מסמכים חדשים שנחשפו לאחרונה והגיעו לידי זמן ישראל מספקים הצצה לנתיב הכסף של פארק ההשחתה "אקו־פארק" באשקלון – אחד הפארקים העירוניים הגדולים שהוקמו בישראל בשנים האחרונות.

תחקירי זמן ישראל חושפים כיצד הוענק הפארק "במתנה" לחברה פרטית שלא עמדה בתנאי הסף, במסגרת סדרת מכרזים עקומים ותמוהים. תקציבי הענק של הפארק כוללים מיליוני שקלים שנעלמים בין השיחים, המדשאות והאגם עם הברבורים.

האקו־פארק, שבתחילה נוהל בידי החברה הכלכלית, עבר לתפעול ישיר של העירייה בשנים האחרונות, והחל מ־2023 עולה תג המחיר של הפעלתו בימי שגרה באופן אקספוננציאלי, מבלי שאיש מספק הסבר לוועדת המכרזים, לחברי המועצה או לציבור.

האחזקה השוטפת של הפארק הוכפלה מ־3.5 מיליון לשבעה מיליון, ואז רובעה ליותר מ־15 מיליון לשנה, כאשר לחלק מהסכום הזה אין אפילו הקצאה תקציבית מאושרת בעירייה

כך הוכפלה האחזקה השוטפת של הפארק מ־3.5 מיליון לשבעה מיליון, ואז רובעה ליותר מ־15 מיליון לשנה, כאשר לחלק מהסכום הזה אין אפילו הקצאה תקציבית מאושרת בעירייה. על מה בדיוק הולכים הכספים הללו – נפרט בהמשך.

המסמכים שנחשפו לדרישתה של חברת ועדת המכרזים והמועצה תמר קידר – והגיעו לידי זמן ישראל – מראים כיצד שלשלה לכיסה חברת "למו אינטגרציה" (שהוקמה במיוחד עבור המכרז הזה) יותר מ־10 מיליון שקלים רק במחצית הראשונה של 2025 עבור אחזקת הפארק והשימוש בקרקע שלו לטובת אירועים.

מבט על האגם באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

עם זאת, מדובר בסכום חלקי בלבד, כיוון שחלק מהסכומים שהעירייה שילמה לחברה מפורטים בכרטסת תשלומים אחרת – עבור חברת ההפעלה של הפארק, "למו ספורט", השייכת לאותם הבעלים, ואשר את ההתחשבנות עימה מסתירה העירייה ומסרבת לחשוף לנציגי הציבור במועצה.

עבור פסטיבל האביב שילמה העירייה (כלומר הציבור) 3.145 מיליון שקלים – למעלה ממחציתם לחברות השייכות לבעלים של "למו אינטגרציה". אלא שגם הסכומים האלה מגלים טפח ומסתירים טפחיים.

כדי להבין את הטוויסט החדש בעלילה צריך לשפשף עיניים חזק: בפברואר 2025 שונה שמה של "למו ספורט" ל"מאילו הפקות". מה פשר השינוי? אולי כדי שהעירייה תוכל לטעון כי אין יותר התקשרות עם חברת הבת הקודמת 

הסכום הזה כולל הוצאות הפקה שונות, אך נעדרים ממנו שני סכומים משמעותיים: עלויות השימוש בקרקע, והתשלום לאומנים מוכרים שהשתתפו באירוע, ובהם פאר טסי, שרית חדד, משה דץ וצמד הדיג'יים המצליח ויני ויצ'י. התשלום עבור כל אלה עשוי להעלות את העלויות במיליוני שקלים.

על פי המכרז, "למו אינטגרציה" יכולה לגבות עד מיליון וחצי שקלים עבור השימוש בפארק לאירוע, אך בכרטסת התשלומים נרשם כי עלויות השימוש והאומנים משולמים "ישירות על ידי העירייה".

