בצלאל סמוטריץ' בכנס השקת קמפיין ימינה (צילום: פלאש90)
פלאש90

קמפיין הבחירות של הימין מציג: השתלטות עוינת על הדמוקרטיה

"במציאות, מעט מאוד דמוקרטיות מתו בחשכה", כתב לפני שנה פרופ׳ קאס מודה, חוקר בעל שם עולמי של הימין הקיצוני ● "דמוקרטיות ליברליות מפורקות לעתים קרובות בזהירות מפליגה, חתיכה אחר חתיכה" ● בישראל, קמפיין מפלגות הימין ישלב בין טיפוח לאומנות יהודית והסתה נגד מערכת אכיפת החוק וה"דיקטטורה הפקידותית" ● השאלה היא האם הפעם התקשורת תעשה את תפקידה ● פרשנות

קמפיין הבחירות של מפלגות הימין ישלב בין טיפוח לאומנות יהודית וניגון על רגשות פטריוטיים, לבין הסתה נגד מערכת אכיפת החוק וה"דיקטטורה הפקידותית". המפלגות השונות עשויות לבחור דגשים שונים. בעוד שהליכוד עשויה להדגיש יותר את ההיבטים הלאומיים-פטריוטיים, מפלגות הימין הדתי צפויות להכות ברשויות החוק ללא רחם.

בנימין נתניהו יודע שלמתקפות על מערכת המשפט יש פוטנציאל נזק אפילו בקרב תומכיו, ודאי מהרגע שיהיה בעמדה של מי שמבקש חסינות. לכן בשבועות הקרובים קמפיין הליכוד ינסה ליצור את הרושם שראש הממשלה הוא הפרוטקטור אוף ישראל, ולהשכיח ככל האפשר את עובדת היותו נאשם המחזיק את המדינה בגרון בניסיון להימלט מאימת הדין.

כחלק מהאסטרטגיה הזאת העלה אמש נתניהו פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, בו ציטט מכתב שקיבל מאחיו יוני חודשיים לפני מלחמת יום כיפור: "המטרה שלי, השליחות שלי והחיים שלי מוקדשים לדבר אחד – להעצים את המדינה שלנו כדי שאף אחד לא יוכל לה".

אצל בצלאל סמוטריץ', איילת שקד ועמיתיהם, המתקפות על מערכת המשפט הן מצוות עשה שאין הזמן גרמה. קשה להם עם השופטים, שבזדונם ובניתוקם ממורשת ישראל עומדים כחומה בצורה במשך שנים בפני פגיעה חמורה בערכים ליברליים כמו שוויון, ומתעקשים למנוע מחיקה מוחלטת של זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים.

סמוטריץ', שמפלגתו אינה עוברת את אחוז החסימה במרבית הסקרים, ושהוא עצמו מייצג מיעוט חרד"לי קטן בתוך הציונות הדתית, הציג אמש ב"פגוש את העיתונות" רצף של "קלאסיקות" פופוליסטיות.

הוא האשים את "מי שנכשל פעם אחר פעם בקלפי, ומנסה לקחת את השלטון באמצעים משפטיים ולא דמוקרטיים", וטען כי "בסוף אנחנו נבחרי ציבור ואנחנו מייצגים את העם. והעם, באמצעות נבחריו, הוא זה שצריך לקבל את הכוח".

"מעט מאוד דמוקרטיות מתו בחשכה"

בפברואר 2017 הוחלט בוושינגטון פוסט על מוטו חדש שילווה את לוגו העיתון הוותיק: "דמוקרטיה מתה בחשכה" (Democracy Dies in Darkness). בעלי העיתון ג'ף בזוס הסביר כי חשיבות המסר היא בהמחשת התפקיד הקריטי של העיתונות בהארת פינות אפלות. אלא שאור השמש אינו מבטיח את הישרדות הדמוקרטיה.

