JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר רון אדם ופרופ' דורית ניצן: הסכנות בפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי | זמן ישראל

הסכנות בפרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי

לוגו ארגון הבריאות העולמי ליד המטה בז'נבה (צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
Fabrice COFFRINI / AFP
לוגו ארגון הבריאות העולמי ליד המטה בז'נבה

בימים הקרובים עומדת שוב ועדת הבריאות של הכנסת לעסוק בנושא פרישת ישראל מארגון הבריאות העולמי. העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל, הפועלת לקרב את הציבור בישראל לערכים האוניברסליים שהאו"ם מייצג ובהסברת החשיבות שיש לארגונים הבינלאומיים עבור ישראל – קובעת כי פרישה כזו מארגון כל כך חשוב תהווה בכייה לדורות.

ישראל עדיין מלקקת את הפצעים לאחר שפרשה מארגון אונסקו, מהלך שעצר לחלוטין את הפעילות של הוועדה למורשת עולמית בישראל ופגעה אנושות במאמצים של ישראל להכריז על אתרים היסטוריים ותנכיים בישראל כאתרי מורשת עולמית.

אנו בדעה כי הטחה בארגון בינלאומי כמו ארגון הבריאות העולמי, או בכל ארגון אחר, שהוא אנטישמי, היא אמירה חסרת תוחלת, שכן אפשר להטיח האשמה זו בכל הקהילה הבינלאומית, במדינות ובארגונים. האם יש כוונה לפרוש מכל העולם? פרישה היא בריחה ואין לה שום משמעות דיפלומטית זולת השמטת היכולת של ישראל להשמיע את קולה, להתמודד – אם יש צורך – באמירות כאלה או אחרות, ולהשפיע,

הטחה בארגון בינל' כמו ארגון הבריאות העולמי, או בכל ארגון אחר, שהוא אנטישמי, היא אמירה חסרת תוחלת, שכן אפשר להטיח האשמה זו בכל הקהילה הבינל', במדינות ובארגונים. האם בכוונתנו לפרוש מכל העולם?

נסביר, כי ארגון הבריאות העולמי מנוהל על ידי שרי הבריאות של המדינות החברות וההחלטות מובאות להצבעה בעצרת הבריאות העולמית.

כך גם בעצרת הכללית של האו"ם או במועצת הביטחון, כאשר נושאים עולים על סדר היום, והחלטות מובאות להצבעה, ומי שמצביעות אלה המדינות. יש אינטרסים שונים, והעצרת הכללית היא בבואת הדמוקרטיה העולמית, ממש כמו שהכנסת שלנו היא בבואת הדמוקרטיה הישראלית ולכל חבר כנסת קול אחד. לכל מדינה קול אחד והרוב קובע.

על ישראל להישאר נוכחת בארגונים הבינלאומיים, להשמיע את קולה ולהגן על עמדותיה, ולא להותיר את הזירה לפלסטינים ולמתנגדיה האחרים. מעבר לנזק הדיפלומטי הקשה למעמדה של ישראל בעולם בפרישה מארגון הבריאות העולמי WHO – החברות בו מאפשרת לישראל לשמר נוכחות בינלאומית בתחום הרפואה ובריאות הציבור ולהציג בפורום עולמי מקצועי זה את הישגיה המדעיים והרפואיים.

כמה עובדות על חשיבות הארגון עבור ישראל

1

ארגון הבריאות העולמי מספק התראות מוקדמות על מגפות והתפרצויות עולמיות. חברות בארגון מאפשרת לישראל גישה מיידית לנתונים רפואיים קריטיים, ועדכונים מחקריים.

2

ישראל נהנית משיתוף פעולה עם מומחים עולמיים. חברות ב-WHO מאפשרת למדינה להשפיע על מדיניות בריאות עולמית, לשתף ידע ולהשתתף בקביעת סטנדרטים בינלאומיים.

3

במקרה של אסונות טבע, רעידות אדמה, מלחמות או אירועי חירום רפואיים, יסייע ארגון הבריאות העולמי לישראל (במסגרת רשות החירום הלאומית רח"ל) בתיאום הסיוע ההומניטרי ומשלוח תרופות וציוד רפואי.

4

הארגון מפעיל תוכניות הכשרות בינלאומיות לרופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות. חברות בארגון מאפשרת לצוותים רפואיים ישראליים להשתתף בכנסים, סדנאות והכשרות ברחבי העולם.

5

בריאות הציבור אינה יודעת גבולות בין מדינות. ארגון הבריאות העולמי עוסק בפרויקטים בריאותיים אזוריים במזרח התיכון. ישראל משפיעה על קביעת מדיניות בריאות אזורית ומוודאת שהאינטרסים הרפואיים שלה נשמרים.

6

ארגון הבריאות העולמי מקצה תקציבים ומענקים למחקרים רפואיים ולפרויקטים בתחומי בריאות הציבור, שבהם ישראל יכולה להשתתף כחברה בארגון, זכות שתישלל ממנה אם תפרוש.

