הרבה מאוד דברים הבטיחה הקבוצה שהתמודדה לבדה (פעמיים) על הזכות לנהל ולתחזק את האקו־פארק באשקלון, שהוכרז כפארק המים הטבעי הגדול בישראל.

כבר במכרז הראשון ב־2022, שפרטיו הגיעו לאחרונה לידי זמן ישראל, התגאו חברי הקבוצה – היזמים גיל פוסטבינדר ויפתח חדד, שהקימו חברה חדשה במיוחד עבור המכרז הנחשק הזה – ברשימה מרשימה מאוד של מתקנים, פעילויות ותופינים מיוחדים שיוקמו עבור הציבור על ידי העירייה בפארק בחמש השנים הראשונות.

ברשימה המפתה מופיעים אמפיתיאטרון וחדרי כושר, מתקני ספורט ימי ומגרשי כדורגל, מצפור ומרכז מבקרים, מזרקה מוזיקלית ומסכי ענק להקרנה, מתחם גלמפינג וגינת כלבים, טיילת מרהיבה ומסלול "פאמפטרק" של ספורט אתגרי, בית מלון, גני אירועים, משחקייה ועוד. "שיווק ניהול והפעלה מעל הסטנדרט", נכתב בתוכניות שהדגישו כי מדובר ב"מיצוב הפארק המוביל במדינה".

נתיב הכסף שזרם בשנים האחרונות אל "פארק ההשחתה", במסגרת שני הליכים "מכרזיים" שהסתיימו עם ספק יחיד, מצביע כי בעיריית אשקלון מישהו החליט לצ'פר את החברה שמפעילה את הפארק בעשרות מיליוני שקלים

מי שיסייר בפארק ארבע שנים אחרי לא ימצא את רוב הדברים האלה. למעשה, להוציא משחקייה, מדשאות, אגם, טיילת, פוד־טראק בודד ופעילויות מיוחדות שעליהן משלם הציבור בנפרד מיליוני שקלים לחברה פרטית, ללא הסכמים או מכרזים נפרדים וללא פיקוח ציבורי – לא קורה יותר מדי בפארק.

אבל הכסף הציבורי זורם פנימה ללא בקרה, ובכל פעם תופח בעוד כמה מיליונים. האחריות היא כמובן של עיריית אשקלון, שמשום מה מסרבת לספק תשובות לעיתונות, לציבור ולנבחריו במועצה על אחד הפרויקטים הגדולים והיקרים בעיר. אפילו חברי ועדת המכרזים – אלה שאישרו את המכרזים התקולים שהביאו למצב הזה – צריכים להילחם על קבלת המידע, פעמים רבות ללא הצלחה.

מדשאה באקו־פארק אשקלון (צילום: אבנר הופשטיין)

נתיב הכסף הבלתי תקין שזרם בשנים האחרונות אל "פארק ההשחתה", במסגרת שני הליכים "מכרזיים" שהסתיימו עם ספק יחיד, מצביע כי בעיריית אשקלון מישהו החליט לצ'פר את החברה שמפעילה את הפארק בעשרות מיליוני שקלים, החורגים פעם אחר פעם מההקצאות התקציביות, ובהוצאות שאינן תואמות את ההתחייבויות המוקדמות.

כל זאת ללא פיקוח, במסגרת מכרז מעוות באופן קיצוני המטמין בתוכו שורה של "מתנות" נוספות שאפילו לא נדונו בוועדת המכרזים.

כפי שפרסמנו בעבר, התנפחה עלות האחזקה וההפעלה של הפארק בתוך שנתיים פי ארבעה: מ־3.5 מיליון שקלים היא הגיעה ב־2023 לקרוב לשבעה מיליון, ואחר כך ב־2024 ליותר מ־15 מיליון שקלים.