מתחם האריה באקו־פארק אשקלון, דצמבר 2024

ככל הנראה מדובר בהתחשבנות נפרדת של חברת ההפעלה שהוקמה לניהול הפארק, המכונה "למו ספורט", הנמצאת באותה בעלות – מסמכים שלעת עתה העירייה מסרבת לחשוף. חברת ועדת המכרזים קידר הודיעה כי תעתור בדרישה לחשוף את כל המסמכים, כנדרש על פי חוק.

תחקיר זמן ישראל חשף טענות קשות סביב המכרזים הייעודיים לאירועים אלה, שכללו הדרת ספקים, קומבינות תמוהות ועוד. אבל כדי להבין את הטוויסט החדש בעלילה צריך לשפשף עיניים חזק: משום מה, בפברואר 2025 שונה שמה של "למו ספורט" ל"מאילו הפקות".

כך יוצא שבתקופה שבה עיריית אשקלון נאבקת בקשיים כלכליים משמעותיים, ודנה בבקשת הלוואה של 200 מיליון שקלים מהמדינה – מוציאה העירייה, על פי ההערכות, כשבעה מיליון שקלים על שני אירועי חגים

מה פשר השינוי? אולי כדי שהעירייה תוכל להשיב במענה פתלתול לקידר תשובה שממנה עולה לכאורה כי אין יותר התקשרות עם חברת הבת הקודמת "למו ספורט". התשובה הזאת אולי נכונה טכנית, אבל כנראה שיש התקשרות כלשהי עם אותה הגברת ששינתה אדרת.

"אירועי פורים באגם" דווקא כן מוזכרים בכרטסת של חברת האם "למו אינטגרציה" – אולי בטעות. במכרז נקבע כי על כל אירוע תוכל החברה בפארק לגבות עד מיליון וחצי שקלים, שילכו לקופתה הפרטית במקום לקופת העירייה – הבעלים של הקרקע מטעם הציבור.

עבור אירועי פורים חצתה החברה אפילו את תג המחיר הנדיב הזה, ובמרץ האחרון גבתה 1.769 מיליון (1.5 מיליון פלוס מע"מ), ולסכום זה הוסיפה "השלמה" נוספת של 125 אלף שקל. בסך הכול קרוב ל־1.9 מיליון שקלים עבור אירוע אחד.

כאמור, גרוש מתוך הכסף הזה לא חוזר לציבור, ונציגי ועדת המכרזים לא רשאים או יכולים לבחון את ההסכם, את הפירוט או את החשבון. המכרז מאפשר לחברה המפעילה את הפארק לגבות את הסכומים הללו מהציבור ללא שום מנגנון פומבי של אישור.

נוסף על כך, קיבלה החברה המפעילה את הפארק לכאורה גם רווחים מדוכני המזון וה"פוד־טראקס" שהפעילה באמצעות ספקים במהלך האירועים הללו

עם זאת, גם כאן חסר פירוט של עלויות אומנים נוצצים כמו נועה קירל, אנה זק והדוד חיים, שוודאי לא הופיעו בחינם – ועלותם תוסיף מאות אלפי שקלים לחשבון.

כך יוצא שבתקופה שבה עיריית אשקלון נאבקת בקשיים כלכליים משמעותיים (גם בעקבות המלחמה, שבה חלקים גדולים מהציבור נותרו ללא מיגון) ודנה בבקשת הלוואה של 200 מיליון שקלים מהמדינה – מוציאה העירייה, על פי ההערכות, כשבעה מיליון שקלים על שני אירועי חגים.

רוב התקציב שלהם נוחת בחיקה של חברה אחת (ושרשוריה), שכאמור לא עמדה בתנאי הסף, ושהליך המכרז שבו "זכתה" הוא מגדלור מרהיב של חוסר תקינות.

מצב הצמחייה ב"אקו־פארק אשקלון", אוגוסט 2025 (צילום: יעל אדרי)

נוסף על כך, קיבלה החברה המפעילה את הפארק לכאורה גם רווחים מדוכני המזון וה"פוד־טראקס" שהפעילה באמצעות ספקים במהלך האירועים הללו.

