קול שניתן למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה אינו עובר לגוש שלה ואינו מחולק בין המפלגות הקרובות אליה. הוא נעלם מהחישוב כאילו לא הוצבע כלל.
בבחירות האחרונות בנובמבר 2022 אבדו כך 417,400 קולות, 8.76% מכלל הקולות הכשרים – השיא בתולדות המדינה. אחוז החסימה בישראל עומד על 3.25%, כ-150 אלף קולות.
אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושיקול נוסף, אדם אינו מוכן לא להשתתף בתהליך אבל כלל המפלגות שבוודאי יעברו את אחוז החסימה מאוסות בעיניו. הן ונציגיהן. זה לא מצב בו מוכן 'לסתום את האף ולשלשל את הפתק' אלא מצב בו הוא אינו מסכים שקולו יסייע למפלגה כלשהי מהבטוחות. הוא מעדיף להמר שהוא לא יצליח להכניס את המפלגה הנכונה אפילו אם המשמעות היא שהגוש השני ירוויח מכך. זו לא אדישות ולא רגשנות אלא ניתוח קר מאד של המתמודדים. ההנחה שלו היא שמפלגה שנענשת על ידי הבוחרים תבין את הטעויות שהיא עשתה ותתקן דרכיה וכי הנזק שהצד השני יעשה בארבע שנים הוא בר תיקון.
והנה השיקול הנגדי הכבד ביותר:
אם הקול שלי יהיה זה שיעביר את המפלגה מעבר לאחוז החסימה, אני אכניס לכנסת ארבעה מנדטים, שנים מהם על חשבון הגוש הנגדי.
זאת בניגוד לקול המעלה מפלגה גדולה יותר – הוא מעלה אותה המנדט בודד, עם סיכוי של 50% שהמנדט הזה יבוא על חשבון מנדט אחר באותו הגוש.
לכן, אם יש מפלגה הנמצאת באמת על סף אחוז החסימה, והיא מספיק קרובה אלי, אני אצביע לה.
ככל הזכור לי, גם חתן פרס נובל, המתמטיקאי פרופ'ישראל אומן, מקבל את השיקול הזה.
תיקון
הקולות שניתנים למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לא "נזרקים"
הקולות האלה הופכים לסל קולות שמחולק למפלגות שכן עברו לפי נוסחת עופר-באדר
הנוסחה הזו נותנת יתרון חישובי לצמדי-העודפים
הגדולים
לדוגמא – הסכם עודפים של ישר + יחד הוא הצמד הגדול ביותר בבחירות הקרובות ויתוגמל מעבר לחלקן היחסי בכלל המצביעים