כל זה קורה בזמן שהעירייה הדרומית נאנקת תחת עול המלחמה המתמשכת בעזה, דנה בבקשות הלוואה של מאות מיליונים, וסובלת ממחסור מחפיר במיגון של חלק ניכר מתושביה

כל זאת לפני הוצאות של מיליונים עבור אירועים, פוד־טראקים ועוד – שרובם המכריע נופלים לחיקה של החברה הפרטית המפעילה את הפארק או לחברות הבת שלה, וכולם ללא הסכמים נפרדים או אפילו דיון נאות בוועדת המכרזים או במועצה.

כל זה קורה בזמן שהעירייה הדרומית נאנקת תחת עול המלחמה המתמשכת בעזה הסמוכה, דנה בבקשות הלוואה של מאות מיליונים, וסובלת ממחסור מחפיר במיגון של חלק ניכר מתושביה.

מבט על האקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

אבל בכך לא מסתיים הסקנדל הכספי. מסמכים שהגיעו לזמן ישראל לאחרונה חושפים כי הסכום הכפול שקיבלה החברה המפעילה את הפארק (או חברות הבת הקשורות אליה, וכאלה קמו יותר מאחת בשנתיים האחרונות) אושר בכלל בדיעבד. כלומר, תחילה מישהו בעירייה הכפיל את הסכום, ורק בשנה שלאחר מכן הוא אושר לתשלום במועצה.

עם זאת, קשה לדעת מהו הסכום ששולם בפועל – שכן הזמנת עבודה שהוגשה רק במרץ 2024 נקבה סכום אחר, גבוה ביותר מ־30% נוספים: 10 מיליון ו־165 אלף שקלים.

כך, מה שאושר בתחילה כ־3.5 מיליון שקלים הפך בדיעבד ל־6.745 מיליון שקלים, ולאחר מכן הוסב להזמנת עבודה של יותר מ־10 מיליון שקלים – הזמנה שמסתתרת בתוך חשבונות העירייה. פי שלושה בשנת הפעילות הראשונה של הפארק, שגם היא הייתה חלקית מאוד בגלל המלחמה.

קשה לדעת מהו הסכום ששולם בפועל – שכן הזמנת עבודה שהוגשה רק במרץ 2024 נקבה סכום אחר, גבוה ביותר מ־30% נוספים: 10 מיליון ו־165 אלף שקלים

"הזמנת עבודה" אמורה להיות תואמת את הסיכום עם המעסיק – במקרה זה עירייה שאישרה תשלום בישיבת מועצה. מאיזה תקציב בדיוק אמורים להישלף הסכומים החדשים, ומי החליט עליהם? ניסיונותינו לקבל תשובות על כך מהעירייה ומהחברה לא צלחו. כמו כמעט בכל המקרים בשנים האחרונות, הם ממלאים פיהם מים ומסרבים להשיב.

גיל פוסטבינדר – מבעלי "למו ניהול ואינטגרציה", החברה המפעילה את הפארק – השיב רק כי שאלותינו "מכילות ידיעות שגויות, כוזבות ומכפישות", מבלי לפרט.

גיל פוסטבינדר (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מפייסבוק)

הבעלים התחיל לנהל פרויקטים בכיתה י'

המכרז הראשון לניהול ואחזקת האקו־פארק התקיים ב־2022, ולטובתו הוקמה חברת "למו אינטגרציה", בהלחמה של שתי חברות: האחת היא "מאיו־בן" – חברה ותיקה בתחום "ניהול ואחזקה של שטחים, מבנים ומשקים" (אך לא של פארקים); והשנייה הוקמה חצי שנה קודם לכן על ידי יפתח חדד, בחור צעיר וחברו הטוב של שניר אלטיט, בנה של סגנית ראש העירייה, שגם עובד בחברה.

החברה נרשמה בסך הכול ארבעה ימים לפני כנס המציעים השני של המכרז – כלומר, ככל הנראה הוקמה במיוחד לצרכיו. לפיכך לא עמדה בכמה מתנאי הסף שנדרשו במכרז, אך בוועדת המכרזים שהתכנסה חודש מאוחר יותר, בספטמבר 2022, היא שייטה בקלות יחסית לעבר היעד.

על אף גודלו המסיבי של המכרז והמשמעויות הנרחבות של ניהול פארק בסדרי גודל כאלה, בדיקת זמן ישראל העלתה כי לא נשאלו שאלות לגבי תנאי הסף החסרים.

