ולגבות תוכנית ישראלית בהובלת נתניהו. אולם מהלך כזה עלול להצית מחדש עימות צבאי פעיל – זה שטראמפ טוען כי סיים לתמיד.

מכיוון שארה"ב אינה מתכננת לשלוח חיילים לעזה, היא צפויה להשתמש בכוח צבאי מרחוק ולגבות תוכנית ישראלית בהובלת נתניהו. אולם מהלך כזה עלול להצית מחדש עימות צבאי פעיל – זה שטראמפ טוען כי סיים לתמיד

"הדבר היחיד שגרם לחמאס לשחרר את החטופים היה לחץ צבאי. אם לא יהיה לחץ צבאי, אני לא מאמין שהם יתפרקו מנשקם", אומר תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "כרגע אני לא חושב שיש לחץ כזה, משום שהנשיא טראמפ לא רוצה שהמלחמה תימשך".

אנשי חמאס במחנה הפליטים נוסייראת שמרכז רצועת עזה, 12 באוקטובר 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

אם חמאס יתפרק מנשקו או לא תלוי, לדברי קופרווסר, בטורקיה ובקטאר – שתי המדינות שמילאו תפקיד מרכזי בשכנוע חמאס להסכים לשחרור החטופים בתמורה לאסירים פלסטינים.

קופרווסר אומר כי טורקיה וקטאר עשויות להפעיל לחץ על חמאס, "משום שאם הן לא יספקו את הסחורה, כל מיני דברים שהאמריקאים הבטיחו להן לא בהכרח יתממשו. הן חייבות להראות שהן באמת מחזיקות במנופי השפעה על חמאס".

טורקיה וקטאר עשויות להפעיל לחץ על חמאס, "משום שאם הן לא יספקו את הסחורה, כל מיני דברים שהאמריקאים הבטיחו להן לא בהכרח יתממשו. הן חייבות להראות שהן באמת מחזיקות במנופי השפעה על חמאס"

קטאר מסתכנת בפגיעה בהסכם הביטחוני החדש שחתמה עם ארה"ב, שלפיו כל התקפה על קטאר תיחשב "איום על שלום וביטחון ארה"ב" עצמה – התחייבות ביטחונית שהאמריקאים העניקו עד כה רק לשותפות נאט"ו שלהם. טורקיה מצדה מבקשת לרכוש מארה"ב מטוסי F-16 ורוצה לשמור על מקומה סביב השולחן ככוח המשפיע המרכזי באזור.

אתגר נוסף הוא חוסר הרצון הכללי של מדינות אחרות למלא תפקיד של כוח שיטור בעזה.

בביקורו בישראל בחודש שעבר אמר סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס כי ארה"ב לא תפרוס חיילים בעזה. נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי צרפת מוכנה להכשיר כוחות פלסטיניים שיטפלו בביטחון הרצועה, אך לא התחייב לשלוח חיילים צרפתים כדי לאכוף שלום מול חמאס.

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס במרכז התיאום האזרחי־צבאי בקריית גת, שבו מוצבים חיילים אמריקאים המפקחים על הפסקת האש ברצועת עזה, 21 באוקטובר 2025 (צילום: Fadel SENNA / AFP)

המדינות הערביות, ככל הנראה, יהיו האחרונות שירימו נשק נגד ארגון הטרור. "השותפות הערביות לא יירו על חמאס – את זה אנחנו יודעים בוודאות", אומר ערן לרמן, לשעבר סגן ראש המל"ל וכיום סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.

"שמירת שלום פירושה שאתה יושב שם ותומך בכוח המשטרה המקומי – הפלסטינים – שירדן ומצרים מוכנות להכשיר במספרים גדולים, אבל זה לוקח זמן", אמר לאחרונה מלך ירדן עבדאללה השני בריאיון ל־BBC. "אם אנחנו נרוץ ברחובות עזה בסיורים עם נשק – זו לא סיטואציה ששום מדינה תרצה להיות חלק ממנה".

מצרים צפויה להוביל את כוח הייצוב, וירדן צפויה להשתתף גם היא. איחוד האמירויות וקטאר, לפי ההערכות, ייקחו חלק בתמיכה בשיקום הרצועה, בעוד מדינות כמו אינדונזיה, פקיסטן ואזרבייג'ן הביעו נכונות להשתתף. טורקיה גם נחשבת מועמדת. מבין המדינות האירופיות, איטליה הצהירה כי תהיה מוכנה לשלוח חיילים – אך רק כחלק ממשימת שמירת שלום.

לישראל יש קריטריונים משלה להערכת ההצעות, ובהם הנטיות האידיאולוגיות של המדינה ששולחת את הכוחות. היא מעדיפה חיילים ממדינות ערביות ידידותיות שיש לה עמן יחסים טובים – כמו מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות. כל המדינות הללו הצליחו לרסן את תנועת האחים המוסלמים, שישראל רואה בה מקור השראה מרכזי לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.

לרמן אומר כי ישראלים היו מקבלים בברכה "אינדונזים ואזריים" – אך לא בטוח לגבי פקיסטנים. אחרים ציינו כי פקיסטן נתפסת כקרובה יותר לשיח האסלאמיסטי של טורקיה מאשר לזה של האמירויות או מצרים

לרמן אומר כי ישראלים היו מקבלים בברכה "אינדונזים ואזריים" – אך לא בטוח לגבי פקיסטנים. אחרים ציינו כי פקיסטן נתפסת כקרובה יותר לשיח האסלאמיסטי של טורקיה מאשר לזה של האמירויות או מצרים.

