בימים הקרובים עומדת שוב ועדת הבריאות של הכנסת לעסוק בנושא פרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי. העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל, הפועלת לקרב את הציבור בישראל לערכים האוניברסליים שהאו"ם מייצג ובהסברת החשיבות שיש לארגונים הבינלאומיים עבור ישראל – קובעת כי פרישה כזו מארגון כל כך חשוב תהווה בכייה לדורות.

ישראל עדיין מלקקת את הפצעים לאחר שפרשה מארגון אונסקו, מהלך שעצר לחלוטין את הפעילות של הוועדה למורשת עולמית בישראל ופגעה אנושות במאמצים של ישראל להכריז על אתרים היסטוריים ותנכיים בישראל כאתרי מורשת עולמית.

אנו בדעה כי הטחה בארגון בינלאומי כמו ארגון הבריאות העולמי, או בכל ארגון אחר, שהוא אנטישמי, היא אמירה חסרת תוחלת, שכן אפשר להטיח האשמה זו בכל הקהילה הבינלאומית, במדינות ובארגונים. האם יש כוונה לפרוש מכל העולם? פרישה היא בריחה ואין לה שום משמעות דיפלומטית זולת השמטת היכולת של ישראל להשמיע את קולה, להתמודד – אם יש צורך – באמירות כאלה או אחרות, ולהשפיע,

הטחה בארגון בינל' כמו ארגון הבריאות העולמי, או בכל ארגון אחר, שהוא אנטישמי, היא אמירה חסרת תוחלת, שכן אפשר להטיח האשמה זו בכל הקהילה הבינל', במדינות ובארגונים. האם בכוונתנו לפרוש מכל העולם?

נסביר, כי ארגון הבריאות העולמי מנוהל על ידי שרי הבריאות של המדינות החברות וההחלטות מובאות להצבעה בעצרת הבריאות העולמית.

כך גם בעצרת הכללית של האו"ם או במועצת הביטחון, כאשר נושאים עולים על סדר היום, והחלטות מובאות להצבעה, ומי שמצביעות אלה המדינות. יש אינטרסים שונים, והעצרת הכללית היא בבואת הדמוקרטיה העולמית, ממש כמו שהכנסת שלנו היא בבואת הדמוקרטיה הישראלית ולכל חבר כנסת קול אחד. לכל מדינה קול אחד והרוב קובע.

על ישראל להישאר נוכחת בארגונים הבינלאומיים, להשמיע את קולה ולהגן על עמדותיה, ולא להותיר את הזירה לפלסטינים ולמתנגדיה האחרים. מעבר לנזק הדיפלומטי הקשה למעמדה של ישראל בעולם בפרישה מארגון הבריאות העולמי WHO – החברות בו מאפשרת לישראל לשמר נוכחות בינלאומית בתחום הרפואה ובריאות הציבור ולהציג בפורום עולמי מקצועי זה את הישגיה המדעיים והרפואיים.

כמה עובדות על חשיבות הארגון עבור ישראל

1

ארגון הבריאות העולמי מספק התראות מוקדמות על מגפות והתפרצויות עולמיות. חברות בארגון מאפשרת לישראל גישה מיידית לנתונים רפואיים קריטיים, ועדכונים מחקריים.

2

ישראל נהנית משיתוף פעולה עם מומחים עולמיים. חברות ב-WHO מאפשרת למדינה להשפיע על מדיניות בריאות עולמית, לשתף ידע ולהשתתף בקביעת סטנדרטים בינלאומיים.

3

במקרה של אסונות טבע, רעידות אדמה, מלחמות או אירועי חירום רפואיים, יסייע ארגון הבריאות העולמי לישראל (במסגרת רשות החירום הלאומית רח"ל) בתיאום הסיוע ההומניטרי ומשלוח תרופות וציוד רפואי.

4

הארגון מפעיל תוכניות הכשרות בינלאומיות לרופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. חברות בארגון מאפשרת לצוותים רפואיים ישראליים להשתתף בכנסים, סדנאות והכשרות ברחבי העולם.

5

בריאות הציבור אינה יודעת גבולות בין מדינות. ארגון הבריאות העולמי עוסק בפרויקטים בריאותיים אזוריים במזרח התיכון. ישראל משפיעה על קביעת מדיניות בריאות אזורית ומוודאת שהאינטרסים הרפואיים שלה נשמרים.

6

ארגון הבריאות העולמי מקצה תקציבים ומענקים למחקרים רפואיים ולפרויקטים בתחומי בריאות הציבור, שבהם ישראל יכולה להשתתף כחברה בארגון, זכות שתישלל ממנה אם תפרוש.

על ישראל להמשיך להשמיע קולה בארגונים הבינל' ולא להותיר את הזירה למתנגדיה. מעבר לנזק הדיפלומטי למעמדה בעולם אם תפרוש – החברות בארגון הבריאות העולמי מאפשרת לה נוכחות בינל' בתחום הרפואה ובריאות הציבור

רקע על ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי, אב"ע, WHO – World Health Organization  הוא הסוכנות המתמחה בבריאות של האומות המאוחדות. הוא נוסד ב-7 באפריל 1948 במטרה לשפר את רמת הבריאות העולמית ולתאם את מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום היווסדו מצוין כיום הבריאות העולמי.