על אף גודלו המסיבי של המכרז והמשמעויות הנרחבות של ניהול פארק בסדרי גודל כאלה, בדיקת זמן ישראל העלתה כי לא נשאלו שאלות לגבי תנאי הסף החסרים

תנאי המכרז דרשו כי נציגי החברה הניגשת למכרז ישתתפו בכנס מציעים, אך חברת "למו" ונציגיה לא עמדו בכך. המכרז דרש גם מחזור כספי של מעל חמישה מיליון שקלים, וגם בכך לא עמדה החברה, שממילא לא הייתה קיימת קודם לכן (הבעלים, פוסטבינדר, הציג את המחזור של החברה שלו – שאוחזת רק ב־50% מהחברה החדשה. משום מה זה סיפק את ועדת המכרזים).

נציגי החברה התפארו בניסיונם של חדד ופוסטבינדר בתחום "ניהול הפרויקטים". על חדד, אז בן 26 בלבד, נטען כי הוא בעל "עשר שנות ניסיון בניהול פרויקטים" ו"עשר שנות ניסיון בייעוץ ובהפעלת אירועי ספורט".

יפתח חדד, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יפתח חדד)

במילים אחרות, מאז מלאו לו 16, בכיתה י', הוא כבר ניהל כביכול פרויקטים – כאלה שמהווים יתרון בהתמודדות על המכרז לפארק הגדול במדינה. מגיל 18 (ותוך כדי השירות הצבאי) הוא גם ניהל "שת"פ עם קבוצות וגופים עירוניים". הדבר לא גרם לאיש בוועדת המכרזים להרים גבה או שתיים בתמיהה, או לפחות לשאול שאלה.

החברה קטפה את הציון המזהיר 97.5, שכלל ציון מושלם על "הניסיון הנדרש", על אף שהחברה כלל לא הייתה קיימת עד ימים ספורים קודם לכן, וגם לחברה האם, שבבעלותה 50% בלבד מהחברה החדשה, אין ניסיון בניהול פארקים.

סעיף נוסף שהיה אמור להדליק נורה אדומה הוא חריגה של יותר מ־20% בעלויות התפעול שהחברה החדשה נקבה בהן בהצעתה. חריגה כזו מאפשרת פסילה אוטומטית של הצעה. גם כאן ניכר שלא נעשתה עבודת הכנה, וניכר כי לא סופקו תשובות ברורות לחברי ועדת המכרזים, שהצביעה פה אחד בעד אישור הפרויקט.

סעיף נוסף שהיה אמור להדליק נורה אדומה הוא חריגה של יותר מ־20% בעלויות התפעול שהחברה החדשה נקבה בהן בהצעתה. חריגה כזו מאפשרת פסילה אוטומטית של הצעה

"גילו שם דברים לא חוקיים ואני מוטרד"

מאז זרמו מים רבים באגם וכסף רב בחשבונות. לימים יתוודה בפנינו יו"ר הוועדה דאז אברהם עשור, שפרש בינתיים מתפקידו, כי עבדו עליו בעיניים: "גילו שם דברים לא חוקיים. אתה צודק שזה לא סביר שאותה חברה זכתה. לדעתי מישהו מכוון את זה שם לכיוון מסוים. לא יודע להסביר למה חברה אחת מקבלת הכול. אתה צודק שזה מוזר. הכול שם בלגן ואני מוטרד".

ביולי 2024 זומנו לפתע חברי ועדת המכרזים לדיון על מכרז חדש. הנימוק הקלוש למדי: מחלוקת בין העירייה לבין המפעיל לגבי "סוגיות הביטוח בהפעלת הפארק". למרות המחלוקת הזאת, העירייה לא הביעה כל התנגדות לכך שהחברה שהפעילה את הפארק עד כה תיגש גם למכרז החדש.