לדברי פרופ' קאס מודה (Cas Mudde), חוקר בולט של הימין הקיצוני מאוניברסיטת ג'ורג'יה, נכון אמנם שהדמוקרטיה אינה יכולה לפרוח בחשכה, כפי שאוטוקרטים אינם יכולים לצבור כוח תוך הפגנת שקיפות, אך ייחוס הידרדרות הדמוקרטיה לבורות וחוסר ידע של הציבור נשען על הנחות שגויות.

קאס מודה (צילום: Frankie Fouganthin/Wikipedia)
קאס מודה (צילום: Frankie Fouganthin/Wikipedia)

ב-2012 עוד היה מודה שאנן כשנתן כותרת להרצאה שתיכנן להעביר: "שלושה עשורים של ימין קיצוני פופוליסטי באירופה: אז מה?". התיזה היתה שהימין הפופוליסטי אינו מצליח לפרוץ מהשוליים הרחוקים של הפוליטיקה. שבע שנים מאוחר יותר הוא הרבה פחות רגוע. העלייה של מנהיגים פופוליסטיים בהודו, ארה"ב, ברזיל ופולין, וההידרדרות המהירה של הדמוקרטיות בטורקיה והונגריה, הפכו אותו לקול חשוב בהבנת המתרחש.

במאמר שפירסם בגרדיאן לפני שנה, כתב מודה כי עליית היטלר בגרמניה התרחשה כאשר התקשורת עוד היתה חופשית ונמרצת, והרעיונות הגזעניים והאנטי-דמוקרטיים שביטא במיין קמפף היו ידועים לכל. דוגמה נוספת להידרדרות דמוקרטית לאור יום היא ההפיכה המשטרית שביצע ויקטור אורבן בהונגריה. "במציאות", כתב מודה, "מעט מאוד דמוקרטיות מתו בחשכה".

דוגמה נוספת להידרדרות דמוקרטית לאור יום היא ההפיכה המשטרית שביצע ויקטור אורבן בהונגריה. "במציאות", כתב מודה, "מעט מאוד דמוקרטיות מתו בחשכה"

הטכניקות המאפשרות זאת, הסביר, הן עבודת פירוק הדרגתית של הדמוקרטיה הליברלית וקידום צעדים שכל אחד מהם נראה לגיטימי כשלעצמו. "דמוקרטיות ליברליות מפורקות לעתים קרובות בזהירות מפליגה, חתיכה אחר חתיכה… במקרים רבים, מנהיגים אוטוריטריים מגנים על כל מהלך בנפרד, באמצעות הצבעה על מדיניות דומה במדינות מערביות אחרות.

"ראש ממשלה הונגריה אורבן הוא מאסטר בכך. הוא העתיק מוסדות וחוקים בודדים מחברות שונות באיחוד האירופי, כדי לבנות מה שהסוציולוגית האמריקאית קים-ליין שאפל כינתה במדויק כ'פרנקנסטייט'. כמו פרנקנשטיין של הסופרת מרי שלי, שנוצר מאיברים של בני אדם שונים, ה'פרנקנסטייט' עשויה מחוקים שכל אחד מהם בנפרד יכול להיות דמוקרטי, אבל השילוב ביניהם יוצר משטר לא דמוקרטי".

"כמו פרנקנשטיין, שנוצר מאיברים של בני אדם שונים, ה'פרנקנסטייט' עשויה מחוקים שכל אחד מהם בנפרד יכול להיות דמוקרטי, אבל השילוב ביניהם יוצר משטר לא דמוקרטי"

מכיוון שזוהי הטכניקה, מסביר מודה, "הארת כל רכיב בודד כשלעצמו לא תחשוף את הפרנקנסטייט. כל עוד כל הצעדים הנפרדים אינם מחוברים (לתמונה כוללת), זה לא מספיק כדי לשלוח סימן אזהרה, שלא לומר תחושת חירום". לכן, הוא אומר, האיחוד האירופי היה כה נרפה בטיפולו באורבן. ההדרגתיות שבה פירק את הדמוקרטיה ההונגרית גרמה לרבים לחשוב שדיאלוג איתו ישיג תוצאות טובות יותר מצעדי נגד קשוחים.