בארגון חברות 194 מדינות ומשרדים ביותר מ-150 מדינות והוא פועל בכל העולם, כולל במדינות מפותחות, כולל בישראל. הוא מנוהל על ידי האספה הכללית לבריאות עולמית – הגוף העליון של הארגון, בו חברות כל המדינות החברות. האספה הכללית מנוהלת על ידי המועצה המבצעת, שכוללת 34 חברים ממדינות שונות, הנבחרים לתקופות של שלוש שנים. המזכירות, בראשות מנכ"ל הארגון, שאחראי על יישום המדיניות והפעילות השוטפת, מורכבת מצוותים טכניים, אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים הפועלים ממטה הארגון בג'נבה, שווייץ, ומהמשרדים האזוריים ברחבי העולם.

הארגון נוסד ב-1948 לשם שיפור רמת הבריאות העולמית ולתיאום מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום היווסדו מצוין כיום הבריאות העולמי. בארגון חברות 194 מדינות והוא פועל בכל העולם

ארגון הבריאות העולמי עוסק במגוון תחומים רחב הקשור לבריאות הציבור, בין היתר נציין:

• מניעה ובקרה של מחלות זיהומיות – כולל מגפות עולמיות כמו COVID-19, כולרה, אבולה, ,MPOX חצבת, פוליו, ושחפת.
• חיזוק מערכות בריאות – סיוע למדינות בפיתוח מערכות בריאות חזקות, זמינות שירותים רפואיים ושיפור נגישות רפואית.
• בריאות האם, הילד ובני נוער – קידום תוכניות להפחתת תמותת תינוקות ואימהות, תזונה, חיסונים, וטיפול רפואי לילדים.
• בריאות הנפש – פיתוח מדיניות גלובלית לשיפור שירותי בריאות נפשית והתמודדות עם מחלות כמו דיכאון והתמכרויות.
• מחלות לא-מידבקות – (NCDs) מאבק במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב, סרטן, ושבץ.
• קידום אורח חיים בריא – עידוד תזונה בריאה, הנקה, פעילות גופנית, והימנעות מעישון ומוצרי טבק, אלכוהול וסמים וטיפול בהתמכרויות.
• בריאות סביבתית ושינוי אקלים – התמודדות עם השפעות זיהום אוויר, מים וקרקע על הבריאות, וכן הכנת מערכות בריאות לשינויי אקלים.
• בריאות אחת – בעלי חיים, צומח, סביבה ואדם.
• בריאות דיגיטלית ומערכות מידע רפואיות – שיפור איסוף נתוני בריאות ומעקב אחר מחלות, ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לשירותי בריאות.
• תקינה רפואית – פיתוח הנחיות בינלאומיות לשימוש בתרופות, חיסונים, מזון רפואי, וסטנדרטים בתחום המים וההיגיינה.
• סיווג מחלות – ICD
• מניעה, מוכנות, מענה ושיקום בנושאי בריאות בשעת חירום ואסונות – תיאום סיוע רפואי במצבי אסון, מלחמות, ורעידות אדמה, כולל הפעלת צוותי תגובה רפואיים והקמת בתי חולים שדה.

ארגון הבריאות העולמי עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינלאומיים, אקדמיים, וארגוני חברה אזרחית. הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות מקצועיות, פיתוח תוכניות לאומיות, והערכת מדיניות בריאות. כל ההחלטות לפיהן פועל ארגון הבריאות העולמי הן החלטות של 194 המדינות החברות. עובדי הארגון מהווים את "מזכירות" הארגון ואת "הרגליים והידיים על הקרקע".
הארגון ממומן בעיקר על ידי מדינות החברות (80%) ותרומות חיצוניות ,(20%) כולל קרנות פרטיות כגון קרן ביל ומלינדה גייטס.

ארגון הבריאות העולמי עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינל', אקדמיים וארגוני חברה אזרחית. הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות מקצועיות, פיתוח תוכניות לאומיות, והערכת מדיניות בריאות

לסיכום

יציאה מארגון הבריאות העולמי תתפרש כהסתגרות בינלאומית ועלולה לגרום לפגיעה בדימוי הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור מאמצים דיפלומטיים לשיפור היחסים עם מדינות אחרות, כגון באפריקה. היא גם עשויה להקשות על שיתוף פעולה עם מדינות, אוניברסיטאות וארגונים רפואיים שעובדים במסגרת הנחיות הארגון. הדרך לשינוי עמדות אנטי ישראליות בקרב מדינות חברות בארגון איננה באמצעות פרישה מהחברות בו, אלא דווקא באמצעות הגנה על האינטרסים של מדינת ישראל סביב שולחן הדיונים וקבלת ההחלטות. אל לנו לבודד עצמנו לדעת.

ד"ר רון אדם הוא שגריר (לשעבר), יו"ר ומייסד העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל. אדם פרש לפני כשנה ממשרד החוץ לאחר שירות של 35 שנה. בתפקידו האחרון שימש שגריר ישראל הראשון בקיגאלי, רואנדה. השתתף במשלחות ישראל לאו"ם בג'נבה ובניו-יורק ושימש מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ, במסגרתה יזם את יום השואה הבינ"ל. כיום הקים עמותה להנגשת האו"ם והערכים אוניברסליים בקרב ישראלים. נושא תואר דוקטור בדיפלומטיה ציונית.

פרופ' דורית ניצן היא ראש בית הספר לבריאות הציבור, חברת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ופרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' ניצן היא רופאת ילדים. הייתה ראש מערך החירום של אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי ומייסדת שותפה של העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל, לצדו של ד"ר רון אדם