מבט על האגם באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

משום מה, החברה עצמה, שזכתה בדין לטענתה ב־2022, אינה מתנגדת להחלטה לבטל דה פקטו את הישגי המכרז הקודם. מוזר שחברה מוותרת על ניצחונה והשלל הנלווה לו בלי כל מחאה או מאבק. האם ייתכן שהייתה בטוחה בזכייתה גם במכרז הבא? האם קיבלה הבטחות כלשהן? מהחברה ומהעירייה לא נמסרו תשובות לשאלות הללו עד עצם היום הזה.

גם הפעם ההליך פגום לכל אורכו, אולי אף יותר מבמכרז הקודם. כשהגיעו חברי הוועדה לדיון, התברר כי שוב התמודדה קבוצה בודדה בצמרת – כאילו אין אף גורם במדינת ישראל שמעוניין לנהל פארק מניב ורחב ידיים שכזה.

אלא שהפעם נתקלה הוועדה בהרכבה החדש במעט יותר קושי: חברת הוועדה החדשה, עו"ד תמר קידר מהאופוזיציה, שהפכה בשנה האחרונה לאחת הלוחמות הבולטות באופוזיציה בשחיתות העירייה, סירבה לשמש חותמת גומי ודרשה לראות את מסמכי המכרז, שבאופן מוזר כלל לא הגיעו לידי חברי הוועדה, וכן לאפשר לחבריה מעט יותר זמן להכנה.

כשקידר ניסתה לברר מדוע לא ניגשו קבוצות נוספות למכרז, התברר כי רפי בן דוד, ראש מנהלת הפארק, הבהיל קבוצות שעימן נפגש ועדכן אותן על תנאי סף שאינו קיים: ניסיון בטיפול בחומרים מסוכנים

כאשר ניסתה לברר מדוע לא ניגשו קבוצות נוספות למכרז, התברר כי רפי בן דוד, ראש מנהלת הפארק, הבהיל קבוצות שעימן נפגש ועדכן אותן על תנאי סף שאינו קיים: ניסיון בטיפול בחומרים מסוכנים. קבוצות שאין להן ניסיון כזה נמנעו מלגשת – על אף שהוא כלל לא נדרש בחוברות המכרז.

כאשר עומת בן דוד על כך, אישר את הדברים, ואחר כך נבהל וביקש למחוק אותם מהפרוטוקול. למרות הבקשה לדון באופן מקיף ויסודי יותר במכרז כה גדול בטרם מוסרים אותו שוב לחברה אחת ללא בדל של תחרות – אצה הדרך ליו"ר הוועדה, אבשלום יעקובי, שבתחילה דווקא העלה תמיהות לגבי ההליך הנסתר וטען כי בפני חברי הוועדה אין די נתונים כדי להעביר את ההחלטה.

עו"ד תמר קידר, חברת ועדת המכרזים בעיריית אשקלון (צילום: יריב אלישע – קיו עלית ביוטי)

לאחר שיג ושיח קצר נסוג מטענות אלה מסיבה לא ברורה (אותה סירב לפרט בשיחה עם זמן ישראל), והמכרז עבר בהצבעה של 3:1, כשרק עו"ד קידר התנגדה.

מה שהתגלה אחר כך היה מדהים למדי: תחקיר זמן ישראל הראה כיצד הוטמנו בתוך המכרז – שכאמור, לא הוצג בפני חברי הוועדה – שורה של תופינים ותפנוקים לחברה המנצחת, כאלה שלא נדונו כלל, ואשר אין כל סיבה לכלול אותם במסגרת פרויקט "ניהול ואחזקת הפארק".

כך יוצא שהחברה החדשה־ישנה תהיה המפעילה היחידה של כל האירועים בפארק. עבור הפקת כל אירוע כזה תוכל "למו אינטגרציה וניהול" להגיש לעירייה חשבון של עד 1.5 מיליון שקלים, בתוספת מע"מ, לאירוע – וכל זאת בלי מכרז או הסכם נפרד.