היסחפות אחר תעמולה שקרית ורעילה

את עליית הפופוליזם נהוג לייחס למשבר הכלכלי שהחל בסוף העשור הקודם, למשבר ההגירה של העשור הנוכחי ולקלות שבה ניתן לבצע תעמולה שקרית ברשתות החברתיות. בעקבות הניתוח שביצע, מסמן מודה סיבה נוספת: התקשורת. "תקשורת שרק 'מדווחת את החדשות' במקום לנתח אותן, מפספסת מגמות ורואה את האיום האמיתי רק כשזה מאוחר מדי", כתב.

לכן, הוא אומר, נדרשת תקשורת שמשתחררת מהיחסים המשתלמים עם דמויות אוטוריטריות כמו דונלד טראמפ, ועוסקת בסכנות האמיתיות במקום בפגמים במערכת שהפופוליסטים מנסים לשווק. אך זה לא מספיק, הוא מוסיף. גם אם התקשורת תשנה את דרכה, דמוקרטיות ימשיכו למות כל עוד האליטות התרבותיות, הכלכליות והפוליטיות ישתפו פעולה עם אוטוקרטים במקום להילחם בהם.

סלפי הימין המאוחד: רפי פרץ, נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' (צילום: בצלאל סמוטריץ')
סלפי הימין המאוחד: רפי פרץ, נפתלי בנט, איילת שקד, בצלאל סמוטריץ' (צילום: בצלאל סמוטריץ')

רוב מוחלט מחברי הכנסת של בלוק הימין הישראלי זנחו כבר מזמן את הדמוקרטיה, אם בשל אידיאולוגיה קיצונית ואם בשל אופורטוניזם חסר מעצורים. תמיכתם בביטול למעשה של איזון הרשויות, ובתוך כך בהפיכת הממשלה – והנאשם בפלילים העומד בראשה – לבעלת כוח בלתי מוגבל, היא חתירה תחת העקרונות הבסיסיים וההכרחיים ביותר של הדמוקרטיה. עם זאת, רק חלק מקהל הבוחרים שלהם מוכן ללכת איתם עד הסוף למציאות הונגרית.

השאלה הגדולה של קמפיין הבחירות הקרוב היא האם התקשורת הישראלית תהיה חכמה ואמיצה מספיק כדי לעצור את הדחף הבלתי נשלט ללקט עוד ועוד רכילויות פוליטיות ואמירות סתמיות, או שהיא תעסוק בניתוח עומק של המצב. רק כך היא תוכל להאיר את המציאות האמיתית ולחסן את הציבור מפני היסחפות אחר תעמולה שקרית ורעילה.

השאלה הגדולה של קמפיין הבחירות הקרוב היא האם התקשורת הישראלית תהיה חכמה ואמיצה מספיק כדי לעצור את הדחף הבלתי נשלט ללקט עוד ועוד רכילויות פוליטיות, או שהיא תעסוק בניתוח עומק של המצב

ההתחלה אינה טובה. בכל פעם שסמוטריץ' טוען שהוא מייצג העם חובה על העיתונאים להזכיר לו שרוב הישראלים ליברלים – כולל רבים בקרב הציונות הדתית. גם ההשלמה עם מינוי מבקר מדינה המתנהל בסגנון הראוי למדינות לא דמוקרטיות בעייתית. זהו בדיוק המכניזם שתיאר מודה. צעד ועוד צעד, חתיכה אחר חתיכה, נקרע המרקם הדמוקרטי.

אם יצליח נתניהו לזכות ברוב של 61 בבחירות האלה, הוא ושותפים כמו סמוטריץ' יבצעו השתלטות עוינת על הדמוקרטיה, לכאורה בשם "העם". מבקר המדינה יהיה רק הראשון בשורה של שומרי הסף ופקידים צייתנים שימונו לכל הרוחב. יהיה מצער מאוד אם התקשורת תתעורר רק כשיהיה מאוחר מדי.

עוד 982 מילים
סגירה