על ישראל להמשיך להשמיע קולה בארגונים הבינל' ולא להותיר את הזירה למתנגדיה. מעבר לנזק הדיפלומטי למעמדה בעולם אם תפרוש – החברות בארגון הבריאות העולמי מאפשרת לה נוכחות בינל' בתחום הרפואה ובריאות הציבור

רקע על ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי, אב"ע, WHO – World Health Organization  הוא הסוכנות המתמחה בבריאות של האומות המאוחדות. הוא נוסד ב-7 באפריל 1948 במטרה לשפר את רמת הבריאות העולמית ולתאם את מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום היווסדו מצוין כיום הבריאות העולמי.

בארגון חברות 194 מדינות ומשרדים ביותר מ-150 מדינות והוא פועל בכל העולם, כולל במדינות מפותחות, כולל בישראל. הוא מנוהל על ידי האספה הכללית לבריאות עולמית – הגוף העליון של הארגון, בו חברות כל המדינות החברות. האספה הכללית מנוהלת על ידי המועצה המבצעת, שכוללת 34 חברים ממדינות שונות, הנבחרים לתקופות של שלוש שנים. המזכירות, בראשות מנכ"ל הארגון, שאחראי על יישום המדיניות והפעילות השוטפת, מורכבת מצוותים טכניים, אדמיניסטרטיביים ולוגיסטיים הפועלים ממטה הארגון בג'נבה, שווייץ, ומהמשרדים האזוריים ברחבי העולם.

הארגון נוסד ב-1948 לשם שיפור רמת הבריאות העולמית ולתיאום מאמצי המדינות החברות בתחום הבריאות הציבורית. יום היווסדו מצוין כיום הבריאות העולמי. בארגון חברות 194 מדינות והוא פועל בכל העולם

ארגון הבריאות העולמי עוסק במגוון תחומים רחב הקשור לבריאות הציבור, בין היתר נציין:

  • מניעה ובקרה של מחלות זיהומיות – כולל מגפות עולמיות כמו COVID-19, כולרה, אבולה, ,MPOX חצבת, פוליו, ושחפת.
  • חיזוק מערכות בריאות – סיוע למדינות בפיתוח מערכות בריאות חזקות, זמינות שירותים רפואיים ושיפור נגישות רפואית.
  • בריאות האם, הילד ובני נוער – קידום תוכניות להפחתת תמותת תינוקות ואימהות, תזונה, חיסונים, וטיפול רפואי לילדים.
  • בריאות הנפש – פיתוח מדיניות גלובלית לשיפור שירותי בריאות נפשית והתמודדות עם מחלות כמו דיכאון והתמכרויות.
  • מחלות לא-מידבקות – (NCDs) מאבק במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב, סרטן, ושבץ.
  • קידום אורח חיים בריא – עידוד תזונה בריאה, הנקה, פעילות גופנית, והימנעות מעישון ומוצרי טבק, אלכוהול וסמים וטיפול בהתמכרויות.
  • בריאות סביבתית ושינוי אקלים – התמודדות עם השפעות זיהום אוויר, מים וקרקע על הבריאות, וכן הכנת מערכות בריאות לשינויי אקלים.
  • בריאות אחת – בעלי חיים, צומח, סביבה ואדם.
  • בריאות דיגיטלית ומערכות מידע רפואיות – שיפור איסוף נתוני בריאות ומעקב אחר מחלות, ופיתוח פתרונות טכנולוגיים לשירותי בריאות.
  • תקינה רפואית – פיתוח הנחיות בינלאומיות לשימוש בתרופות, חיסונים, מזון רפואי, וסטנדרטים בתחום המים וההיגיינה.
  • סיווג מחלות – ICD
  • מניעה, מוכנות, מענה ושיקום בנושאי בריאות בשעת חירום ואסונות – תיאום סיוע רפואי במצבי אסון, מלחמות, ורעידות אדמה, כולל הפעלת צוותי תגובה רפואיים והקמת בתי חולים שדה.

ארגון הבריאות העולמי עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינלאומיים, אקדמיים, וארגוני חברה אזרחית. הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות מקצועיות, פיתוח תוכניות לאומיות, והערכת מדיניות בריאות. כל ההחלטות לפיהן פועל ארגון הבריאות העולמי הן החלטות של 194 המדינות החברות. עובדי הארגון מהווים את "מזכירות" הארגון ואת "הרגליים והידיים על הקרקע".
הארגון ממומן בעיקר על ידי מדינות החברות (80%) ותרומות חיצוניות ,(20%) כולל קרנות פרטיות כגון קרן ביל ומלינדה גייטס.