עבור הפקת כל אירוע תוכל "למו אינטגרציה וניהול" להגיש לעירייה חשבון של עד 1.5 מיליון שקלים, בתוספת מע"מ, לאירוע – וכל זאת בלי מכרז או הסכם נפרד

המשמעות: אם העירייה תחליט להשתמש בפארק להפקת, נניח, עשרה אירועים בשנה, היא עלולה למצוא את עצמה משלמת לחברת ההפקות לא פחות מ־17 מיליון שקלים. כל שנדרש הוא להגיש חשבונית – ולהעביר את התשלום.

ואכן, כפי שנחשף בזמן ישראל, מיליונים שהוצאו על אירועים בחגים זרמו ללא שקיפות, הישר מקופת הציבור אל מפעילי הפארק. לא ברור מהם הקריטריונים להפעלת האירועים, מדוע אין הליכים נפרדים להפעלתם (למשל באמצעות "קול קורא"), ומי, אם בכלל, אמור לפקח עליהם.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם חוגג ב"קרנבל באגם" באקו־פארק, 2025 (צילום: עיריית אשקלון, יוטיוב, צילום מסך)

ופתאום – צץ פארק חדש בתמונה

לזמן ישראל נודע לאחרונה כי לא הציגו בפני חברי הוועדה תמונה מלאה באשר לעמידה בתנאי סף בסיסיים. כך, למשל, לא טרחו להציג בפניהם בצורה ברורה את הבעלויות של הקבוצה המנהלת את הפארק, ונראה שחברי הוועדה כלל לא הבינו שלחברה החדשה שני בעלים – פוסטבינדר וחדד – ושלמעשה מדובר בחברה חדשה לכל דבר, אשר בהרכבה החדש אינה עומדת בדרישות.

יתרה מכך, כאשר נשאל על כך, התחמק ראש המנהלת בן דוד ממענה, וטען כי "לא עיין" במסמכי החברה. האם באמת נמנעת מנהלת האחראית על אחד הפארקים הגדולים במדינת ישראל מלבדוק ולו בדיקה שטחית את הרכב החברה שזוכה בכל הקופה לבדה, ובלי מתחרים?

ובכן, מסמך אחר שהגיע לידי זמן ישראל מוכיח כי במסגרת המכרז דווקא כן הוזמן נסח פרטי החברה העדכני מרשם החברות – צעד פשוט שכל אזרח יכול לבצע בהקשת מקלדת ובתשלום של שקלים בודדים. במילים אחרות: המנהלת ידעה היטב מי הבעלים ומהו הרכב החברה, אך לא טרחה לדווח על כך בצורה מסודרת לוועדת המכרזים.

ומה לגבי פוטנציאל של ניגודי עניינים? חברי ועדת המכרזים לא קיבלו עדכון על קרבתו של הבעלים יפתח חדד לראשי העירייה, ועל העסקת בנה של סגנית ראש העירייה בחברה

ומה לגבי פוטנציאל של ניגודי עניינים? ובכן, חברי ועדת המכרזים לא קיבלו עדכון על קרבתו של הבעלים יפתח חדד לראשי העירייה, ועל העסקת בנה של סגנית ראש העירייה מיריי אלטיט בחברה.

אלטיט ניסתה להתכחש בתחילה לפרסומים בזמן ישראל על ניגודי העניינים, והשתתפה בדיונים ואף באישור חשבונות שהועברו לחברה – עד שהודתה בכך לבסוף בקולה לפני כשנה, והחלה לצאת כנדרש מדיונים בעירייה סביב עתיד הפארק.

אחד הסעיפים התמוהים במכרז השני כמעט שהוחבא בתוך המלל, מבלי שאיש ישים אליו לב בזמן אמת. מדובר בסעיף שמבטיח לחברה הזוכה כי בעתיד ייתכן שתזכה ללא מכרז בניהולו של פארק נוסף. המכרז אינו מציין מדוע, באיזה פארק מדובר, ובאיזה עולם ציבורי תקין מדלגים על הליך שוויוני של שטחים ציבוריים בשווי של עשרות מיליוני שקלים.