חיילים פקיסטנים בעיר כוויתה, 3 ביולי 2025 (צילום: Banaras KHAN / AFP)

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נחשב תומך מובהק של האחים המוסלמים ושל חמאס. מנקודת המבט הישראלית, נוכחות של כוח טורקי על אדמת עזה תחזק את חמאס ותעצים את האיום הביטחוני – ולא תפחית אותו.

קטאר נתפסת באותו אופן, כתומכת הכספית של הארגון שסיפקה את המימון לחמאס ברצועה עוד לפני מתקפת השבעה באוקטובר.

קובי מיכאל, מומחה לתהליכי בניית מדינה וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר שאם חיילים טורקים או קטארים ישתתפו בכוח הייצוב הבינלאומי, הם יפעלו לשימור חמאס ולא לפירוקו. לדבריו, יש להם "אינטרס ישיר שה־ISF ייכשל במשימתו".

ישראל תקבל את השתתפותה של איטליה בכוח הייצוב, מאחר שאיטליה לא הכירה במדינה פלסטינית. עם זאת, היא ספקנית בנוגע למעורבות בריטית או צרפתית

"לצערי, אני לא בטוח שאפשר לסמוך על הבריטים והצרפתים. הם היו אידיוטים שימושיים של חמאס. אבל יש מספיק מדינות באירופה שאנחנו כן סומכים עליהן – כמו פולין, צ'כיה ומדינות נוספות במרכז אירופה"

"לצערי, אני לא בטוח שאפשר לסמוך על הבריטים והצרפתים. הם היו אידיוטים שימושיים של חמאס", אומר קופרווסר. "אבל יש מספיק מדינות באירופה שאנחנו כן סומכים עליהן – כמו פולין, צ'כיה ומדינות נוספות במרכז אירופה. אני מקווה שהן יתרמו".

חיילי צבא פולין בתרגיל של נאט"ו, 17 בספטמבר 2025 (צילום: Wojtek RADWANSKI / AFP)

מומחים אומרים כי השאלה המרכזית שיש להשיב עליה היא האם כוח הייצוב יהיה כוח שמירת שלום – או כוח רב־לאומי עם סמכות שיטור שיידרש לירות בלוחמי חמאס בעת הצורך.

ישראל, מצדה, מתנגדת למודל של כוח שמירת השלום של האו"ם בלבנון, יוניפי"ל, שתפקידו היה בעיקר פיקוח – ולפי הישראלים לא הייתה לו לא הסמכות ולא הרצון להתמודד עם חזבאללה.

צרפת, בריטניה וארה"ב דוחפות לאישור החלטה במועצת הביטחון הקוראת להקים כוח רב־לאומי בפיקוח האו"ם, שלו ניתן אישור להשתמש בנשק.

אבל מצרים, שצפויה לעמוד בחזית המשימה, משדרת מסרים מעורבים. היא סבורה שכוח הייצוב צריך להיות מוסמך לשמור על הביטחון – אך לא להילחם באף אחד מהפלגים החמושים ברצועה. לפי דיווחים שונים, מצרים תומכת בהפסקת אש ארוכת טווח שתאפשר לחמאס לוותר על נשקו ולחזור לזירה הפוליטית – אך תחת פיקוחה של רשות המעבר הבינלאומית לעזה.

ייתכן שחמאס יורשה, בשקט, להחזיק בשטח שבשליטתו כיום – שבו מתגוררת רוב האוכלוסייה העזתית – בעוד שישראל תעביר את השטח הנותר שבשליטתה לכוח הייצוב

לרמן מצביע על פתרון אפשרי, שלדבריו הוא "התסריט הסביר ביותר". לדבריו, ייתכן שחמאס יורשה, בשקט, להחזיק בשטח שבשליטתו כיום – שבו מתגוררת רוב האוכלוסייה העזתית – בעוד שישראל תעביר את השטח הנותר שבשליטתה לכוח הייצוב. אז, יחד עם השותפים הבינלאומיים, האו"ם וישראל יוכלו לשחרר מהלך רחב של פיתוח כלכלי באזור שבשליטת כוח הייצוב.

כוחות צה"ל ברצועת עזה, נובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

לרמן מכנה זאת "עזה חדשה בתוך עזה", שתניב לפלסטינים "דיבידנדים כלכליים של שלום". לדבריו, "ברגע שהפלסטינים יראו שהחלק הזה של עזה מציע חיים טובים יותר, האוכלוסייה תתחיל לנטוש את אזורי חמאס ולעבור לעזה החדשה".

אם אכן תחולק עזה לשניים, כפי שלרמן מעריך, ייתכן שכוחות הייצוב יצליחו להתבסס ביתר קלות באזורים שבהם חמאס איננו נוכח. עם זאת, התרחיש הזה אינו עומד כרגע על הפרק – לפחות לא רשמית – שכן ממשלת ישראל ממשיכה לדרוש את פירוקו המוחלט של חמאס מנשקו ואת אי־מעורבותו בעתידה של הרצועה.

אנצ'ל ווהרה היא כותבת קבועה ב־Foreign Policy המתגוררת בבריסל ומסקרת את אירופה, המזרח התיכון והתת־יבשת ההודית.