כפי שנחשף בזמן ישראל, את המכרז להפעלת דוכני המזון תפעלה החברה המפעילה את הפארק באופן ישיר, תוך שהיא בוחרת בעצמה את הספקים ונהנית על הדרך מהתקורות. זאת בניגוד למקובל בדרך כלל בפארקים עירוניים שבדקנו, בהם העירייה פרסמה מכרזים נפרדים לדוכני המזון מטעמה, וגבתה ארנונה או אחוזים מהרווחים.

קרחות בדשא וניגודי עניינים בצריח

תהיות עולות גם לגבי הסכומים ה"שגרתיים" שמעבירה העירייה לחברה המחזיקה את הפארק – יותר מ־1.3 מילון שקל מדי חודש בחודשו. לא ברור על מה הולך הכסף הזה, שכן חלק מעבודות האחזקה משולמות לחברת האחזקה בנפרד ובנוסף על הסכום הזה.

תהיות עולות גם לגבי הסכומים ה"שגרתיים" שמעבירה העירייה לחברה המחזיקה את הפארק – יותר מ־1.3 מילון שקל מדי חודש בחודשו. לא ברור על מה הולך הכסף הזה

כך, במהלך 2024 שולמו בנפרד יותר מ־80 אלף שקלים על עבודות בכיכר הפארק, מעל 40 אלף שקלים על "גדר לכיפות גיאודזיות", ויותר מ־10 אלף שקלים עבור "מילוי חול והידוק". בתחילת 2025 הוכפל הסכום לחשמל ומיזוג כיפות גיאודזיות (83 אלף שקלים), ונגבו 460 אלף שקלים על "הקמת חניון".

באשר לאופן ניצולם של 15.2 מיליון שקלים בשנה שהולכים לחברה לצורך "אחזקת הפארק" – גם כאן עולות שאלות שאין להן מענה. מתקני המשחקים המשוכללים, למשל, שעבורם שולמו מראש מיליוני שקלים (ואשר עלות הקמתם עומדת על כ־12 מיליון שקלים), עומדים שנתיים אחרי הקמת הפארק מיותמים ועדיין לא אושרו להפעלה.

מצב הצמחייה ב"אקו־פארק אשקלון", אוגוסט 2025 (צילום: יעל אדרי)

גם הגינון בפארק, שעלותו מוערכת בכ־100 אלף שקלים לחודש, סופג ביקורת קשה. יעל אדרי, שהשתתפה בקורס סביבתי מטעם העירייה (למרבה האירוניה), ביקרה בפארק בשעות שונות של היממה בשבועות האחרונים, תיעדה בתמונות ובסרטונים את מצב העצים והמדשאה, והגיעה למסקנות עגומות.

התיעוד ששלחה לזמן ישראל חושף כיצד המדשאה הגדולה מלאה ב"קרחות" ובמשטחים שהתייבשו מחוסר טיפול או היעדר השקיה הולמת; הערוגות לא מטופחות ולא מתוחמות כנדרש; העשבייה אינה מנוקשת ופולשת לתוך הגידולים; חלק מהעצים סובלים מפגמים וממחלות; השיחים גדלים פרא ולא נגזמים – ובסך הכול הטבע בפארק, שהתחיל עם פוטנציאל גדול, נראה מוזנח ומופקר.

כעת עולה ממסמך המרכז את כלל ההסכמים שעליהם חתמה העירייה, שהגיע לידינו, כי הקומבינה עם הפארק הנוסף היא לכאורה עובדה קיימת

מסמך אחר שהגיע לידי זמן ישראל מחזק קומבינה נוספת שהסתתרה בין דפי המכרז מ־2024. שם הובטח באותיות הקטנות לחברה שזכתה בכל הקופה של האקו־פארק ש"העירייה תהיה רשאית, בהתאם לשיקול דעתה, למסור לניהול הזוכה בתנאים המפורטים במכרז זה ניהול פארק עירוני נוסף".