ההערכה באשקלון היא כי מדובר בפארק "עיר היין", ההולך ונבנה ומכונה על ידי העירייה "הסנטרל פארק של אשקלון". פתאום, בתקציב 2026 נמצא סעיף חדש – 5.5 מיליון שקלים שיוקצו לטובת ניהול פארק "עיר היין". לאן ילך הכסף הזה, מי קבע את ההקצאה ומדוע לא נערך מכרז לניהול פארק חדש? אף אחד לא יודע – או רוצה – לענות על השאלות האלה.

הבעלים של "למו אינטגרציה" הוא גם בעלים ויזם בשטח משותף – יזמות אותה הוא חולק עם קבלן אחר. השטח, שגודלו יותר מדונם וחצי, ממתין כעת לאישורי השבחה מפליגים בפני ועדת משנה לתכנון ולבנייה של אשקלון, שבראשה עומד ראש העירייה, תומר גלאם.

הבעלים של "למו אינטגרציה" הוא גם בעלים ויזם בשטח משותף – יזמות אותה הוא חולק עם קבלן אחר. תחקיר זמן ישראל מגלה כי היזם הנוסף אינו אחר מאשר הקבלן שיצר מצג של מתחרה במכרז על האקו־פארק

מדובר בהגדלת זכויות בנייה, חלוקת מגרש, אישור שטחי שירות, שינויי גובה, אישורי מרתף ועוד. כל אלה יוסיפו לערכו של השטח, על פי ההערכות, מיליוני שקלים לקראת פיתוח.

תחקיר זמן ישראל מגלה כי היזם הנוסף שהשטח שייך לו אינו אחר מאשר הקבלן שניגש בזמנו לכנס המציעים כמתמודד נוסף – מתחרה כביכול – במכרז על האקו־פארק. הוא הגיע לכנס המציעים ואז נמנע מהגשת הצעה, אך יצר מצג כאילו יש יותר ממתמודד פוטנציאלי אחד.

אקו־פארק אשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

משום מה, איש לא חשב לציין בפני ועדת המכרזים כי שני ה"מציעים" הם למעשה שותפים בקרקע מניבה אותה הם מתכננים לפתח באישור העירייה לפחות מאז ינואר 2023.

הוועדה המקומית אישרה את תוספות הבנייה בדיון קודם, אך לאחרונה החזירה הוועדה המחוזית את הבקשה לוועדת המשנה המקומית, בדרישה שזו תגיש את הבקשה מטעמה – ולא היזמים – מאחר שהשטח גובל בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים).

בדיון החוזר שהתקיים בחודש שעבר המליצה הוועדה לאשר את הבקשה כצפוי, אך במהלך הדיון נשמעו הסתייגויות קשות הן מצד עו"ד קידר והן מצד היועץ המשפטי החיצוני שהוזמן לייעץ לוועדה. בעקבות הסתייגויות אלה נדחה הדיון. עו"ד קידר הודיעה כי תדרוש שהתוכנית השנויה במחלוקת תעלה לדיון במליאה, ולא תאפשר להעביר את ההחלטה בחופזה, בדומה להחלטות הקודמות.

עו"ד קידר הודיעה כי תדרוש שהתוכנית השנויה במחלוקת בנושא תוספת הבנייה תעלה לדיון במליאה, ולא תאפשר להעביר את ההחלטה בחופזה, בדומה להחלטות הקודמות

גיל פוסטבינדר, אחד מבעלי החברה המפעילה את הפארק, סירב להשיב לרשימת השאלות שהועברה אליו והגיב כך: "לא ברור לי מדוע אתה פונה אליי ישירות, בעוד אנו נמצאים בהליך משפטי, עם שאלות שמכילות ידיעות שגויות, כוזבות ומכפישות עליי ועל החברה, שעצם ניסוחן בצורת שאלה אינו מעניק להן חסינות מפני תביעה נוספת.

"כפי שציינתי, אנו בהליך משפטי, ועל כן אבקש שלא לפנות אליי ישירות אלא אך ורק באמצעות עורך הדין שלי, כמקובל".

בניין עיריית אשקלון, 14 בנובמבר 2012 (צילום: משה שי/פלאש90)

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "עיריית אשקלון פעלה, פועלת ותמשיך לפעול על פי כל דין".