ארגון הבריאות העולמי עובד בשיתוף פעולה עם ממשלות, ארגונים בינל', אקדמיים וארגוני חברה אזרחית. הוא מספק תמיכה למדינות במימון, מומחיות מקצועיות, פיתוח תוכניות לאומיות, והערכת מדיניות בריאות

לסיכום

יציאה מארגון הבריאות העולמי תתפרש כהסתגרות בינלאומית ועלולה לגרום לפגיעה בדימוי הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור מאמצים דיפלומטיים לשיפור היחסים עם מדינות אחרות, כגון באפריקה. היא גם עשויה להקשות על שיתוף פעולה עם מדינות, אוניברסיטאות וארגונים רפואיים שעובדים במסגרת הנחיות הארגון. הדרך לשינוי עמדות אנטי ישראליות בקרב מדינות חברות בארגון איננה באמצעות פרישה מהחברות בו, אלא דווקא באמצעות הגנה על האינטרסים של מדינת ישראל סביב שולחן הדיונים וקבלת ההחלטות. אל לנו לבודד עצמנו לדעת.

ד"ר רון אדם הוא שגריר (לשעבר), יו"ר ומייסד העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל. אדם פרש לפני כשנה ממשרד החוץ לאחר שירות של 35 שנה. בתפקידו האחרון שימש שגריר ישראל הראשון בקיגאלי, רואנדה. השתתף במשלחות ישראל לאו"ם בג'נבה ובניו-יורק ושימש מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ, במסגרתה יזם את יום השואה הבינ"ל. כיום הקים עמותה להנגשת האו"ם והערכים אוניברסליים בקרב ישראלים. נושא תואר דוקטור בדיפלומטיה ציונית.

פרופ' דורית ניצן היא ראש בית הספר לבריאות הציבור, חברת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ופרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' ניצן היא רופאת ילדים. הייתה ראש מערך החירום של אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי ומייסדת שותפה של העמותה לקידום ערכי האו"ם בישראל, לצדו של ד"ר רון אדם

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למה אינכם מתייחסים לתקנות החדשות שאושרו בגוף? כמה מטענות התומכים בפרישה מהארגון: "התיקונים לתקנות הבריאות (IHR), שאושרו ביוני 2024, מעניקים לארגון הבריאות סמכויות חסרות תקדים. לדוגמה,... המשך קריאה

למה אינכם מתייחסים לתקנות החדשות שאושרו בגוף?
כמה מטענות התומכים בפרישה מהארגון:

"התיקונים לתקנות הבריאות (IHR), שאושרו ביוני 2024, מעניקים לארגון הבריאות סמכויות חסרות תקדים.
לדוגמה, על פי סעיף 12.1, למנכ"ל הארגון תינתן סמכות מוחלטת להכריז על מצב חירום בריאותי. המסמך לא מפרט מה הם הקריטריונים שחייבים להתקיים כדי שיוכרז מצב חירום. במידה שמוכרז מצב חירום, הארגון עלול לחייב מדינות לנקוט צעדים המנוגדים לאינטרסים של האוכלוסיה המקומית, כגון הגבלת תנועה, הגברת המעקב אחרי האוכלוסיה ושיתוף מידע בעל אופי רגיש עם הארגון. כמו כן, הקמת רשת IHR לאומית (National IHR Authority) – מינוי גוף לאומי תחת השפעת הארגון – עלולה להגביל את סמכויות רשויות הבריאות הישראליות"

"ארה"ב, התורמת הגדולה ביותר לארגון, החלה בינואר 2025 תהליך פרישה, שצפוי להסתיים ב-2026, בעקבות ביקורת על ניהול לקוי והשפעה סינית. ארגנטינה, הונגריה ואיטליה הודיעו על כוונתן לפרוש, ובריטניה דנה בחששות דומים. מגמה זו מצביעה על משבר אמון עולמי בארגון"

"הארגון מפגין דפוס עקבי של הטיה נגד ישראל. במהלך האסיפה ה-76 (מאי 2023) אושרה החלטה שהוגשה על ידי מספר מדינות כולל סוריה, קוריאה הצפונית ורוסיה, המגנה את ישראל על "הפרת זכויות בריאות" ביהודה ושומרון וברמת הגולן, ברוב של 76 מול 13. באותה עת, קוריאה הצפונית זכתה למושב במועצה הביצועית של הארגון, מה שמדגים כיצד מדינות עוינות יכולות להשפיע על מדיניות בריאות עולמית"

זו פחות פרישתה מרצון של ישראל מאב"ע, כמו הדרתה של ישראל על ידי הארגון בשל האנטישמיות הפושה בו ויוצאת החוצה כמורסה מבעבעת. זהו ארגון פוליטי המוטה לטובת אפריקה בעיקר, וזה בשל יסורי החרטה ... המשך קריאה

זו פחות פרישתה מרצון של ישראל מאב"ע, כמו הדרתה של ישראל על ידי הארגון בשל האנטישמיות הפושה בו ויוצאת החוצה כמורסה מבעבעת. זהו ארגון פוליטי המוטה לטובת אפריקה בעיקר, וזה בשל יסורי החרטה העמוקם הפושים בארגון צבוע זה

לפוסט המלא עוד 983 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים

בינה מלאכותית, רגשות אמיתיים

בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".

מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות: 1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור. 2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת... המשך קריאה

מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).

לפוסט המלא עוד 1,259 מילים ו-1 תגובות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים
אמיר בן-דוד

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-2 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.