"שכפול" של מכרז ללא הליך מכרזי נפרד וללא דיון הוא אקט תמוה ביותר (מה גם שחברי ועדת המכרזים אפילו לא עודכנו על המהלך), ובסביבת העירייה מעריכים שמדובר בפארק "עיר היין", אותו מכנים בעירייה "הסנטרל פארק של אשקלון", ובו מתוכננים מתחמי פנאי, נוי, משחק, אירועים ומסעדנות על פני 600 דונם.

מצב הצמחייה ב"אקו־פארק אשקלון", אוגוסט 2025 (צילום: יעל אדרי)

ניסיון לברר האם ההבטחה המעורפלת לבונוס עצום נוסף כבר מומשה נתקלה בעבר בהתעלמות של העירייה או בהכחשות רפות של בעלי "למו אינטגרציה" ("לא ידוע לי על התרחבות ל'עיר היין', לא דיברו איתי על כלום. הלוואי שיבקשו ממני לנהל משהו, אבל כרגע לא דיברו איתי", אמר יפתח חדד לזמן ישראל באפריל האחרון).

כעת עולה ממסמך המרכז את כלל ההסכמים שעליהם חתמה העירייה, שהגיע לידינו, כי הקומבינה עם הפארק הנוסף היא לכאורה עובדה קיימת: "שירותי ניהול, תחזוקה ותפעול של פארק נוסף", נכתב שם – למרות שמעולם לא נידון הסכם כזה על הפעלת "פארק נוסף" ולא התנהל שום הליך תחרותי סביבו. הסכום, אגב, שוב מטפס כאן (בפעם המי יודע כמה) – מ־15.2 ל־15.9 מיליון שקלים.

אלטיט, שהכחישה בתחילה את ניגוד העניינים, נאלצה להודות בקיומו במהלך דיון שהתקיים לפני כמה חודשים בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה. באותו דיון חשפה כי גם בעלה עובד בחברה – אך מיהרה לחזור בה מכך

חדד וגיל פוסטבינדר התאחדו לחברה משותפת ימים ספורים לפני ההכרזה על המכרז ב־2024. כפי שנחשף בזמן ישראל, החברה לא עמדה בשורה של תנאי סף, ובמהלך ההליך המכרזי נטען כי הופעל לחץ על חברות פוטנציאליות שלא להתמודד – כך שבסופו של יום החברה הפכה לספק יחיד.

תחקיר זמן ישראל העלה כי קיים ניגוד עניינים מובהק בין סגנית ראש העירייה (שאף שימשה בעבר כחברת ועדת המכרזים) מיריי אלטיט לבין ראשי החברה. בנה של אלטיט הוא חבר קרוב של הבעלים ומועסק בחברה.

יפתח חדד, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יפתח חדד)

אלטיט, שהכחישה בתחילה את ניגוד העניינים, נאלצה להודות בקיומו במהלך דיון שהתקיים לפני כמה חודשים בוועדת המשנה לתכנון ולבנייה. באותו דיון חשפה כי גם בעלה עובד בחברה – אך מיהרה לחזור בה מכך.

אף שיצאה מהדיון ונמנעה מלהשתתף בו, כחלק ממעורבות משפחתה בחברה, אלטיט ממשיכה לכאורה להיות מעורבת מאחורי הקלעים. לידי זמן ישראל הגיעה קבלה על תשלומי אחזקה חודשיים בפארק ששולמו לידי החברה. חתימתה של אלטיט מופיעה עליהם, שחור על גבי לבן, לצידו של ראש העירייה תומר גלאם.  

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "טענותיכם מבוססות על שקר וכזב. עיריית אשקלון פעלה, פועלת ותמשיך לפעול על פי כל דין".

מ"למו אינטגרציה" לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.