המדיניות הקלוקלת שמנהלת ממשלת נתניהו מכשירה את הקרקע להגשמת חלום המדינה הפלסטינית. היעדר יוזמה מדינית ישראלית מאז ראשית מלחמת חרבות ברזל, הובילה למציאות בה ארה"ב מנהלת משא ומתן ישיר עם מנהיגי חמאס. זהו צעד שכל הממשלים הדמוקרטים נמנעו ממנו.

השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, ניפגש עם חליל אל-חיה, מנהיג חמאס עזה ואנשיו, וחמאס נותר שליט בלעדי ברצועת עזה. בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הדפו את כל הניסיונות להכניס מראשית המלחמה את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה, אבל הרשות נכנסת עכשיו בדלת הראשית למורת רוחם.

ויטקוף ניפגש עם מנהיג חמאס עזה ואנשיו, וחמאס נותר שליט בלעדי ברצועה. נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הדפו ניסיונות להכנסת הרשות הפלסטינית לרצועה, אך כעת היא נכנסת בדלת הראשית

הממשלה מצהירה כי היא מתנגדת למדינה פלסטינית, אבל בפועל היא תומכת בתכנית הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שמובילה להקמת מדינה כזאת. החלטת מועצת הביטחון מה-16 בנובמבר 2025 מעידה על כך.

נתניהו מדבר בשני קולות. לתקשורת הישראלית ולציבור הוא אומר שהוא מתנגד למדינה פלסטינית, ואילו בהודעה שפרסם בחשבון שלו באנגלית הוא מביע תמיכה בהחלטת מועצת הביטחון. "אני מריע לנשיא טראמפ ולצוותו המסור", קובע נתניהו. נראה כי בהתנהלותו לא נותר בו גרם אחד של אמת.

 ממשלת נתניהו היא ממשלת הישראבלוף. היא מוכרת לוקשים לתומכיה, פותחת את הדלת ומכניסה למשחק הפוליטי את אויבי ישראל המושבעים. במדיניותה חסרת האחריות היא גרמה למעורבותן של טורקיה וקטאר בניהול הרצועה, והיא נענית לכל תכתיב אמריקאי.

בוויתוריה, סוללת ממשלת נתניהו סוללת את הדרך לממשלה הבאה להשלים את מלאכת ההסדרים על בסיס הוויתורים שהיא עצמה מבצעת בימים אלה. אם ממשלה אחרת הייתה מבצעת ויתורים אלה היה נתניהו מסית נגדה ומאשימה בבגידה. אבל מה שמותר לנתניהו ולימין – אסור לממשלה נאורה. מדיניות זו היא ניצחון פירוס של ממשלת נתניהו, שמקרבת את ישראל להכרעות טרגיות מאונס.

נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' מקרבים אותנו לרגע ההכרעה שלא עמדנו בפניו מאז מלחמת ששת הימים. ההתיישבות היהודית תעמוד בקרוב בפני השבר הגדול בתולדותיה, מול לחצים בינלאומיים שלא נוכל לעמוד בהם.

נתניהו מדבר בשני קולות. בתקשורת הישראלית הוא מתנגד למדינה פלסטינית, אך בהודעה שפרסם בחשבונו באנגלית הוא מביע תמיכה בהחלטת מועצת הביטחון ו"מריע לנשיא טראמפ ולצוותו המסור"

נתניהו מבין יותר מכל את נפשותיהם של תומכיו ומצביעיו. הוא פועל לפי הכלל: "אמור להם את מה שהם אוהבים לשמוע ועשה מה שאתה רוצה". הסיפוק הוא במילים – המעשים הם אחרים. המשמעות ברורה – נתניהו מתייחס אל בוחריו כמטומטמים. הוא יודע שהם יספגו את טעויותיו כי האחר אינו אלטרנטיבה – הוא אליטה שאינה משלנו.

נתניהו שבוי בידי הנשיא האמריקאי. הוא גייס את הנשיא טראמפ לסדר לו חנינה והפך לעבדו הנרצע. אי אפשר להתחנן בפני הנשיא  שיחלץ אותו מאובדנו הפוליטי-משפטי ובאותה עת להתגונן מפני הגלישה למדינה פלסטינית. זה לא הולך יחד. כעומק המשפטיציה כך עומק הכניעה. כל טיפש מבין זאת.

במקביל, ישראל מחמיצה שעת כושר היסטורית להסכם אזורי עם סעודיה שהיה יכול להיות פריצת הדרך המשמעותית ביותר לשילוב ישראל בעולם הערבי והמוסלמי. התעקשותו של נתניהו להימנע מהצהרות בגלוי על הבנות במסלול הפלסטיני, בשל חששות מקריסת הקואליציה, הובילה להסכם בלעדי של ארה"ב מול סעודיה שכולל אספקת מטוסי F-35 והסכם להקמת כורים גרעינים. הסעודים שבאו על סיפוקם אינם להוטים עוד להסכם אזורי עם ממשלת ימין קיצונית.

נתניהו הפך למשרת גדול של חזון שתי המדינות כהולך בחושך. זה מוביל לשם אם לא תהיה הפתעה בהיסטוריה ואם המשיחיים הקיצוניים לא ישרפו את האסמים בפתח הבית. כל צעד מדיני שממשלה בהרכב אחר ויותר מרכזית תבצע יהיה מבוסס על ניירות העמדה המתגבשים בימים אלה בהסכמת נתניהו וממשלתו.

ממשלת ימין לא תוכל לתקוף רעיונות שהיא הסכימה להם עכשיו ויוצאו לפועל על ידי ממשלה אחרת. נתניהו הכניס את עצמו למלכודת בשל משפטו והוא אינו יכול עוד לחלץ את עצמו מעצמו.

הוא מעצב במו ידיו את המזרח התיכון החדש העומד בניגוד לכל הצהרותיו. הרשות הפלסטינית חיה וקיימת, חמאס לא מוטט  ומועצת הביטחון מאמצת מתווה למדינה פלסטינית. נתניהו יכול להתכחש לה אבל הרכבת יצאה מהתחנה למורת רוחו.

נתניהו מעצב במו ידיו את המזה"ת החדש בניגוד לכל הצהרותיו. הרשות הפלסטינית חיה וקיימת, חמאס לא מוטט, מועצת הביטחון מאמצת מתווה למדינה פלסטינית, ומוחמצת הזדמנות להסכם אזורי עם סעודיה

נתניהו מצעיד מאונס את ישראל לחזון השמאל ולעתיד בעולם שמאס בסכסוך המתמשך ביותר בתולדות המזרח התיכון. הוא מפלס יחד עם ממשלתו את הדרך לישות הפלסטינית ולעקירת ישובים. ככל שהמצב יהיה גרוע יותר הסדר כפוי יהיה קרוב יותר.

מתי ייפול האסימון לסמוטריץ', בן גביר וחבריהם המשחקים בנדמה לי?  הם יכולים להמשיך לאשר עשרות אלפי יחידות דיור, לסלול כבישים ולהקים חוות בודדים, בסוף זה יתפוצץ. הבחירות בפתח ואם הסקרים יצביעו על החמרה אלקטורלית במצבם, הדילמה אם להישאר בממשלה תהיה עבורם קשה יותר.

ההיסטוריה אינה משנה כיוון – היא צועדת במסלול דטרמיניסטי. נתניהו הופך מלך ישראל על מלא ומגשים גם את חלומותיהם של מתנגדיו. תומכי נתניהו מוכנים לוותר הרבה בהסכם מדיני אבל אינם רוצים שהשמאל יעשה זאת. רק הימין יכול.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.